כותרות TheMarker >
    ';

    דוח מחקר; התנהלות האגף למחוננים והמצטיינים במשרד החינוך/ מאת: רו"ח יעקוב אליה

    3 תגובות   יום שני, 31/8/09, 23:50

      ** תודה למר יעקב אליה על הסכמתו האדיבה לפירסום תמצית דו"ח חשוב זה בקהילת זכויות ילדים ונוער. לעיון בדו"ח השלם ניתן לפנות אלי בדוא"ל או למר יעקוב אליה.

     

     

    דוח מחקר מהקשים שנכתבו בארץ

     

     

    בנושא

     

     

    התנהלות שערורייתית של האגף למחוננים ומצטיינים

     

    במשרד החינוך

     

     

     

    יעקב אליה - רואה חשבון

     

     

    מבקר מערכות שלטון

     

     

    אוגוסט 2009

     

     

     

    לפניות ותגובות

     

    eliyayak@smile.net.il : E-mail

     

    ת"ד 1852 ר"ג  52117

     

     

    פתח דבר

    ההון האנושי של מדינת ישראל הוא המשאב האיכותי המרכזי העומד לרשותה. לאגף למחוננים ולמצטיינים במשרד החינוך יש תפקיד מרכזי בטיפוח ההון האנושי. רובם המוחלט של הגורמים הבכירים מהממסד ומהאקדמיה תומכים בטיפוח ייחודי ונפרד של התלמידים המוכשרים ביותר בישראל. בעיני רובם, ההשקעה באותם תלמידים הנה אחת ההשקעות החשובות והמניבות ביותר.

    תוכנית הטיפוח המשמעותית ביותר של האגף למחוננים נעשית באמצעות הפניית תלמידים נבחרים לכיתות ייחודיות למחוננים. כ- 2,700 תלמידים לומדים באופן שוטף בכיתות מחוננים הפועלות בבתי ספר רגילים. כ- 7,300 תלמידים מוכשרים במידה דומה מכל רחבי הארץ, הזכאים ללמוד בכיתות מחוננים, צריכים להסתפק ביום העשרה שבועי בלבד במקום כיתות מחוננים, עקב העדר התארגנות יעילה של האגף למחוננים.  האגף למחוננים ולמצטיינים מנוהל לאורך למעלה מ-10 שנים באמצעות גב' שלומית רחמל.

    דו"ח מחקר זה הוא ללא ספק מהקשים שנכתבו בישראל. הדוח מתבסס על חקירת ההתנהלות הממשלתית ציבורית בתחום בהסתמך על ההתמחות המקצועית שלי כמבקר מערכות שלטון ועל הניסיון האישי שלי מתוקף היותי אב לתלמיד הלומד בכיתת מחוננים.

    דו"ח מחקר זה מתמקד בחשיפת הכשלים הבאים :

    • § פגמים קשים בקיום תוכנית טיפוח יום העשרה שבועי.
    • § אפליה קיצונית כנגד ילדים משכבות סוציו אקונומיות נמוכות.
    • § פגמים קשים במבדקים לאיתור מחוננים.
    • § שרירותיות בקביעת מספר התלמידים בכיתות מחוננים.
    • § מחקר חסר תקדים וחסר תכלית שנערך בחשכה מוחלטת לתלמידי תוכניות הטיפוח.
    • § פגמים קשים בביצוע אפליה שרירותית בין בנים לבנות המוזמנים לתוכניות הטיפוח.

    לנוחיות הקוראים, בעמודים הראשונים של דו"ח המחקר מרוכזים עיקרי הממצאים הקשים המפורטים בדו"ח.

    בהשכלתי הנני רואה חשבון, בעל  תואר BA בכלכלה וחשבונאות מן האוניברסיטה העברית. בעיסוקי הנני מחזיק בעשרות שנות ניסיון בביקורת של מערכות שלטוניות וציבוריות בישראל. כפעיל חברתי אני מבצע פעילות ציבורית התנדבותית רב שנתית לקידום זכויות ילדים. דו"ח מחקר קשה זה מהווה חלק אינטגראלי מאותה פעילות. דו"ח המחקר נועד לקדם זכויות של ילדים מצטיינים ומחוננים בישראל מכל שכבות האוכלוסייה.

    הדוח כולל בסיומו הצעות לתיקון הפגמים הקשים המתוארים בו. משמעות היישום של הצעותיי הנה שתוך תקופה קצרה, במסגרת התקציבית הקיימת, קרוב ל- 15,000 התלמידים המוכשרים ביותר בארץ, בנים ובנות, יקבלו באופן שוטף את החינוך האופטימאלי, במאות כיתות מחוננים שייפרסו בכל רחבי הארץ.

    הספר "ילדים רחוקים" שפרסמתי בשנת 2006 על ילדים בסיכון בישראל, הנו מהספרים המקצועיים הביקורתיים ביותר שפורסמו בארץ ולכן הוא נסקר בהרחבה בכל אמצעי התקשורת : טלוויזיה, רדיו, אינטרנט, עיתונות וכתבי עת. כתוצאה מכך, מידע רחב על פעילותי כמבקר מערכות שלטון מקצועי ניתן לקבל ע"י הקשת השם : "ילדים רחוקים" ב- "גוגל" או באתר  "YouTube".

    דו"ח מחקר זה נכתב לאחר שכל הניסיונות שלי, שהחלו בשנת 2007, להביא לתיקון המערכת בדרך שקטה לא זכו לשיתוף פעולה מצד האגף למחוננים ומצד המינהל הפדגוגי במשרד החינוך ברשות הסמנכ"לית גב' לאה רוזנברג.

    ההתנהלות באגף למחוננים מתבצעת באיפול גבוה ביותר ללא שום הצדקה. כתוצאה מכך, הציבור הרחב שרוי בחשכה ביחס למצב העגום ולליקויים אין ספור בתחום חשוב זה. כשרשות ציבורית פועלת בחשאיות ותחת מעטה של סודיות, גוברת הסכנה לשחיתות שלטונית, לקבלת החלטות שגויות, ולסטייה מעקרונות היסוד של המשפט המנהלי הישראלי. דו"ח מחקר זה וממצאיו הקשים ימחישו את חשיבות פרסומו.

    זרימה חופשית של מידע וביטויי ביקורת כנגד רשויות המדינה הוא עיקר שבלעדיו אין קיום לממשל דמוקרטי תקין. לא לשווא מהווה חופש הביטוי, על פי הפסיקה הישראלית, זכות עילאית. זכות הציבור לדעת נובעת מהצורך במתן מידע לציבור כדי שזה יוכל לדעת אודות כל פעילות של רשויות המדינה השונות, לגבש עמדה בקשר אליה, לבקרה, לפקוח עליה ובמקרה הצורך לפעול לשינויה.

    דו"ח המחקר נערך תחת מגבלות קשות שנכפו עלי עקב העדר שקיפות. למרות זאת הדוח הוא מקצועי ומאוד מהימן. דו"ח המחקר והתגובות עליו ככל שיתקבלו, מתוכננים לשמש תשתית להכנת ספר ביקורתי על מערכת החינוך בישראל.

     

    יעקב אליה

     

    תמצית דוח המחקר

     

    להלן תמצית דו"ח המחקר בחלוקה לנושאים :

    פגמים קשים בקיום תוכנית יום העשרה שבועי

    • § האגף למחוננים מפעיל לאורך עשרות שנים 2 מסגרות טיפוח עיקריות : כיתות מחוננים ויום העשרה שבועי. בעוד שקיומם של כיתות ייחודיות מוכרת בכל העולם המערבי, מסלול של יום העשרה שבועי הוא ככל הידוע ייחודי למדינת ישראל.
    • § תנאי הקבלה ל- 2 התוכניות דומה והיא מתבססת על מבחני איתור. למרות זאת בממוצע 73% מהתלמידים המאותרים מופנים ליום העשרה רק מכיוון שבאזור מגוריהם אין כיתות מחוננים בכלל או לשכבת הגיל שלהם.
    • § התרומה של כיתות מחוננים בכל המישורים, הן לתלמידים והן למדינה, גבוהה עשרות מונים מהתוכנית של יום העשרה. לפיכך, רבים סבורים בטעות כי הסיבה העיקרית לשכיחות הרבה של תוכנית יום העשרה קשורה להבדלים בעלויות בין 2 התוכניות. בפועל העלות של 2 התוכניות דומה ומסתכמת ב- 6,000 ש"ח בממוצע לתלמיד לשנה.
    • § רשימת החסרונות של תוכנית יום העשרה בהשוואה לכיתת מחוננים היא רבה ביותר. להלן עיקרי החסרונות.
    • 1. במסגרת יום העשרה במרכזי הטיפוח, התלמידים נאלצים להפסיד יום לימודים במסגרת הרגילה שבה הם לומדים. אילוץ זה יוצר אינספור קשיים, הן במישור הלימודי והן במישור החברתי. מצב שבו רשות ציבורית מתנה באופן יזום את ההשתתפות של תלמידים ראויים ביום העשרה בהפסד של יום לימודים מלא במסגרת הרגילה, נראה בעייתי בכל המישורים : משפטי, מנהלתי וענייני.
    • 2. בכיתות מחוננים התלמידים זוכים לטיפוח רציף בכל השבוע. מנגד ביום העשרה התלמידים זוכים לטיפוח רק יום בשבוע. לאור זאת, מובן כי התרומה של כיתות בטיפוח מחוננים עולה באופן מהותי על התרומה של יום העשרה, הן לתלמידים והן למדינה.
    • 3. כל התלמידים הלומדים בכיתות מחוננים, זכאותם נמשכת עד לכיתה יב'. מנגד, תוכנית הטיפוח של יום העשרה מסתיימת במרכזי הטיפוח בכיתה ט'.
    • 4. ביחס לתלמידי כיתות מחוננים, קיימת תוכנית לימודים מסודרת ויציבה. מנגד תוכנית הלימודים ביום העשרה משתנה, אינה יציבה ואינה קבועה.
    • 5. כיתות המחוננים ברובן מגובשות חברתית יחסית יותר מכיתות רגילות. מנגד, תלמידי ימי העשרה נאלצים להתמודד עם קשיים חברתיים מורכבים, בשל לימודיהם המקבילים ב- 2 מסגרות קבועות.
    • 6. למרות תנאי הקבלה הדומים, בהליך שרירותי נקבע ע"י משרד החינוך כי כיתות המחוננים מתוקצבות במלואן מכספי משרד החינוך. מנגד נקבע כי תוכנית יום העשרה מתוקצבת רק בשליש מכספי משרד החינוך ושני שלישים מכספי ההורים.
    • 7. בשל החסרונות הבולטים של יום העשרה ביחס לכיתת מחוננים, שיעורי הנשירה של התלמידים מיום העשרה עולים באופן מהותי על שעורי הנשירה מכיתת מחוננים. שיעורי נשירה אלה נאמדים ב- 40% ויותר.
    • 8. במונחים כלכליים יש להוסיף לעלות הכספית הישירה של יום העשרה, גם את העלות הכלכלית למדינה הכרוכה בהפסד מאולץ של יום לימודים במסגרת הרגילה של אותם תלמידים. לפיכך, העלות הכלכלית האמיתית של יום העשרה עולה מהותית על העלות הכלכלית של כיתת מחוננים.
    • § לאור החסרונות הבולטים של תוכנית יום העשרה ביחס לכיתת מחוננים, היה ניתן לצפות לסיבות כבדות משקל מצד האגף למחוננים לנחיצות התוכנית. למרבה הפליאה, האגף למחוננים מציין כי הסיבה המרכזית לשכיחות הרבה של תוכנית זו נובעת מ"בעיית ההסעות".
    • § במלים אחרות, האגף למחוננים מסביר כי רובם המוחלט של התלמידים בישראל שאותרו כמחוננים, נאלצים להסתפק ביום העשרה בלבד בשל "בעיית ההסעות". למרות שבעיית הסעות לא יכולה לשמש לעולם כבעיה מרכזית בקביעת מדיניות, הבא ונבחן "הסבר" זה במבחן המציאות, בחלוקה לכל אוכלוסיית הארץ :
    • 1. כיתות מחוננים קיימות ב- 12 ערים בארץ שאוכלוסייתן מונה ביחד 2.8 מיליון תושבים. למרות זאת, רק ב- 5 ערים מתוכן קיימות כיתות מחוננים מיסודי ועד תיכון. ב- 7 הערים האחרות, ביסודי קיימים רק ימי העשרה. הרי מובן שבעיית ההסעות אינה רלבנטית לתלמידים אלה שהרי חלק מתלמידי אותן ערים לומדים בכיתות מחוננים.
    • 2. ערים גדולות רבות, מעבר ל- 12 הערים האמורות, נאלצות להסתפק בימי העשרה בלבד למרות שבעיית ההסעות לא רלבנטית לגביהם. בין הערים האלו ניתן לציין את נתניה עם 180,000 תושבים, רמלה לוד עם 133,000 תושבים, בת ים עם 130,000 תושבים, אשקלון עם 111,000 תושבים וכך הלאה. הרי בערים קטנות בהרבה דוגמת רעננה וקרית אונו ישנן כיתות מחוננים ללא "בעיית הסעות". דברים דומים ניתן לומר על ישובים השוכנים בקרבה גיאוגרפית אחד למשנהו, דוגמת הקריות במפרץ חיפה ונס ציונה רחובות.
    • 3. ביחס ליישובים הנותרים, הכוללים מיעוט יחסי של אוכלוסיית ישראל, ממילא רשויות המדינה התארגנו להסעות של יום בשבוע למרכזי הטיפוח. לפיכך, כל שנותר הוא להרחיב את ההסעות באותם יישובים ל- 5 ימים בשבוע.
    • § בעיית ההסעות במבחן המציאות אינה רצינית. באגף למחוננים יודעים היטב שרשויות המדינה מיישמות לאורך שנים הסדר הסעות לאוכלוסיית החינוך המיוחד, כאשר הסדר הסעות לתלמידים מחוננים פשוט יותר. מעבר לכך, באגף למחוננים חייבים להבין כי "בעיית ההסעות" שטרם נפתרה צריכה להיות מיוחסת לחובת רשויות המדינה בלבד.
    • § המצב הנוכחי הוא שערורייתי. המדינה למעשה מפלה באופן מובהק וללא סיבה סבירה, בין קבוצות שונות של תלמידים הנבדלות בעיקר על רקע אזור מגורים גיאוגרפי. אותם קבוצות תלמידים אותרו כבעלי יכולות גבוהות דומות ולמרות זאת המדינה מפנה כל קבוצת תלמידים לתוכנית טיפוח שונה במהותה מהאחרת. מצב ייחודי זה, יוצר בעיות רב תחומיות בכל המישורים : משפטי, מנהלתי וענייני.

     

    אפליה קיצונית כנגד ילדים משכבות סוציו אקונומיות נמוכות

    •§      ישראל הנה המדינה הכי אי שוויונית במערב בהפניית תלמידים לכיתות ייחודיות למחוננים. לפחות 95% מכלל התלמידים הלומדים בכיתות ייחודיות למחוננים מגיעים ממשפחות המצויות במעמד חברתי כלכלי של שלושת העשירונים הגבוהים באוכלוסיה.

    • § מבחני איתור המחוננים מוטים באופן מובהק כנגד תלמידים משכבות סוציו אקונומיות נמוכות. לדוגמה, מבחן אוצר המלים, אשר לו משקל משמעותי בציון, כולל מלים קשות שרובם של אותם תלמידים לא מכירים, עקב מעמדם. כל זאת למרות שידע באוצר מלים מוגבל ביכולת הניבוי של הצלחה בלימודים.
    • § רוב בולט של כיתות המחוננים מרוכזות בערים השוכנות במרכז הארץ. צפונית לחיפה אין כיתות מחוננים. אין ישוב ערבי אחד שיש בו כיתת מחוננים.

    •§      כיתות המחוננים בארץ מפוזרות באופן שערורייתי, בעיקר באזורים חזקים חברתית וכלכלית בישראל. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הערים בישראל מדורגות ברמה חברתית כלכלית מרמה נמוכה 2 עד רמה גבוהה 8. רובם המוחלט של כיתות המחוננים מרוכזות בערים בעלות דירוג חברתי כלכלי גבוה, כלומר 7 או 8.

    •§      בכל 5 הערים הגדולות ביותר בישראל ישנן כיתות מחוננים. אוכלוסיית הערים הגדולות היא כצפוי רבגונית. בפועל רוב התלמידים המופנים לכיתות מחוננים בערים הגדולות מגיעים מהאוכלוסיות האמידות של אותן ערים.

    •§      80% מהערים המעניקות טיפוח למחוננים בכל שלבי הלימוד, בכיתות ייחודיות מכיתה ג' או ד' ועד כיתה יב', מרוכזות בגוש דן - ברדיוס של לא יותר מ- 10 ק"מ מת"א.

    •§      ועדת ההיגוי לקידום מחוננים, בראשות פרופ' ברוך נבו, המליצה לבצע העדפה מתקנת לילדים משכבות לא מבוססות. מנהלת האגף למחוננים התעלמה מההמלצה.  בתגובה לתחקיר הארץ שחשף שכתות המחוננים בת"א מורכבות בעיקר מילדים מאוכלוסיות אמידות, השיבה בין היתר מנהלת האגף לעיתונאי החוקר : "אי אפשר לעשות אפליה מתקנת לילדי דרום ת"א".

    •§      לאור ההמלצה המפורשת של ועדת נבו ואי יישומה ביקשתי את תגובתה של מנהלת האגף. היא השיבה בכתב :  "האפליה המתקנת לאוכלוסיות  מרקע סוציואקונומי נמוך מושגת באמצעות המדיניות הקובעת הגדרת מחוננות על פי נורמות יחסיות מקומיות". לאור תשובתה והמלצת ועדת נבו, ביצעתי ניתוח של הרכב תלמידי כיתות המחוננים בכל הארץ. מהניתוח המפורט בדוח עולה שלא נמצא, ולו תלמיד בודד, שצורף לכיתת מחוננים כלשהי, במסגרת ההמלצה המפורשת לאפליה מתקנת לאותם ילדים. חמור מכך, כפי שמפורט בדוח, לא די שלא מתבצעת אפליה מתקנת לטובתם, אלא שבמבחן המציאות מתבצעת אפליה קיצונית כנגדם.

    • § ועדת ההיגוי המליצה גם לבצע העדפה מתקנת לבנות. במקרה זה האגף למחוננים לקח את ההמלצה רחוק מדי וביצע העדפה מתקנת חסרת פרופורציה, הרבה מעבר להמלצה. זאת באמצעות שיטה חסרת תקדים של הקפצת ציונים שרירותית לבנות. במסגרת זו ישנן מאות רבות של תלמידות הלומדות בכיתות מחוננים בעקבות הקפצת ציוניהן, בלא ידיעתן ומבלי שהן או הוריהן ביקשו זאת. כפי שיובהר בהמשך, חלק מאותן בנות הוכנסו לכיתות ניסוי, במסגרת מחקר חסר תקדים ותכלית שהתבצע באיפול מוחלט בתוכניות הטיפוח. העדפה זו מתאפשרת לאורך שנים בחסות האיפול שהאגף כופה על הציבור. העניין הוא שבדרך זו פוגעים גם בבנות המופלות ללא ידיעתן, באמצעות הבלטת נחיתותן בכיתות המחוננים.
    • § לממצאים החמורים כאן יש חריג אחד בלבד ששמו - התיכון למדעים ואמנויות בירושלים. בתיכון זה לומדים 200 תלמידים מחוננים המגיעים מכל שכבות האוכלוסייה. מצב מבורך זה מתאפשר בזכות היותו של התיכון עצמאי בקביעת הרכב התלמידים ובזכות הרגישות החברתית של הנהלת התיכון. התלמידים מתקבלים לתיכון לאחר בחינות מיון קפדניות כך שלא ניתן להטיל ספק בכישוריהם.

     

    פגמים קשים במבדקים לאיתור מחוננים

    •§      מבחני איתור המחוננים נערכים ע"י 2 מכונים חוץ ממשלתיים : מכון סאלד לכיתות ב' עד ד' ומכון קרני לכיתות ה' ומעלה. 2 המכונים כפופים להנחיות דומות של האגף למחוננים, כך שחלק ניכר מהפגמים המתוארים משותפים ל- 2 המכונים. יחד עם זאת, החקירה שלי התמקדה בהתנהלות של מכון קרני.

    • § ההתנהלות בתחום של הבחינות לאיתור מחוננים נעשית בחשכה מוחלטת כאילו שמדובר בסודות הגרעין הישראלי. האיפול בתחום הנו מוחלט בכל המישורים. לא ניתן לאתר דוגמה אחת של בחינה. אף נבחן לא מקבל את תוצאות הבחינה שלו. אף נבחן לא מקבל נתונים לגבי המיקום וההישגים היחסיים שלו. לא ניתן לקבל מידע בסיסי לגבי אופן שקלול הציון. לא ניתן אפילו לקבל פירוט כללי של המשקל של כל חלק בבחינה.
    • § המידע היחידי שהנבחנים או הוריהם זכאים לקבל הוא : "עבר או לא עבר". למידת החשאיות של בחינות אלה, לא ניתן למצוא אח ורע בשום מערכת חינוכית אחרת בארץ, וקרוב לודאי שבשום מערכת חינוכית אחרת בעולם המערבי כולו.
    • § תנאים בסיסיים אלה, לא מאפשרים בקרה ציבורית ועניינית על תקפות הבחינות. בנוסף, הם הופכים את הליך הביקורת שלי בתחום לקשים ביותר. נושא בחינות איתור המחוננים הנו מרכיב מרכזי בתחום ולא יתכן שבשל האיפול הנכפה על הציבור ועלי, תמנע ביקורת וחשיפת כשלים בנושא. ממצאי הביקורת המפורטים שלי, שנכתבו בתנאי האיפול הקיימים, הועברו לעיונם של מנהלת האגף למחוננים ומנהלת מכון קרני. בתשובות שקיבלתי לא מצאתי התייחסות לאף אחד מהממצאים הקשים והמפורטים שהוצגו על ידי. לפיכך, עיקרי הממצאים מפורטים בדוח המחקר תוך הבהרה לגבי הקשיים האובייקטיביים בעריכתם.
    • § לא מתבצעת כל בקרה אפקטיבית פנימית מצד האגף למחוננים על תקפות המבדקים ואופן ביצועם. לא ברור אם ההתקשרות עם מכון קרני מתבססת על מכרז סגור המנוגד למינהל תקין או פומבי כפי שצריך להיעשות. ככל הנראה האגף למחוננים ממליץ, כמעשה שגרה, במסגרת המכרז התקופתי והארכתו, להמשיך את ההתקשרות עם מכון קרני.
    • § בתחום המחוננות מקובל שיכולת מתמטית לוגית הנה בעלת חשיבות רבה יותר מיכולת מילולית. על פי מחקר שיזם מכון קרני עצמו, ושמפורט באתר של המכון, עולה בעייתיות יחסית בתקפות המבחנים בתחום המתמטי. נמצא כי זו נמוכה באופן מהותי מתקפות המבחנים בתחום המילולי.
    • § על פי הערכות, בממוצע כמחצית מהתלמידים הלומדים בכיתות מחוננים אינם מחוננים. במבחן המציאות קיימים פערים עצומים ביכולות התלמידים בכיתות מחוננים שבולטים בעיקר בתחומי המתמטיקה והמדעים. ביסוס למצב עגום זה ניתן לקבל מרוב המורים בכיתות מחוננים במקצועות אלה. פערים אלה נובעים בעיקר מבעייתיות בתקפות המבחנים בתחום הלוגי מתמטי ומאפליה לא מבוקרת שמבוצעת לטובת בנות.
    • § בתאריך 25.3.09 בוצעה בחינה לאיתור מחוננים לכל המועמדים לכיתת מחוננים בעיר הרצליה. מניתוח מרכיבי הבחינה וטענות שהועלו כנגדה, מתגלים פגמים קשים. להלן תמצית הפגמים :
    • 1. משיחות שניהלתי עם מנהלת מכון קרני עולה כי רק 18 נבחנים קיבלו ציון המתאים לתלמידים מחוננים. זוהי תוצאה נמוכה ובלתי סבירה למועמדים מאזור הרצליה. לשם השוואה, בבחינה שהבן שלי ביצע בהרצליה לפני שנתיים מספר העוברים היה כפול לערך. המספר הנמוך מקורו בפגמים מהותיים שנפלו בבחינה, דוגמת חוסר היכולת של הנבחנים המוכשרים ביותר להתמודד עם חלק גדול מהשאלות עקב מגבלת זמן בלתי סבירה לחלוטין.
    • 2. הקצאת הזמן בין חלקי המבחן בוצעה באופן לא מקצועי. לחלקים הבודקים חשיבה מתמטית וצורנית לוגית הוקצו 70 דקות. מנגד לכל החלקים הבודקים חשיבה מילולית רק 15 דקות. הענין הוא שב- 15 דקות אי אפשר לבדוק באופן תקף ויעיל אינטליגנציה מילולית.
    • 3. תתי הבחינה בחלק המילולי כוללים לאורך שנים: אוצר מלים, יוצא דופן והשלמת משפטים. ככל הנראה, הרכב תתי בחינה אלה כמקשה אחת, בקרב אנשי מקצוע, נחשבים כמוגבלים במהימנות שלהם במדידת אינטליגנציה מילולית.
    • 4. כל ניסיונותיי לברר את המשקל של כל חלק בשקלול הציון נתקלו בסירוב מוחלט כאילו שמדובר בסוד מדינה. ההסתרה העיקשת יכולה לנבוע מכיוון שהשקלול מבוצע באופן לא מקצועי. הנושא הוודאי הוא שהמשקל שניתן לחלק המילולי גבוה באופן מהותי, בולט וחסר פרופורציה, מהמשקל הראוי לחלק זה על בסיס מקצועי.
    • 5. אחת ההשערות היא שהוחלט להגדיל את המשקל הניתן לחלקים המילוליים על בסיס לא מקצועי. הסיבה הנסתרת היא כי על פי מחקרים קיימים פערים לטובת הבנים בבחינות ביכולות לוגיות מתמטיות ולבנות ביכולות מילוליות. לפיכך בדרך זו ניתן להגדיל את סיכויי הבנות להשיג ציונים גבוהים יותר.
    • 6. החשאיות הבלתי נתפסת בביצוע הבחינות, בצירוף הכשלים הברורים המתוארים ביחס לבחינה הנדונה, מובילים בהכרח לקבלת תוצאות שרירותיות בעיקרן, בניגוד מוחלט לטובת הילד וטובת המדינה. לדוגמה, אם הנבחנים שביצעו את הבחינה הנדונה בהרצליה היו מבצעים בחינה זהה ועם הקצאת זמן זהה, לזו שבוצעה לפני שנתיים באותה עיר, מספר העוברים את הבחינה היה כפול לערך. מנגד, האגף למחוננים, מתייחס לכל אחת מ- 2 בחינות אלה, כאילו שהן משקפות את היכולת במידה זהה. האגף למחוננים, טוען שלכאורה הבחינה תקינה. אם כך מדוע הוא מתנגד בתוקף לפרסם את הבחינה ובמקביל הסבר ממוקד לממצאים הקשים. באיזו מדינה נאורה נשמע שבחסות האיפול הנכפה על הציבור, רשות ציבורית מונעת חשיפת כשלים בתחום אזרחי בסיסי ?!

     

    שרירותיות בקביעת גודל כיתות המחוננים

    •§      קיימת המלצה גורפת ומוצהרת של כל הגורמים הבכירים, ממשלתיים וחוץ ממשלתיים, להגדיל ככל הניתן את מספר התלמידים המופנים לתוכניות טיפוח מחוננים. פורמאלית, הבעיה בקשיי היישום של המלצה חשובה זו היא תקציבית בלבד. אולם בפועל ניתן בפשטות, במסגרת התקציבית הקיימת, להגדיל את מספר התלמידים המופנים לכיתות מחוננים במאות. המחסום - התנהלות שערורייתית של האגף למחוננים.

    •§      בישראל פועלות למעלה מ- 100 כיתות מחוננים. הפערים בגודל הכיתות הנם עצומים. ישנן כיתות הכוללות יותר מ- 30 תלמידים ומנגד ישנן כיתות הכוללות אפילו 15 תלמידים בלבד. גודל הכיתות נקבע בעיקרו באופן שרירותי ובאופן המנוגד למדיניות הציבורית המוצהרת.

    • § כללית, ההישגים של תלמידי כיתות המחוננים הגדולות אינם נופלים מאלה של תלמידי הכיתות הקטנות. העדר הפער בהישגים נובע ראשית מהיעדר כמעט מוחלט של בעיות משמעת בכיתות מחוננים ושנית מכך שצוותי ההוראה בכיתות מחוננים איכותיים יותר.

    •§      תלמידי כיתות המחוננים לומדים בבתי ספר רגילים ומופלים לטובה בתחומים רבים מדי : שעורי העשרה, ימי עיון באוניברסיטאות, מורים איכותיים ועוד. בנוסף, הצפיפות הממוצעת בכיתות רגילות של חטיבות ביניים בישראל עומדת על 33 תלמידים לכיתה, מס' הגבוה בממוצע ב- 9 תלמידים מהצפיפות הממוצעת בכיתות מחוננים. הדרך הפשוטה והיעילה ביותר לצמצום האפליה צריכה להיעשות בקביעת נורמה קבועה למכסה מינימאלית בכיתות מחוננים.

    •§      התלמידים הלומדים בכיתות מחוננים מהווים בדרך כלל יחידה חברתית עצמאית. הקשרים החברתיים שלהם עם יתר תלמידי השכבה מוגבלים. ככל שמספר התלמידים בכיתות מחוננים מתקרב לממוצע הקיים בכיתות רגילות כך בעיית הבידול והתיוג החברתי שלהם מצטמצמת ולחילופין ככל שהמספר קטן יותר כך הבעיה מוחרפת.

    •§      דוגמה להמחשה מהרצליה : בתיכון הראשונים ישנן כיתות מחוננים הכוללות מעל 30 תלמידים. בכיתה ח' מחוננים בחטיבה שבה הבן שלי לומד, למדו השנה 30 תלמידים. למרבה השערורייה בכיתה ז' מחוננים באותה חטיבה למדו השנה רק 21 תלמידים. חמור מכך, בכיתת המחוננים החדשה בנגיד המיועדת להתחיל בספטמבר 2009, רשומים כיום רק 16 תלמידים.  לאגף למחוננים לא יכולה להיות שום תשובה עניינית למצב בלתי נסבל שכזה. מעבר לכך שמצב בלתי נסבל זה סותר לחלוטין את המדיניות המוצהרת של משרד החינוך, איך יתכן שבאותה עיר ובאותו בית ספר, בכיתת מחוננים אחת לומדים 30 תלמידים ובכיתת מחוננים אחרת רק 16 ?! כל זאת כאשר הביקוש להתקבל לכיתה עולה מהותית על ההיצע ומערכת החינוך בהרצליה הנה מהמובילות בארץ בהישגים היחסיים במתמטיקה ומדעים.

    •§      מבדיקתי בשטח עולה כי קיים בלבול עצום, יתכן שחלקו מכוון, בנושא המדיניות בקביעת גודל הכיתות. המדיניות המוצהרת כוללת את המרכיבים הבאים : הרחבת הפעילות של המחוננים ככל הניתן, צירוף כמה שיותר תלמידים לכיתות על פי ההישגים היחסיים ומילוי כיתות המחוננים בעקבות פינוי מקום. מדיניות זו עולה בקנה אחד עם השכל הישר. בנוסף, בסיכום המלצות ועדת נבו אשר התקבלו הצהרתית ע"י הנהגת משרד החינוך, נקבע מפורשות כי המדיניות של המשרד היא להרחיב את אוכלוסיית ילדי הטיפוח עד ל- 5% העליונים. על רקע זאת אמרה מנהלת האגף למחוננים בוועדת החינוך של הכנסת: " ההגדרה מי הוא מחונן היא הגדרה סטטיסטית, אבל היא גם הגדרה תקציבית. כלומר, אפשר בהחלט לכלול באוכלוסיית תלמידים מחוננים 3% ואפשר 5% ואפשר 1%. הוועדה אמרה לא להסתפק ב- 1%, אלא להרחיב את הקשת ל- 5%".

    •§      המסקנה היא כי המגבלה היחידה למידת ההרחבה של טיפוח מחוננים יכולה להיות תקציבית בלבד.  אולם ברור שמילוי כיתות מחוננים לא מצריך תקציב נוסף. הבעיה היא, שבחסות האיפול הקיים בתחום, הבלבול, והיעדר הפיקוח, נהלים אלה לא מבוצעים על ידי  האגף למחוננים והפעילות בתחום היא שרירותית במהותה. 

    • § מעבר למדיניות המוצהרת, הצורך במילוי כיתות על פי ההישגים היחסיים הופך לעוד יותר משמעותי, על רקע כשלים בסיסיים אחרים בהתנהלות האגף ובכלל זה, הפגמים הבולטים בביצוע בחינות האיתור והעדר בקרה אפקטיבית על התנהלות האגף למחוננים. הרי כל בר דעת מבין כי מצב שבו לדוגמה באותו בית ספר בהרצליה, כיתת מחוננים אחת כוללת 30 תלמידים וכיתה אחרת רק 16 תלמידים, מכל זווית הסתכלות, חייבת להיות תוצאה של התנהלות שערורייתית של האגף למחוננים.
    • § השרירותיות בקביעת גודל כיתות המחוננים בתחום נובעת בעיקר מהחלטת האגף למחוננים כי כל הסמכויות בתחום נתונות בלעדית לאגף. להמחשה, נניח שמנהלת חטיבת הנגיד, בשילוב עם מנהלת אגף החינוך בהרצליה ואפילו בשילוב ראש העירייה, רוצות לצרף תלמידים נוספים ראויים לכיתה ז' מחוננים הכוללת 16 תלמידים בלבד. למרבה התדהמה, אין לשלושתן ביחד סמכות לבצע זאת. הסיבה - האגף למחוננים החליט שהסמכות בנושא נתונה בלעדית לו, זאת למרות שבכל מדינות המערב הסמכויות בתחום הנן מוניציפאליות. מכיוון שסמכויות אלו אינן מעוגנות בהוראת מנכ"ל כזה או אחר, בהליך פשוט ניתן וחובה להוציא סמכויות אלו ממנו.
    • § בתקווה שבהקדם האפשרי שר החינוך ומנכ"ל המשרד ישכילו למנות לתפקיד רם זה, אישיות בעלת שיעור קומה, קרוב לוודאי שהממונה החדש מיוזמתו ידרוש להעביר את הסמכויות בתחום לרשויות המקומיות.
    • § ההנחיה הכללית של משרד החינוך לאגפי החינוך ברשויות המקומיות צריכה להיות כי התקן הרצוי למספר תלמידים בכיתת מחוננים הוא 30 עם גמישות מסוימת להגדלה.

     

    מחקר חסר תקדים וחסר תכלית שנמשך 5 שנים בחשכה מוחלטת

    •§      במסגרת התכתבויות קשות וארוכות שניהלתי עם צמרת משרד החינוך בשנת 2007, מנהלת האגף למחוננים נלחצה. מתוך הלחץ, מכתב התשובה שהיא שלחה אלי ב- 31.7.07 כלל גילויים שערורייתיים לגבי מחקר חסר תקדים וחסר תכלית, שהתנהל לאורך שנים רבות באיפול מוחלט ביחס לתלמידים של תוכניות הטיפוח.

    •§      בהתאם למידע הכתוב, מחקר זה התבצע באמצעות פיצול תוכניות טיפוח המחוננים בארץ ל- 2 סוגים : תוכניות  ניסוי ותוכניות בקורת. חלוקת התוכניות לניסוי וביקורת בוצעה למעשה באופן שרירותי. לתוכניות הניסוי בלבד הוכנסו תלמידות בעלות הישגים נמוכים יחסית לבנים שנופו בלא ידיעתם מהתוכניות. למרות זאת אותן תלמידות קיבלו מכתב חתום כי הן כביכול הגיעו להישגים הגבוהים ביותר במבחן האיתור.

    • § מנהלת האגף למחוננים טענה כי הצורך במחקר נבע מחוסר איזון בין בנים לבנות בתוכניות הטיפוח למחוננים, ברוב המקרים 1/3-2/3 לטובת הבנים. נטען כי חוסר האיזון נובע כנראה מתפקוד שונה של הבנות בפסיכומטרי ולא מהיעדר כישורים ולכן נדרש המחקר.
    • § אני מנגד הוכחתי לצמרת משרד החינוך כי טענה זו היא לכל היותר אחיזת עיניים. הוכחתי בליווי דוגמאות מספריות, כי ההבדלים ביחס בין מספר הבנים לבנות בתוכניות טיפוח המחוננים נובעים בעיקר מכך שפחות בנות מצטיינות מעוניינות ללמוד באותן תוכניות. בנוסף הבהרתי כי מדובר במחקר משונה וחסר כל תכלית. בפועל מתקיימים מבדקי אינטליגנציה למאות מיליוני אנשים בעולם והעובדות הנן ששום מדינה לא בחרה לבצע מחקר משונה שכזה. בנוסף ציינתי שבעיה זו בולטת יותר באקדמיה שבה אחוז הנשים מבין בוגרי האוניברסיטה בכל התארים במדעים מדויקים והנדסה עומד על 25% בלבד.

    •§      בנושא העקרונות המנחים לביצוע המחקר, כתבה מנהלת האגף : "נבחרו קבוצות ניסוי וקבוצות בקורת בהן לא בוצעה העדפה מתקנת על מנת שניתן יהיה להשוות בין הקבוצות הנחקרות. על מנת להבטיח חיסיון מלא, והתייחסות שווה לכל התלמידים, נשמרת בסוד זהות התלמידות שנכנסו במתכונת הזו כמו גם זהות התוכניות הכלולות באחת הקבוצות (נסוי או בקורת)".

    •§      בנושא זה שלחתי מכתבים חריפים לצמרת משרד החינוך. בין היתר הבהרתי שלא יתכן שהאגף למחוננים יתייחס לתלמידות כשפנות ניסיון מבלי לידע אותן ומבלי לקבל את הסכמתן. כמו כן הבהרתי כי בחסות האיפול שהאגף למחוננים כופה על האזרחים, פוגעים באופן בלתי נתפס גם בילדים וגם בטובת המדינה. מצד אחד מונעים מבנים ראויים את מסגרות הטיפוח. מצד שני פוגעים גם בבנות הפחות מוכשרות שלא דרשו את אפלייתן והתקבלו באופן שרירותי רק בגלל שתוכנית הטיפוח באזור מגוריהן נקבעה כתוכנית ניסוי.

    •§      כנגד טענותיי הקשות, האגף למחוננים נימק בין היתר את הצורך בחיסיון באופן תמוה, כדלקמן : "מורה לתלמידה שידוע לה שנכנסה במסגרת זו, תתייחס אליה באופן טבעי באופן שונה ותלמידה שתיכנס לתכנית בידעה זאת, תעריך את יכולותיה באופן שונה. מידע זה יפגע באפשרות התפתחותה וקידומה של התלמידה בכיתה זו".

    •§      לטענתי מתן לגיטימציה לנימוק תמוה זה הנו מסוכן. שכן במצב שכזה, רשויות ציבוריות יכולות לבצע בחסות נימוקים נסתרים אינספור פגיעות בכבודם, חירותם והזכות לפרטיותם של האזרחים.

    •§      יש להבין כי מנהלת האגף למחוננים אינה מכחישה כי היא מסתירה באופן  מודע ומגמתי מהתלמידות נשוא המחקר, מהוריהן, מהמורים ואפילו ממנהלי המוסדות, את העובדות המהותיות לגבי קבוצות הניסוי וקבוצות הביקורת. להסתרה כזו ישנן השלכות ישירות ברורות לכל המעורבים. בהיבט של התלמידות והוריהן, בהליך זה היא מונעת מהן לקבל את ההחלטה הבסיסית אם הן מעוניינות להשתתף בניסוי. בהיבט של מנהלי המוסדות, היא מונעת מהם התייחסות נאותה לקשיים, ככל שמתגלים ביחס לאותן תלמידות.  לדוגמה ישנן כיתות מחוננים שבהן תלמידות מקבוצת ניסוי מתלוננות שאינן מבינות את החומר הנלמד בעיקר במתמטיקה ומדעים. העדר המידע עשוי להוביל מנהל להגיע למסקנות והחלטות שגויות בנושא.

    • § במסגרת ההתכתבויות לסוגיהן, האגף למחוננים הודיע כי הוא יפרסם את תוצאות המחקר בקיץ 2008. בנושא זה נכתב : "מדיניות ההעדפה המתקנת בה נוקט משרד החינוך הינה בשלבי ניסוי ועיצוב. המדיניות הננקטת כניסוי לעת עתה מלווה במחקר מעקב שתוצאותיו יתפרסמו, בתום שנת הלימודים הנוכחית".
    • § כיום, כשנה לאחר תום המחקר המשונה, דו"ח המחקר ותוצאותיו טרם פורסמו.

     

    פגמים קשים בביצוע אפליה מתקנת לבנות

    •§      על פי דו"ח מרכז המחקר והמידע בכנסת, בשנת 2006 למדו בכל כיתות המחוננים בארץ 2,617 תלמידים, מתוכם 1003 בנות. לפיכך אחוז הבנות הממוצע בכיתות מחוננים עמד על 38.3% מכלל התלמידים. אחוז זה הנו לאחר ביצוע האפליה המתקנת ולאחר נשירות. מכיוון שבפועל אחוז הבנות הניגשות למבחני האיתור בממוצע אינו עולה על 30% ביחס לכלל הנבחנים בבחינה, התוצאה הנה שאחוז הבנות המתקבלות לכיתות מחוננים ביחס למספר הנבחנות גבוה לפחות פי 1.28 מאחוז הבנים המתקבלים לכיתות מחוננים. בעיה זו מתעצמת על רקע המחקר המשונה שבוצע, מכיוון שבחלק ניכר מכיתות הניסוי, אחוז הבנות שהתקבלו לאותן כיתות גבוה לפעמים פי 2 ויותר מאחוז הבנים המתקבלים. אפליה חסרת הצדקה ותוקף זו מתאפשרת רק בחסות האיפול שהאגף למחוננים כופה על כולם.

    •§      על פי המידע האמין שברשותי, המדיניות הנוכחית בנושא האפליה בין בנים לבנות ממשיכה להיות שרירותית לחלוטין. על פי המדיניות הנוכחית, הבנים והבנות עושים מבחני איתור זהים, אולם לקבוצת הבנות ולקבוצת הבנים נקבעים קריטריונים שונים לקבלה. בשל המיעוט היחסי של הבנות המעוניינות להצטרף לתוכניות הטיפוח, המדיניות המוזרה הנוכחית יוצרת מצב מלאכותי קבוע שלפיו שיעור הבנות העוברות את הבחינה עולה מהותית על שיעור הבנים העוברים את הבחינה.

    •§      אילו האגף למחוננים היה קובע מדיניות שלפיה שיעור הבנות העוברות את הבחינה ביחס לנבחנות יותאם לשיעור הבנים העוברים, ניחא. הרי כלפי חוץ, באופן מניפולטיבי זו הבעיה שכביכול מוצגת על ידי מנהלת האגף. אולם הפיכת היוצרות באופן מלאכותי הנו דבר משונה וקשה לתפיסה. באיזו מערכת חינוך אחרת, בארץ או בכל מקום אחר בעולם, נשמע כדבר המוזר הזה ?!

    •§      למרות הפגמים המהותיים בביצוע האפליה הקיצונית לטובת בנות, האינטרס הציבורי במציאות שנוצרה הנו שלפחות הבנות הלומדות בתוכניות הטיפוח יצליחו באותן תוכניות. הקריטריון החשוב ביותר בבדיקת הצלחה זו הוא שיעורי הנשירה בחלוקה למינים. לאגף למחוננים חייבים להיות נתונים סטטיסטיים אולם הוא בוחר מטעמיו שלא לפרסמם.

    •§      מכל מקום, על פי מקורות אלטרנטיביים : פרסומים בעיתונות, מאמרים אקדמאיים, פרסומים בפורומים וכד', עולים ממצאים קשים שעל פיהם אחוזי הנשירה של בנות מתוכניות טיפוח מחוננים עולים באופן ברור מאחוזי הנשירה של בנים.

    • § הבעיה המרכזית בחוסר האיזון בין בנים לבנות בתוכניות טיפוח מחוננים הנה שהבנות הכי מוכשרות פחות מתלהבות להצטרף לאותן תוכניות. אלו העובדות. מסתבר שמנהלת האגף מודעת לבעייה זו אך מתעלמת ממנה. בנושא זה היא כתבה לי ב- 31.7.07 : " לעיתונאי שראיין אותי, אשר דבריו מובאים במכתב התלונה, אמרתי כי לעתים הורים נמנעים מלהפנות את בתם לתכניות הייחודיות מחשש של תיוג ובידול חברתי". במבחן המציאות, מנהלת האגף, במקום לעודד את הבנות המוכשרות ביותר להצטרף לתוכניות, שולחת לתלמידות פחות מוכשרות ולהוריהן מכתבים הכוללים מידע שקרי, שעל פיהם הן כביכול הגיעו להישגים הגבוהים ביותר בבחינות ולכן הן מוזמנות להצטרף לתוכנית הטיפוח.

    •§      העובדות הנן חד משמעיות. לא ניתן לאתר שום מדינה בעולם שבחרה להתמודד עם חוסר איזון בין בנים לבנות בשיטות המוזרות המזכירות את השיטות הייחודיות של האגף למחוננים. בפועל הדרך היעילה ביותר להגברת האיזון בין מס' הבנים למס' הבנות בכיתות מחוננים היא באמצעות עידוד התלמידות הכי מוכשרות להצטרף לכיתות המחוננים.

    •§      מסתבר שמשרד החינוך התמודד ומתמודד עם בעיה דומה ביעילות. משרד החינוך עורך לאורך שנים וגם כיום בהצלחה פעילות הסברתית בקרב התלמידות, במטרה להמריץ אותן לגשת למבחנים ברמה מוגברת בפיזיקה ובמתמטיקה. התוצאה : הכיתות במקצועות אלו הפכו יחסית להרבה יותר מאוזנות ומה שלא פחות חשוב, שיעורי ההצלחה של הבנות במבחנים אינם נופלים מאלו של הבנים.  

    • § כבר בשנת 2007 העברתי הצעה מסודרת ומפורטת להנהלת משרד החינוך לנקוט באותה שיטה ביחס לתוכניות הטיפוח. למרבה הצער, האגף למחוננים והנהלת משרד החינוך התעלמו מהצעה זו.

     

    סיכום

    • § דוח מחקר זה הנו מהקשים שנכתבו בארץ. נושאים רבים בתחום מחייבים תיקונים דחופים ובכלל זה :
    • 1. הסבה הדרגתית ומהירה של כל מרכזי המחוננים לכיתות מחוננים.
    • 2. ביצוע צעדי מדיניות שקולים ברמה הממלכתית לצמצום מהותי באפליה הקיצונית הננקטת נגד ילדים משכבות סוציו אקונומיות נמוכות.
    • 3. שדרוג מיידי של הבחינות לאיתור מחוננים ובכלל זה : החלה של הליכי שקיפות המקובלים באוניברסיטאות עליהם, הפיכתם לפחות תלויי תרבות ושדרוג תתי הבחינות בהן באופן שיתאימו לשנות האלפיים.
    • 4. העברה מיידית של כל הסמכויות בקבלת תלמידים לתוכניות הטיפוח מהאגף למחוננים לרשויות המקומיות וקביעת מדיניות אחידה בגודל הכיתות, עם תקן רצוי של 30 תלמידים בכיתה.
    • 5. פרסום מיידי של דו"ח המחקר המלא ביחס למחקר הלא חוקי שבוצע בתוכניות הטיפוח.
    • 6. ביטול מיידי של צירוף בנות ובנים לתוכניות הטיפוח על פי קריטריונים שונים, ומעבר לאימוץ של המודל המוצלח בהמרצת בנות בלימודי מתמטיקה ופיזיקה ברמה מוגברת.
    • § גב' שלומית רחמל משמשת כמנהלת האגף למחוננים כבר יותר מ- 10 שנים. מתוקף אופי הפעילות הדינאמית בתחום, גם אם היה עומד בראש האגף האדם המוכשר ביותר, חשוב היה להגביל מנהלתית את השהות בתפקיד זה ללא יותר מ- 8 שנים. לאור שנות פעילותה הארוכות והפגמים הקשים המפורטים בדוח זה, כמו גם התיקונים הדחופים הנחוצים, חשוב בהקדם למנות ממונה חדש לאגף.
    • § בישראל נמצאים אנשי אקדמיה והיי טק מהשורה הראשונה בעולם המערבי כך שמספר המועמדים הראויים לתפקיד הוא רב ביותר. במקביל מוצע לשקול שינוי מבני כך שטיפוח מחוננים במשרד החינוך ינוהל באמצעות רשות עצמאית סטטוטורית הכפופה ישירות לשר החינוך. שינוי כזה, צפוי בין היתר להרחיב את מעגל המועמדים הראויים שירצו בתפקיד.
    • § השינויים המוצעים על ידי, רובם ככולם לא מצריכים תוספת תקציבית אלא בעיקר פתיחות. חשיבות יישומם הנה מרחיקת לכת, בעיקר לאור העובדה שההון האנושי הוא המשאב האיכותי המרכזי העומד לרשותה של מדינת ישראל. משמעות יישום ההצעות הנה שתוך תקופה קצרה, קרוב ל- 15,000 התלמידים המוכשרים ביותר בישראל, מכל שכבות האוכלוסייה, יקבלו את החינוך האופטימאלי בכיתות מחוננים שייפרסו בכל רחבי הארץ.
    • § לאור הכשלים הרבים המתוארים בדוח מחקר זה, מתעוררת השאלה כיצד הם לא נחשפו ותוקנו עד כה. מצב עגום זה הוא בין היתר תוצאה של העדר בקרה ציבורית, שלטון פקידים חזק, העדר שקיפות והעדר כמעט מוחלט של בקרה ופיקוח פנימיים.
    • § דוח מחקר זה נכתב במסגרת הפעילות הציבורית התנדבותית שלי לקידום זכויות ילדים בישראל. בדמוקרטיה, רשויות המדינה ונושאי המשרות בהן הם נאמני האזרח. בשל כך, מוצדקת הכפפתן של רשויות המדינה ונושאי המשרות בהן לרמה הגבוהה ביותר של בקורת, פיקוח ובדיקה. כאשר מופנית כלפיהם בקורת, עומדת לרשותם במה נרחבת לתגובה. יש לבדוק את תגובת הרשויות ולתקן את הליקויים בהתאם.
    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/1/10 23:58:


      חלק לא מבוטל מהביקורת המובאת כאן, מתייחסת למעשה לתפיסות עולם שונות ולהנחות יסוד אחרות. כדאי להבחין בין חילוקי דעות לגיטימיים לבין ביקורת בה מוצגים דברים אחדים כנכונים ואחרים כשגוייים.

      אביא שלוש דוגמאות מתוך הדברים:

      •  יום למידה שבועי או כיתת מחוננים הן שתי אופציות נכונות ואין ביניהן אחת נכונה ואחת שגויה.
      • או השליטה בידי הרשויות המקומיות כחלופה לשליטה בידי גוף אחד במשרד החינוך - גם כאן יש יתרונות וחסרונות רבים לכל אופציה ואין אופציה אחת נכונה ואחרת שגוייה .
      • האם מטפחים במסגרת הזאת את 2% הגבוהים ביותר מאוכלוסיית הגיל או שממלאים כיתה בשלושים תלמידים טובים- זאת שוב שאלה שלכל אופציה שנבחר יהיו יתרונות וחסרונות.

      טיפוח המחוננים והמוכשרים הוא נושא חשוב ביותר שצריך לחזור ולעסוק בו שוב ושוב, אבל חשוב לאפשר לתפיסות עולם מגוונות לבוא לידי ביטוי.

       

        17/10/09 13:49:

      תודה על המידע

       

      חשוב, מרתק ואף מוכר לי בחלקו...

       

      לצערי, נראה שכרגיל הדו"ח ייכנס למדף המתאים וישכח לנצח כנהוג במדינתנו.

       

      * ממני...

        7/10/09 10:01:


      סוף סוף..!

      תודה לך מר יעקב אליה . לא ברור לי אם זה משמח או עצוב , אבל אולי עכשיו יבינו הקודקודים כמה חשובים מחוננים למדינה.