ההלם ברור, אבל מה עושים עכשו? ובכן, עם כל הקושי, קודם כל נירגעים. פותחים מחברת ורושמים הכל: למי לפנות, מה לעשות, מה לשאול וכו. משתדלים לזכור היטב שעם כל הבהלה, אין דחיפות של שעות או ימים, ויש זמן לברר כל פרט שרוצים. החלטות חפוזות (כמו ניתוח תוך יומיים בשתיים בלילה) עלולות להתברר כמוטעות מאד ובעיקר - בלתי הפיכות. אז חוזרים לכירורג ושומעים את דעתו. במקביל, או מיד אחר כך מתייעצים עם אונקולוג, מה שאומר שכבר ביררנו ובחרנו עם מי מתאים לנו להתייעץ. יתכן שהאונקולוג יפנה לבדיקות נוספות. יתכן שהוא יתייעץ עם הכירורג האמון עליו. כללי הברזל הם תמיד: לשמור על כל מסמך רלבנטי לאבחנה. לרשום את כל שמוצע על ידי המומחים. לשאול הכל. לחשוב, להתייעץ, לא להחליט בפזיזות. הרי רוב המאובחנות באבחנה הזאת - מבריאות.
|