רכישה עצמית של אג”ח על ידי החברה הינה סממן חיובי, אך אינה תמיד מייצגת הזדמנות קנייה רווחית, נדרש לבדוק את פוטנציאל הרווח מביצוע ולשכלל שיקולים נוספים לפני הרכישה

במאמר זה נסקור שתי הודעות של חברות שונות בתכלית שהודיעו על רכישה עצמית של סדרות החוב שלהם (אג”חים) בשוק ההון.

הודעה על רכישה עצמית של אג”חים הינה סממן חיובי ליכולת התשלום העתידית של החברה (לרוב).

נקודות עקריות לבדיקה בעקבות הודעה על רכישה עצמית של חוב ע”י חברה:

רכישה של חוב שמבוצעת בפועל ולא רק בהצהרות הינה “חיובית יותר” כהודעה, כמו גם הודעה על הרחבת כמות הניירות הנרכשים (הגדלת היקף הרכישה). הדבר נכון במיוחד כאשר היא מבוצעת קרוב למועד תשלום בפועל שכן אםהחברה רוכשת את הנייר בשוק קרוב למועד תשלום המועד הקרוב מובטח בסבירות גבוה, יותר מכך אם הרכישה מבוצעת מול מחזיק מיחוץ לבורסה ההודעה חיובית אף יותר שכן אי תשלום קרוב יעלה טענות של העדפת נושה – דבר שהינו בגדר עברה פלילית! כמה קרוב לתשלום בפועל צריכה להיות ההודעה? אין לכך חוק, כלל אצבע אומר כי אם ההודעה יצאה כחודשיים עד שלושה חודשים ממועד התשלום קיימת הבטחה לתשלום הקרוב שכן בטווח זמן זה כבר צריך להיות ידוע תזרים המזומנים העתידי לביצוע התשלום בפועל.

מימון ממקורות עצמאיים הינה סממן טוב יותר ממימון ע”י הלוואות (החלפת חוב אחד באחר), כמו כן גיבוי ו/או הבטחה של חברת האם או כניסת משקיע חדש (שכבר הבטיח את כניסתו, לא מצב של חיפוש משקיע) הינם טובים. במידה ומדובר על מימון ממקורות עצמאיים, החברה בעצם מצהירה כי ביכולתה לשלם את החוב והיא רוכשת אותו במחיר זול יותר (מה שגם מוסיף לה ערך נוסף ע,י רישום רווח הוני!). כאשר הכסף בא מבחוץ, יש לבדוק עם אילו התניות הוא מגיע והאם מבוצע שיעבוד עבורו (ומה רמתו במידה וכן), אך לרוב הדבר יכול להחשב כסממן חיובי שכן יש מי שתומך בחברה ומאמין בה, לפחות לטווח הארוך.

גובה הרכישה המתוכננת ותנאיה – אם הרכישה המתוכננת היא של עשרות מיליוני שקלים זה טוב או רע? תלוי בגודל החוב, אם החוב הינו באותו סדר גודל זה בהחלט טוב, אך אם החוב במאות מליונים או אף עובר את מילארד השקל, מדובר רק בטיפה בים שבטווח הארוך אין בה חשיבות עצומה. כלומר יש להסתכל על אחוז הרכישה המתוכננת מתוך החוב. בנוסף לכך יש לכחת בחשבון את הערך הנוכחי של החוב, במידה והוא נמוך בצורה משמעותית גם הקצאה של חלק נמוך יחסית יכול להוציא מהמחזור סכום נכבד מסך החוב הכולל של החברה. תנאי העסקה, במידה ומפורטים, יכול לתרום נדבך נוסף ולחשוף את הערך הפוטנציאלי. לדוגמה במידה ומדובר על רכישה גדולה, גובה הרכישה המתוכננת תוציא עשרות אחוזים ממחזור החוב במידה ותבוצע, ומצויין עד איזה ערך ירכש החוב – סביר להניח כי החוב יגיע לערך זה די מהר (בין אם תבוצע הרכישה בפועל ובין אם לא – הדבר רק תלוי בנכונות לביצוע הרכישה!).

מי רוכש? ואיך? – לשאלה מי רוכש ואיך חשיבות רבה במיוחד לטווח הארוך. במידה והחברה רוכשת הנייר המייצג את החוב יוצא מהמחזור, החברה רושמת רווח הון (במידה וקנתה את החוב מתחת לערכו), וכעת בשביל “לייצר” חוב בצורת אג”ח חדש – נדרש לבצע הנפקה כולשהי. אך אם החוב נרכש ע,י חברת בת (או חברת אחות לצורך העניין), החוב יכול לחזור לשוק באותה המהירות שבה יצא, יכולת הפרעון ומצב החברה לא השתנו, כן מדובר בסממן חיובי לטווח קצר, אך האם הדבר ישתלם בטווח הארוך, לשם כך כבר ידרשו יותר נתונים. מה קורה כאשר הרוכש הוא הבעלים והדבר מבוצע מכיסו הפרטי? שוב חשוב לשים לב לסעיף הקודם – רכישה קטנה באופן יחסי בסך הכל באה יכולה להיות לשם ההודעה עצמה, כן יש פה הבעת אמון כולשהי אך לא יותר מכך, בנוסף הבעלים יכול למכור את החוב בשוק ואנו נדע על כך רק בדיאבד ולכן לסכומים נמוכים אין משמעות אמיתית למעט המשמעות הפסיכולוגית על השוק (ולמרות שגם זו דרך לייצר רווחים, זו אינה הדרך הטובה ביותר).

מעבר לנקודות אילו יש לבדוק נתונים נוספים כגון תזרים מזומנים של החברה, יחס הון עצמי, עדיפות חוב, בטחונות, דוחות כספיים, הצהרות בעלים, מוניטין, הסטוריית רכישות ועוד…

בנוסף, לעיתים, ישנם סעיפים, התניות ונקודות שיש לבחון ולשקלל שמיוחדים לאותה הודעה על כוונה (או ביצוע) של רכישה בפועל ועדיין – חשוב לזכור! – כי כמובן אין בכך הבטחה של ביצוע התשלום בפועל ופעמים רבות אף ביצוע של הרכישה המתוכננת!

לאחר סקירה קצרה זו של נושא הודעות על רכישה עצמית של החוב ע”י החברה נוכל להסתכל על שתי הודעות בולטות שפורסמו בזמן האחרון: זו של כלל פיננסים וזו של יורו טרייד, האם אתם רואים את ההבדל?

סקירה מלאה של השניים ניתן למצוא כאן - הודעות על רכישה עצמית של חוב ע”י החברות.