הקשר בין בריאות העצם לסרטן השד הוא מורכב.  הנטיה לירידה במסת העצם מקבילה , מבחינת הגיל, לעליה בתחלואה בסרטן השד.

בנוסף, חלק מהטיפולים הניתנים לסרטן השד מגבירים את הנטיה להידלדלות העצם.

מחקר שלישי והראשון שפורסם בעיתון רפואי על הקשר בין נטילת תרופות לטיפול באוסטיאופורוזיס ממשפחת הביספוספונאטים (פוסלאן, אקטונל ואחרות) להפחתת הסיכון לסרטן השד פורסם לאחרונה בעיתון Br J Cancer.

במחקר זה ניכללו נשים באל- וסת , שטופלו בתכשירים ממשפחת הביספוספונאטים לאוסטיאופורוזיס . נמצא שבנשים שטופלו בטיפול זה היתה הפחתה בסיכון ללקות בסרטן השד.   דרגת ההפחתה בסיכון נמצאה קשורה למשך ההטיפול בביספוספונאטים.  בנשים שמנות לא נמצאה הפחתה בסיכון.  גם מחקר זה, בדומה לשני המחקרים שהוצגו בכנס בסאן אנטוניו בדצמבר 2009, הוא מחקר רטרוספקטיבי (מנתח תוצאות עבר) ולא מחקר מבוקר שעוקב "קדימה" אחר המשתתפות. אך הוא בהחלט מציע את האפשרות שנטילה מסודרת של טיפול בתרופות ממשפחת הביספוספונאטים מקטינה את הסיכון לסרטן השד.

מחקרים ראשוניים מעלים גם את האפשרות שמתן תרופות לשמירה על מסת העצם, דוגמת זומרה, לנשים שחלו בסרטן השד, כחלק מהטיפול מפחית הסיכון בהן, מפחית גם את סכנת הישנות הסרטן.  אין היום כל הוכחה שמתן זומרה לנשים באל-וסת, המקבלות טיפול מניעתי אחרי סרטן השד, אכן מפחית את הסיכון להישנות המחלה. אך נראה ברור שיש מקום למחקרים נוספים בנושא.

לרחבה ראו

http://breast-guide.co.il/hot-updates/