מהו מנהל פטנטים?

מה ההבדל בין עורך פטנטים למנהל פטנטים?

האם גם חברות סטרט-אפ קטנות זקוקות למנהל פטנטים?

על שאלות אלו אנסה לענות במאמר זה;

חברות טכנולוגיה בעלות פורטפוליו פטנטים בינוני עד גדול מחזיקות בדרך כלל מנהל פטנטים במשרה מלאה. חברות סטרט-אפ ומיזמים טכנולוגיים בתחילת דרכם לרוב לא יחזיקו מנהל פטנטים משום שהם חסרים את המשאבים הדרושים לכך ונפח הפטנטים איננו מצדיק תפקיד זה. מעבר לכך, חברות סטרט-אפ בדרך כלל אינן רואות את הצורך במנהל פטנטים ומסתפקות בכך שהמנכ"ל או המנהל המדעי של החברה עובד ישירות מול עורך הפטנטים.

קצת על מה בין מנהל פטנטים לעורך פטנטים:

עורך פטנטים הוא גורם מוסמך מטעם משרד המשפטים שמתמחה בכתיבה ותביעה של בקשות פטנט מול רשויות הפטנטים השונות. לעורך הפטנטים יש הכשרה טכנולוגית המאפשרת לו להבין את הטכנולוגיה לפרטיה וכן ידע מעמיק ונרחב בחוקי הפטנטים ובפסקי הדין הרלוונטיים המאפשרים לו לנסח את בקשות הפטנט כך שיגדל הסיכוי שיתקבלו.

מנהל פטנטים הינו גורם מטעם החברה האחראי לצור פורטפוליו חזק, ניתן לאכיפה, המגן היטב על הטכנולוגיה של החברה ומשרת היטב את המודל העיסקי ואת תכנית הפיתוח שלה, כך שיהווה בעתיד נכס אסטרטגי שיבטיח את היכולת של החברה למסחר את הטכנולוגיה שלה.

איך זה קורה בפועל? או ליתר דיוק, איך זה אמור לקרות?

באופן אידיאלי מנהל פטנטים אמור ללוות את החברה מיום הקמתה ולעיתים אף קודם לכן. תפקידו העיקרי הוא לעקוב ולהכיר מקרוב את ההתפתחות הטכנולוגית של החברה ובהתאם לדאוג להגנה הולמת לקניינה הרוחני. בפועל, כאשר מנהל הפטנטים יזהה פיתוח משמעותי הניתן להגנה הוא יעלה זאת בפני הנהלת החברה שתחליט על פי המלצתו של מנהל הפטנטים ועל פי שיקוליה האסטרטגיים האם להגיש בקשת פטנט חדשה. כאשר ההחלטה היא חיובית, מנהל הפטנטים עורך חיפושים יסודיים בכל הספרות הנגישה על מנת לקבוע את מידת החדשנות ויוצר תהליך פנימי בתוך החברה בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים לצורך הגדרת החדשנות וגיבוש הטקסטים. מנהל הפטנטים בוחר בזהירות את עיתוי הגשת הבקשה - לא מוקדם מדי, אז הפטנט עשוי להיות שונה מהטכנולוגיה או האב-טיפוס כפי שיתגבש לבסוף, ולא מאוחר מדי, אז יש סכנה לאובדן חדשנות.

כשהכל מוכן, נגשים לעורך הפטנטים לצורך כתיבה והגשה של הבקשה עצמה. בעבור עורך הפטנטים, העבודה על בקשה שמוגשת באופן שכזה היא פשוטה יותר ויש אפילו לאמר נכונה יותר. שכן המומחיות של עורך הפטנטים היא לנסח את הבקשה כך שהיא תספק הגנה טובה ככל האפשר לטכנולוגיה החדשנית של החברה. וכמו לכל בעל מקצוע, גם לעורך הפטנטים קל יותר לעבוד עם לקוח שיודע על מה הוא רוצה להגן, למה הוא רוצה להגן וכיצד.

מעבר לתהליך הגשת פטנט, מנהל הפטנטים בוחן את נהלי ההתכתבות הפנימיים וחומרים המוצגים החוצה, על מנת לוודא שהחברה לא פוגעת בפוטנציאל החדשנות שלה עצמה. הניסיון מראה כי אחת הסיבות העיקריות לאובדן חדשנות בבתי המשפט הינה חומרים שהחברה עצמה כותבת ומציגה, או התכתבות לא אחראית של עובדים בחברה. מנהל הפטנטים דואג להטמעת המושג והעקרונות של קניין רוחני בקרב עובדי החברה על מנת לצור מודעות והתנהלות נכונה בנושא זה. זוהי הדרך האפקטיבית ביותר למניעת כשלים בתחום .

מנהל הפטנטים עורך חיפושים באופן תדיר ושוטף על מנת להיות עם האצבע על הדופק של הספרות המתפרסמת: פטנטים, פרסומים מדעיים, פעילות של מתחרים בתחום ועוד.

מנהל הפטנטים גם יודע לזהות סוגי קניין רוחני נוספים שאינם ניתנים להגנה פטנטית אבל עשויים להיות בעלי ערך רב  - סימני מסחר, סודות מסחר, זכויות יוצרים וכו'.

חברות סטרט-אפ קטנות ובינוניות נאבקות על עמידה ביעדי הפיתוח שלהן בתקציבים קטנים ובלוחות זמנים צפופים, ומנהל פטנטים נתפס בעינהן כמותרות. בפועל יש ביכולתו של מנהל פטנטים להביא לירידה בסך הוצאות הפטנטים אפילו עד 30% מכלל הוצאות הפטנטים של החברה.

חשוב מכך, בפטנטים נקודת זמן אפס שווה זהב. בכל נקודה אחרת בזמן כבר תהיה הסטוריה להתמודד איתה, וטעויות שנעשות בכתיבת פטנטים קשה מאוד לתקן אחר כך. ברגע שמוגשת בקשת הפטנט, תאריך הקדימה נקבע ושעון החול מתחיל לקצוב את הזמן - תהליך הבחינה מתקדם, חומרים שהחברה כותבת לצרכים שונים מתפרסמים, ומה שנוסח בבקשה הראשונית הוא הבסיס להגנה על בקשת הפטנט בשלבים הבאים. רבות החברות אשר גילו אחרי שלוש או ארבע שנים של פיתוח, סבבי גיוס, ניסויים והשקעה של מליוני דולרים שהטכנולוגיה אותה הן מפתחות כבר מוגנת בפטנט, או שהן נדרשות לשנות מרכיבים מרכזיים בטכנולוגיה על מנת שילא יפרו פטנט של חברה אחרת.

על כן מומלץ מאוד לכל יזם או חברה טכנולוגית בתחילת דרכה לעבוד עם מנהל פטנטים מנוסה, ולעשות את עבודת ההכנה הנדרשת על מנת להניח יסודות נכונים להצלחה בהמשך הדרך.