"אני ספורטאית כל חיי. מעולם לא עישנתי ולא שתיתי אלכהול.אכלתי רק מזון בריא. אפילו גלולות לא לקחתי. אין במישפחתי סרטן שד או סרטן אחר, ילדתי בגיל צעיר והינקתי הרבה זמן. אז איך יתכן שיש לי סרטן שד?"

בשאלה כזאת אני ניתקלת לעיתים קרובות. הרבה עלבון ותסכול ישנם בשאלה, אך תשובה של ממש אין לה.

סרטן השד, כמו מרבית הגידולים הממאירים האחרים, הוא מחלה מרובת גורמים שאת רובם, למרבה הצער, איננו יודעים. לרוב הנשים שאצלן מאובחנת המחלה אין את הגורמים הידועים כמעלים את הסיכון לה. לדוגמה, רק בסביבות 10% מהחולות הן עם רקע גנטי.    אחרות, ניהלו אורח חיים בריא מאד כל חייהן, ובכל זאת חלו.

נשים רבות, שמאובחן אצלן סרטן השד, מרגישות אשמות, כאילו יכלו איכשהו למנוע מעצמן וממשפחתן את הצרה.

רוב הנשים היו מאד רוצות לדעת "למה זה קרה לי?".

היעדר התשובה לשאלת ה"למה" מקשה מאד על ההתמודדות, אך אין הוא מפחית את החשיבות של ניהול אורח חיים בריא, וזאת למרות שאורח חיים כזה אינו מבטיח הגנה מלאה מסרטן השד או מסרטן אחר.

רוב המאובחנות בסרטן השד מבריאות ממנו, וגם אם אין לנו כרגע תשובה ל"למה זה קרה" - אין כל מקום לאשה להרגיש אשמה. לא לכל מצב ברפואה ישנם לנו הסברים, אך להרבה מאד מהמצבים ישנם לנו טיפולים מרפאים.