"וידבר אלוהים אל משה ויאמר אליו אני ה'. וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי, ושמי ה' לא נודעתי להם. וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען, את ארץ מגוריהם אשר גרו בה. וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם, ואזכור את בריתי. לכן אמר לבני ישראל, אני ה', והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבדותם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים. ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים, וידעתם כי אני ה' אלוהיכם, המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים. והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב, ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'. וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה".

שלום לכולם !

לפני שנבאר את הפרשה נזכיר שוב ושוב שכל מה שאנו מדברים בסיפורי התורה - מדבר על המצב הפנימי של האדם. התורה באה לבאר לנו את התהליך והדרך ולפתח בתוך האדם את התנועות הנפשיות הנכונות להשגת הטוב.

בפרשת "וארא" מדבר הבורא אל משה על מציאות הגאולה לעם ישראל ממצריים ואנו כמובן מדברים על יציאה ממצריים הפנימית שבתוכנו שעדיין אנו שבויים בה. מצריים באדם מסמלת את מציאות הגלות, את מידת האנוכיות והאהבה העצמית של האדם שלא מאפשרת לו באמת להרגיש את הטוב שקיים עבורו בארץ ישראל שאותה הוא צריך להשיג ולכבוש מידי הכוחות השליליים שמנהלים את חייו.



הרלוונטיות של סיפורי התורה חדה וברורה יותר מאי פעם והתורה באה לחדד עבורנו את המצב והסיבות והאפשרות לגאולה וליציאה מן הגלות האיומה שמפרידה אותנו הן מעצמנו והן משאר העולם.

הפנייה של הבורא למשה (שבתוכנו) אותה תכונה שנקראת מציאות האמונה , שנסכים לקבל על עצמינו את התנאים ליציאה מגלות מצריים והתנאים הם לממש את רעיון האהבה בתוכנו במקום התגלמות הכעס, השינאה והאיבה שעוטפת את עולמינו.
קיימת הבטחה של הבורא שהבטיח לאבותינו שאנו התולדות הן של המציאות הגשמית והן של התולדה הרוחנית . את המצב הגשמי של הגאולה כבר השגנו והוא נקרא ארץ ישראל הגשמית. אבל עדיין אנו צריכים להשיג את ארץ ישראל הרוחנית, שגם נרגיש את הטוב בארץ הזו שמיום היווסדה ממשיכה לחיות על חרבה . הסיבה לכך היא חוסר מילוי התנאי העיקרי בהסכם בינו ובין הבורא.

התנאי להשגת הטוב הוא היפרדות מהרע, מהאנוכיות . אי אפשר להיות גם במצריים וגם בישראל . זה או זה .... והאדם רוצה את ישראל הגשמית אבל עדיין מסכים להיות מונהג תחת השליטה של מצריים הפנימית שביטויה הוא האגואיזם.

השלום , הטוב והאושר שכולנו מייחלים לו - לא תלוי בוועידת מנהיג כזה או אחר . אלא בחינוך מחדש של כל חברתנו, לחנך על פי הערכים היחידים שיכולים לשנות את המצב לטובה והם ערכי התורה שכל כולם באים לחנך את הטבע האנוכי ששולט עלינו ולהתפתח לטבע שגבוה שתכונתו של הטבע הזה נקרא תכונה של העליון של הבורא שכל כולו מימוש האהבה. התורה כולה לא באה לחנך - לא למוסר ולא לשום שטויות . היא באה לחנך אך ורק למימוש האהבה בינינו כבני אדם עלי אדמות שכולנו יצירתו של הבורא! הבורא אוהב את כולם כי הוא יצר את היהודים, הנוצרים, הסינים ואת כולם. לכן מימוש התורה או התנאי לקבלת ולהשגת הטוב בעולמינו הוא מתבטא במימוש המשפט שמסכם את כל התורה : "ואהבת לרעך כמוך" שכל הגאולה שלנו הן כיחידים והן ככלל תלוי אך ורק בזה.

לכן על כל אדם לקחת את האחריות על חייו ולדאוג לחנך את עצמו ואת ילדיו על פי ערכי האהבה ולא על פי ערכי הניצול והאנוכיות שהם מנת חלקה של כל החברות בעולם ובחברתנו בפרט . . אנו רואים שיש הבטחה מאת הבורא לגאולה . אבל אנו חייבים למלא את התנאים לכך ומי שחושב שיוכל לרמות את הבורא ולחשוב שיקבל את הטוב כאשר הוא פועל עדיין ממצב אגואיסטי יגלה במהרה אכזבה גדולה שעשויה לעלות לו ביוקר. כפי שאנו רואים את המחיר שמשלמת חברתנו ועמנו על זה שבגדנו בערכי התורה (חינוך לאהבה, שלום, טוב ונצחיות) ואימצנו ערכים שהפוכים מדעת תורה.
לצערי הושרשו בחברתנו דעות קדומות באשר לתורה . רבו הפירושים המעוותים והשימוש הציני והזול שנעשה בתורה על ידי כל מיני גורמים, גופים ואנשים פרטיים שמשתמשים בתורה על מנת להפחיד, לשלוט ולנצל את מצוקתם של אנשים. התורה לא באה להשפיט את האדם לעשות פעולות או טכסים שבאים לשרת את הבורא . אלא באה לשרת את האדם להגיע לתכונת הבורא שנקראת השפעה, אהבה, נתינה. הבורא לא זקוק לשום מצוות מאיתנו ולא לשום תודות .כי לא חסר לו כלום, הוא כולו אהבה והשפעה ואין בו שום חיסרון לקבל מאיתנו אפילו לא גרגיר אחד....

התורה היא דרך/ מפה לפנימיותנו /נפשנו . שכן איננו יודעים להבחין מה טוב עבורנו ומה רע... היא באה לפתח אותנו לדעת לבחור בטוב וכדי להגיע לשם חייבים לדחות את כל הרע שבתוכנו . (יצר האנוכיות - שהוטבע בנו מלכתחילה ...) ניזכור שניתנה לנו התרופה והדרך לטפל במצבנו כפי שאומר הכתוב: "בראתי יצר הרע, בראתי תורה שהיא תבלין" נאמר לנו בפשטות: זה שאנו אגואיסטים זה לא בבחירתנו – מה שאנו כן יכולים לעשות זה לרצות לתקן את מצבנו ובכך לזכות לגאולה ממצריים משליטת פרעה. (ממצב הצרות והנמיכות של הטבע שאנו חיים ופועלים ממנו ואותו אנו ממליכים כמלך וההמלצה היא להפוך את כוח השליטה על חיינו ולהנהיג אותו למשה שבתוכנו.

וכפי שכתוב בתורה "הרי נתתי לפניך את הטוב והרע החיים והמוות ובחרת בחיים" - הבחירה שלנו בחיים או במוות תלויה בנו. לכן אין לנו מה להתלונן לא על הבורא ולא על אף אחד בבחירתנו.

פרשת "וארא" מתארת שלב נוסף בתהליך, שמתרחש בנפשנו כאשר אנו נמצאים בתהליך הרוחני. האמת שלנו נסתרת מאיתנו ואנו יכולים לגלות אותה רק כאשר מתבררים דרך שני מצבים הופכיים: החיצוניות = הגשמיות והפנימיות = הרוחניות.

ניתנה לנו הבחירה האם להעדיף גשמיות על רוחניות או להיפך.. אם נבקש גשמיות, אז מלמעלה יעניקו לנו רצון גדול לגשמיות והגשמיות לא נועדה וגם לא יכולה למלא את נפשו של האדם !

לכן מי שמבקש גשמיות על פני רוחניות, ימצא הרבה גשמיות ,אבל יהיה מחוסר נפשיות, כלומר נפשו תישאר ריקה. לעומת מי שמעדיף רוחניות תתגלה מולו מדרגת ההשפעה שנקראת חסד/ הוויה.
בדורנו, לא יעלה על הדעת שנטיס את הגשמיות שלנו במטוס סילון מקצה אחד של העולם עד קצהו השני ואת נפשנו אנו מסיעים בקושי על עגלה וסוס.

שבוע טוב ומבורך לכולם
צחי חרמון בן דוד

הכותב:צחי חרמון בן דוד המורה הרוחני של מרכז "מלכות"-המרכז להתפתחות פנימית עפ"י הקבלה ביפו העתיקה

רחוב לואי פסטר 7,יפו העתיקה

www.malchut.co.il