"ויאמר ה' אל משה: בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אותותי אלה בקרבו ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה'. ויבוא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו: כה אמר ה' אלקי העברים עד מתי מאנת לענות מפני שלח עמי ויעבדני. כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה.
ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש, שלח את האנשים ויעבדו את ה' אלוקיהם, הטרם תדע כי אבדה מצרים. ויושב את משה ואת אהרון אל פרעה ויאמר אליהם לכו עבדו את ה' אלוקיכם מי ומי ההלכים. ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג ה' לנו. ויאמר אליהם יהיה כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם. לא כן לכו נא הגברים ועבדו את ה' כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה".

סיפור הפרשה של השבוע מתאר את העימות בין משה ובין פרעה. משה נשלח פעם אחר פעם לפרעה על מנת שישלח את העם וכל סירוב של פרעה עולה לו בעוד מכה עד שמתממשות עשר המכות .

ננסה לבאר את העניין המרכזי בפרשה זו, בתוך פנימיותנו, שהרי כל המצבים בתורה מתרחשים בתוכנו:

למה מתכוון הכתוב ב- "בא אל פרעה" .פרעה מלשון פה-רע, שרצונותיו הם רעים לאדם. פרעה מייצג בתוכנו את מידת האנוכיות ומשה מייצג בתוכנו את מידת ההשפעה .

הבורא אומר למשה "בא אל פרעה", משמע: אני איתך! מלווה אותך בנקודת המפגש הכי עמוקה שלך עם פרעה שבפנימיותך. אנחנו פוחדים לפגוש את פרעה שבתוכנו. נמנעים מלראות את האמת ,לגבי האנוכיות שלנו ומסתירים את זה, אפילו מעצמנו .
אני אתך בצורך לעמוד בבירור הנוקב והבלתי מתפשר שלנו ביחס לאמת . נקודת הבורא אצלנו מדריכה ומובילה אותנו לצאת למלחמה בתוכנו ,על מנת להביא את השלום בתוכנו, כי הארץ (הרצון שלנו) כבוש על ידי האגואיזם ואנו משרתים אותו כמו עבד. על מנת להשתחרר מהעבדות הזו אנו צריכים להשקיע את כל מאמצינו על מנת לתקן אותנו.

בירור הפרעה שבתוכנו הוא הכרח, כי היחס האגואיסטי שבנו מייצר עבורנו מציאות של הפרדה, ניתוק , ניצול, שנאה וכו'.. וזה השורש לכל הרע שבעולם, לכן באה התורה ומסבירה לנו את השלבים ונותנת לנו את ההבחנות בדבר הצורך להעמיק ולברר אל המצב הנפשי הכי עמוק שלנו, על מנת לתקן בתוכנו את הטבע מאנוכיות לאהבה, מרע לטוב. צריך לדעת שאת כל המצבים האלה יצר הבורא עבורנו, על מנת שנוכל לזכות להבחין בין הטוב ובין הרע. תפקידנו הוא להתגבר על יצר הרע, שבתוכנו, שנקרא אהבה עצמית .

מהו "אני הכבדתי את לב פרעה" בפנימיות ? לכאורה, מצב זה של הכבדת הרצון של פרעה יכולה לגרום לנו להתייאש מהתהליך ?! אך אם נסתכל על זה ממבט של הזדמנות לעבוד יותר על המצב. בדומה לאדם שאין לו עבודה וכאשר הוא מוצא עבודה הוא שמח! עבודתנו צריכה להיות משמחת עבורנו , כי בזה שיש לנו עבודה פנימית, אז יש לנו פרנסה לנפש שלנו . מחוסרי עבודה נשארים "עניים ורעבים בפנימיות". כפי שאומר הפסוק "למען שתי אתתי אלה בקרבו" כלומר, למען קיבעתי את האותיות (שאותיות הן כלים לאורות) בקרבו . על מנת להשיג את מציאות האור בתוכנו, אנו מוכרחים להנכיח את ההבחנות האלה ולברר בתוכנו את הרצון האמיתי שלנו, שיהיה נקי ומתוקן מאהבה עצמית.

מהו "לכו נא הגברים ועבדו את ה' ? גברים הן בבחינת השפעה שבאדם ונשים הם בבחינת קבלה של האדם.

לכן, פרעה מסכים להשפיע, אבל לא מוכן לוותר על מצב הקבלה שלו, שנקרא נשים. לזה לא מסכים משה, למצב שיהיה חצי חצי .משה שבתוכנו מבקש שלימות , שכל הרצון שלנו יהיה רצון של השפעה, אהבה - כי אחרת זו לא שלימות.

ישנם כאלה שיגידו זה בסדר חצי חצי ומעידים על מצב זה כשלימות. זהו מצב של שלימות עם החסר. שלימות היא מצב ללא חסרון, ללא פגם, ללא חלקים חסרים. חסר הוא בבחינת חושך לאדם ומילוי הוא בבחינת אור לאדם. אם אתם רוצים לחיות בחצי אור וחצי חושך, אז תמיד תישארו מבולבלים וחסרי סיפוק. תמיד תישארו רעבים.

אנו בנויים להיות שלמים ולקבל את כל הטוב . כל המציאות שנבראה היא עבורנו, בכדי שנוכל לקבל את כל הטוב הנצחי, שקיים עבורנו. כרגע, באופן זמני, האור נסתר ורק בידי האדם נמצא המפתח לעולם שכולו טוב. זה לא דמיון. זה מציאותי, כי האדם לא יכול היה לחלום על השלם והטוב , אם זה לא היה קיים בתוכו . כל מה שיש לאדם לעשות זה למצוא ולהשיג את הטוב ותורת חוכמת הקבלה היא אך ורק מפת דרכים להשגת הטוב וגם הספקנים הגדולים,שבתוכנו -לא ספקנים באשר לכמיהה שלהם להשיג את הטוב, הם ספקנים באשר לאפשרות שקיימת עבורם להשיגו . מכיוון שהם מסתמכים רק על החיצוניות והם צודקים באשר לתפישה הזו, אבל אם היו מבינים שפנימיות לא יכולים למלא בחיצוניות. אז מן הסתם , היו מתרגמים את שדה העבודה שלהם פנימה ואז היו יכולים להתפרנס. לספקנים אין עבודה , אבל לאלה שמאמינים, שהם יותר פנימיות מאשר חיצוניות, בוודאי יש להם מקום עבודה, בתוך המצריים שלהם ומי שעובד על מצב מצריים בתוכו הוא זוכה לגלות את החירות משעבוד מצריים. (מהאגואיזם, הפירוד, הלבד, הניתוק ,השעמום והמוות ...)

זו שאלה של חיים ומוות : כי ללא חירות אנו נחשבים כמתים ... וחירות היא מצב של השפעה, אהבה וטוב. שעבוד, שהוא פרעה, שהוא אגואיזם, מצריים ,עבדות- נחשב כמוות .

אז... כל אחד צריך לשאול את עצמו באמת: האם אני חי או מת ?! האם אני תחת שליטת פרעה שבי? או שאני נלחם על עצמאותי? נלחם על הדבר הענק, הגדול והמדהים, שנקרא חיים? אנו מפקירים את חיינו ומוכרים אותם תמורת נזיד עדשים. זה הרי לא הגיוני?! משהו עם החשבון שלנו לא נכון , כי אין לנו את כל הנתונים הנכונים, באשר למצב האמיתי שלנו, באשר לכלל המציאות שלנו והחוקיות שלה.

...אנחנו ,שחיים על פי אמות ההבנה של עולם התוצאות, על מנת להבין משהו בחיים האלה, אנו מבזבזים עשר/ עשרים/ שלושים שנה ויותר על דבר ,שאפשר היה להבין אותו בשעה או שעתיים של לימוד הסיבות .

בחיפושינו אחר האמת של עצמנו אחרי המצב הכי טוב עבורנו ,שהוא לקבל רק טוב פשוט איבדנו את הדרך...ללא מפה והבנה !

חוכמת הקבלה היא מפה של כל אדם ואדם - ככלי אחד בלב אחד. שזהו הפרמטר של השלמות בעולם . לכן כתוב: "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו" קודם השלום נעשה במרום, במדרגה הגבוהה של האדם ,שהיא השפעה ואהבה, ואז הוא יעשה שלום עלינו שנרגיש את ההשפעה נוזלת אל תוכנו, באור שהוא תענוג הבריאה, שלשמו כולנו נבראנו, על מנת לגלות את תכונת האהבה, שנקראת בורא, או אדם.

שבוע טוב

צחי חרמון בן דוד
המורה הרוחני של מרכז מלכות - המרכז להתפתחות פנימית עפ"י הקבלה ביפו העתיקה.

רחוב לואי פסטר 7,יפו העתיקה

077-5566103

www.malchut.co.il