כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַי־הֹוָ־ה בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם: . זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַי־הֹוָ־ה: כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת יְ־הֹוָ־ה: הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת יְ־הֹוָ־ה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם:

שלום לכולם,


ה' אומר למשה כי אם ירצה לספור את בני ישראל, שלא ימנה (יספור) את ראשם. אלא שיתנו כל אחד מחצית השקל, ולפי מנין השקלים, ידע את מניין (מספר) ישראל. כל אחד חייב להביא בדיוק סכום זה, העשיר ביותר וגם העני ביותר

מדוע מצווה ה' למנות את "ראשי" בני ישראל?

עניין ראש בא ללמדנו שכל אחד מבני ישראל נחשב לדבר עצמאי וייחודי .
ומה שמאפיין עניין של ראש הוא לעומת הזנב. בני ישראל הם ראש ולא זנב. הם בבחינת מובילים ולא נגררים ,מנהיגים עצמאים
אומר הקדוש ברוך הוא למשה, לספור כל אחד ואחד ובזה הוא מדגיש את עובדת עצמיותו וייחודו של כל אחד. לא כולם נחשבים כעדר, אלא שלכל אחד יש את הייחודיות שלו ,שאותה צריך לשים כראש. כפי שאנו מבינים הוא שאין כזה דבר ששני אנשים יהיו זהים.. לגמרי אותו אפילו תאומים יהיו שונים זה מזה, אפילו "הזהים" מביניהם, משהו קטן מבדיל אותם האחד מהשני
כל אדם ייחודי, ויש בו נקודה עצמאית שאין דומה לה
כל אדם הוא יחידה, שאסור לבטל אותה ואסור לנסות לשנות אותה ,כפי שאנו לא יכולים לבטל אבר אחד מגופנו
הבנה זו ,חשוב מאד, שתהייה נוכחת בכל הרבדים בחיינו:
בחינוך של עצמנו ,בחינוך ילדינו ,בחינוך מורה לתלמידיו ,מנהיגים לעם, מדינה לאזרחיה, מדינה כלפי מדינה ורב מול חסידיו
החינוך הוא לא בזה שאדם יקשיב לדעת הגדול ממנו ויעשה ויגשים את שאיפות הגדולים, כמו ילדים שמגשימים את השאיפות והציפיות של ההורים שלהם. "אלא חנך את הנער על פי דרכו" שזה אומר בפירוש, שאסור לך לחנך את הנער על פי דרכך, אלא על פי דרכו . הכוונה על פי אישיותו וייחודו. להדגיש את הייחודיות של כל אדם ולא לחנך כמו עדר .
כשמתייחסים כאילו כולם אותו דבר ,חוסמים ומדכאים בזה את הייחודיות של כל אחד, ובכך הופכים אותם לגוש חסר דעה ועצמיות .

החינוך של דורנו הוא תעשייתי . במערכת הנוכחית, הילדים והנוער צריכים להתבטל בפני המערכת ולא ניתנת להם ההזדמנות לפתח ייחודיות ועצמיות, לכן, יש כל כך הרבה תסכול בנוער.
מטרת המחנך והחינוך היא להדגיש את ייחודיותו של החניך, ולא של החונך, או המורה, או הרב, או אבא , או אמא. המחנך צריך להאיר את תכונתו הנבדלת של התלמיד ולהבדיל אותה מאחרים כייחודיות, וכך גם התלמיד יבדיל בייחודיותם של האחרים ויכבד ויעריך אותם. כי לא נמנעה ממנו הייחודיות שלו ,שהיא בעלת ערך כמו של כולם.

מהו עניין "מחצית השקל" ?

שקל הוא מלשון שקילה. כל אדם שקול בחלקו וייחודיותו כלפי הבורא
מחצית , כחצי בשיתוף עם החלק של הבורא, שהוא חצי שקל.
האדם שקול בחציו, כלפי תכונת הבורא ,שהיא השפעה, והיא גם נקראת ישראל, ישר –אל. האדם מכוון ישר בקשר שלו עם הבורא, עם האור. האדם מכין את הכלי, את הרצון ,שזה חצי
הבורא ממלא את הכלי באור, כי אור וכלי חייבים להיות ביחד . זה בלי זה = חושך

מהו "ולא יהיה בהם נגף"?

נגף מלשון נגיפים (נופלים, מתים). שלא יהיה בהם נגף, הכוונה שלא יהיה בהם אפילו חסרון אחד .
אפילו נגף אחד שלא יהיה חסר, כי בלעדי האחד הזה ,הייחודי הזה, נפגמת השלמות. מדובר בשלמות של מחשבת הבריאה, שלימות של הבורא.
לכן מדגיש הבורא בפני משה למנות כל אחד ואחד, עשיר ועני , כולם שווים. כולם יתנו את מחציתם שלהם (יעשו את החלק שלהם) וזה להיות ישראל ,שישראל זה מי שהשיג את תכונת ההשפעה, האהבה
תכונה זו היא מקשרת אותו ישר אל האור. כולם, בלי יוצא מהכלל - באו מהאור. הנשמות הן חלק אלוקה ממעל

מהו שקל הקודש?
מי ששקול ומדוד מול הקודש ,שנקרא נבדל. כלומר, מי שהבדיל עצמו מהאגואיזם שלו ועל פניו הבחין את האלטרואיזם, הוא שקל הקודש

שבוע טוב ומבורך
צחי חרמון בן דוד

המורה הרוחני של מרכז מלכות- המרכז להתפתחות פנימית דרך הקבלה ביפו העתיקה

www.malchut.co.il

רחוב לואי פסטר 7,יפו העתיקה