כותרות TheMarker >
    ';

    מהי לדעתכם המהות של סחיטה באיומים?

    2 תגובות   יום שני, 3/12/12, 09:04

    עבירת הסחיטה באיומים היא עבירה שמזוהה לרוב עם ארגוני פשיעה העוסקים בגביית דמי חסות וקניית חובות של אחרים. אולם כיום יותר ויותר אנשים מוצאים עצמם נחקרים ומואשמים בעבירות של סחיטה באיומים. רק לאחרונה, עצרה משטרת ישראל שני חברים במועצת העיר אילת אשר נחשדים בקבלת שוחד, סחיטה באיומים, מרמה והפרת אמונים. על פי החשד, קיבלו השניים שוחד מבעלי עסקים בתמורה לקידום ענייניהם בוועדה העירונית לתכנון ובנייה בה ישבו.

    מאת: עורך דין פלילי שרון נהרי

    העומס בבתי המשפט מקשה על גבייתם של החובות

    בפועל, מדובר בעבירה שיכולה להתבצע על ידי אנשים נורמטיביים לכל דבר. הסיבות לכך הן רבות ומגוונות. במציאות של היום כאשר חוב לגיטימי אינו משולם, לאזרח קשה להפעיל את אמצעי הגבייה הלגיטימיים לצורך גבייתו של החוב. העומס בבתי המשפט הוא כבד וגורם להתמשכות הליכים במשך שנים על גבי שנים.

    מערכת ההוצאה לפועל בישראל מתקשה להוציא לפועל פסק דין ולרוב הסכום הנקוב שנקבע כי אותו חובה לשלם בפסק הדין לא משולם במלואו. הדבר מוביל לתסכול וייאוש רב אצל בעלי חוב לגיטימיים, ולעיתים דווקא אלה מוצאים עצמם נחקרים ומואשמים בעבירות של סחיטה באיומים היות ודיברו בלשון מאיימת לבעל החוב במטרה לגרום לו לשלם את חובו. הכיצד?


    ''

     

     

    יסודות עבירת הסחיטה באיומים

    סעיף 428 לחוק העונשין קובע שהמאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות בפגיעה שלא כדין בגופו, בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב, בצנעת הפרט שלהם או מטיל אימה בדרך אחרת כדי להניעם לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה שהוא רשאי לעשותו דינו מאסר 7 שנים.

    הנה כי כן, ההגדרה של עבירת הסחיטה באיומים היא הגדרה רחבה. אין צורך להראות שהמאוים עשה את המעשה ממש אלא מספיק להראות שאמירה או ההתנהגות המאיימת נעשתה מתוך כוונה להניע את המאוים לעשות מעשה. כך למשל בעל חוב לגיטימי המאיים על החייב בפגיעה שלא כדין באחד הערכים המנויים בסעיף יכול להיות מורשע בעבירה של סחיטה באיומים, גם אם אין לו כל כוונה לממש את האיום. מספיק להראות שהייתה למאיים כוונה להפחיד את המאוים.

     בין מבחן השליטה למבחן המהות

    בפסיקת בית המשפט העליון נקבעו כמה מבחנים לצורך הכרעה האם מדובר באיום או שמא באזהרה גרידא:

    1) מבחן השליטה – האם לדובר שליטה או השפעה על אפשרות התממשותה של הסכנה עליה התריע המאיים. כאשר התשובה היא חיובית, הרי שיש לראות את הדובר כמאיים ולא כמזהיר. מנגד, אם למאיים אין כל שליטה על האפשרות התממשות האיום הרי שלא מדובר באיום.

    2) מבחן המהות – זהו המבחן המכריע לבדיקת קרות האיום. קרי, יש לבדוק את ההקשר בו נאמרה האמירה בעיניים אובייקטיביות ומכך ללמוד האם מדובר בסחיטה באיומים.

    משרדנו צבר ניסיון רב בייצוג חשודים ונאשמים העומדים בפני אישום פלילי של סחיטה באיומים, הן המסורתיות המזוהות עם מה שמכונה ארגוני פשיעה, והן עם אלה המתייחסות לאנשים נורמטיביים שמעדו בלשונם בעקבות חוב לגיטימי. במקרים מסוימים למרות שהוטלה על הנאשמים הרשעה, הצלחנו לשכנע את בית המשפט להימנע מהטלת מאסר בפועל, וזאת על אף העובדה שמדובר באחת מן העבירות החמורות ביותר בספר החוקים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/12/12 09:06:

      עו"ד נהרי שלום
      אני נפעם מהגדרת החוק ומרוחו על פיו
      אסור לאיים על אדם אלא לפעול , לפרסם מעשיו ברבים.

        4/12/12 03:38:
      אם אני אומר למישהו - אני מביא אליך את המאפיה הסיציליאנית שתתלה אותך מהגרון ותנקב אותך עם מסמר חלוד זה פחות חמור מכך שאני יאיים עליו שאני יספר לשכן שלו איזה נוכל הוא .

      פרופיל

      פרטי קהילה

      עורכי דין ומתמחים

      "צדק צדק תרדוף" (דברים טז כ). "צדק אם ישב לכסאו, לא יפלה בין נכבד או נקלה וריק" (הוראציוס). "הטוב והתבונה בהתחברם יחד נקראים צדק" (משה מנדלסון).

      משפט וחשבונאות