בטלוויזיה משודרת תוכנית בשם "אנחנו על המפית"

ישראלים מצליחים בחו"ל בתחום המסעדנות.

אהבתי את התוכנית על ההבט האישי שלה ועל צילומי האוכל המרהיבים.

שמתי לב שמה שמשוטף לכל הטבחים המצליחים הוא- כשלון בבית הספר בארץ. כשלון שליווה אותם הרבה מאד שנים.

מערכת החינוך בארץ מתעקשת  על כך שכמעט כולם ילמדו בבית ספר עיוני.

כך נפתחות להן כיתות מב"ר או "אומץ" שבחלקן התלמידים מגיעים  לבגרות עם ציונים נמוכים ובחלקן התלמידים עוברים תקופה קשה של הרגשת כשלון ותסכול.

כאשר צפיתי פעם בתחרות לקונדיטורים בכירים בצרפת- דבר אחד היה משותף לכולם- הם למדו לימודי קונדיטוריה בבית ספר מקצועי כבר בגיל 15.

ולא ברור למה אין בית ספר תיכון עם דגש על לימודי בישול או קונדיטוריה (קיים "תדמור" לגילאים גבוהים יותר) ולמה לא לתת לתלמידים שלא מתאימים לבית ספר עיוני לעבור חוויות של הצלחה.

בתמונה: כן, כך נראה בית הספר ללימודי הקונדיטוריה בצרפת

פוסט קודם בנושא:http://cafe.themarker.com/post/3162756/