מאת: צילה לייפר.
בכל פרק של סופר נני כולם חושבים שהיא קוסמת נכון? אז ממש לא.
לעיתים נראית הסופר נני, מיכל דליות, בעיני כשוטרת הבאה לפקח על הנעשה, אנסה כאן בסדרת מאמרים להבהיר לכולם כיצד יכולים לצלוח בית ספר וירטואלי להורים. בתחילת המאה ה- 19 הבינו הפסיכולוגים כי בתוך מדע הפסיכולוגיה קיים זרם חדש החוקר התנהגות. לאותו זרם קוראים בהיביוריסטים. את הבהביוריסטים הוביל פסיכולוג בשם, ווטסון, אשר הנהיג את הרקע האינטרוספטי, ראיה פנימה לתוך האדם, ולהבין מקור ההתנהגות וכן חקירת רגש ודימיון. על פי ווטסון, הבהביוריזם הוא ענף אובייקטיבי וטהור במדע. לעומת הגישה של פרויד, שעד היום לא הצליחו להוכיח אם הייתה מדעית, היות ומצאו סימנים כי פרויד הצליח להשתיל זיכרונות אצל מטופליו. כדי לחקור התנהגות יש לבדוק שלושה מרכיבים מדעיים: 1. ביהביוריזם, היסודות הפילוסופיים והתיאורטיים של מדע ההתנהגות. 2. ניתוח מחקריים של התנהגות, זוהי צורת המחקר הבסיסית המלווה כל ביהביוריסט. 3. ניתוח יסודי יישומי, כאן מנתחים התנהגויות ספציפיות. המטרה התיאורטית של הביהביוריסטים היא, ניבוי ושליטה של התנהגות. מושא המחקר הוא התנהגות נצפית, המחקר ההתנהגותי צריך לעסוק באיטראקציה בין גירויים סביבתיים לתגובות שהם גורמים. התנהגות פרועה של ילדים באה מתוך גירויים שקולטים מהסביבה והתגובה היא ההתנהגות. עיקר העניין כאן הוא תהליך של גירוי-תגובה, או כפי שמסומן בעגה המקצועית, S-R. ווסטון היה קיצוני מאוד בחשיבתו לאור טענתו כי אם יביאו לו עשרה ילדים הוא יצליח לעצב כל אחד מהם בדרכו שלו ויצליח "ליצור" מכל ילד בעל מקצוע אחר מרופא וטיס ועד לעבריין. בכך חשב ווטסון כי יוכל להוכיח שהתנהגות ניתן לעצב. כאן המעבר הגס לסופר נני, זו בדיוק השיטה בה היא פועלת, עיצוב התנהגות, לא היא ממש לא המציאה את הגלגל כולנו יכולים לעשות בדיוק מה שהיא עושה, אלא רק אם יוכלו ההורים לרגע לעמוד מן הצד להביט באופן אובייקטיבי ולהתחיל בשינוי.
|