לכל התנהגות, טובה או רעה, מקבל הילד חיזוק, חיובי או שלילי. כאשר הילד מתנהג באופן הרצוי לנו, יש לתת לו חיזוק חיובי מיד ולא להשתאות. החיזוק החיובי המיידי גורם לרציה והבנה אצל הילד כי התנהג על פי הציפייה. אם נתמהמה עם החיזוק, הילד כמובן ממשיך בשלו ויהיה קשה לו להבין כי החיזוק שקיבל הוא בעבור ההתנהגות הרצויה. החיזוקים חשובים מאוד בתחילת הטיפול, כדי להביא את הילד למצב אופטימאלי.

כמו שכולנו שונים האחד מהשני, כך החיזוקים שאנו מצפים להם הם שונים. ישנן דרכים שונות לקבוע מהו המחזק האופטימאלי לכל אחד: על ידי צפייה בילד נוכל להבין מהו החיזוק המתאים לו. ניתן לתת מספר חיזוקים שונים ובכך להבין מהוא המחזק האופטימאלי לילד, ולהמשיך בו. אפשר גם למנוע חיזוק, ובכך לבדוק האם התנהגות שאינה רצויה נעלמת לה לאיטה.

התנהגויות שונות זוכות לתגובות שונות מהסביבה, אך עיקר הכוונה היא שהתנהגות אחת יכולה לזכות למספר תגובות מאנשים שונים בסביבה. התגובות יכולות להיות הפוכות (מגבירות / מפחיתות) או באותו הכיוון אך ברמות שונות.

תוצאות בכיוון זהה אך ברמות שונות- כאשר דני (הוא כבר בן 16 עכשיו) נוהג בזהירות גם הוריו וגם חבריו מחזקים אותו על כך. גם כאן, אם רוצים שהחיזוק מההורים יהיה משמעותי עבור דני, צריך לדאוג להגביר את כוח החיזוק שלהם לעומת חברים.

לעומת זאת, לאחר שההתנהגות נלמדה וכבר מתרחשת ברמה טובה של שכיחות אפשר לעבור לחיזוק לסירוגין- לחזק את ההתנהגות, נאמר, רק כל פעם 5 שהיא מתרחשת או רק מידי פעם.

החיזוקים חשובים, זאת אני מניחה כי הבנתם כבר. אולם בד בבד עם החיזוקים ישנה חשיבות לא קטנה למי נותן את החיזוק. אנשים מפורסמים, מקובלים, בעלי עמדה יכולים להיות מקור חיזוק יעיל מאוד. לדוגמא: קבלת מחמאה מהמנהלת משמעותית יותר מקבלת מחמאה מהמורה.

זוהי ההרצאה השנייה בנושא עיצוב התנהגות. כעת אסכם בכמה משפטים כיצד מעצבים התנהגות רצויה, וכיצד מכחידים התנהגות לא רצויה: חיזוק מיידי שמתרחש באופן גבוה וקבוע ואח"כ באופן הדרגתי; חיזוק מלא ואח"כ לסירוגין; הגדרת התנאים בהם ניתן המחזק וצירוף תנאים מקדימים, התחשבות באופרציות הפועלות ובמקור המחזק;  שימוש בכמות מחזקים שלא תגרום לרוויה, מחזקים המתאימים לפרט, מחזקים מוכללים וחדשנים; ספקו הזדמנויות לדגימת מחזקים; הפחיתו או בטלו תחרות.