עונש, מילה נוראית. אך את המושג "עונש" ניתן להמיר במושג חיזוק שלילי או רגרסיבי בעגה המקצועית.  מטרת הדגשת תופעות הלוואי השליליות של ענישה היא לספק אזהרה הכרחית על שימוש לא בטוח ולא במטרה להרתיע בפני שימוש בענישה בכלל. לכן, חשוב לתת אזהרה מוקדמת על מתן העונש ובכך ליעל את השימוש בענישה.

השימוש בענישה כולל בתוכו כמה טכניקות: אפקט ראשוני, דיכוי התגובה. הפחתה או סיום של התנהגות המטרה כלפיה הופעל הליך הענישה; אפקט פיזי, בדיוק כמו שהוא נשמע, הוא ההשפעה הפיזית המיידית והבלתי נמנעת שבפרוצדורת הטלת העונש. מצב זה הופך את הגמול להתנהגות לא רצויה לרגרסיבי; אפקט שניוני, זהו שינוי היכול להתבטא בהגברת ההתנהגות הלא רצונית  משנית או הפחתתה. לדוגמא: כאשר אנו רוצים להגביר אכילת מזון בריא (התנהגות המטרה), נעניש התנהגויות של אכילת ג'אנק פוד וייתכן שבמקביל להפעלת פרוצדורה זו תפחת גם התנהגות של שתיית קפה ללא אבחנה ובהגזמה (התנהגות שונה מהתנהגות המטרה שהפרוצדורה כלל לא הופנתה כלפיה).

אנשים נרתעים לרוב מענישה בשל הקונוטציה השלילית של המילה. הענישה אצל רובנו נקשרת עם ענישה פיזית. חבל, הענישה לרוב אינה פיזית אלא היא בעיקרה הטלת סנקציות. ממחקרים עולה כי הורים שהענישו את ילדיהם באופן פיזי יצרו ילדים אגרסיביים יותר מילדים של הורים שהשתמשו בצורות אחרות של חינוך למשמעת. ההדגמה של תוקפנות דרך ענישה גופנית היא המשתנה הקריטי המביא לרמה גבוה של אגרסיביות בצאצאים.

נמצא שהורים של ילדים ונערים תוקפניים הענישו בהתמדה תוקפנות שכוונה כלפי ילדיהם, אך עודדו ואישרו תוקפנות כלפי אחרים. בנוסף להספקת מודלים להתנהגות אגרסיבית, הורים אלו גם חיזקו תוקפנות מחוץ לבית. ילדים שהוריהם הענישו אותם בקנסות על תגובות מוטעות במשחק של השלכת אבני משחק, כפו מאוחר יותר קנסות על ילדים אחרים כאשר שיחקו עימם.

לסיכום, עונש היא לא מילה גסה, וענישה היא לא מעשה מגונה. כל עוד פועלים לפי הנוהל המקובל, הילד ידע עם הזמן להכחיד התנהגויות לא רצויות כדי לא להיענש. לזה קוראים למידה. לפני מתן העונש יש תמיד להזהיר תחילה, ובמידה והאזהרה לא מספיקה והילד ממשיך בשלו, אזי העונש הוא הצעד הבא.

הורים יקרים, אל תפחדו להעניש. ילדים מנסים את הוריהם ללא הרף, והם מחפשים בעצמם את הגבולות. הגבולות משמשים לילדים עוגן וביטחון שהחיים ממשיכים והכל יהיה טוב יותר כאשר יש סיבה לכל מעשה.