מאת: צילה לייפר
רופא או עורך דין הם חלומה של כל אם עבריה. אבל עד כמה עלינו, ההורים, להיות מעורבים בתהליך ההחלטות המקצועיות של הילדים? היכן נמתח הגבול בין לכוון ולתמוך לבין להפעיל לחץ כדי שיוגשמו משאלות ההורים?
כאשר נשאל אם על עתיד ילדה, התשובות לא תהיינה מגוונות. רופא או עורך דין הם חלומה של כל אם עבריה. האם עלינו, ההורים, מוטלת האחריות לעזור למתבגר להיות מודע לצרכיו, מטרותיו וכישוריו? האם עלינו ללמדו לקבל החלטות התואמות את סגנונו האישי ולאפשר לו לזהות בהמשך דרכו חלופות למקצוע בו בחר?
פיתוח מודעות בקרב מתבגרים גיל ההתבגרות בכל התרבויות נחשב לתקופה קריטית, שלב רב אתגרים בו הצעיר מתנסה בהתנסויות חדשות, החל מחיי אהבה וכלה בשינויים פיזיים. במקביל לכל אותם שינויים חל שינוי משמעותי נוסף והוא הפיכתו לבוגר. בתקופתנו רבת התהפוכות יש להניח למתבגר להבין כי בתקופה כזו בחירת מקצוע היא דבר דינאמי, שישתנה במהלך חייו.
תהליך עיצוב זהות המתבגר הוא חשוב. "תקלות" בעיצוב הזהות העצמית עלול להוביל את המתבגר למצב של הרס עצמי מתוך חוסר עמידותו בפני השפעות מהחוץ. שינויים חברתיים מהירים הם תובעניים ודורשים יכולת הסתגלות מהירה. ההורים אמורים להבין כי לכל מתבגר קצב ותהליכי תפיסה שונים. תהליך היבדלותו של המתבגר מהוריו משפיעה לא רק עליו אלא גם על המשפחה כולה. כשירות ההורים לתפקד כמשפחה הינו כמערך תומך או ההיפך לכן ניתן לראות בהורים אחראים להפיכתו של המתבגר לאדם שיכול לקבל את ההחלטות הנכונות לו ולדעת להתמודד עם כל מכשול שיהיה לו בדרך. אחת מדרכי ההתמודדות של המתבגר היא ללמוד כיצד להציב לעצמו יעדים לעתיד ולחתור לממשם. גיל ההתבגרות הינו הגיל המתאים ללימוד היכולת להצבת יעדים משום שלגיל זה משמעות רבה בלימוד תכנון ומעבר לשלב חדש בחיים, בית ספר, משפחה, לימודים או בחירת תפקיד צבאי. כל תכנון לעתיד כרוך בהערכה עצמית. ההורים הם אלו אשר יכולים להשפיע על ההערכה העצמית של המתבגר לכאן או לכאן.
לפתח מודעות גם בקרב הילדים אין גיל מוקדם מידי להעדפות מקצועיות והעדפות בכלל. כבר בגיל צעיר ניתן לבצע יום קריירה בבתי הספר. ביום זה באים הורי הילדים מתחומי עיסוק שונים ומרצים על תפקידיהם. קשה לומר כי בגיל צעיר ניתן לצפות מילד שידבק באותו כיוון בו הוא בחר. אולם, החשיפה יכולה לתת מפתח לחשיפה לדברים חדשים. "אימא בעבודה", עונה הילד, אחוז יראת כבוד. מה היא עושה בעבודה זהו דבר אחר לגמרי. למרות כל זאת, עדיין יהיו ילדים שיענו כי אינם יודעים מה יעשו כשיהיו גדולים. חוסר הידיעה אינה מראה על אינטליגנציה נמוכה. להיפך, חוסר הידיעה מראה כי הילד הצעיר ואף המתבגר נתון עדיין לויכוח פנימי ולחיפושים. לחלקינו יהיה קשה לפעול על פי רשימה זו. עלינו להיות פתוחים לרעיון עצמו, הילד והמתבגר אכן יטה לבחור לרצות את הוריו, שהרי הם אלו שנותנים לו ביטחון ותחושת שייכות למעגל. מאידך, חלק מהמתבגרים לא יאהבו את ההכוונה, ויטו לפנות אל שולי החברה, בתחושה ששם יקבלו אותם כפי שהם.
הורים, מחנכים או כל גורם אחר אשר בא במגע עם נוער וילדים: זכרו כי לנו יכולה להיות השפעה לא קלה על ילדינו. לא ללחוץ, לא כולם נולדו לנתח או לטעון בפני בית המשפט. רק נסו לכוון אותם על פי יכולותיהם ולעולם לא ליצור בהם רגשי נחיתות, שהרי הם בני אדם כמונו ויש לשים את הדעת לכך כי ברגע שיחושו כי מצופה מהם מעל ומעבר ליכולותיהם, הם יפנו לשוליים. ומשם הדרך חזרה תהיה הרבה יותר קשה. |