לאחרונה (מזה כשלושה שבועות) מצאנו אשתי ואני את עצמנו די חסרי מעש לאחר שהושבתנו מעבודה. שנינו חברי ארגון המורים המזדהים באופן מלא עם מאבקו של הארגון בו אנו חברים ומאמינים באמונה שלמה שיש עוד הרבה מה לשפר במערכת החינוך ובמיוחד במעמדו של המורה ותנאי הלימוד והלמידה.
אשתי ואני משתדלים לקחת חלק בכמה שיותר פעיליות ובהן צעדות מחאה והפגנות על מנת שקולם של המורים ישמע.
לאחרונה החלו לרוץ באינטרנט וברחובות עצומות הקוראות לראש הממשלה להתערב במצב, שכן לשרת החינוך, הגב' יולי תמיר, אין \"שיניים\" לבצע את השינויים הדרושים ובעל הממון, שר האוצר, האדון רוני בר-און, טוען בתוקף שהוא אינו מתכוון לשנות כהוא זה את הצעתו למורים...

אני קורא במעמד זה לכל החברים באתר להצטרף אלינו למאבקינו, שהוא מהמאבקים הצודקים ביותר שהיו במדינה. עתיד ילדינו הוא עתידה של המדינה. נכון שאין בחינוך רווח מיידי (כמו למשל שיש לעסקים במגזר הפרטי), אולם הרווח עבור פועלם של המורים בא לידי ביטוי בהמשך הדרך. אנו אלו שמגדלים את דור העתיד, את המנהלים, אנשי ההיי-טק, המהנדסים, הרופאים, עורכי הדין, אנשי האקדמיה וכל השאר...

בברכת איחולי הצלחה במאבקנו !