יום שישי , 7/3/08, 20:10
| רוצה אותך, מוחשית ועכשווית, כמו שהטבע תכנן. לא רוצה אותך וירטואלית, חסרת פנים, מרוחקת, מתנתקת. רוצה לחזות בך מקרוב, לראות את תפוחי כתפייך מסמיקים, גווך מזדקר באצילות, גופך מתגרה בגופי, פיך מחליף מילים של חיזור עם פ... |
יום שני, 3/3/08, 00:01
| כן, יודע שכבר מתחיל לשעמם, ולא אתפלא אם תהיה תביעה על הפרת הסדר הציבורי שבקפה בשביל שטויות על שלג, אבל מצד שני, הרייטינג אצלי בבלוג גם כך די עלוב, אז מי ישים לב. שלוש תמונות מהשכונה, אפס אנשים, דשא בתרדמת חורף, שלווה. |
יום שישי , 15/2/08, 22:22
| שמיכת שלג לבנה מכסה הכל סביב, אין בנמצא שום רמז על בואו של אביב, הצחור בוהק, מסנוור, כופה עליי דממה, אני מתמסר בהכנעה מוחלטת לאמא אדמה, עשרה ימים של לובן נקי וקור מטהר, כל תוכי מזדכך, ורוצה עוד, ויותר ! (10... |
יום שלישי, 29/1/08, 18:32
| יש רעשים ספורים, אולי ספורים מידי, שיכולים ממש לעצור את מרוץ החיים, את המחשבות, הדאגות, הפחדים והכעסים, להקפיא אותך על מקומך במין חרדת קודש, בדומיה משתלטת, להביט על הכל במין חוסר חשיבות אל מול גודל המעמד. עבור ... |
יום שבת, 12/1/08, 20:29
| שעת ערב מאוחרת, תל אביב הגדולה מחסירה פעימה, ירח צהוב מטיל אור צורב וקר על העיר, שתי חתולים מוטרדים, מבטם מפוחד, אני מלטף את חמוקיה של הנערה שבבד במכחול מספר 7, היא כבר חיה, חושנית ועדינה, מבקשת שאמשיך, אני מתענג לראות איך היא נבראת מו |
יום שישי , 14/12/07, 18:07
| (אוקיי, אוקיי, ברור לי שכולכם עכשיו מנגנים לעצמכם את השיר, אבל בכל זאת, קחו הפסקה !) יש לי כוכב אחד לבד, הוא אולי בודד, ולא ממש ירקרק, אבל הוא שלי ! העניין הוא, שאין לי מושג איך הוא נהיה שלי. כשיש לך 487 כוכבים זה אולי לא כזה חשוב מניין נתבצעה ה |
יום שבת, 24/11/07, 23:53
| שוב הזכרון לוקח אותי, לאותם ערבים רחוקים, לאותם ריחות מתוקים. ושוב רוצה לעזוב הכול ולעלות עליו, קרון צועני תועה, חסר כיוון. שיירת ק |
יום שישי , 16/11/07, 22:44
| אמנזיה יקירתי,כנסי אל תוכי,שיטפי הכל, חדשי אותי,זככי אותי, טהרי אותי,תני לי להיות אוסף תקוותי,ולא תוצר של ניסיונותיי,ריקדי איתי ריקוד |
יום שלישי, 13/11/07, 22:37
| אותה נסיעה משמימה, אותו כביש ארוך ומייגע, אותו אור של בין הערביים, הולך ונעלם, אותם נחילים של מכוניות, עוקפות ונעקפות. דבר לא רימ |
יום שבת, 3/11/07, 23:59
| כמה נעים לגעת בתצלומים הדהויים האלו, השוליים המזוגגות והצהובות מאלף נגיעות, אלף התרגשויות קטנות, אלף דמעות. מבטים נאיביים ופשטו |
אין רשומות לתצוגה