כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    - פרולוג יומן -

    והנה בפעם הכל כך חוזרת, אני שוב מתחילה לכתוב יומן... אבל הפעם יומני היקר, אני מקלידה, לא רושמת. לא עוד יושבת באיזה פינה מרוחקת, אוחזת ביד אחת את העט וביד השניה את הדפים המלוכלכים מדיו, בידיים מזיעות מהתרגשות... הפעם אני יושבת מול מסך שמקרין עליי עשרות אלפי פיקסלים ציבעוניים שמתחברים לתמונה מלאה באותיות שמישהו אחר עיצב בשבילי... ((+: איזה כיף לחיות בתקופה שהכל דינמי, הכל הפתוח, הכל כמעט אפשרי... טוב אולי בעצם זה גם מפחיד... הכל כל כך פרוץ וחסר כל גבול... יש לי תחושה שהכל כל כך סוער ומרגש שבקרוב זה עומד להתפוצץ... ממש להתפוצץ... כמו כל החוקים בטבע - כשיש אנרגיה דחוסה יש פיצוץ... פאף! גם בכל מיתוסים, בכל הדתות, בכל הזמנים. אצל כולם מפה לאוזן, אלפי שנים... אסור לאבד צלם אנוש אסור לנסות להיות אלוהים... אני מתפללת שהאחים והאחיות שלי יהיו בריאים. שידעו לשמור על עצמם מפני הפיתויים הרבים בעולם הזה. שידעו להבחין בין טוב לרע. שיאהבו את עצמם יותר מכל וכך יוכלו לאהוב את זולתם.
    אני ג'ולייטה, יומני היקר, נעים מאוד... אני צריכה לחשוב על שם בשבילך... אולי משה? לא זה המוני מידי...
    טוב, אז נתראה, לא?

    ארכיון : 12/2007

    מכתבים מאמריקה

    0

      

    יום שלישי, 25/12/07, 03:23

    ערב הכריסמס, היום יום שני, קליפוניה אני עוזבת... קשה לי כאן עם האנשים והמנטליות... אני אתגעגע לסנאי שביקר אותי כל יום עם הקפה של הבוקר, ולשמש הניצחית שצובעת את ההרים מסביב בזהב, אני אתגעגע לשמים הכל כך צלולים שתמיד מנצנצים... אבל האנ

    קרא עוד | 3 תגובות | 414 צפיות

    פרופיל

    ג'ולייטה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תגיות

    ארכיון

    תגובות אחרונות

    פיד RSS