כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    >>

    נדיר שזה נגמר בטוב.

    תכנים אחרונים

    6 תגובות   יום שני, 16/5/11, 17:04

     

    קראתי אתמול שיורם קניוק (81) עתר לבית-משפט בבקשה לשנות את סעיף הדת בת"ז שלו מ"יהודי" ל"לחסר דת".

     

    הפרשה עיניינה אותי מאוד, כי בעוד אנחנו תופסים מיד בהגיון שאזרח לא יכול לבקש מהמדינה לשנות את סעיפי הגיל והמוצא בתעודת-הזהות שלו, זה נראה שזה פחות ברור כשזה מגיע לדת.

     

    ובכן, ראשית יש להסביר, הרישומים שהמדינה מנהלת לגבי אזרחיה, הם שלה בבלעדיות, והיא המחליטה מה יהיה רשום ובאיזה קריטריונים.

    לפעמים המדינה ניאותה לאזרח בבקשתו לשנות רישום זה (למשל שינוי שם, כתובת או סטטוס אישי) ולפעמים לא.

    בכל מקרה, זאת זכותה הבלעדית של המדינה להכריע בנושאים אלו, בין אם יש הסכמה של האזרח או לא, כפי שזכותו של קניוק לפרסם ספרים בנאליים ובינוניים מבלי שאני אכתיב לו מה צריך להיות כתוב שם.

     

    השאלה הרחבה, שאותה החמיצה הפרובקציה הזולה של קניוק, היא באיזה מדינה מתוקנת מנהלת מדינה את רישום הדת של האזרחים?! (רמז: בישראל) והשאלה הרחבה עוד יותר והאורוולית האמיתית היא האם למדינה יש זכות לנהל מרשמים לגבי אזרחיה כלל?

     

    אם למדינה יש זכות - הרי זה המצב הקיים.

    אם למדינה אין זכות - קורים בהקדם שני דברים:

    1. קניוק יכול להחליט שהוא חסר דת, אבל לא יכול לקבל מהמדינה סרטיפקט שהוא "חסר דת" כי המדינה כאמור לא מנהלת רישום.

    2. אני רוצחת את קניוק, ואי אפשר להוכיח שהוא היה קיים מלכהתחילה ללא מספר זהות, ולאור הראיות שמצביעות בבירור שאת ספריו כתב ילד בן 4.

     

    שבוע טוב.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שבת, 14/5/11, 20:41

      ''

       

       

      בעוד אוצר המילים של ויליאם שייקספיר נאמד בכתריסר-אלף מילים ואוצר המילים של איכר משבט הקניבלים מומבה-יומבה הוא בן שלוש-מאות מילים לערך, אלצ'קה שוקינה הצליחה בנקל להסתדר עם שלושים.

      במילים "הו-הו" היא תיארה מנעד רחב של מחשבות ורגשות. במקרה הזה היא אמרה "נשבעת בהן צדק, מהאדרת המשרדית המשעממת הזאת אפשר להמציא שמלה מהממת, שלא תיפול בכלום מהשמלות של האמריקאית העלובה ההיא, וכשיראו אותי הבחורים בשמלה הזו, תטרף דעתם וילכו אחריי אפילו לקצה תבל, משהקים מאהבה, אך אני אדבוק בקרירות".

       

      הו-הו,

      "מהממת".

       

      - שלום ילנצ'קה!

       

      שלום בחור!

       

      - וזה מה? מאיפה הכיסאות?

       

      "הו-הו", [ותרגום: לא מהממים? שלא תגיד אחרי זה שלאשתך אין-טעם.]

       

      - כן, הכסאות טובים. מישהו נתן לנו מתנה?

       

      "הו-הו!" [אל תהיה תמים, מי נותן כאלו מתנות]

       

      - אז קנית אותם?! התחלקת על השכל!!!

       

      "הו-הו!" [אני מבקשת שתברור את מילותייך בקפידה]

       

      - לא-יאמן, הרי אמרתי לך אלפי פעמים, את חיה מעבר לאמצעים!

       

      "שלא תלמד אותי איך לחיות!"

       

      - בואי נעבור על העובדות, אני מרוויח 200 רובל...

       

      "זוועה!"

       

      - לא לוקח שוחד, לא גונב מהקופה, ולא יודע איך לזייף שטרות!

       

      "הו-הו!"

       

      - ראי, כך לא נוכל לחיות! עלינו להפרד!

       

      "קולסולי"

       

      - מאיפה לך, לכל הרוחות,  הז'רגון המטומטם הזה?

       

      "שלא תלמד אותי איך לחיות!"

       

      - זה בלתי-אפשרי לחלוטין! נפרד בתנאים טובים, אני אשאיר לך את החדר, אתן לך 100 רובל כל חודש מהמשכורת...

       

      "הו-הו!

       

      - בסדר, תקבלי 120, תחיי איך שאת רוצה, אבל אני לא יכול ככה!"

       

      "הו-הו!"

       

      - איון אלכסיויץ' נסע לחופשה ומשאיר לי את הדירה שלו לקיץ.

       

      "קולוסלי"

       

      - הבית טוב, אבל לא מרוהט. אני אקח רק את המכתבה הזאת ו... אחד מהכסאות האלו, נראה לי שאת זה הרווחתי!

       

      "מהמם!"

       

       

       

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שני, 9/5/11, 12:39

         

        לידידה שלי, אם אפשר לקרוא לזה ככה בכלל, הייתה מסיבת יומהולדת שבוע שעבר. אני לא אוהבת אותה, אבל למדנו יחד בתיכון ואני כבולה לחוקיים החברתיים, מה שנקרא. בכל שנה היא עושה מסיבות באיזה האנגר שהיא גרה בו באיזור כפר-סבא. היא למדה בבית ברל, שזה אומר שהמסיבות שלה מלאות בכל מיני טיפוסיים אומנותיים מעצבנים שאני לא סובלת, שמנסים לדבר איתי על האומנות מיקס-מדיה הגרועה שלהם. וכל זה ביחד אומר שאני לא רוצה לבוא.

        אז השנה, למרות שהיה לי תירוץ מצויין (יבשת אחרת וכל זה) החלטתי לשלוח את החברה המשותפת שלנו לשם ולהנחות אותה לומר שאני בדרך, בהנחה שבית-ברל תשתכר ולא תזכור שום-דבר.

        וכך זה גם קרה, בית ברל שאלה פעם אחת, וחברתי ענתה פעם אחת. ואני יצאתי נקייה.

        אבל זה כמובן לא הספיק ליצר הרשע שלי, והיום גם כתבתי לה במסנג'ר כמה נהניתי במסיבה שלה, היא שאלה "נכון שהאורות היו ממש מגניבים?" אני כמובן הסכמתי.

         

        והלקח הוא לקח לחיים, כרגיל.

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שלישי, 3/5/11, 13:03

           

          ''

           

           

          כי "יש הבדל גדול בין מפלגה לאגודה, אני חושבת".

          ד"ש לאוהד שירק עלי בסיומו של כל יום לימודים, היכן שלא יהא.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום ראשון, 1/5/11, 16:58

             

            הן היו שתיים והן לבשו בגדי ריקוד

            לא יותר משלושה מטרים ממני

            אחת מהן התיישבה על האספלט

            והשניה (הפחות יפה מבין השתיים) נזפה בה

            היא אמרה "איך את יושבת זה מלוכלך ולא-הגייני-בעליל"

            והיפיפיה (רק כשהישירה מבט לחברתה נתגלתה אלי במלא יופיה)

            she was a stone-cold fox,no other way to put it

            הרימה את הסנטר המשולש שלה מהספר בו הייתה שקועה

            ואמרה, בשעמום מופגן ובהינד ריסים קל

            "אז איך את יושבת בבית הספר?"

            החברה לא נרתעה כלל, אולי לא הבחינה ביופי בו חזיתי בעצמי

            ואולי התרגלה אליו כבר

            היא החוותה טאטוא של מושב-כסא בכף ידה 'ככה,' אמרה

            אז הנה, אמרת שועלת-החן

            מטאטאת בלעג את האספלט תחת ישבה "אולרייט?"

            אני כמעט התעלפתי מרב מתיקות

            אבל חברתה הגסה לא התרשמה

            "את צריכה לקרוא את 'להתמקצע' קראתי אותו כבר פעמיים" המליצה

            שכיית-החמדה לא השמיעה אפילו ציוץ בתגובה

            'איך אני משאילה ספר?' ניסתה שנית לקשור שיחה עם חברתה

            "הולכת לספריה," ענתה מלאך-החן מבלי להרים מבט

            'התכוונתי רק ספר אחד,' ביארה, ממאנת להבין את קנה-המידה האינלקטואלי של השיחה

            משועממת עד כלות, הרימה הפרינסס את עינייה "תלכי לספריה ותשארי שם לקרוא אותו".

            וכהגיע הסאבווי, והמציקה חיטטה בכיסיה שולפת כרטיסיות ישנות ומיללת

            "שיט, נמאס לי להתבלבל כל הזמן"

            מושא תשוקתי אפילו לא הסבה את פניה באמרה

            "אז תזרקי אותן, אליזבטה, לכל-הרוחות".

             

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום שישי , 29/4/11, 08:34

               

              השעה כך וכך והמזג אויר לא כל-כך ומה שהכי לא התאים זה לשמוע איך החברה החדשה שלך עובדת במשאבי-אנוש (סליחה, מנהלת) אבל זה מה שהיה לך לספר. היא כזאת-מקסימה, אני מהנהנת בכל תמונה שאתה מראה, וכשאתה אומר שזה נראה מבטיח, אני גם מצליחה לחייך לשנייה.

               

              האמת היא שהדבר הכי מהנה שבחורה יכולה לעשות מבלי להתפשט, הוא לשקר. אבל עדיף, כמובן, שתתפשט. 

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שבת, 23/4/11, 17:09

                ''

                 

                אומנם נטלי פורמן קיבלה אוסקר על "ברבור שחור", אבל בשבילי ובשביל כל מי ששונא את דארן ארונופסקי, ההופעה הטובה ביותר שלה תחשב לנצח ב"קרוב יותר", בוכה ושואלת את דן "למה לא די באהבה?"

                 

                 

                 

                 

                 

                ועכשיו נריץ את זה אחורה ונשאל,

                קרוב יותר, אבל קרוב יותר למה בדיוק? ודאי שלא זה לזה. 

                 

                 

                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום חמישי, 16/12/10, 01:37

                  ''

                   

                   

                   

                   

                  "יש לך 20 שקל לתת לי לסיגריות?"

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום חמישי, 16/12/10, 00:56

                    ''

                     

                     

                    "אני מאד אוהב אומנות מודרנית".

                    דרג את התוכן:
                      1 תגובות   יום חמישי, 16/12/10, 00:33

                      ''

                      דרג את התוכן:
                        2 תגובות   יום רביעי, 15/12/10, 21:44

                        ''

                         

                         

                         

                        "זה מאוד קשה לי לא לחוות דיעה על שום דבר".

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שלישי, 14/12/10, 10:47

                          ''

                          ''

                           

                           

                           

                           

                           

                          "אנה, את בחורה מוזרה מאוד".

                          דרג את התוכן: