צטט: talsofer 2011-09-11 15:33:26

אני משמשת כמגשרת בתביעות קטנות אשר מופנות ע"י אחד מבתי המשפט בארץ. מדובר בתביעות, שהוגשו במסגרת "תביעות קטנות" ובית המשפט מצא לנכון להפנות לגישור, מטעמים שיוזכרו בהמשך.

כרקע חשוב לומר כי מרבית המקרים המומלצים לגישור ע"י בית המשפט, הם כאלה שנמצאו כמתאימים לגישור על בסיס אופי המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים. לעובדי בית המשפט ניסיון רב, המבוסס על טיפול במקרים רבים מספור, עוד לפני שגישור הפך לכלי כה יעיל ופופולארי.

יחד עם זאת הן התובע והן הנתבע אינם מחוייבים לקבל המלצה זו של בית משפט והם רשאים לסרב לה מבלי לאבד שום זכות השמורה להם במסגרת תביעתם. יתרה מכך, בכל שלב משלבי הגישור רשאי כל אחד מהצדדים להפסיק את התהליך ולחזור לבית המשפט, מבלי לגרוע מזכויותיו ומבלי לוותר על חיסיון.

תפקידי, כמגשרת ניטרלית, מתחיל למעשה כבר בשלב שבו אני יוצרת קשר עם הצדדים ומעדכנת אותם בהמלצת בית המשפט. אגלה ואומר כי במרבית המקרים התגובה הראשונה של הצדדים, במיוחד מצד התובע, הינה רתיעה ואף הסתייגות. מי יותר מי פחות. התחושה היא ש:"מה פתאום אני אלך לגישור? אחרי שכל כך סבלתי, אני אראה להם ואלך עד הסוף לבית המשפט".

ההתנגדויות באות ממקום מובן לחלוטין. התובעים חוששים כי במסגרת הליך גישור יהיה עליהם להתפשר לאחר שעל פי תחושתם הצד האחר פגע/הלין/לא נתן שירות כנדרש/פעל בסחבת/טירטר/לא עמד במילתו ועוד ועוד... אז אם לא די שהתובע מרגיש פגוע ומזולזל, הרי שבמרבית המקרים זה גם היה כרוך באיזה שהוא הפסד כספי מבחינתו. הניסיון מלמד כי גובה ההפסד הכספי אינו משפיע על עוצמת התחושה של הצד התובע. כאן למעשה תפקידי לספר ולהסביר (בשום אופן לא ללחוץ), מהם יתרונות הגישור. ההחלטה ללכת לגישור, כמו גם תוצאות הגישור עצמו, חייבים להיות ברצון ובהסכמת הצדדים.

בתי המשפט עמוסים לעייפה בתביעות קטנות היקף כספי, אך בהחלט עצומות בהיבט הרגשי. העומס הרב המוטל על בתי המשפט אינו מאפשר להם לדון בתביעות בלוחות זמנים מהירים, שלא לדבר על הזמן המוגבל המתאפשר להם להקדיש לכל תביעה. בפועל תביעה על סך כמה מאות שקלים יכולה להימשך מספר חודשים, לעיתים שנה ויותר (!). אז תארו לעצמכם שבכל הזמן הזה התובע אוצר בתוכו "ים" של טענות שאינן ניתנות לדיון. ככזה הוא מרגיש מלא וטעון ובמהלך הזמן שבו הוא ממתין למשפט הוא נתון למתח נפשי ושורף אנרגיות עצומות.

אחד מיתרונותיו הבולטים של "גישור" הוא בעובדה שלהבדיל מבית משפט, יש לך האפשרות לשטוח את טענותיך במלואן. תקבל הקשבה מלאה הן מצד המגשרים והן מהצד שעימו נתגלע הסכסוך. גם אם יהיה קשה, תהיה הקשבה הדדית. בבית המשפט השופטים קוראים את התביעה ואת כתב ההגנה, שואלים מספר מועט של שאלות ופוסקים על פי שיקול דעתם, מבלי לדון בדברים לעומקם. הזמן אינו מאפשר לדון בכל תביעה בתשומת הלב החיונית לצדדים.

כמגשרת, ברור לי כי לכל צד יש את האמת שלו והיא עבורו האמת האבסולוטית. והאמת היא שזו באמת האמת... לכל צד האמת שלו וזה קביל לחלוטין. כמגשרת אני לא מחפשת מי צודק. אני מחפשת למצוא פתרון שבו הצדדים יהיו מרוצים. לפעמים, דווקא כאשר כל הצדדים יוצאים קצת לא מרוצים, זה אומר שהיה גישור נכון.

בימים הקרובים אדבר על חיסיון התכנים, כמו גם סוגים של גישור (אישי, משפחתי, עסקי, ארגוני ועוד). אשמח אף להשיב לשאלות של מי שעומדים בפני הליך משפטי מכל סוג. כתבו לי.