כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כנפיים

    להתרומם, לראות הכל מלמעלה, ואח"כ לחזור לאדמה

    ארכיון : 1/2008

    מה שיש - שיחה עם זכרונות

    0

      

    יום שלישי, 22/1/08, 18:45

    לא לקחתי פלאפון. לא שעיתי לצעקותיהם מהבית. לא עניין אותי כלום. רק לברוח. נכנסתי לחורשה החשוכה שמתחת לבית והתחלתי ללכת. אני לא יודעת כמה זמן הלכתי. הלכתי, וקצת רצתי. אח"כ נרגעתי מתנשפת ואז הלכתי שוב. ואז שוב רצתי. וכך ה...

    קרא עוד | 4 תגובות | 661 צפיות

    מה שיש - התערבות משפחתית

    1

      

    יום חמישי, 17/1/08, 17:29

    ובשבילי הוא היה ג'יזס. הגואל. הוא היה מדבר איתי, עם הוריי. אח"כ היה מדבר גם עם שחף, סתם בשביל הכיף. פעם הוא הגיע לביקור בית, ואחרי זה היתה הפעם שקפץ כי היה בסביבה. אח"כ הוא בא ליומולדת שלי, ובסוף הוא נהיה חלק מהמשפחה. לא בדיוק

    קרא עוד | 6 תגובות | 680 צפיות

    מה שיש - דוקטור ג'יזס

    1

      

    יום רביעי, 16/1/08, 17:10

    הוא בא לבקר אותי לא מעט, ד"ר ג'יזס, שלא כמו שאני יודעת מסיפורים של אנשים אחרים שיצא להם לבלות בבתי חולים. בדרך כלל, אם אני לא טועה, הם עושים טובה שבאים פעם או פעמיים ביום, מגובים בערימת המתמחים המתלקקים המפוחדים שלהם, מעיפים חצי מבט ומיד מחזירים

    קרא עוד | 8 תגובות | 465 צפיות

    מה שיש - חדר אפס

    0

      

    יום ראשון, 13/1/08, 20:24

    אני נכנסת לחדר האפס שלי אחרי בוקר באוניברסיטה. עוד מאורעות להכניס לכוורת. אני נשכבת לי על המיטה ומתרגעת לאט. החדר חשוך לחלוטין, אבל אני כבר מכירה את הדרך למיטה. כלומר, כבר אחרי הפעם הראשונה כמובן. אני נשכבת ומתמסרת לכלום שלי. החדר חשוך, אי אפשר לראות

    קרא עוד | 5 תגובות | 610 צפיות

    מה שיש - חףחף

    0

      

    יום רביעי, 9/1/08, 21:02

    בכלל, שחף היקר התבגר בטרם עת, בעטיין של חוויות שחווה ללא שום התאמה לגילו. עד גיל ההתבגרות הספיק הקטן לעבור התאהבויות, פרידות, שכול, זיונים ואובדן תמימות מוחלט ללא עיבוד רגשי ראוי וללא תחושת הזמן המרפא. הזמן לא חס על חףחף שלי, ורק הרעיף עליו עוד ועוד חווי

    קרא עוד | 4 תגובות | 600 צפיות

    מה שיש - שחף

    1

      

    יום שלישי, 8/1/08, 20:46

    הייתי תופעה. וכשגדל לי הראש, הייתי תופעת-על. ככה קרה שיום אחד הרגשתי כאב חזק ומשתק בראשי, בעורף, בקודקוד, ברקות, הכל הלך להתפרק. מזל שהייתי בבית כשזה קרה. אחי הקטן, שחף, היה אז בן אחת עשרה. למזלי, גם הוא ניחן ביכולת מיוחדת – יכולת להזדהות עם

    קרא עוד | 7 תגובות | 942 צפיות

    מה שיש - סיפור על זיכרון שלא הולך - המשך

    0

      

    יום שני, 7/1/08, 20:15

    היום אני לא יכולה להתרוקן. מוחי מלא עד אפס מקום. זה לא פשוט להסתובב עם כמות מידע כמו זו שאני סוחבת עימי לכל מקום, כל חיי, כשכל רגע מעצים אותה. לכן ימיי מחולקים היטב – שעתיים עשייה, עשרים ושתיים שעות של חדר אפס. כך אני קוראת לו, לחדר שהקמתי לעצמי

    קרא עוד | 6 תגובות | 819 צפיות

    מה שיש - המשך

    1

      

    יום ראשון, 6/1/08, 20:46

    כשהייתי קטנה לא הבנתי שזה שונה. אבל ההורים שלי קלטו די מהר שמדובר בתופעה. לזכותם ייאמר שהם ידעו מה לעשות עם זה איכשהו. כל הכבוד לאינסטינקטים ההוריים של הוריי. למדתי לדבר בערך בגיל שישה חודשים, ועד גיל שנתיים כבר שלטתי באנגלית לא רע. מעולם לא הלכתי לאיבוד

    קרא עוד | 8 תגובות | 274 צפיות

    מה שיש

    1

      

    יום שישי , 4/1/08, 20:34

    אף פעם לא האמנתי במשפט הזה - 'מה שלא הורג אותך מחזק אותך'. הוא תמיד נשמע לי מטומטם. יש לי אינספור המשכים דכאוניים מתאימים יותר, לדעתי. למשל, מה שלא הורג אותך, עוד יהרוג. או מה שלא הורג אותך, מחליש אותך. או מה שלא הורג אותך מכשיר את הקרקע למה ש

    קרא עוד | 9 תגובות | 481 צפיות

    מה עושים כשסיפור נגמר

    1

      

    יום רביעי, 2/1/08, 16:31

    נגמר לי הסיפור.. שוב   פעם אחת כשכתבתי אותו פעם אחת כשנתתי לקרוא   מה עושים עכשיו?   הכנפיים מפעפעות בפנים, עולצות המשק יוצר משב קליל רענן בפנים ריקנות קלה מתחילה לפנות מקום   נדמה שהגיע הזמן לסיפור

    קרא עוד | 6 תגובות | 362 צפיות

    פרופיל

    ל.י
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תגיות

    ארכיון

    תגובות אחרונות

    פיד RSS