כותרות TheMarker >
    ';

    code2hope

    מעורר ומורד בכח המשיכה, לעבר התקווה

    code2hope

    מעורר ומורד בכח המשיכה, לעבר התקווה

    תכנים אחרונים

    38 תגובות   יום שני, 14/9/09, 12:59

    הצבי ישראל על במותיך חלל -  במקום החשוף לעיני כל העמים עם תמהיל של הסתר פנים, יש יותר במה מזה? -  איך נפלו גיבורים?

     

    אל תגידו בדמשק אל תבשרו בחוצות טהרן, פן תשמחנה בנות הפלשתינאים פן תעלוזנה בנות השאידים.

     

    הרי חברון, אל טל ואל מטר עליכם, כי שם נגדע מגן גיבורים.

     

    קשת אילן בחזית החלל לא נסוג אחור וחרב אסף לא תשוב ריקם בגלל צוואת החיים...

     

    אילן ואסף הנאהבים והנעימים והמלאים כרמון שבחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו. 

     

    ולך רונה שמך מעיד על מהותך ונועד לתת לך צידה לדרך, למען ילדייך ועמך בדרך העולה, כי נצח ישראל לא ישקר. 

    איתך, מאחד שזכה להיות, מבני דורך

    עפר

     

    (בכוונתי להדפיס פוסט זה ולתת אותו לרונה רמון, נא להגיב בהתאם)

    דרג את התוכן:
      109 תגובות   יום חמישי, 10/9/09, 05:19

      התמהיל של המילה שנה בנוי מאבסורד:

      1. שנה- מלשון לשנות ולחזור על מה שלמדנו כבר.

      2. שנה- מלשון שינוי וחידוש.

      שני ניגודים אלו בעצם ובמהות משמשים ככלים לקומת האדם המוגדר כהלך ההולך מחיסרון להשלמה...

      אז שתהיה לך, שנה טובה שבה תשנן את ניסיונך, בד בבד עם שינוי וחידוש שיעורר אותך מתרדמת ההרגל בחיי השעה...

       

      בשם החוג בהבנת הנמצא* - הקו אל התקווה,

       עפר אלוני

       

      *לא באתי לחדש לך דבר רק להזכירך, את ששכחת

      דרג את התוכן:
        8 תגובות   יום חמישי, 3/9/09, 00:38

        ב: 2007, פרסמתי פוסט:  על שמוליכי דעת הקהל - מדונה, מטריקס שואבים את הכוח היצירתי שלהם מכאן ואנחנו מחקים אותם ככלב שרץ אחרי זנבו. http://cafe.themarker.com/view.php?t=233029

         

        הסיפור שמאחורי הפוסט משנת 2007 - לאחר צפיה בסרט מטריקס  נדהמתי לגלותו שהמונח "ציון"  נתפס בסרט כערך, להבדיל ממה שנהוג אצלנו בארץ, שמי שקרוי  ציון זו "פדיחה". לאור (ולא לחושך) העובדה, פגשתי רב נחשב בביתו וסיפרתי לו על תחושתיי, בנושא החיקוי שלנו למרות מקורותנו.  תוך כדי שיחה הרב קיבל שיחת טלפון ואני נגשתי לארון ספריו העמוס  ושלפתי ספר קטן (שנכתב ע"י בן משפחתו של אותו הרב) ומבלי משים ובהסח הדעת (למזלי:) פתחתי עמ' שבו נכתב "שכל מה שמציירים בחו"ל זה רק תולדה של מה שיש כאן בארץ" אז אמרתי לאותו הרב בבדיחות הדעת:) שהתוצאה מזכירה לי את הזכיה במכונת מזל בלאס וואגס, בשעה שנחשפים שלושה דובדבנים:) כי אני בביתו שלפתי ספר של בן משפחתו ובפתיחת העמ' של הספר נחשפה התשובה לשיחתנו.

         

        תפיסת עולמי השיווקית והפרסומית נשענת על תכנים יהודיים  קבליים, עוד משנת 1984 ולהלן כמה דוגמאות: קוואסקי: נקודת החיבור שבין הרומנטיקה לטכנולוגיה נשען על "איש ההלכה ואיש ההשקפה." קמפיין דינמי: "מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו". קופ"ח לאומית: הנסיך הגדול ומלחמתו למען החיים כערך - "מעט מהאור דוחה הרבה מהחושך" ושלא לדבר על ההפקה שלי בסין למדינת ישראל עבור 40 מיליון מבקרים, על מפגש התובנות שבין החכם היהודי לחכם הסיני שבמסגרתו גם כתבתי ספר "בין אור לחושך". כמו"כ הפילוסופיה שלי בנושא ראיה ושמיעה נשענת  על התורה שבכתב (ראיה) ובע"פ (הקשורה לשמיעה).

         

        אז בואו נצא מהדימוי העצמי הנמוך שלנו שהרי קיבלנו הכשר ממדונה:)

         

        הלימוד זכות שלי בנושא שמי שקרוב לתמונה לא רואה אותה...

         

        דרג את התוכן:
          17 תגובות   יום שלישי, 11/8/09, 08:38
          עפר אלוני הסופר והמעצב מעביר את החוג הרב תחומי בפלורנטין וברחבי הארץ למוסדות חינוך וכלכליים 
          המטרה

          יצירת מודעות לתקווה כהליך מכוון למטרה" (ניו- יורק טיימס)


           הדרך
          חשיפת הקו האישי שלך לעבר התקווה המשותפת שלנו...
          הכלים

          בעיון, יצירה ועשייה

          הנחת היסוד של החוג הרב תחומי
          יש ללמוד את הנחת היסוד ואת השורש תחילה, בגלל ריבוי הפרטים. החיים המקיפים אותנו מורכבים מפרטים מרובים העלולים לבלבל ולעייף, בריבויים את המתבונן. לכן, עלינו לגלות תחילה את אמיתות היסוד של המציאות, כדי שאלה ישמשו לנו כלי עבודה בהבנת הנמצא במסע של החיים, לדוגמא: כל מיליוני הגוונים בנויים סה"כ משלושה צבעי יסוד.
          כשנטמיע בתוכנו את התובנה של הפרספקטיבה של החיים, נוכל לרכז את מהלכינו בצעידה ממוקדת לעבר יעדנו...
          החוג בא להזכיר ולעורר בך,  את הכוחות היצירתיים הרדומים שלך ולאחד אותנו למטרה משותפת...

          רוח הדברים של החוג הרב תחומי, בהבנת הנמצא
          האדם באשר הוא נברא עם קצה של בדידות וקצה חברתי! איך מגשרים על הניגודים שבמהות האדם? מה הם הניגודים בעולמנו? למה הם נועדו? והאם הם משלימים? כיצד משלבים ניגודים של חברה וכלכלה ו/או שיווק? האם קהלי יעד זאת תפיסה מתנשאת? איך משלבים תוכן בשיווק? מה גורם לריגוש בקמפינים ובכלל? מה היא נקודת האיזון בקמפיין ובכלל? האם כל אחד מאתנו יודע הכל? מדוע פיטר דרוקר הסבא והמיסד של עולם השיווק המדעי בארה"ב טען שלהמצאות הגדולות והקטנות בעולם לא היה קהל יעד? מה התשובה לתאגיד שמכסח לנו את הצורה ולאחר זמן תורם לקהילה? מה התשובה להצלחה? מה היא הגדרת הצילויזציה? מה עדיף תמימות או שכלתנות? מה היא האסטרטגיה המוליכה להצלחה?


          החוג יענה לך על האסטרטגיה של ההצלחה במישור האישי והחברתי
          1. יש ללמוד תחילה את הנחת היסוד - השורש - תחילה בגלל ריבוי של פרטים, בדור של הסח הדעת
          2. כל דבר שאתה רואה בא ללמד אותך משהוא...
          3. ההמצאות הגדולות והקטנות בעולם לא נזקקו לקהל יעד, כי בעצם אתה יודע הכל !
          4. מוליכי דעת הקהל בעולם, סארטר, מדונה ומטריקס, טוענים שההשראה מצויה בתרבותנו
          5. דימיונו של האדם לאלוהים הוא בכוח היצירה
          6. האל"ף בי"ת בתקשורת זאת הבנת הנמצא של חושיינו
          7. האם העולם במהות חשוך או מואר?
          8. מה ההבדל בין בריאה, יצירה ועשייה?
          9. בדידות או חברה?
          10. שני אבות טיפוס בלבד יש בעולם
          11. "בעשרה מאמרות נברא העולם" כלומר הכל נשען על אמירה ולא על גרפיקה
          12. מה הסוד שמרגש אנשים?
          13. מדוע התמימות עדיפה על השכלתנות?
          14. למה אורך חיי המדף של הקמפיין הוא קצר מועד?
          15. כל הטעיות בעולם נובעות משתי סיבות בלבד
          16. איך ממקדים את רצוננו, בדור של הסח הדעת?
          17. הערך של החיים - למה טוב הכלב החי מהאריה המת
          18. איך תוציא את הכוח היצירתי שלך מהכוח לפועל?
          19. סשן של ציור בצבע הנשען על אמירה
          20. איפה נמצא שביל הזהב?
          21.  למה הנתינה היא בעצם הלקיחה?

          מבחן אמריקאי – של החוג הרב תחומי בהבנת הנמצא

          1. מה ההגדרה של מהות?   א. דרך חיים   ב. יצירה    ג. שורש    ד. תפיסת עולם

           

          2. מה מהות האדם? א. עוצמתו ב. כוחו ג. ליבו ד. שיכלו

           

          3. מה המהות של טיפת מים?   א. קרה  ב. לחה   ג. שקופה   ד. יפה

           

          4. מה מהות העולם?  א. אור  ב. חושך   ג. זריחה   ד. שקיעה

           

          5. למה צריך ללמוד על המהות בכל דבר?  א. כי זה ממקד ב. לא צריך  ג. זה מבלבל  ד. כל התשובות נכונות

           

          6. במהות, כמה סוגי טעויות יש בעולם?  א. אחת  ב. שתיים  ג. הרבה  ד. מיליונים

           

          7. כמה צבעי יסוד יש? א. חמישה  ב. שלושה  ג. אינסוף  ד. עשרה

           

          8. מהי יצירה?  א. דרך חיים  ב. תפיסת עולם  ג. מלשון צורה  ד. ציור וצבע

           

          9. מהי עשייה? א. החיצוניות של היצירה  ב. החלק החשוב  ג. ביאה  ד. טורח

           

          10. מה מהות העולם?  א. מדהים  ב. גודלו  ג. נעלם  ד. חברה וכלכלה

           

          11. איך מגשרים בין נדירות לכלל? א. כופים דעת ב. מבליטים נדירות  ג. בשכנוע ד. בהתאמה אישית

           

          12. מהי תקווה? א. צורך נפשי שלא ניתן למימוש פיזי ב. כל אדם וטעמו  ג. בית  ד. לדעת

           

          תשובות: 1-ג' 2-ג' 3-ב' 4-ב'

           

          http://cafe.themarker.com/video/2470473/


          להרשמה מיכל טל: 0544767395, מייל: dc4u.net@gmail.com
          לפרטים נוספים בפייסבוק האתר הרשמי: www.dc4u.net
          לאפליקציה המזהה את הצבע האישי שלך ע"פ תאריך לידתך

          © 2009, כל הזכויות שמורות לעפר אלוני 

           

          דרג את התוכן:
            18 תגובות   יום ראשון, 9/8/09, 07:43
            הנחת היסוד של החוג הרב תחומי:
            יש ללמוד את הנחת היסוד ואת השורש תחילה בגלל ריבוי הפרטים. החיים המקיפים אותנו מורכבים מפרטים מרובים העלולים לבלבל בריבויים את המתבונן. לכן, עלינו לגלות תחילה את אמיתות היסוד של המציאות, כדי שאלה ישמשו לנו כלי עבודה בהבנת הנמצא במסע של החיים, לדוגמא: כל מיליוני הגוונים בנויים סה"כ משלושה צבעי יסוד. כשנטמיע בתוכנו את התובנה של הפרספקטיבה של החיים, נוכל לרכז את מהלכינו בצעידה ממוקדת לעבר יעדנו...
            החוג בא להזכיר ולעוררבך,  את הכוחות היצירתיים הרדומים שלך...
            _________________________________________-
            מחיר שיעור הכרות - 90 ש"ח,סך עלות הסדנא- 680 ש"ח, לשלושה מפגשים+חומרים ויעוץ אישי
            התחלה: יום רביעי, 19 באוגוסט 2009,בשעה: 19.00
            מיקום: משרדי קידום, קומה ג', קניון עזריאלי, ת"א
            להרשמה טל: 0528576401, מייל: dc4u.net@gmail.com
            ______________________________________-
            החוג יענה לך על האסטרטגיה של ההצלחה במישור האישי והחברתי:
            1. יש ללמוד תחילה את הנחת היסוד - השורש - תחילה בגלל ריבוי של פרטים, בדור של הסח הדעת
            2. כל דבר שאתה רואה בא ללמד אותך משהוא...
            3. ההמצאות הגדולות והקטנות בעולם לא נזקקו לקהל יעד, כי בעצם אתה יודע הכל !
            4. מוליכי דעת הקהל בעולם, סארטר, מדונה ומטריקס, טוענים שההשראה מצויה בתרבותנו ואנו מחזרים על הפתחים בחו"ל?!
            5. דימיונו של האדם לאלוהים הוא בכוח היצירה
            6. האל"ף בי"ת בתקשורת זאת הבנת הנמצא של חושיינו
            7. האם העולם במהות חשוך או מואר?
            8. מה ההבדל בין בריאה, יצירה ועשייה?
            9. בדידות או חברה?
            10. שני אבות טיפוס בלבד יש בעולם
            11. "בעשרה מאמרות נברא העולם" כלומר הכל נשען על אמירה ולא על גרפיקה
            12. מה הסוד שמרגש אנשים?
            13. מדוע התמימות עדיפה על השכלתנות?
            14. למה אורך חיי המדף של הקמפיין הוא קצר מועד?
            15. כל הטעיות בעולם נובעות משתי סיבות בלבד
            16. איך ממקדים את רצוננו, בדור של הסח הדעת?
            17. הערך של החיים - למה טוב הכלב החי מהאריה המת
            18. איך תוציא את הכוח היצירתי שלך מהכוח לפועל?
            19. סשן של ציור בצבע הנשען על אמירה
            20. איפה נמצא שביל הזהב?
            21.  למה הנתינה היא בעצם הלקיחה?
             
            © 2009, כל הזכויות שמורות לעפר אלוני
            דרג את התוכן:
              89 תגובות   יום שישי , 24/7/09, 18:08

                "בכל סחף ישנה נקודת אחיזה שעומדת ובמילא זורמת נגד (באופו יחסי). ביצירותי ניתן לחוש בזרימה חזקה - שמשקפת את קצב החיים - עם נקודת אחיזה שתכליתה לבקר את הזרימה ואת המיצב ביחס לזרימה. במהות נקודת אחיזה מעידה על חיות, עצמאות ועיתים על חוסר התפשרות על כל מה שזורם ו/או קורה סביבנו."  עפר ע"ש מורדת גטו ורשה

              מתוך פתיח סיפרי, נקודת אחיזה בהבנת הנמצא, ספר פילוסופי מצחיק ולא רק....על אליפות העולם בפינמיות האדם 

               

               חוג רב תחומי בהבנת הנמצא

                

              היעד: 

              אחדות - מהו סוד הצלחתה של חברה גדולה אם לא יכולתה לאתר מראש את נקודת המפגש של רצונות רבים ושונים?!

               

              האתגר - קו אישי כחלק מהכלל

               

              הדרך - למצוא בדור של חיפוש את הקו לתקווה

               

              קהל היעד - אנשים מקווים

               

              1. התוכן:
              • הקו לתקווה (החיבור שלך לקו של האני) 


              • קבלה והשקפה (לימוד על המהות של המהות, האם העולם במהותו חשוך?)


              • בריאה, יצירה ועשיה (האם לאדם יש את כוח הבריאה?)


              • בנית כלים ליצירתיות (איך מרגשים? המקור לבכי ולצחוק) 

              • האסטרטגיה המוליכה להצלחה (איך משלבים את האני הייחודי כחלק מהכלל?)

               

              • דימיונו של האדם לאחד הנעלם, הוא בכוח היצירה שלו

               

              • סוד ההצלחה: מהו סוד הצלחתה של חברה גדולה אם לא יכולתה לאתר מראש – ראשונה - את נקודת המפגש של רצונות רבים ושונים?!

               

                2. החלק היצירתי:
              • כתיבה וציור (מה הפילוסופיה של הראיה והשמיעה?)

               

              • עיצוב ועיצוב פנים (מדוע צריך לעצב בצבעים קרים במדינתנו החמה?)


              • חשיפת היצירתיות שבך (בכל אדם יש את כל הכוחות, גם הצייר פול גוגן התחיל לצייר בגיל 40)

               

              • קמפיין דינמי- יצירה משותפת לבאי החוג הרב תחומי

               

              • הציור הייחודי שלך

               

               הקונספט של התקווה

              א. התקווה היא צורך נפשי קיומי, בלי תקווה האדם משול למת

               

              ב.   הסיבה לתקווה היא התקווה, להבדיל מלייחל, שהוא מושג  הניתן למימוש פיזי

               

              ג.  המילה תקווה בנויה משורש המילה קו הנועד לישר את אורחותינו כי דרך שתי נקודות עובר קו ישר אחד

               

              ד.  הקו המוליך לתקווה הוא נקודת האחיזה בהבנת הנמצא

               

              ה. בחוג הרב תחומי נחפש את הקו האישי שלך לתקווה המשותפת שלנו

                

              הנחת היסוד של החוג הרב תחומי: 
              יש ללמוד את הנחת היסוד המהות - השורש  תחילה בגלל ריבוי הפרטים.
              החיים המקיפים אותנו  מורכבים מפרטים מרובים העלולים לבלבל בריבויים את המתבונן. לכן, עלינו לגלות תחילה את אמיתות היסוד של המציאות, כדי שאלה ישמשו לנו כלי עבודה בהבנת הנמצא במסע של החיים, לדוגמא: כל צבעי הקשת בנויים סה"כ משלושה צבעי יסוד.  כשנטמיע בתוכנו את התובנה של הפרספקטיבה של החיים, נוכל לרכז את מהלכינו בצעידה ממוקדת לעבר יעד חיינו לעבר התקווה שהיא צורך קיומי שלא ניתן למימוש, כי תמיד אנחנו בדרך אל...

               

                בכל תקווה יש קו וזה לא רק שורש המילה תקווה

               

              קישורים לספרים, מאמרים והפקות של עפר אלוני:

              ספר, נקודת אחיזה בהבנת הנמצא

              ספר, בין אור לחושך (יצא לאור בסין)

              מסע, הנזיר שקנה פרארי

              מאמר, התשובה לכלכלה הישראלית ובכלל...

              דיון, אני לא אוהב לגמור כי זה נגמר

              הפקה, הנסיך הגדול ומלחמתו למען החיים כערך עליון

              הפקה, נקודת המפגש שבין המכניזם לרומנטיקה

              ההפקה באמסטרדם

              קמפיין דינמי - צייר לי קו לתקווה לשחרורו של גלעד שליט

              הפקה, מפגש התובנות שבין החכם היהודי לחכם הסיני - בניית מרכז מבקרים בסין ל40 מיליון מבקרים

              קמפיין דינמי לועידת ראש הממשלה

              קמפיין דינמי לחברת ROCH השוויצרית

              קמפיין דינמי לחב' hp

              קמפיין לאו"ם

              הציור הנבואי

              הדיון הנבואי

               

               קישורים להמלצות:   

              סבר פלוצקר

              שרי אריסון

              משרד החינוך

              משרד החוץ

               

               

               

                   © 2009 - 2000, כל הזכויות שמורות לעפר אלוני

               

               

              גלויה

               

               ספר

               

               

              http://cafe.themarker.com/image/273548/

               

               

              הספר שלי שיצא בסין, התשובה היהודית ליין - ויאנג

              דרג את התוכן:
                46 תגובות   יום שלישי, 21/7/09, 05:38

                היעד: הדרך למטרה  הנכספת  במישור האישי והחברתי.

                הדרך: למצוא בדור של חיפוש.

                קהל היעד: אנשים מקווים.

                לפרטים והרשמה בFace Book  

                 

                1. התוכן:
                • הקו אל תקווה - הקו הוא אישי ואילו התקווה משותפת

                • פילוסופיה והשקפה (לימוד על המהות והשורש)
                • בריאה, יצירה ועשיה (האם לאדם יש את כוח הבריאה?)
                • בנית כלים ליצירתיות (איך מרגשים? המקור לבכי ולצחוק) 

                • האסטרטגיה המוליכה להצלחה (איך משלבים את האני הייחודי כחלק מהכלל?)

                • דימיונו של האדם לאלוהים הוא בכוח היצירה שלו

                • סוד ההצלחה: מהו סוד הצלחתה של חברה גדולה אם לא יכולתה לאתר מראש – ראשונה - את נקודת המפגש של רצונות רבים ושונים?!

                 

                2. החלק היצירתי:
                • כתיבה וציור (מה הפילוסופיה של הראיה והשמיעה?)

                • עיצוב פנים עם פנימיות (מדוע צריך לעצב בצבעים קרים במדינתנו החמה?)
                • חשיפת היצירתיות שבך (בכל אדם יש את כל הכוחות, גם הצייר פול גוגן התחיל לצייר בגיל 40)

                • קמפיין דינמי- יצירה משותפת לבאי החוג הרב תחומי

                • הציור הייחודי שלך

                 

                הקונספט של התקווה

                א. התקווה היא צורך נפשי קיומי, בלי תקווה האדם משול למת

                ב. הסיבה לתקווה היא התקווה, להבדיל מלייחל, שהוא מושג  הניתן למימוש פיזי

                ג.  בכל תקווה יש קו וזה לא רק שורש של מילה. הקו הוא אישי והתקווה משותפת.

                ד.  הקו המוליך לתקווה הוא נקודת האחיזה בהבנת הנמצא

                ה. בחוג הרב תחומי נחפש את הקו האישי שלך לתקווה המשותפת שלנו

                 

                 

                הנחת היסוד של החוג הרב תחומי: 
                  יש ללמוד את הנחת היסוד ואת השורש  תחילה בגלל ריבוי הפרטים.
                החיים המקיפים אותנו  מורכבים מפרטים מרובים העלולים לבלבל בריבויים את המתבונן. לכן, עלינו לגלות תחילה את אמיתות היסוד של המציאות, כדי שאלה ישמשו לנו כלי עבודה בהבנת הנמצא במסע של החיים, לדוגמא: כל צבעי הקשת בנויים סה"כ משלושה צבעי יסוד.  כשנטמיע בתוכנו את התובנה של הפרספקטיבה של החיים, נוכל לרכז את מהלכינו בצעידה ממוקדת לעבר יעד חיינו לעבר התקווה שהיא צורך קיומי שלא ניתן למימוש, כי תמיד אנחנו בדרך אל...

                 

                 

                 

                קישורים לספרים, מאמרים והפקות של עפר אלוני:

                ספר, נקודת אחיזה בהבנת הנמצא

                ספר, בין אור לחושך (יצא לאור בסין)

                מסע, הנזיר שקנה פרארי

                דיון, אני לא אוהב לגמור כי זה נגמר

                הפקה, הנסיך הגדול ומלחמתו למען החיים כערך עליון

                הפקה, נקודת המפגש שבין המכניזם לרומנטיקה

                ההפקה באמסטרדם

                קמפיין דינמי - צייר לי קו לתקווה לשחרורו של גלעד שליט

                הפקה, מפגש התובנות שבין החכם היהודי לחכם הסיני - בניית מרכז מבקרים בסין ל40 מיליון מבקרים

                קמפיין דינמי לועידת ראש הממשלה

                קמפיין דינמי לחברת ROCH השוויצרית

                קמפיין דינמי לחב' hp

                קמפיין לאו"ם

                הציור הנבואי

                הדיון הנבואי


                 קישורים להמלצות:   

                סבר פלוצקר

                שרי אריסון

                משרד החינוך

                משרד החוץ

                ריכוז כתבות 1

                ריכוז כתבות 2

                 

                 

                   לפרטים עפר: 052-8576401
                   
                     © 2009 - 2000, כל הזכויות שמורות לעפר אלוני
                 
                 
                 
                חוג רב תחומי, הניצוץ שבנמצא
                 
                 
                דרג את התוכן:
                  68 תגובות   יום שישי , 26/6/09, 03:16

                  על הפילוסופיה של הבכי והצחוק.

                  מייקל ג'קסון היה ידוע בחיותו וברוח הנעורים (מלשון ערנות) הבאה לידי ביטוי בריקודו וצווחתו המפורסמת וכשזה נפסק באחת זה  זה, מקור ההלם והבכי.  הבכי והצחוק באים ממקור אחד שהוא  השבר. כשפידל קסטרו החליק בגרם המדרגות זה היה מצחיק מילד שנופל כי השבירה הייתה גדולה יותר... ולהבדיל הבכי נגרם ביתר שאת בשעה שמישהוא מת באופן פתאומי ביחס למי שגסס לאיטו.

                   

                  המציאה- המסמלת את העושר  ועקיצת העקרב- המסמלת את המוות, באים בהסח הדעת, לדעת  חכמנו. גם פה במקרה של מייקל ג'קסון המוות הגיע בהסח הדעת שהרי הוא היה אמור להופיע באמצע החודש הבא בלונדון. 50 הופעות נקבעו לג'קסון, מיולי ועד למרץ 2010. הכרטיסים למופעים נמכרו כולם בתוך כמה שעות מרגע פתיחת הקופות, שלא לדבר על האנרגיות שהקיפו אותו בחיי השעה...

                   

                   לצערנו, השבר שבסיפור מזכיר  שחייו של האדם הם לא כצילו של אילן אלא כצילו של עוף פורח, אז בואו נפסיק לשחק אותה בדאווין של כוחי ועוצם ידי...

                   

                  ועכשיו יתחילו ההספדים לכן למת קוראים חלל בגלל החלל שהשאיר שלא ניתן למילוי, כי לכל אדם יש ייחודיות...וגם לג'קסון הייתה אמירה, צעקה וריקוד שחצה יבשות ללא קהל יעד...

                   

                  ובאשר לתקשורת הישראלית שהתעלמה "אף לא אחד משלושת ערוצי הטלוויזיה הגדולים העלה מבזק או דיווח בשעות הלילה על מותו של ג'קסון ומי שרצה לקרוא, לשמוע או לצפות בדיווחים עשה זאת באמצעות אתרי האינטרנט ותחנות הרדיו. בתוכניות הבוקר וביומני סוף השבוע עסקו במותו של ג'קסון ואסף יחזקאלי (ערוץ 2) וחיים אתגר (ערוץ 10) אמנם סיפקו סקירה של חייו ומותו וכתבות שודרו גם במהדורות השבת, אולם גם חברות החדשות וגם זכייניות הערוצים המסחריים בחרו שלא להקדיש תוכניות מיוחדות למלך הפופ." כותב עמית קוטלר מy-net.

                  האם זה  בגלל שלשיטת הערוצים הישראלים מייקל ג'קסון היה זקן ע"פ גילו - 50? כפי שכבר העלתי פוסט מספטמבר 09 תחת הכותרת "פול מקרטני מרד בשקר קהל יעד" על הביטוי שקומם אותי  "הבריטי המזדקן" של כתב הארץ שלא הבין את מה ששמע או ראה בהופעתו של פול מקרטני. ואולי אנחנו סתם חיים בבונקר מנטלי, עם זווית ראיה של השכנה שלי ממול?

                   

                   

                    אזהרה: הפוסט לא בא ממקום של סגידה וכו' אלא בא ללמד על הפילוסופיה של הבכי והצחוק... 

                    

                   
                   
                  עפר אלוני, מורה רוחני וחומרי (להבדיל מהמורים של המזרח:)
                  דרג את התוכן:
                    110 תגובות   יום חמישי, 7/5/09, 21:57

                    ''
                     

                    להלן ציטוט מכתבתו הנ"ל של סבר פלוצקר: מושג יסוד בתורת השיווק - אולי המושג ב "ה" הידיעה -  הוא קהל היעד. מומחים  , יועצים ופרופסורים לשיווק משקיעים את מיטב שנות חייהם בהגדרת קהל היעד, באיפיונו  , חשיפתו, בילוש אחריו והבנת צרכיו. כל רעיון חדש בענפי הייצור והשירות נתקל מייד   בשאלה למי זה מיועד? מי קהל היעד שאפשר יהיה לשווק לו את הדבר הזה? המרדף אחרי קהל   היעד היה לאובססיה של אנשי השיווק. ככל שנדע עליו יותר, ככל שתכונותיו יהיו מונחות   בפנינו כספר פתוח, כך נוכל למכור לו ביתר קלות את מה שאנחנו משוכנעים שהוא יקנה  . סוד הקסם השיווקי, טוענים אנשי השיווק לסוגיהם, מצוי בכישרון "לדבר אל קהל היעד   בשפתו". פענוח הקוד הגנטי של "קהל היעד". אלא שהמציאות לא מתיישבת עם התפיסה של קהל   היעד  

                    .

                     כשהומצא   המחשב האישי  , פסקו ראשי תעשיית המחשוב שאין לו קהל   יעד: לכל היותר ימצאו כמה אלפי משוגעים לטכנולוגיה שירצו לשלם כסף כדי להכניס   לבתיהם את המוצר המכוער הזה, מחשב אישי, ששימושיותו לא ברורה  .

                    כשהומצא   הטלפון הנייד  , פסקו המומחים לתקשורת שקהל היעד של  הצעצוע הזה מוגבל ביותר: חקלאים, נהגי משאיות ואנשים הנוסעים לפחות שעה ורבע לעבודה במכוניתם הפרטית. בישראל נמצא גם מומחה שקבע נחרצות, בהכירו את קהל היעד הישראלי, כי "לא נראה כאן אנשים היושבים בבתי-קפה ומדברים בפלאפון". המחברת של "הארי פוטר" מספרת בראיונותיה שלרגע לא חשבה, כשהתיישבה לכתוב את ספרה הראשון, על אפשרות שתגיע למאות-מיליוני קוראים בעולם. לא היה לה מושג למי ישווק הספר, אם בכלל

                    .

                    פיטר דרוקר, הסבא המייסד של ניהול עסקים מדעי, אמר כי "להמצאות הכי גדולות בהיסטוריה לא היה קהל יעד. לרוב, גם לא לקטנות". לעתים החיפוש אחר קהל יעד מוביל לתחזיות גורפות מדי. כשנכנסה לשימוש "ויאגרה", גלולה נגד אין-אונות גברית, הוערך קהל היעד שלה במאות-מיליונים. בפועל, הפוטנציאל לא מומש. היום נמכרים רק כ-20% עד 25% מכדורי הוויאגרה שהיו אמורים להימכר על-פי הנוסחה של קהל היעד. הקהל אולי ישנו, אבל "ויאגרה" לא מעניינת אותו. ואין מנוס מלהזכיר כאן גם את חברות הבועה של סוף שנות ה-90, שהתבססו על קהל יעד אינסופי של גולשי האינטרנט. התבססות שהתבררה כהרת-אסון עיסקי

                    .

                    עופר אלוני, יוצר רב-תחומי המנהל ברחובות סטודיו לפרסום ושיווק, אומר לי שאפשר לוותר על כל הדיבורים על קהל היעד: "יש בדיבורים האלה יסוד של התנשאות, אפילו של פטישיזם. קהל היעד, בתפיסת השיווק המסורתית, הוא משהו שכדי להגיע אליו צריך לרדת לרמתו, לדבר בשפתו. מן שפה רדודה וירודה שאינה שפתו העילית של המשווק עצמו". כל בני האדם נולדו שווים, אומר אלוני, והשיווק צריך להתבסס על השקפת העולם הזו. הוא צריך להיות "שירות אנושי". הקהל איננו אי-שם למטה, הוא ברמה האנושית שלך, בדיוק

                    .

                    אלוני, אדם יוצא דופן, רך דיבור, מעמיק מחשבה, מנסה לשרוד בשיח השיווקי הישראלי, המצטיין בתקופות יוצאת-דופן, שכיום כבר אין לו אח ורע בעולם.

                     אלוני משך את תשומת-לבי כשהציג בפתחה של אחת מתערוכות העסקים לפני כשנה קיר בד לבן והזמין את העוברים והשבים לטבול מכחול בצבע האהוב עליהם ולעשות בו משיכה על הבד. התוצאה היתה קשת רחבה, פסיפס רב-צבעים, שרבים תרמו לו את כושר היצירתיות הפרטי שלהם. אחר-כך ביקרתי בסטודיו שלו, המעוצב כשילוב של בר וגלריה (ונקרא על שמו של האומן הצרפתי פול גוגן, בן המאה ה-19, צייר גן העדן האבוד של טהיטי). ראיתי את עבודותיו ונשבתי בקיסמן. מנהל שיווק, אומר אלוני, צריך לאהוב את החיים. הוא לא חייב לאהוב את עבודת השיווק - פועל בבית חרושת לשוקולד יתקשה להתלהב משוקולד - אבל הוא חייב לאהוב את האנשים שאליהם מכוונת עבודתו.

                    עופר אלוני מקפיד לדבר על אנשים ולא על צרכנים. על בני-אדם ולא על לקוחות. על התוכן של המסר הפרסומי ולא על צורתו. הוא מתקומם נגד "עולם השיווק הקר והמתנשא".  בשנים האחרונות הפכה האלימות השיווקית, הגלויה והמסוות, למקדם מכירות עיקרי במקומותינו. אני צועק, לכן אני קיים. ישראלים עדיני-מבע נזרקים החוצה.

                     העברית של אלוני, כמו יצירותיו השיווקיות, בנויה על הקשרים מפתיעים, בלתי-שגרתיים. היא מצלצלת כניגוד גמור לעברית הסופר-שחוקה והפסדו-צעירה של מסעי הפרסום הישראליים הגדולים. "המסעים הללו", אומר אלוני, "מזהמים את האוויר החברתי. הם חזיונות תעתועים. אני מדבר בשבח התמימות בשיווק, בזכות היסוד האמנותי הנעדר תכלית מעשית. הערך האינטימי של השיווק, לפי תפיסתי, היכול לבוא לידי ביטוי באמצעים מינימליים של נגיעת מכחול, נזילת צבע". טכנולוגיה המקשרת לכאורה בין בני האדם מנכרת ביניהם למעשה. שני אנשים שהתכתבו זמן רב באמצעות צ'טים באינטרנט, כותב עופר אלוני ב"מניפסט תרבותי שיווקי" שחיבר, יתקשו לדבר זה לזה כשיימצאו פנים מול פנים, מבט מול מבט. גולשים המכורים לאינטרנט פשוט לא יודעים איך לנהל שיחה אנושית בסיסית". אליהם פונה השיווק הלא-אנושי, שממנו חרד עופר אלוני

                    .

                    השיווק הלא-אנושי הזה נכשל עד כה. אני מספר לאלוני על מיליארדי הדולרים שהושקעו בחמש השנים האחרונות בהקמת מאגרי מידע על הגולשים באתרי האינטרנט, על הקונים והמוכרים ומתעניינים ברשת - ולחינם הושקעו. כמעט שום דבר מועיל לעסקים לא הופק מזה. המידע הגולמי הציף וסתם את זכרונות המחשבים והשרתים. התוכנות העיסקיות המתוחכמות ביותר לא הצליחו להרכיב ממנו פרופיל של לקוח שיהיה די אמין ומספיק משכנע כדי להשתמש בו בשיווק אישי. אנשים מצאו דרך להגן על פרטיותם היחסית.

                     אלוני לא נמנה על מתנגדי הכלכלה והשוק. הוא הקים, בין היתר, את הביתן של קוואסאקי בתערוכת הרכב "אוטומוטור" ואת ביתן קופת-חולים לאומית בתערכת המשפחה. הוא לא מדקלם מכתבי הקודש של השמאל האנטי-כלכלי. "אלמלא חיי הכלכלה", אומר אלוני, "כל אדם היה נשאר בביתו עם העז והחסה והיה נמנע ממנו הקשר החברתי עם אנשים חדשים ועולמות חדשים". בלי כלכלה אין חברה, אין קהיליה, יש רק אוטופיה ריקה, ארכיפלג של איים בודדים. צריך כלכלה, אבל עופר אלוני מחפש בה את השותפות, את היצירתיות. הוא מאמין בשיווק בעל פני אנוש, חיה נרדפת בג'ונגל הדורסני הישראלי.

                     

                     8/8/03, יום ו', במגזין ממון,  ידיעות אחרונות

                     

                    * סבר פלוצקר נחשב מבכירי העיתונאים הכלכליים בישראל. הוא זוכה פרס סוקולוב לעיתונאות כתובה לשנת 1998, ובפרס העורך הכלכלי המצטיין לשנת 1987. (מתוך ויקיפדיה)


                     

                    דרג את התוכן:
                      21 תגובות   יום שבת, 2/5/09, 22:48

                      היום לפני 24 אלף מתלמידיו של ר' עקיבא, מתו* בגלל שלא נהגו בכבוד?!.

                      האמנם, התלמידים של ר' עקיבא לא קיימו את דברי רבם, ששנה והטמיע לעולם את האמירה והכלל הגדול בתורה  "ואהבת לרעך כמוך"? 

                       

                       יש שתי מידות קיצוניות ביחסי אנוש. יראה/פחד הגורמים לריחוק ואהבה לקירוב. גם באהבה עלולה להיות קרבת יתר המבטלת את השני (ונוצרת תרכובת ולא תערובת) כדאמרי אינשי (כמו שנוהגים לומר)  "חיבוק דב" שבעצם עלול להמית.

                      וצריך לומר לגבי תלמידיו של ר' עקיבא, שהם סבלו מחוסר כבוד שנבע מאהבת יתר וכך, הם ביטלו את היישות של השני וגרמו למות חברם מנטלית.

                       

                      לכן יש ללכת במידת האמצע (שביל הזהב) שבין היראה לאהבה שהוא הכבוד.

                       

                      או כמו שכתב החכם באדם "כמים הפנים לפנים כך לב האדם לאדם" פעם כשלא היו מראות האדם היה יוצא למעיין ואם הוא היה מחייך למים הוא היה רואה את בבאותו מחייכת גם. כך בידיוק עובד לב האדם לאדם... 

                       

                      התלמוד מתאר  שהיו לרבי עקיבא 24 אלף תלמידים מגבת ועד אנטיפטרס, וכולם מתו בזמן אחד - בין פסח לעצרת-חג השבועות, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה. ומכאן ניתן לדייק שלא נהגו בכבוד שלא הייתה להם את מידת המיצוע והייתה להם את ההגזמה לאהבת ייתר שהרגה.

                       

                      * ויקיפדיה: ...כתוצאה ממות תלמידיו במהלך ימי העומר ממגפה, החל מנהג אבלות בימים אלו, הכולל איסור תספורת וגילוח, ואיסור להתחתן.

                      דרג את התוכן:
                        13 תגובות   יום שלישי, 28/4/09, 00:03

                        התשובה לעצם זכותנו וקיומנו, מצויה בקונספט של  המילה בראשית בתנ"ך, שהוא כידוע בסט-סלר עולמי (אז מדיניות ההסברה תחסוך הדפסת פליירים) שהרי רוב העולם מאמין בתנ"ך, כולל נוצרים וערבים ! עובדה זו עשויה לחסוך לנו שיווק ישיר, שליחת אי- מיילים, דיוור ישיר ועקיף על מנת להפיץ הסברה זאת...

                          

                        להלן פרוש רש"י על המילה בראשית, המצויין בכחול ופרושי על רש"י בשחור :                

                         

                        "אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל ומה טעם פתח בבראשית?"- שהרי מדובר בספר חוקים ברמת התכל'ס, ספר חוקים אמור להתחיל עם חוקי יסוד ולא בסיפורי בריאה...

                         

                        "משום כוח מעשיו מגיד לעמו לתת להם נחלת גויים"- קודם נהיה משוכנעים (שאם לא כן איך נוכל לשווק?) והתשובה: כוח מעשיו כלומר מעשה בראשית, של מי שברא, זאת ההצדקה של ישראל, שהרי ישראל עלולים לחיות בקונפליקט, בין ימין לשמאל, שהרי מה יותר יהודי מתחושת הספק (ראו ערך וודי אלן) הנעה בין הקצוות של תחושת ההשרדות, לבין תחושת המוסר והמשפט.

                         

                        "ושאם יאמרו העולם לישראל ליסטים (גנבים) אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים"- שאם תתעורר שאלת הכיבוש בארץ

                         

                        "הם"- אנחנו

                         

                        "אומרים להם"- לאומות העולם

                         

                        "כל הארץ של הקדוש ברוך הוא"- הארץ=עולם ורובכם מודע לזה ומאמין בעצם הבריאה...

                         

                        "הוא ברא ונתנה לאשר ישר בעיניו"- לאלוהים יש זכויות יוצרים- שלא לדבר על זכויות בריאה ולפי חוק זכויות יוצרים, היוצר יכול לתת למי שליבו חפץ.

                         

                        "לכן - ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו"- הפה שאסר הוא הפה שהתיר, מי שברא את  העולם (ע"פ אמונתכם) אז הוא גם רשאי לתת פיסת קרקע מזערית לעמו...

                         

                        לסיכום: 

                         

                        רש"י כתב את האמור לפני כ:800 שנה וכבר אז הוא ראה את המתרחש היום בנושא הויכוח הפנימי שלנו בין ימין לשמאל ולכן צייד אותנו בצידה לדרך אל מול אומות העולם...

                        לעניות דעתי (והיא עניה) העוסקים בהסברה אל מול העולם צריכים להשתמש בכלי זה...

                         

                         

                         

                         

                        לחיי העם שלנו

                         

                         

                         

                         

                         

                         



                        דרג את התוכן:
                          77 תגובות   יום שני, 20/4/09, 19:48

                          שמי עפר, ואני קרוי על שם סרנקה - איילה - אחות אמי, מורדת גטו וורשה שנכנסה בדרך לא דרך,  לגטו וורשה, כשמרדכי אנילביץ'  קרא לה לדגל, למרות שהייתה בחוף מבטחים בוילנה, והשאירה ילדה בת שנה (שעד היום לא מצאנו אותה, מי שמע או ראה?) אך ורק כדי לחבור  לחבריה הטובים משחר נעוריה, ולארגן אותם כמתאמת של  מרדכי אנילביץ' ושות' ומרדה אתם יחד,  כנגד תפיסת עולם דורסנית, לעבר התקווה שהיא צורך נפשי שלא ניתן למימוש פיזי...


                          דודה שלי סרנקה וחבריה, השאירו  חותם של  תקווה - ש"מעט מהאור דוחה הרבה מהחושך"!  

                          ושם בגיל 27, נהרגה עם אקדח ביד בבונקר המפקדה, ברח' מילא 18 ורשה. 

                           

                          ידוע ש"בזכות נשים צדקניות נגאלו בני ישראל ממצרים" והייתי מוסיף  לא רק ממצרים, שהרי רואים גם במקרה זה שנשים, האירו,  את כבודנו האבוד...

                           

                          ולזכר אותה אשה אמיצה, במעמד זה אני מורד, נגד הדורסנות בתמהיל של "כוחי ועוצם ידי" של אותם המתנשאים והמנצלים את כוחם החומרי ומעמדם, ובכך מנסים לרמוס ברגל גסה  זכות בסיסית של קומת האדם. 

                          לכן  אני מורד:

                          בגאווה, בהתנשאות ובדורסנות, 

                          בדעות קדומות, כי הן קדומות ומכניסות אנשים לסד של תבנית טכנית,

                          ובאותם אנשים המנסים לכוף את דעתם על אחרים וגורמים להרס מנטלי,

                          באמונות טפלות כי הן טפלות ומיותרות,

                          בשכלתנות המעוורת את התמימות.

                           אוי לו לדור שלא מורד

                          ובמקורות: גם יצחק אבינו, במידת הדין שלו מרד מדרכו של אביו אברהם, שיסד את  מידת החסד ואז בא יעקב וסלל את המיצוע שבין הדין לחסד ע"י מידת האמת - "תתן אמת ליעקב"

                           

                          ולך הקורא, אם מרדת מרידה, נשמח לשמוע את ה"אני" שבך, ביחס לדורסנות , כי הקו האישי שלך הוא לעבר התקווה המשותפת שלנו, אז את/ה בא/ה

                           

                           

                          http://cafe.themarker.com/video/2470473/

                          ההרצאה מלווה בקמפיין דינמי

                           

                          http://cafe.themarker.com/video/2527011/

                           

                          ומי מרד כאן?

                           

                          ''


                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            code2hope

                            מעורר ומורד בכח המשיכה, לעבר התקווה

                            פרופיל

                            הקו א-ל התקווה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS