כותרות TheMarker >
    ';

    code2hope

    מעורר ומורד בכח המשיכה, לעבר התקווה

    code2hope

    מעורר ומורד בכח המשיכה, לעבר התקווה

    תכנים אחרונים

    3 תגובות   יום ראשון, 16/12/12, 20:24

     - אדם לנזה הוא עוד רוצח סידרתי: "... נחבא אל הכלים, מבריק..." (מהחדשות) - "גאון מתבודד שכלתני" לעומת לב רחב וממילא חברתי, כי נשבר האיזון בעולם בין הלב לשכל, וכשהשכל גואה נוצרת "שיטה" שהיא הגדרת הנאציזם...

     

    ל"דיון נבואי" בנושא:
    http://cafe.themarker.com/topic/1045375

    דרג את התוכן:
      28 תגובות   יום רביעי, 17/10/12, 22:13

      התנועה מעל לכל כי החומר משתוקק לצורה, והצורה לצבעה, והעוצמה שמניעה את הכל היא התקווה, שהיא הקו אל האחד הנעלם....

       

      ואם יש לך תשוקה, תבחר, כי אז העולם שתק ועכשיו את/ה?!

       

      עפר, מעצב על ותת


      לחומר הראשוני שלפני בריאת העולם קראו תוהו בבאו - רש"י מסביר,  שהאדם היה תוהה ומשתומם לראותו (את החומר בלי הצורה) ואני מוסיף גם בוהה (חולם),  היוונים קראו לו היולי, והמדהים שבחומר זה הוטמעה, תשוקה ולכן מעולם לא ראינו חומר בלי צורה.

      הצורה היא הרוח של החומר, מלשון יצירה, כלומר לעץ יש צורה של כסא וצבעו זאת העשייה...

       

      מתוך החוג בהבנת הנמצא: www.dc4u.net

       

       


       

      http://cafe.themarker.com/image/2752396/

       

       לאתר הבית http://www.dc4u.net/

      דרג את התוכן:
        16 תגובות   יום שישי , 12/10/12, 15:49

        התנועה היא המניעה את האדם מחיסרון להשלמה, והיא גם השורש לחיבור החברתי. הלחם והדיור הם רק ענפים.

        וכדי להבין מסר רוחני כ"כ גבוה, ראו מעמד הר סיני - "כאיש אחד בלב אחד", או מרד גטו וורשה (הקרוב לתקופתנו וההשראה למדינתנו) בשעה שהמורדים עזבו הכל, כולל את משפחותיהם וילדיהם! וחברו לחיבור חברתי שבלב, שהשכל לא יכול להבינו, כי ישנן שתי רשויות, השכל והלב, והחיבור יכול להתקיים רק בלב. "כמים הפנים לפנים, כך לב האדם לאדם" - "באהבה שאינה תלויה בדבר".

        אז הגיע הזמן להטמעת התוכן במודעות, ובעיקר בלב שמחבר ללא תנאי או קומבינה.


        תערוכה בנושא בסטודיו המרד

        אז העולם שתק ועכשיו את/ה?!


        http://cafe.themarker.com/image/2591617/

        דרג את התוכן:
          7 תגובות   יום ראשון, 20/5/12, 17:07

           

          מתוך ספרה של עליזה ויטיס-שומרון "נעורים באש" (עמ' 74-75)

           

          "יום אחד נקראנו לאספת הגדוד ב"ריכוז", לפגישה עם שליחה שהגיעה מגטו וילנה. אני חושבת ששמה היה שרנקה (או אולי רחל?).

          כולנו ישבנו על הרצפה ולפנינו אישה צעירה, כבת עשרים ושתיים, שבשערותיה זרקה כבר שיבה. באור הדמדומים נראתה יפה ואצילה, ובעיניה מבט כבוי.

           

          "היה זה ליל זוועות. אנו, חברי 'השומר הצעיר', הסתתרנו בדירה אחת. הקשבנו לקולות מהרחוב. מכוניות הגרמנים נעצרו ואז נשמעו קולות, צעקות, יריות, בכי קורע לב. כך הם פינו רחוב אחרי רחוב. לאן? ליער בקרבת העיר, פונאר – כנראה גיא ההריגה.

          אלפי יהודים כבר הובלו לשם. יש לנו עדים שברחו מן הבור וסיפרו שמעמידים אנשים, נשים וילדים בשורות על שפת הבור ויורים בהם. אנו חיים בפחד תמידי. באתי לספר לכם ולהזהיר אתכם. יש לנו ידיעות בטוחות על חיסול גטאות בכל מזרח פולין, באוקראינה ובליטא.

          אנו החלטנו להתגונן, הנוער שנותר בגטו החליט לא ללכת כצאן לטבח. מחציתנו יישארו בגטו, והשאר ינסו לפרוץ דרך אל הפרטיזנים. אבא קובנר כתב כרוז הקורא ללחימה.

          הכרוז קורא להתנגדות מזוינת נגד הנאצים: לא נלך כצאן לטבח!

          החלטנו שכאשר יבוא עלינו הקץ, לא נמות בלי להתגונן. ואם יחסר הנשק, נירק להם בפרצוף; לפחות נראה להם את הבוז שאנו רוחשים להם, וכך ניפול. אבל מעשינו לא יישכחו."

          דבריה קלחו, אך לעיתים נשבר קולה והשתררה דממה מעיקה.

          היינו בהלם, קשה היה להאמין – הייתכן שרוצחים נשים וילדים?

          חזרנו משם בחבורה. חושך ירד ורחוב קרמליצקה היה מלא בהמוני אדם הממהרים הביתה לפני העוצר, על בגדי רבים סיכת זרחן המאירה בחושך ועוזרת לפלס דרך בתוך ההמון.

          חשבתי בליבי: זה מה שמחכה גם לנו? לא ייתכן שבני אדם חפים מפשע ייהרגו כך סתם! הדבר ייוודע לעולם ויקימו קול צעקה. יהודי אמריקה וארץ-ישראל לא יתנו שכך יקרה.

          האמנם? ימים יגידו וההיסטוריה תתחשבן אתם."

           

           

          ''

          דרג את התוכן:
            9 תגובות   יום שישי , 20/4/12, 17:03

             לזכר מרד, ומורדת גטו וורשה

             בעקבות ניסיוני הכושל, לפרסם סיפור יסוד של עצם קיומנו

             

            שואה או תקווה?! אז העולם שתק, ועכשיו את/ה?!

            (מחק את המיותר או הוסף, העיקר שזה יניע אותך ממצבך האטום)

             

            מזה זמן אני מנסה לקדם סיפור יסוד של קיומנו (לא פחות!), המתנפץ על חומת האטימות. סיפורה של סרנקה, מורדת גטו וורשה, שיש בו שניים מהמרכיבים המצויים בכותרות העולם: חיבור חברתי והעצמה נשית.  סרנקה מסרה את ילדתה, מאיה, סוג  של עקדת יצחק נשית- שילוב של חסד ודין - שלא נמצאה עד היום, ונכנסה מרצונה לגטו הנצור, כדי לחבור לחבריה ולחניכיה,  שמרדו בנאצים, וללחום יחד איתם, בשם ולעבר המחר, ולא למען הרייטינג, כפי שניסתה "ללמד" אותי  דוקטורית ממוזיאון שואה.

             

            מדוע מדובר בסיפור יסוד של עצם קיומך, קיומי, וזה לא סותר?!

            • הכרת הטוב - פרסום סיפור זה עשוי להביא למציאתה של מאיה, בתה של סרנקה, אשר נמסרה לאימוץ.  
            • העצמה נשית - "בזכות נשים צדקניות נגאלו בני ישראל ממצרים"  וכנראה לא רק ממצרים...
            • תקווה לחיבור חברתי - "בחייהם ובמותם לא נפרדו"- הקיצון של דורנו, שבן רוצח את הוריו ומעליל על אחיו!?

             

            צביעות מלשון צבע, ואטימות הגרועה בהרבה - כי בצביעות קיימת תנועה ובאטימות, לא

            למי לא פניתי? ועוד אפנה... מאנשי השמאל דרך המרכז, ועד לימין, מחרדים ועד אוכלי שרימפס, מבמאים יפי נפש ועד לדוגמניות יפות גוף, מראשי מכללות ועד לאנשי "הצדק החברתי", לראש חוג לפילוסופיה המעריכה את ספרו של ג'.ד. סלינג'ר - "התפסן בשדה השיפון", ועד לח"כיות המנפנפות בהדרת נשים.

             

            על עשייתי בעולם העשייה, ואני רק בתחילת הדרך...

            מה לא עשיתי? ותמיד אפשר עוד, נסעתי בקווים, פניתי במיילים, צלצלתי וסימסתי בטלפונים, לאנשי שם בחינוך, בתוכן, בתקשורת ובצבא. דיברתי מלשון דבר עם ממשות, ומי לא הגיב לסיפורה של המורדת? לא בנות הברית ולא האומות המאוחדות. ואף לא בני דורנו, הנשענים וקיימים בזכות שורש סיפור זה!   

             

            עכשיו מעונן ואח"כ המבול, ולזכר המרד - אני מורד -

            אני חש שאנחנו מוקפים ב"עכשיו מעונן", סוג של עננה - אטימות, הבאה לידי ביטוי במענה "לא" אוטומטי, אשר קבלתי מאותם גורמים, להבדיל מ"כן" מאיר פנים, המייצג אנושיות, הקשבה והצלחה...

            אם ננסה להבין את מקור הדורסנות הנאצית, נחשף לעובדה המצמררת והפשוטה כאחד, שדרכם הושפעה מהטוטאליות של המכניזם, בעקבות המהפכה התעשייתית - האדם מול המכונה, בה האנושיות התדרדרה לשפל חסר תקדים.

            והיום? מצבנו המנטלי חמור מערב מלחמת העולם השנייה, ולכן חשוב ללמד את השואה בכל יום, ולא רק פעם בשנה, כי אנחנו מוקפים במכניזם, הכולל: אוטומציה, אינטרנט, צ'אט, מכוניות, ואפילו  ה"לייק" בפייסבוק הוא טכני ברמה של סרט נע ... לכן אנחנו עלולים למצוא טכנוקרט היושב במוזיאון של שואה, ומשיב , "לא" אוטומטי למרות מעמדו, המחייב מוסרית לאמפטיה אנושית, שהיא הביטוי המאזן למכניזם הנאצי. (ראה אפליקציית: "בין שואה לתקווה" בעמ' 2). 

             

            תכלית מרד זה: "כופין אותו עד שאומר רוצה אני"

            כל שמות אותם אטומים, מצויים במערכת של כתיבת הפרויקט - "שואה או תקווה", המכיל כעשרה ענפים כגון, ספר, סרט, אפליקציה. ואני מאיים, בזכות, ובחובת היותי קרוי ע"ש המורדת, עם אישור מהאחות של קופ"ח כללית - "הנ"ל קרוי ע"ש מורדת גטו וורשה, נא לא לעצור אותו":) ישנה מציאות של "כופין אותו עד שאומר רוצה אני", ולמרות הכפייה זו עדיין נחשבת נתינה, כי במהות ומתחת לפני האטימות, קיים "אני" של אדם המשתוקק לתת, אבל אטימותו מונעת זאת ממנו. מצב הצבירה שלנו כיום, מסוכן יותר מערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, כיום, מספיק  שה"אפגרייד של היטלר", יקליק "לייק" - כדי להשמיד אותך, אותי ואותם.   

             

            ההגדרה של הצלחה היא שיתוף פעולה, להבדיל מהישרדות הקשורה לבדידות  

            אם אתה מזדהה, ורוצה למרוד נגד אותה אטימות, הבאה לידי ביטוי ב"לא אוטומטי" הסותר אנושיות והקשבה, ואשר מזכיר משטר אפל, טכני ומתנשא...  אתה נקרא לדגל העצומה עם עוצמה - "המרד באטימות", כדי שאף "פקיד אפור" לא יוכל לעצור את האנושיות, כשם שלא ניתן היה לעצור את מרד גטו וורשה, עובדת קיומנו העכשווית. 

             

            ''

             

            לעצומה נגד האטימות 

            http://www.atzuma.co.il/exit2hope

            דרג את התוכן:
              3 תגובות   יום שישי , 6/4/12, 07:11
              מיציאת מצריים דרך הצעקה של מונק דרך  ליבך...
               "כמים הפנים לפנים כך לב האדם לאדם" (משלי) וההסבר: פעם לא היו מראות והאדם היה הולך לנהר, אם הוא היה מחייך לנהר גם הבבואה שלו הייתה מחזירה לו חיוך, כך לב האדם לאדם על המ"מ (ולא השכל:) 
              כי השכל מונע מאינטרס - בטל האינטרס בטל הקשר ולא כמו במרד גטו וורשה שהם נלחמו למען המחר (הם ידעו שהם לא יצאו מזה חיים, ובכל זאת סרנקה -דודה שלי, נכנסה לגטו בדרך לא דרך, כדי לחבור לחבריה לעבר הנצח, ועובדה שאנחנו מדברים על זה, בשורות אלו...
              פיקאסו אמר: בגיל 20 ידעתי לצייר כלאונרדו (לא דה קפרי:) אבל לקחו לי עוד 40 שנה לצייר כילד"
               ובמקורותנו "וידעת היום והשיבות אל לבבך..."
              מיציאת מצריים דרך הצעקה של מונק דרך  ליבך...
               "כמים הפנים לפנים כך לב האדם לאדם" (משלי) וההסבר: פעם לא היו מראות והאדם היה הולך לנהר, אם הוא היה מחייך לנהר גם הבבואה שלו הייתה מחזירה לו חיוך, כך לב האדם לאדם על המ"מ (ולא השכל:) 
              כי השכל מונע מאינטרס - בטל האינטרס בטל הקשר ולא כמו במרד גטו וורשה שהם נלחמו למען המחר (הם ידעו שהם לא יצאו מזה חיים, ובכל זאת סרנקה -דודה שלי, נכנסה לגטו בדרך לא דרך, כדי לחבור לחבריה לעבר הנצח, ועובדה שאנחנו מדברים על זה, בשורות אלו...
              פיקאסו אמר: בגיל 20 ידעתי לצייר כלאונרדו (לא דה קפרי:) אבל לקחו לי עוד 40 שנה לצייר כילד"
               ובמקורותנו "וידעת היום והשיבות אל לבבך."כמים הפנים לפנים כך לב האדם לאדם" (משלי) והבנת הנמצא: פעם לא היו מראות והאדם היה הולך לנהר, אם הוא היה מחייך לנהר גם הבבואה שלו הייתה מחזירה לו חיוך, כך לב האדם לאדם על המ"מ (ולא השכל:כי "כמים הפנים לפנים כך לב האדם לאדם" (משלי) וההסבר: פעם לא היו מראות והאדם היה הולך לנהר, אם הוא היה מחייך לנהר גם הבבואה שלו הייתה מחזירה לו חיוך, כך לב האדם לאדם על המ"מ (ולא השכל:) 
              "כמים הפנים לפנים כך לב האדם לאדם" (משלי) והבנת הנמצא: פעם לא היו מראות והאדם היה הולך לנהר, אם הוא היה מחייך לנהר גם הבבואה שלו הייתה מחזירה לו חיוך, כך לב האדם לאדם על המ"מ (ולא השכל:) 
              כי השכל מונע מאינטרס - בטל האינטרס בטל הקשר ולא כמו במרד גטו וורשה שהם נלחמו למען המחר (הם ידעו שהם לא יצאו מזה חיים,

              ובכל זאת שרנקה - דודה שלי, נכנסה לגטו בדרך לא דרך, כדי לחבור לחבריה לעבר הנצח, ועובדה שאנחנו מדברים על זה, בשורות אלו...


              פיקאסו אמר: בגיל 20 ידעתי לצייר כלאונרדו (לא דה קפרי:) אבל לקחו לי עוד 40 שנה לצייר כילד"


              ובמקורותנו "וידעת היום והשיבות אל לבבך..."

              ''
               



              דרג את התוכן:
                36 תגובות   יום שבת, 17/3/12, 20:53

                רוח הדברים:

                העצמה נשית* עם חיבור חברתי על רקע מרד גטו וורשה, כי אם לא רואים את הרע - השחור, לא מכירים בטוב - הלבן, כי  ההגדרה של הדעת היא לדעת להבדיל בין אור לחושךבין רע לטוב ועוד...

                 

                * כנראה שלא בכדי כתוב ש"בזכות נשים צדקניות נגאלו בני ישראל ממצרים" ולא בזכות יו"רים או מנכ"לים :)

                 

                 

                "בגטו וורשה יהודי לא  רצח יהודי"

                (פרופ' ישראל גוטמן) ועכשיו?


                הנחה ראשונה, אם לא תלך על המקסימום ובמקרה זה

                "בחייהם ובמותם..."תהיה פקיד אפור של החיים ובכלל

                במרד גטו וורשה היה חיבור חברתי ברמה של ב"חייהם ובמותם לא נפרדו" קשר שלא היה קשור לזמן, מקום,  ואפילו לא לחיים או מוות! הם לא חשבו על עצמם, הם חשבו רק על המחר.  ובדורנו? 


                הנחה שנייה, הבערות והטיפשות פוגעות

                באסטטיקה ובסטייל, של קומת האדם

                "והבור ריק ואין בו מים" (בראשית) "אבל נחשים ועקרבים יש בו" (מדרש).  וההסבר, או שיש תוכן, או נחשים ועקרבים, אין מצב ביניים, אז תבחרו ואל תעמדו מנגד! 

                האם אתם רוצים לחיות בדור שבן רוצח את הוריו ומעליל על אחיו,  וכן, יש עוד נאצים בעולם... או להתחבר לקו אל התקווה - החיבור החברתי ברמה של "בחייהם ובמותם לא נפרדו"?  


                הנחה שלישית, גם במדינה של גאונים כמו בארץ, צריך להבין שרק החיבור החברתי שבלב, יכול להצמיח זריחה-הצלחה, כי השכל טועה מעצם העובדה שהוא חושב שהוא יודע למרות שהעולם מלשון נעלם.

                 

                זוהי המהות של  מרד גטו וורשה, בשעה שנערות ונערים התאחדו בלילה אפל, אחרי שעזבו את בתיהם, באולם משותף וכל הלילה "הם בכו ושרו בכו ושרו..." בשם פרופ' ישראל גוטמן 


                סיכום: אז את/ה בא/ה  לשת"פ? להבדיל מהישרדות הקשורה לבדידותך!

                 

                עפר - סופר ומעצב קו אישי לעבר תקווה משתפת, בתחומים: אישי - חברתי - שיווקי - מדיני

                עפר, קרוי על שם דודתו סרנקה (עפרה) - מורדת גטו ורשה, שבגיל 27 נכנסה מרצונה לגטו הנצור, כדי לחבור לחבריה שמרדו בנאצים וללחום יחד איתם בשם ולעבר התקווה, שהיא צורך נפשי קיומי


                הצילום שקבלתי במייל, ממוזאון מורשת לפני כחודש

                ''

                רקע למציאה שלי ושלכם וזה לא סותר

                ''

                מכתבים תמימים מהלב, על רקע  צלב קרס שכלתני

                ''

                שיר שנוגע, תחת הכיבוש הסוביטי, כחודש וחצי לפני הכיבוש הנאצי

                ''

                פרופ' ישראל גוטמן, מתרגם בדרכו האנושית,להבדיל מנבחרי ציבור, פרופסורים ואנשי תקשורת, שהנושא לא מעניין אותם כדי שיטריחו  עצמם לקום מהכסא לסיפור של חיינו, קיומנו ותקוותנו (לא פחות), ולכן אני מורד בתפיסה זו. (ויש לי אישור מהרופאה - "הנ"ל קרוי ע"ש מורדת גטו וורשה,  נא לא לעצור אותו":) בקרוב אפרסם רשימה אפורה (ולא שחורה או לבנה) של אותם אטומים... אפורה כי הם פקידים אפורים, למרות שהם משחקים אותה מ"הגרין פיס".

                ''

                 

                האישה היחידה שעליה נכתב "נהרגה ונישקה בידה" בכמה מקומות. ואיזה נשק היה למורדים? M-16, RPG ? אימונים של סיירת מטכ"ל? לא. ובכל זאת מרידתם נשמעת מקצה העולם ועד קצהו עד עצם היום הזה. כי כנראה שהניצחיות יונקת מרוח הלחימה ולא מהמכניזם שלה...

                ''

                 

                לסרטון ביו-טיוב

                דרג את התוכן:
                  19 תגובות   יום שבת, 31/12/11, 18:31

                  כי הנבואה ניתנה לקטנים ושוטים אחרי חורבן בית שני:)

                  1. אסון התאומים- ציור נבואי (1997)

                  2. המצב רוח החברתי הוא בסיס כלכלתה של מדינתנו (2006) 

                  2. מי היכה את שירה מרגלית? עשרה ימים לפני שדודו טופז נתפס.

                  3. הסיבה  לנפילת המניות ב:2008 בהרצאה שניתנה באוניברסיטת חיפה ב:2007

                  4. קניית מחשב אפל, שעות לפני מותו של סטיב ג'וב

                  5. הוצאת ספרי הקו א-ל התקווה שלושים יום בדיוק לפני מחאת האוהלים

                  6. קמפיין לגלעד "צייר לי תקווה" שהחל ב-2007- עם תפיסת עולם, שרק החיבור החברתי יגרום לשחרורו 

                  7. נבואה או הבנת הנמצא?

                  8. עשו לי משפט שדה

                   

                   

                   

                  http://cafe.themarker.com/image/2509862/

                   

                  האתר הרשמי: www.dc4u.net

                   

                  ''

                  לאפליקציה היחידה בעולם המזהה את צבעך על פי ארבעת היסודות שמהם בנוי האדם

                   

                   


                  http://cafe.themarker.com/video/2470473/

                  דרג את התוכן:
                    4 תגובות   יום רביעי, 28/12/11, 03:15

                     

                    ''

                     

                    חוג רב תחומי בהבנת הנמצא, הקו אל התקווה

                    כי הקו הוא אישי אבל ההצלחה- התקווה משותפת, אז את/ה בא/ה?

                     

                     

                     

                     

                     


                    חדש ובלעדי בעולם!

                    כל נרשם לחוג, יקבל את הצבע האישי שלו, על פי

                    תאריך לידתו, שילווה אותו לאורך ורוחב חייו...

                    לפרטים והרשמה מראש: מיכל:  4767395 (054)

                    המחיר: איש כנדבת ליבו (ולא שיכלו:)


                    "והבור ריק אין בו מים"  אין בו מים? מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו! זאת התוצאה ישירה של הבורות.

                    ''
                      



                    עפר אלוני סופר ומעצב מעביר את החוג הרב תחומי בפלורנטין וברחבי הארץ למוסדות חינוך וכלכליים.

                    בעיית היסוד באדם- הצורך לביטוי אישי כחלק מהכלל. מבנה שורש האדם בנוי משני קצוות סותרים, בדידות וחברה.  מחד - נדירותך ומנגד - הצפיפות החברתית העלולה לסתור את  ה"אני" הייחודי שלך. ושאלת השאלות היא היכן שביל הזהב? והאם הצבע האישי שלך ישתלב עם הזריחה החברתית?


                    "יצירת מודעות לתקווה כהליך מכוון למטרה" (ניו- יורק טיימס)


                    הדרך: חשיפת הקו האישי שלך לעבר התקווה המשותפת שלנו...

                    המטרה: הטמעת התקווה והמיקוד במישור האישי, החברתי והכלכלי 
                     
                    אישי- אדם בלי תקווה חשוב כמת. חברתי-  סוד ההצלחה הוא בחיבור האישי לחברתי כלכלי- מי יעבוד או יקנה מוצרים/מניות בחברה שאין בה תקווה?
                     
                    האתגר: סלילת שביל הזהב  שבין הניגודים שבאדם: נדירותו וייחודיותו לבין החיבור החברתי.
                     
                    השיטה: לשתף בהתאמה אישית במצגת, הרצאה ושיתוף ב"קמפיין דינמי"
                     
                    ההצלחה: רכישת כלים/מוצרים, שיעוררו בך את התקווה, כי התנועה החיצונית משפיעה על הפנימית
                     
                    ניסיון: חברות כלכליות ומוסדות חינוךאוניברסיטת חיפההבינתחומי הרצליה, כנס מפקחים אזורי- משרד החינוך, ישיבת הדרום...


                     

                    "העולם האמיתי הוא מקום מבלבל ומורכב",

                    אומר פרופ' בארי  אייכנגרין, המלמד באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה  ונחשב

                    לאחד הכלכלנים המבריקים ביותר בעולם, וממניחי התשתית הרעיונית לכלכלת המחר.


                    הנחת היסוד של החוג הרב תחומי
                    יש ללמוד את הנחת היסוד ואת השורש תחילה, בגלל ריבוי הפרטים. החיים המקיפים אותנו מורכבים מפרטים מרובים העלולים לבלבל ולעייף, בריבויים את המתבונן. לכן, עלינו לגלות תחילה את אמיתות היסוד של המציאות, כדי שאלה ישמשו לנו כלי עבודה בהבנת הנמצא במסע של החיים, לדוגמא: כל מיליוני הגוונים בנויים סה"כ משלושה צבעי יסוד. כשנטמיע בתוכנו את התובנה של הפרספקטיבה של החיים, נוכל לרכז את מהלכינו בצעידה ממוקדת לעבר יעדנו...החוג בא להזכיר ולעורר בך,  את הכוחות היצירתיים הרדומים שלך ולאחד אותנו למטרה משותפת...

                    רוח הדברים של החוג הרב תחומי, בהבנת הנמצא 
                    האדם באשר הוא נברא עם קצה של בדידות וקצה חברתי! איך מגשרים על הניגודים שבמהות האדם? מה הם הניגודים בעולמנו? למה הם נועדו? והאם הם משלימים? כיצד משלבים ניגודים של חברה וכלכלה ו/או שיווק? האם קהלי יעד זאת תפיסה מתנשאת? איך משלבים תוכן בשיווק? מה גורם לריגוש בקמפינים ובכלל? מה היא נקודת האיזון בקמפיין ובכלל? האם כל אחד מאתנו יודע הכל? מדוע פיטר דרוקר הסבא והמיסד של עולם השיווק המדעי בארה"ב טען שלהמצאות הגדולות והקטנות בעולם לא היה קהל יעד? מה התשובה לתאגיד שמכסח לנו את הצורה ולאחר זמן תורם לקהילה? מה התשובה להצלחה? מה היא הגדרת הצילויזציה? מה עדיף תמימות או שכלתנות? מה היא האסטרטגיה המוליכה להצלחה? 


                    החוג יענה לך על האסטרטגיה של ההצלחה במישור האישי והחברתי
                    1. יש ללמוד תחילה את הנחת היסוד - השורש - תחילה בגלל ריבוי של פרטים, בדור של הסח הדעת
                    2. כל דבר שאתה רואה בא ללמד אותך משהוא...
                    3. ההמצאות הגדולות והקטנות בעולם לא נזקקו לקהל יעד, כי בעצם אתה יודע הכל !
                    4. מוליכי דעת הקהל בעולם, סארטר, מדונה ומטריקס, טוענים שההשראה מצויה בתרבותנו
                    5. דימיונו של האדם לאלוהים הוא בכוח היצירה
                    6. האל"ף בי"ת בתקשורת זאת הבנת הנמצא של חושיינו
                    7. האם העולם במהות חשוך או מואר?
                    8. מה ההבדל בין בריאה, יצירה ועשייה?
                    9. בדידות או חברה?
                    10. שני אבות טיפוס בלבד יש בעולם
                    11. "בעשרה מאמרות נברא העולם" כלומר הכל נשען על אמירה ולא על גרפיקה
                    12. מה הסוד שמרגש אנשים?
                    13. מדוע התמימות עדיפה על השכלתנות?
                    14. למה אורך חיי המדף של הקמפיין הוא קצר מועד?
                    15. כל הטעיות בעולם נובעות משתי סיבות בלבד
                    16. איך ממקדים את רצוננו, בדור של הסח הדעת?
                    17. הערך של החיים - למה טוב הכלב החי מהאריה המת
                    18. איך תוציא את הכוח היצירתי שלך מהכוח לפועל?
                    19. סשן של ציור בצבע הנשען על אמירה
                    20. איפה נמצא שביל הזהב?
                    21.  למה הנתינה היא בעצם הלקיחה?
                    22. מה החילוק בין הראיה לשמיעה? יסוד לעולם האמנות, הפרסום, הצילום ובכלל...

                    מבחן אמריקאי – של החוג הרב תחומי בהבנת הנמצא

                    1. מה ההגדרה של מהות?   א. דרך חיים   ב. יצירה    ג. שורש    ד. תפיסת עולם


                    2. מה מהות האדם? א. עוצמתו ב. כוחו ג. ליבו ד. שיכלו


                    3. מה המהות של טיפת מים?   א. קרה  ב. לחה   ג. שקופה   ד. יפה


                    4. מה מהות העולם?  א. אור  ב. חושך   ג. זריחה   ד. שקיעה


                    5. למה צריך ללמוד על המהות בכל דבר?  א. כי זה ממקד ב. לא צריך  ג. זה מבלבל  ד. כל התשובות נכונות


                    6. במהות, כמה סוגי טעויות יש בעולם?  א. אחת  ב. שתיים  ג. הרבה  ד. מיליונים


                    7. כמה צבעי יסוד יש? א. חמישה  ב. שלושה  ג. אינסוף  ד. עשרה


                    8. מהי יצירה?  א. דרך חיים  ב. תפיסת עולם  ג. מלשון צורה  ד. ציור וצבע


                    9. מהי עשייה? א. החיצוניות של היצירה  ב. החלק החשוב  ג. ביאה  ד. טורח


                    10. מה מהות העולם?  א. מדהים  ב. גודלו  ג. נעלם  ד. חברה וכלכלה


                    11. איך מגשרים בין נדירות לכלל? א. כופים דעת ב. מבליטים נדירות  ג. בשכנוע ד. בהתאמה אישית


                    12. מהי תקווה? א. צורך נפשי שלא ניתן למימוש פיזי ב. כל אדם וטעמו  ג. בית  ד. לדעת


                    תשובות: 1-ג' 2-ג' 3-ב' 4-ב'...


                     

                    http://cafe.themarker.com/video/2470473/

                     

                    ''

                     

                    ''

                     

                     



                    לפרטים נוספים בפייסבוק האתר הרשמי: www.dc4u.net
                    לאפליקציה המזהה את הצבע האישי שלך ע"פ תאריך לידתך

                    © 2009, כל הזכויות שמורות לעפר אלוני 
                    דרג את התוכן:
                      10 תגובות   יום שלישי, 13/12/11, 06:47

                      לפעמים את כ"כ טובה שרואים את זה במבטך


                      לפעמים הטוב שבך מציק למצפוני וזה כואב


                      השקיפות הנדירות והייחודיות שלך מרימה אותך מעם למרות (או בגלל?) המיליארדים המקיפים אותך את נראית במקום הכי גבוה על הבמה


                      צעידתך בזקיפותך מזכירה לי את קומת האדם העלולה להיות שפופה בגלל כוח המשיכה שמושך מטה, המטה העשוי להפוך למטה קסמים שיעשה לי "נפנף" ליצירתי המחפשת נקודת אחיזה בעולם העשייה...

                       

                       

                      www.dc4u.net

                       

                       

                       

                      ספרי החדש, הקו האישי שלך לעבר התקווה המשותפת שלנו, אז את/ה בא/ה?

                      http://cafe.themarker.com/image/2215035/

                      דרג את התוכן:
                        6 תגובות   יום שבת, 10/12/11, 18:26

                        נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, סירב היום ללחוץ את ידו של ראש ממשלת בריטניה, דיויד קמרון, בפסגת מנהיגי אירופה בבריסל, בשל הוטו שהטילה בריטניה על תוכנית להכנסת שינויים באמנת האיחוד האירופי שנועדה לסייע לבלימת משבר החוב ביבשת. (9/12/11)


                        א.    האם הכול נשען על רק אמון?

                        1. כן  2. לא   3.על כסף   4. על מעמד

                        ב.     האם הכלכלה תלויה בחומר?

                        1. על מחצבים 2. על קשר חברתי 3. על זהב 4. דולרים

                        ג.      מה הגדרת ההצלחה ?

                        1. מניות 2. פרנקים שוויצרים  3. חיבור חברתי  4. כוח

                        ד.     מדוע הכלכלה העולמית נשענת על מדד הפחד?

                        1. כי אם אין אמון אז יש גם נתק כלכלי 2. כי היו"ר שפן  3. כי זה נשמע סרט טוב 4. בשביל המתח

                        ה.    מה האתגר של האדם?

                        1. לחבר בין ה"אני" לחברתי  2. לשחק אותה 3. להיות מפורסם 4. להפוך בקפה- עתידנות

                        לרמז?

                        1. ראה בהקדמת הספר "הקו א-ל התקווה"  - אמנה  היוצרת אמון
                        2. על הכלכלה הישראלית ובכלל
                        3. התשובה משנת 2007 למשבר המניות ב:2008

                        התשובות למבחן האמריקאי

                         


                        עטיפת ספרי, הקו א-ל התקווה, הקו האישי שלך לעבר התקווה המשותפת שלנו, אז את/ה בא/ה?

                        http://cafe.themarker.com/image/2215035/

                        דרג את התוכן:
                          24 תגובות   יום שישי , 2/12/11, 05:38

                          יהודית הייתה חברת נפש וגוף של אחותי ניל"י זיכרה לברכה. (ואולי מכאן המושג ז"ל- זיכרונה לברכה, כי כשאני נזכר בה אני מתברך, בערך שמעורר אותי).  

                          הן  חצו את החיים בר"ג, מ"גן בראשית", בית ספר "המתמיד", השכונה (אז הייתה שכונה מלשון שכנות)  חתונות, ילדים , ועד לנשמתה האחרונה  של אחותי בגסיסתה , למרות או בגלל מצבה של אחותי. חברות עם חיבור שנמשכה גם לאחר פטירת אחותי, הבאה לידי ביטוי בקשר  עם ילדיה של אחותי, אבי ואיתי...

                           

                          "הסיפור הקטן" שהוא בעצם גדול*,   על יהודית, שיקף לי עוד בחייה את עוצמת ערך החברות

                          לפני זמן מה (כשלושה חודשים) בעיצומה של חתונת בתי אביטל שנערכה ב"חג האהבה" – ט"ו באב, ניגשה אלי יהודית והפתיעה אותי במתנה, היא הוציאה מתיקה מכתב (בצילום) שנשמר אצלה בצורה מוקפדת כולל עטיפתו משנת 1962! (לפני כמעט חמישים שנה למרות שאני  בכלל היום, בן שש עשרה:)  מכתב  שכתבתי ליהודית ואל אחיה מרל'ה, בהיותי ילד  בן שש. ( והסיפור בתוך סיפור- למה היה לי צורך כבר אז, כילד קטן ותמים לכתוב דווקא אליה?!).


                          *קומת האדם משתקפת בפרטים ובמעשים הקטנים  הנעשים מבלי משים  ולא בפרויקטים הגדולים שבו האדם מרכז את כל כוחותיו, בהשפעת רצונו שרוצה, לעיתים בניגוד לאופיו.


                          שיעור בחברות מלשון חיבור

                           במעמד נתינת המכתב – כאמור בחתונת בתי מעשה הנתינה  עורר אותי להציג את יהודית  (למכרה שעמדה בסמוך- מיכל) כ"אב טיפוס" (אם טיפוס?) לערך החברות לאחותי ובכלל – ועוד אמרתי שהיא- יהודית, - יכולה להעביר שיעורים  בנושא: חברות מלשון חיבור.


                          ליהודית (מלשון יהדות)

                          אז את השיעור הזה על ערך החברות - שהוא יסוד - לימדת אותי עוד בחייך, ועכשיו ביתר שאת, כחלל המשאיר לי חלל המעורר אותי  להשלים ולמלא אותו, בגלל חסרונך...

                          "לכי לך" לעולמך  - אל ניל"י- נצח ישראל לא ישקר, ואת הירושה של מושג היסוד - חברות מלשון חיבור – אנצור בליבי, כערך שלא תלוי בדבר, גם לא ברציונליות  של  מקום וזמן, שהרי כתוב  "בחייהם ובמותם לא נפרדו" 



                          עפר אלוני

                           

                          ''

                          מכתב המתנה, שיהודית החזירה  לי בעיצומה של חתונת בתי- אביטל.

                          מכתב ששלחתי לה ארצה מאמריקה לפני חמישים שנה.

                           ___________________


                          לזכרה של יהודית בורנשטיין שהלכה לעולמה, בתאונת דרכים השבוע

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            code2hope

                            מעורר ומורד בכח המשיכה, לעבר התקווה

                            פרופיל

                            הקו א-ל התקווה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS