כותרות TheMarker >
    ';

    code2hope

    מעורר ומורד בכח המשיכה, לעבר התקווה

    code2hope

    מעורר ומורד בכח המשיכה, לעבר התקווה

    ארכיון : 4/2008

    43 תגובות   יום שלישי, 29/4/08, 20:42

    :מתוך תצהיר שהגשתי לבית המשפט המחוזי 

    אני עפר אלוני קרוי על שם מורדת גטו וורשה- סרנקה = איילה 

     אחות של אימי, שהשאירה בווילנה בת - שלא נמצאה עד היום ! ובאה לגטו ורשה אך ורק  כדי  למרוד ולהתחבר עם חבורת מרדכי אנילביץ'  נגד תפיסת עולם  דורסנית  ושם נהרגה על קידוש השם עם אקדח ביד, בבונקר המפקדה ברח' מילוא 18

    http://www.jwmww2.org/show_item.asp?levelId=48103&itemId=17&itemType=0&lochem_id=113943

    במעמד זה אני מורד כידוע השם הוא המהות , נגד הדורסנות- להבדיל, בתמהיל של "כוחי ועוצם ידי" של  התאגידים הגדולים המתנשאים - לא כולם והמנצלים את כוחם החומרי ומעמדם, ובכך  מנסים לרמוס ברגל גסה  זכות  בסיסית שלי כאדם   והם מעיזים פניהם ומעתיקים את הארט, הקופי ועמלי, תוך מחיקת זכויות היוצרים המייצגים את רוח האדם וייחודו

    לכן אני פונה לכב' בית המשפט המייצג את הצדק והשוויון תחת הכותרת "צדק צדק תרדוף" (כי כנראה שהצדק עלול לברוח) שאם לא כן תמשיך התפיסה התאגידתית ששכחה שהבסיס של קיומו שלנו זה כבוד האדם הבודד... התפיסה התאגידית  עלולה להשריש  במקום שהיו - ושעוד ישנם...- שמסרו את נפשם וכל שכן את רכושם למען קומת האדם וחרותו

    תצהיר זה הוגש כנגד שני תאגידים (לא משנה מאיזו עדה, משרד פרסום ועוד...)  לביהמ"ש ראוי לציין שאף עיתון לא היה מוכן לפרסם את דבר תביעתי חוץ מהאתר של אמנון יצחק nfc זכותו תגן עלינו... לכן אני קורא לכם להדליק כוכב שהרי מעט מהאור דוחה הרבה מהחושך, כביטוי הזדהות כנגד אותם תאגידים ששכחו "כי מעפר באת ואל עפר תשוב "

    עפר      

    דרג את התוכן:
      14 תגובות   יום שלישי, 29/4/08, 08:06

      ישקני מנשיקות פיהו - נשיקה אחת שהיא שתיים. אנוכי ולא יהיה לך בדבור אחד נאמרו. ושמענו שתי דברות ראשונות מפי הגבורה והשאר מפי משה לכן כתב בשני דברות ראשונות לשון מדבר אנוכי וכו' ועל פני וכו'

      וכתוב במדרש רבא בשעה שאמר בורא עולם אנוכי נתקעה התורה בליבם...ובשעה שאמר לא יהיה לך נעקר יצה"ר מלבם. ואלו הם שתי הדברות כמו שנושק הבעל לתשוקתו אחת על מה שמתחברת עמו והשניה על מה שאינה מתחברת עם אחר. כי שתי הדברות הראשונות הם כלל כל התורה... אנוכי כולל כל מצוות עשה ולא יהיה לך מצוות לא תעשה...

       

      מתוך פרושו של הגאון מוילנה,  על שיר השירים שידע - מלבד כל התורה כולה - את כל החלק העיוני של חכמת הרפואה, מתמתיקה, הנדסה, ביולוגיה, אסטרונומיה, גאוגרפיה, בלשנות וחכמת המוזיקה  (והכל דרך התורה בלבד). הגאון ציין שמי שבדורו (נפטר לפני כ- 211 שנה) היה שומע את שירת הלווים בבית שני  הוא היה מת מרוב עונג בגלל שלא היו לו כלים רוחניים כדי לחיות עם העוצמה של תענוג  גבוה כ"כ...והעיד על עצמו שהוא היה ברמה רוחנית של "עם הארץ"  בבית שני (אז אני בטח ברמה של נמלה) ועוד כתב על חכמת המוזיקה   שיש בעולם עשר חכמות והמוזיקה היא בדרגה התשעית...תלמידיו עלו לארץ בתחילת המאה ה-19... 

      דרג את התוכן:
        59 תגובות   יום שני, 28/4/08, 06:01

        הנמשל למלך גדול שרצה לישא אשה ורצו כל מלכי עולם ליתן  לו בנותיהם ולא רצה המלך ליקח בת מלכים בכדי שלא תזוח דעתה. ולקח נערה אחת שפלה משועבדת בין שאר שפחות בת טובים כולה זרע אמת. ויקנואה כל רעותיה וכל המלכים. אך כל זמן שהייתה בבית המלך טובה לא יכלו לעשות לה מאומה מכל מלכי הארץ כי המלך גדול אשר אין כמוהו. אך כאשר בגדה בו ורעה בעיני אדוניה והמלך שלח אותה מארמונו הייתה למרמס, כי הסתיר פניו ממנה. וכל מלכי הארץ השונאים אותה אומרים, יום אשר קוינו ראינו. רק דבר אחד שכחו מלכי הארץ שבכתובתה כתב לה המלך שאף אם יעזבנה שיחזירנה לאחר שתשוב ותתחנן אליו...וזכרה עכשיו בימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשר היה מימי קדם כאשר הייתה טובה בעיני המלך.וגם בנפילתה היא קוראת כתובתה ומתחנפת ומבקשת פני אדוניה שישיב וינשקנה מנשיקות פיהו כבימי קדם כי זה היה השיא...

        "ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין"

        מתוך פרושו של  הגאון מוילנה על שיר השירים ע"ד הפשט ותארו לכם  שיש לגאון גם פרוש ע"ד הנסתר...ובכלל ראוי לדעת שהגאון מוילנה עד גיל שלוש עשרה עבר על כל התורה כולה כמתנת בר מצווה לאביו שזה כולל תנ"ך, ש"ס, זהר ועוד... 

        דרג את התוכן:
          33 תגובות   יום שבת, 26/4/08, 20:23
            אני ישנה ולבי ער- כי ההרגלים מכהים את חושייך  אבל למזלי  ליבך ממשיך לפעום בקצב חיי למרות תרדמתך... ואז בהסח הדעת כדרכן של מציאות את שומעת את קול דודי דופק- עם הסיסמא של הניצחיות : אחותי רעיתי יונתי תמתי.

           שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה- שהרי אני לילה שלם סופג את רסיסי הטל כל הדרך לחדרך...ואת על מה את מתחשבנת אתי? בפרטים שוליים ביחס לניצחיות שלנו: פשטתי את כותנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איכה אטנפם. 

           דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו- אני מתבונן בך דרך חור המנעול ואני חש את ריגושך שהרי מעי המו עלי... 

           קמתי אני לפתוח לדודי- מתי פתחת? אחרי שהשארת אותי בלילה אפל וקר בבדידות מקפיאה? איך יכולת לאכזב את שאהבה נפשי, שהרי לא התחברת אלי ברגע הדפיקה על דלתך,  מתי תביני שה"אהבה מכסה על הכול" כולל על עצלותך. תשוקתך היתה בנויה עם תמהיל של עצלות  ונהנתנות שהרי העדת על עצמך ש: וידי נטפו מור ואצבעותי מור עובר על כפות המנעול- ולכן  פתחת  לי באיחור שנבע מכובד גופך  ודודי חמק עבר- כי נמאס לו ואז נזכרת? נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני. כי החטא הוא סוג של  החטאה שגרמה לך לשנות במשך שנים את  שחיפשנו... שלא לדבר על ההשפלות כפי שכתבת לי בהמשך:  מצאוני השומרים הסובבים בעיר הכוני פצעוני, נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות"

           

          הטקסט ברצף:

          "אני ישנה ולבי ער, קול דודי דופק, פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה. פשטתי את כותנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי אינכה אטנפם. דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו. קמתי אני לפתוח לדודי וידי נטפו מור ואצבעותי מור עובר על כפות המנעול. פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני. מצאוני השומרים הסובבים בעיר הכוני פצעוני, נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות".החכם באדם (שיה"ש ה').

          החכם באדם כתב 3,000 משל והמובחר שבינהם קהלת ושר 5,000 שירים  ושיר השירים הוא המובחר מכולם. מצ"ב קטע, לרגל קריאתו בשביעי של פסח

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום שישי , 25/4/08, 12:07

            סיכום נתוני ההרס בתורכיה בשנת 1999: מספר ההרוגים: 12,514 מספר הפצועים: 27,000 נעדרים: עשרות אלפים חסרי בתים: 200,000 נזק כלכלי: מילארדים נזק נפשי: טראומה לכל החיים

             בביקורי האחרון בתורכיה, לפני למעלה מחודש, עמדתי תוהה ומשתומם לנוכח גל הזיופים שמדינה זו מייצרת.

             זה התחיל בחנויות שעונים המוכרות רולקס בעשרה דולר, ממשיך לחנויות בגדים המוכרות מותגי על של קלוין קליין ונייק במחירים עצובים, ונגמר ברמה מוסרית המשדרת לסביבה "איכלו ושתו כי מחר נמות".

            בים הזיופים אני רוצה ללמד זכות (ולא חובה) על כך שהעם התורכי רצה לספוג את התרבות המערבית בצורה המהירה ביותר, וזאת מבלי לתת את הדעת לאבן פינה עם יסודות ישרים. שהרי אם בנית בניין עם יסודות עקומים, אל תתמה שהבנין יתמוטט (במקרה הרע), או שבמקרה הטוב יבנא  לך מגדל פיזה שגם הוא מהווה מטרד למהנדסים,ששוקדים עשרות בשנים כדי שלא יתמוטט להם אתר תיירות מושך. אז נכון שהפיתוי ללכת לפגישה עם שעון רולקס ולשחק את הקפיטליסט או הייפי המושלם הוא גדול, אבל היזהרו מחיקויים שמוחקים , כי כשכדור השלג ו/או השקר מתגלגל, הוא סופג לתוכו אלמנטים העלולים למוטט סביבה שלמה מבלי שתהיה שליטה עליהם, לדוגמא: מנהל שיווק המנסה למכור מוצר מזוייף, המזכירה סופגת את האווירה (כי זה מדבק) והיא תנסה למכור לבוס שלה את השעות שהיא לא עבדה... כי למעשה ולדיבור שלנו יש משמעות יותר מדיבורים או הרצאות על מוסר עבודה. בכלל, צורת הלימוד הטובה ביותר היא הדוגמא האישית... העם התורכי שלא לדבר על עצמנו צריך לתת את הדעת על מערכת שלמה שנבנת סביב החיקויים, כי למקור יש מחיר מצד אחד אבל מאידך הוא עם אורך חיי מדף ארוכים יותר... שהרי ידוע שלשקר אין רגליים (רואים זאת באותיות המרכיבות את המילה שקר) ואילו באותיות של המילה אמת, יש יציבות...

            אותה עוצמה של רעידת אדמה שהייתה בלוס אנג'לס (7.4 בסולם ריכטר) אבל אין להשוות במידת הנזק, מסתבר שהקבלנים התורכים בנו תפאורה של כאילו.הביניינים נבנו עם זיפזיף מהים והפקחים לקחו שוחד שאותו העבירו למושלים...כולם חגגו, כולל הצרכן הסופי ששילם פחות בשלב הראשון, אבל בשלב השני שילם בריבית גבוהה ולא קצוצה. כמובן שהקבלנים התורכיים לא האשמים היחידים. הם נולדו לתוך האווירה שמקיפה ומדביקה של העתקות, החל ממבחנים בבתי הספר וכלה במוצרי כאילו. גם מדינתנו לוקה במושגים של מדינה של דיסקט אחד ואני לא פעם נפגעתי בפגיעת זכויות יוצרים שלי ומי יודע אולי הכל התחיל כבר בתקופת הפלמ"ח ובגניבת (סליחה סילוק) תרנגולת.

             

            להלן הכותרת והכתבה שלי משנת 99,המזכירה לי את פרשת בן-עמי קדיש, המרגל שתקע אותנו במצב לא נעים , בארה"ב ושניתפס בימים אלו...

            דרג את התוכן:
              16 תגובות   יום רביעי, 23/4/08, 07:34

               הילד/ הבוגר/ העתונאי, מציג בביתו את מרדנותו ואילו במפגש חברים או האומות (הלא מאוחדות) הוא מזדהה עם  עמדת ביתו...תופעה זאת נחשפה בימים האחרונים בביקורו של קרטר שבא לנסות לגשר ולקשר ...קארטר עובר  מסע של ביזוי ע"י עתונאים המציגים קו  התומך בשלום בדר"כ תלוי במצב האומה או במצב הרוח של הכותב...

              ירון לונדון- ציטט את אלן דרשוביץ' הימני כמוצא שלל רב

              רוני דניאל- "הוא גם (על קארטר) יכול לסבך את העיניינים"

              ארי שביט- "גרם לאסון היסטורי במזרח התיכון..."

              אמנון אברמוביץ' חיפש ולא מצא מילה טובה

              אני לא מנסה להביע בפוסט עמדה של ימין שמאל אלא להבין את התופעה שבבית אנחנו מרדנים ואילו בחוץ אנחנו מזדהים (או ההפך). אפשר לבדוק את התופעה אצל ילדנו שבבית הם בדר"כ מורדים ומזדהים עם החוץ ובחוץ עם הבית...האם התופעה קשורה לדור של פוסט מודרניזם שהאמת נעדרת (מלשון עדר) בו? האם אין לנו אסטרטגיה ברורה וכל רוח עלולה לכופף את עמדתנו? האם קו המחשבה שלנו נתון למצב הרוח של האומה? האם המעבר שבין ימין לשמאל חם וקר לא סודק אותנו? האם זה קשור לעצם היותנו יהודים ולכן יש לנו רגשות אשם?

              לסיכום: לעניות דעתי בבית צריך לנהוג כמו בחוץ כי בחוץ אנחנו מאופקים מחושבים ולוחצים על הברקסים...ואם נתנהג בחוץ כמו בבית אז מצב הישראליות רק יחמיר...

               

              דרג את התוכן:
                18 תגובות   יום שלישי, 22/4/08, 10:21

                 הפיכתה של תקופת ספירת העומר לימי אבל, הוא פטירת תלמידיו של רבי עקיבא. "אמרו: שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא, וכולם מתו בפרק [בזמן] אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה" (יבמות) כיצד ייתכן שהרי תפיסת עולמו של ר' עקיבא הייתה ואהבת לרעך כמוך ?   וההסבר שקיימים ביחסים החברתיים  שתי קצוות יראה - פחד, המייצג את הריחוק ואהבה  את הקירוב- גם באהבה  קיימת בעיה של ביטול הייחודיות (ראה ערך  חיבוק דוב וכו'). נמצא שתלמידי ר' עקיבא הגזימו במידת האהבה וע"י כך גרמו לביטולם של האישיות הייחודית של השונה...הגדרת "שביל הזהב" שבין שתי המידות של אהבה ויראה הוא הכבוד... ובזה שלא נהגו, תלמידי ר' עקיבא "בשביל הזהב" אלא הפריזו באהבה הם גרמו לבטל את האישיות הייחודית של חברם ובזה בא לידי ביטוי מותם... ולכן מדוייק באמירה לעיל  "מפני שלא נהגו כבוד זה בזה"  

                דרג את התוכן:
                  29 תגובות   יום רביעי, 16/4/08, 12:04

                   

                  ''


                   

                  הסברי לפסוק במלל ובציור לעיל: אלוקים פונה למשה ואומר לו מה תצעק אלי (בלשון יחיד) דבר אל בני ישראל ויסעו (בלשון רבים) כי ההגדרה של ההצלחה היא: סך המאמצים הקהילתיים המשותפים...

                  הניתוח שלי לציור הצעקה של מונק: הצעקה ו/או האלימות נובעת מבדידותו של הזועק...

                  אם מונק* היה מתחבר לחבריו המצויים בצד שמאל של ציורו הוא היה חש כפי שמשתקף בציורי שמשמאל ... 

                  התשובה להצלחה : השילוב שבן הבדידות לחברה, כי לכל אדם יש ייחודיות האמורה להשתלב עם הכלל.  

                   

                                   

                  * מונק: "הלכתי לאורך שביל עם שני ידידים...ידידי הוסיפו ללכת...וחשתי צעקה אינסופית" תמונתו של מונק "הצעקה", הפכה לאחד הדימויים החזקים ביותר לתחושת הניכור והייאוש של הפרט בחברה המודרנית של המאה ה-20. עבודתיו של מונק עוסקת בתגובתו של היחיד אל מול החברה.  

                   




                   

                                             © 2008, כל הזכיות שמורות לעפר אלוני

                  דרג את התוכן:
                  25 תגובות   יום שני, 7/4/08, 12:06
                   

                  "דמיונו של האדם לאלוקים מתבטא בשאיפתו וביכולתו של האדם להיות יוצר"

                   

                  אמונה, אמנות, כתיבה, עיצוב ועיצוב פנים

                  לכל אדם יש ייחודיות האמורה להשתלב עם הכלל...

                  חוג רב תחומי- העוצמה שבזרימה  יערך במסעדת טרומן קפוטה:
                   http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=8802
                  רח' אופנהיימר 10, פארק המדע - רחובות
                  צמוד  לתחנת הרכבת
                    
                  טל לפרטים: 052/8576401
                    
                  העוצמה שבזרימה - חוג עם רקע של אמונה, מוסיקת רוק וציור המעורר השראה, לעשייה ויצירה עם קו שלך, המוליך לתקווה...
                    
                  רוח הדברים:
                  האדם באשר הוא נברא עם קצה של בדידות וקצה חברתי! איך מגשרים על הניגודים שבמהות האדם? מה הם הניגודים בעולמנו? למה הם נועדו? והאם הם משלימים? מה גורם לריגוש ובכלל? מה היא נקודת האיזון- שביל הזהב ? האם כל אחד מאתנו יודע הכל? מה היא הגדרת הצילויזציה- הקידמה ? מה עדיף תמימות או שכלתנות? מה היא האסטרטגיה המוליכה להצלחה?
                    
                  החלק העיוני:
                  - למידה של כללים ועקרונות-"יתרון ידיעת הדברים על מתכונת חלקיהם כפי מחלקותם וסדרי יחסיהם, מידיעתם שלא בהבחנה, כיתרון ראיית הגן המהודר בערוגותיו ומיופה במסילותיו ובשורות מטעו, מראיית חורש הקנים והיער הצומח בערבוב." הרמח"ל
                  - האסטרטגיה המוליכה להצלחה הפרזנטציה נחשפה באוניברסיטת חיפה, בבינתחומי הרצליה...
                  - בין אור לחושך- הגדרת הטוב והרע- קונספט שמומש במרכז מברים למדינת ישראל אל מול 40 מיליון איש
                  - יצירה ועשיה ע"פ אדרת אליהו- הגאון מוילנה
                    
                    
                  הנושאים של החוג הרב תחומי:
                  - בכל תקווה יש קו וזה לא רק שורש של מילה...
                  - האסטרטגיה אל התקווה במצגת על הניגודים שמשלימים ותפקידם- בלי - השחור הרע לא היינו מכירים בלבן שהוא הטוב לכן גם הרע/השחור טוב - האם התמימות עדיפה על השכלתנות?
                  - מה סוד הריגוש?- האם הצחוק הבכי והריגוש באים מאותו מקור?
                  - מולכי הדעת בעולם: מטריקס וסארטר... שואבים את הכוח היצירתי שלהם מכאן
                  - חשיפת הדרך שלי בכתיבה, הפקה וקמפיינים?-
                  - קריאה מיצירותיי ומצגות מסין, ארה"ב ועידת רה"מ ועוד...
                  - "לא באתי לחדש דבר אלא להזכיר לך את שיעדת" רמח"ל
                  - לכל אדם יש כשרון רדום
                  - האם כל דבר שאנחנו רואים בא להגיד לנו משהו?
                  - על סוד ההצלחה הקשור לשת"פ?

                  קישורים:

                  סבר פלוצקר "ראיתי את עבודותיו ונשבתי בקיסמן"

                    http://www.dc4u.net/images/sever.jpg

                   -ההמלצה של שרי אריסון

                  http://cafe.themarker.com/view.php?t=373738

                  -חשיפת היצרתיות הקיימת בכל אדם באשר הוא...

                  http://cafe.themarker.com/view.php?t=229714

                  -על האסטרטגיה המוליכה להצלחה ויצירת חזון אישי

                  http://www.dc4u.net/amlacot.html

                  -הרצאות על כללים רוחניים ומעשיים בקופירייט ועיצוב

                  http://www.dc4u.net/images/sever.jpg

                  http://cafe.themarker.com/view.php?t=229728

                  -הקניית תוכן ב: אמנות, שיווק, פרסום, ועיצוב פנים

                  http://www.promo.co.il/pages/show/679

                  המלצות של שרים וראשי המשק:

                  http://www.dc4u.net/amlacot.html

                    
                  © 2008, כל הזכויות שמורות לעפר אלוני
                  דרג את התוכן:
                    53 תגובות   יום ראשון, 6/4/08, 04:56

                    גם הבוקר נולדת מחדש כי כל יום הוא מציאות חדשה שלא הייתה ולא תהיה ורק בתחושה אנחנו חושבים שזה ההמשך של האתמול...התאריך,הגיל, הזווית ראיה, המחשבות הכל נברא מחדש ביום זה ובכלל...וזה נותן תקווה ליום חדש בלי כל המסע עם הסבל המצטבר של: "מי אמר למי?" "ולמה מי הוא?" וכל הקטנות ד'מוחין מתגמדת ביחס לעוצמת התקווה של החיים, שהיא צורך נפשי קיומי הנועד לחבר ביננו לערך של הניצחון מלשון נצח...

                    ספרו לנו על הליידה החדשה שלכם מחושך לאור, מחידלון לצמיחה, מאבטלה לעשייה...

                    דרג את התוכן:
                      40 תגובות   יום חמישי, 3/4/08, 13:14

                       אברהם אבינו ייצג את מידת החסד, בנו יצחק הלך לקצה השני של מידת הדין ואילו יעקב "תתן אמת ליעקב" סלל את המיצוע שבן שתי הקצוות...

                      להלן ציטוט מתוך סיפרי: נקודת אחיזה בהבנת הנמצא:

                      "לפני שנים ראינו שנינו את הסרט 'אקספרס של חצות'. אחת הסצינות היותר חזקות בסרט מתארת את הטיול היומי שעורכים האסירים בחצר הכלא. תמונה המזכירה את Prisoners exercising של ואן-גוךhttp://www.globalgallery.com/enlarge/034-60462/

                      בשעת הטיול, נוהגים האסירים כולם להקיף שוב ושוב, כעדר, עמוד הניצב במרכז החצר. רק גיבור הסרט מתעקש להקיף את העמוד בכיוון הנגדי. האסירים האחרים, שנתקלים בו כל הזמן, מפליאים בו את מכותיהם, גם משום שהוא מפריע להם פיזית, אך יותר מכך משום שהם אינם מסוגלים להשלים עם העובדה שהוא חריג, השוחה נגד הזרם.    "אחרי כל טיול בחצר, גיבור הסרט (ששיחק את החלש בשלב זה) חוזר לתאו זב דם, אך לדעתי זה מה שהציל אותו שם. זה מה ששימר את שפיותו, ההתעקשות שלו לשמור על עצמאותו, על ייחודו ושונותו. בלי זה הוא היה נבלע בתוך החור השחור ההוא של הכלא הטורקי ונמחק כאדם. " 

                      דרג את התוכן:

                        תגובות אחרונות

                        code2hope

                        מעורר ומורד בכח המשיכה, לעבר התקווה

                        פרופיל

                        הקו א-ל התקווה
                        1. שלח הודעה
                        2. אוף ליין
                        3. אוף ליין

                        ארכיון

                        פיד RSS