כותרות TheMarker >
    ';

    code2hope

    מעורר ומורד בכח המשיכה, לעבר התקווה

    code2hope

    מעורר ומורד בכח המשיכה, לעבר התקווה

    ארכיון : 5/2008

    68 תגובות   יום רביעי, 28/5/08, 22:07

     הקדמה מקדימה

    לאחר שקיעת הפוסטמודרניזם (שזה הדור שלנו, שכל אחד רואה את האמת מהזווית שלו) קיבלה החברה האנושית - באמצעות אונסק"ו - החלטה על עריכת אליפות עולם ב"הבנת הנמצא", שאיננה אלא תחרות על מציאת האיזון האולטימטיבי של החיים מתחת לשמש. הכוונה היא למצוא את הדרך שבה יוכל האדם לחצות את החיים בלא שיצטרך להתבייש בעצמו, בשל ההזדקקות לבתי אבות, בתי משוגעים, טיפולים פסיכיאטריים וכו'. התחרות כונתה "אליפות בהבנת הנמצא", שכן ההנחה באונסק"ו היתה שהפתרון מצוי כאן, עמנו, באיזשהו מקום בנמצא - והמתחרים אמורים לגלותו מתוך חקר והבנת המציאות. התחרות היא אישית, לא קבוצתית - אך לכל מתחרה הותר לצרף אליו בדרכו אל הפתרון סייענו, מעין נושא כלים פיזיים ובעיקר רוחניים, האמור לשמש לו בן לוויה ולסייע לו בשעת הצורך במסעו.

    בין הגופים הרבים שהחליטו לשלוח את נציגיהם לתחרות, בלטו שניים. הראשון - המכון לחקר החיים, החוקר את החיים מנקודת מוצא חיובית. עשהאל, גיבור הספר, הוא נציגו של מכון זה בתחרות. השני הוא המכון לחקר המוות, הסבור שיש לחקור את החיים על דרך השלילה, כלומר בהתבסס על התוצאה הסופית של החיים, שהיא כמובן המוות. השופטים בתחרות מכונים "מבקרי חיים", המשתתפים  באליפות (נציג לכל אומה). הספר מתאר את המסע שעורכים עשהאל וסייענו דוד, בדרכם אל הפתרון. זהו מסע אל החיים, בו (במסע) הם פוגשים דמויות ותפיסות פילוסופיות מן העולם הסובב אותנו. הפתרון המבוקש אכן מצוי כל העת ב"נמצא" בספר - הוא עובר בו כחוט (ולא ככבל) לכל אורכו - ובכל זאת הסיום מפתיע.

     

    משהו על הגיבור

    עשהאל נולד בעיר לא גדולה. ילדם השלישי (משמאל) של קצין מודיעין (ולא של 144) ומפיקה. הוא גדל בבית בן שני חדרים ללא כיווני אוויר. בילדותו ניגן במפוחית (למראית עין ולא למשמע האוזן). בתזמורת העירונית הציבו אותו בשורת הסולנים, לא בזכות נגינתו (הוא נקנס בכל פעם שהעז להשמיע צליל כלשהו) אלא בזכות מראהו. איש מעולם לא אמר לו מה רב יופיו. להפך, שנים סבל מנידויים וחרמות בני גילו, ועשהאל סבר לתומו שליקוי כלשהו במראהו - הוא שהרחיק אותם ממנו. רק בגיל 20, ב"שבעה" על מות אחיו, נזכר אביו לספר לו שכשהיה ילד, עלו נשים הרות לרגל אל ביתם, כדי לחזות ביופיו, מתוך תקווה שהרושם הכביר של מראה פניו המופלא ייטבע בדרך כלשהי בתוך העובר שבבטנן - וזה יישא בהיוולדו את צלם יופיו. לשמע הדברים, ספק עשהאל בידיו, ואמר "חבל שלא ידעתי שאני כזה כי הייתי בונה על זה" (לתשומת לבכם, הורים, האוהבים את ילדיכם ודואגים לעתידם- אמרו את שבחי ילדיכם בפניהם. זה מחזק אותם ועוזר להם להתמודד עם אתגרי החיים). עשהאל לוקח איתו למסע אל הפתרון ידיד ורע בשם דוד, חברו מנוער. השניים רוכשים מכונית חדישה מסוג למבורגיני וכן אופנוע ימאהה מסוג ויראגו. את הרכישות מממן המכון לחקר החיים, שהיה הספונסר במלוא מובן המילה - ולא כאילו (אגב, ביטוי מוזר - "מלוא מובן המילה", לא? כאילו האנשים לא מתכוונים בדרך כלל למלוא מובן המילה שהם מוציאים מהפה, וכשזה כן קורה - הם טורחים לציין זאת?!). 

      

     על דוד (ולא רק)

    ידידו הקרוב של עשהאל מאז ימי הילדות. שניהם למדו אצל המורה עליזה ביסודי, אבל שעה שעשהאל למד ממנה לרוץ במסלול מכשולים (היא היתה פעם אלופת הארץ ב- 110 מטר משוכות), דוד למד ממנה לשאול כל הזמן שאלות מעצבנות. כיוון שמטבעו הוא בחור טוב ועדין, הוא יודע בדרך כלל להתאפק ולא להטריד אחרים בשאלות האלה - אלא מתייסר איתן בעצמו, ברוב הזמן. הוא ועשהאל עובדים לא פעם ביחד על פרוייקטים עסקיים משותפים. 

     

     על המכון לחקר החיים

    המכון שכן על אי בודד (איך לא) והעסיק כאנשי צוות מדענים, יוצרים, אמנים, ממציאים וסתם סקרנים. שעות העבודה היו בין השקיעה לזריחה.    המכון חקר את הדרכים השונות שבהן חיים בני אדם את חייהם. הוא חקר חיי נרקומנים, מולטי-מיליארדרים, פריקים, אמנים, יאפים, זעיר בורגנים, נשואים - עם 30 שנות ותק בלי ילדים, רווקים זקנים עם ילדים, ועוד מיני סוגים וזנים של בני אדם (ראה ספר הסעיפים והפרופילים של צה"ל). מבין כל הדרכים שנבדקו, ביקש המכון למצוא את הדרך הטובה ביותר, עליה יוכל להמליץ בפני חבריו. כשהכריז אונסק"ו על ה"אליפות בהבנת הנמצא", בחר המכון בעשהאל כנציגו לתחרות. הבחירה לא היתה מקרית. עשהאל היה ידוע כמי שמבצע את סידוריו היומיומיים במהירות שיא. בתחום הזה הוא היה באמת ללא מתחרים. איש לא השלים את סידוריו בבנק, במספרה, בקניות בסופר, בתשלום המשכנתא, במע"מ, אפילו בעירייה - מהר יותר ממנו. מה לקניות בסופר - ולתחרות על הבנת הנמצא? לדעת אנשי המכון מעידה מהירות הפעולה החיצונית של אדם על מהירות המחשבה שלו, ומהירות התנועה החיצונית של הגוף משפיעה על זריזות התנועה החשיבתית הפנימית, ועל כן השלמת סידורים במהירות שיא היא ערובה לזריזות מחשבתית מופלאה, הנחוצה בתחרות מסוג זה. מבקר החיים דוידוביץ, שצפה בכמה מביצועיו של עשהאל, כתב ברשימה שפרסם בעיתון "לחיים" שעשהאל עובר משברים בחיים כפי שקטר מסוגל לעבור, בשיא המהירות, על פני פסים שנקטעו בגשר שנמתח על פני תהום ונגדע באמצעו - ולחבור לקצה השני של המסילה.  

      

    השאלון   

    באחד משלבי המיון במכון, טרם בחירתו הסופית, הציגה תחקירנית לעשהאל סידרת שאלות. 

    א.   אתה נשוי?    תשובה: "מה זה משנה?! הפרטים הקטנים לא חשובים. תכתבי שאני רגיש, ספונטני, עם עיניים ירוקות. אם מישהו כאן מחפש חתן, כדאי שייקבע בחוק שעל כל הנשואים ללכת עם טלאי על חזם, שיבדיל אותם מכל האחרים."

    ב. מה הזיכרון המשמעותי הראשון שלך?   "אחי ביקש ממני לזרוק מכתב שהוא מסר לי ואני, בתמימותי - הייתי אז בן  4 - זרקתי אותו לפח, ולא לתיבת הדואר. אני זוכר את זה כי מיד חטפתי סטירה ולא הבנתי למה. הזיכרון המשמעותי הראשון והאחרון מבית הספר הוא המשפט שאמרה לי המורה עליזה: 'לא חשוב אם תדע חשבון, או לא - העיקר שתהיה בן אדם.'"   

    ג. מה הכי מפחיד אותך?    "שאנשים לא מגיעים בזמן לפגישה."   

    ד.  מתי אתה משקר?    "כשמראיינים אותי, כמו עכשיו." 

    ה. מה המאכל החביב עליך?    "טחינה בפיתה. אני מאמין בפשטות באופן כללי - וכך גם באוכל. אני לא אנין טעם, אלא אנין שמע. אנשים שאומרים מסריח ומגעיל, הורגים לי מיד כל תיאבון." 

     ו. עם איזו דמות אתה מזדהה?    "עם הדמות הנשקפת אלי מהמראה."  

    ז. מה הכי מצחיק אותך?    "הבדיחות שלי, כשהן מצחיקות אחרים." 

    ח.  מה חשוב לך?    "ליצור עכשיו ולזכות בחשיפה כללית."  

    ט. מה מניע אותך להשתתף ב"אליפות העולם בהבנת הנמצא"?    "תמיד סבלתי בשיעורי הבנת הנקרא ולכן חיפשתי אופקים חדשים."   

     י. מהם הסידורים שבמהירות ביצועם אתה מצטיין?    "קניות, ניקיונות, מע"מ וביטוח אישי, ולא לאומי." 

      

    י"א . בכמה זמן אתה מסיים סידורים אלה?    "בשעתיים. אני מקדיש לעניין את שעות המנוחה של יום ראשון, בין השעות 14.00 ל- 16.00. " 

    י"ב. מה סוד מהירותך בביצוע הסידורים?    "אני פשוט רוצה להיפטר מהם הכי מהר שאפשר,   כי הם משעממים אותי."   

    י"ג. למה האף שלך מקולף?    "אני חוזר מחופשה בדרום והאבר שהיה הכי קרוב לשמש היה אפי."  

    י"ד.  עם איזה טיפוס מבין הטיפוסים הנחקרים במכון לחקר החיים - הפריק, היאפי, המולטימיליארדר, הנרקומן וכו' - אתה מזדהה?    "עם כולם. באבן הספיר יש כל הצבעים שבעולם וזהו סוד יופיה."  

    ט"ו.  מהם הדברים המדרבנים אותך ליצור? "צפיפות אוכלוסין, רוח חזקה ושפל המוליד צמיחה."   

    י"ז. למה אתה מתכוון ב"שפל המוליד צמיחה"?    "רוב האמנים יצרו מתוך מצוקה, לא מתוך שובע (המוליד רק גרעפצים)." 

    ח"י. האם אתה מתכנן דברים לטווח ארוך, או חושב על העתיד?    "מעולם לא קניתי שתי חפיסות סיגריות בבת אחת, למרות שאני מעשן שלוש קופסאות ביום. זאת משום שאני חי תמיד בתחושה שהסיגריה שאני מעשן ברגע זה היא הסיגריה האחרונה - לא מפני שאני עומד למות אחריה, אלא משום שמבחינתי כל האופציות פתוחות, כולל זאת שבתום הסיגריה, שאותה אני מעשן עכשיו, שוב לא אעשן יותר.    "אני עושה את זה כדי לא להכלא בתוך הרגלים (משורש - רגל) מרדימים. כבר בתור ילד מעולם לא קניתי באוטובוס כרטיס הלוך ושוב, למרות שזה היה משתלם מבחינת המחיר, כי תמיד חשבתי - 'אולי לא אשוב'. ולא משום שפחדתי מאיזה אסון שימנע ממני את החזרה (כיוון חשיבה שלילי זה של אנשי הזרם הפסימי - זר לי לחלוטין), אלא מתוך רצון לא לדחות שום הזדמנות שתיקרה בדרכי." 

    י"ט. האם אתה אוהב להחשף בתקשורת?    "בבוקר שבו מתפרסם בעיתון משהו משלי, או משהו שקשור בי, אני בין הראשונים שקונים את העיתון."   

    כ. האם לדעתך אנחנו זורמים בכיוון חיובי, אל הטוב?    "טוב זאת מילת מפתח בכל שיחת טלפון, אפילו אם זו שיחה קשה. תמיד אומרים בסוף - 'טוב, אז נדבר'. אין בחיים מי שיאמר - 'רע, אז ניפגש'.    "'הטוב' טמון כנראה בתוכנו, הוא חלק מאתנו, וזה מעורר תקווה."     

     


    דרג את התוכן:
      23 תגובות   יום שני, 26/5/08, 09:59

      אוכל ישראלי לא בנמצא! הפלאפל  ערבי, חומוס גם ושלא לדבר על סלט ערבי...ואילו ביהדות קיימים מאכלי  הלכה- צ'ולנט כי אסור לבשל בשבת, ג'חנון  כנ"ל, גפילטא פיש- כי אסור לברור את הרע מהטוב בשבת וכן מצות ואוזני המן... 

      אמנות: הייתה פעם בתקופת בית המקדש בניצוחו של בצלאל איפה היא ניכרת היום? 

      ספרות: אשמח לקבל רשימה המשקפת את נקודת החיבור שבין היהדות והישראליות...

      המנון המדבר על התקווה ועל נפש יהודי הומיה אני מוצא השקה...

      דגל:  מזכיר את הפסים של הטלית בליווי מגן דוד...

      קונספט/חינוך/יצירתיות: לא ניכר, מנסים ללכת בשדות זרים, כפי  שציין בשנות השישים ז'אן פול סארטר- גדול הפילוסופים של המאה ה-20 , במפגש אמנים בעין הוד...

      מה עוד שכחתי לדעתך?  

      נ.ב. יצירותיי בעולם הספרות, האמנות והשיווק מנסות לחבר בין הישראליות ליהדות...ראו בתמונות בדף הבית שלי...

      דרג את התוכן:
        43 תגובות   יום ראשון, 25/5/08, 08:09
         הצבי ישראל על במותיך חלל, איך נפלו גיבורים?
        אל- תגידו במאה שערים, אל תבשרו בחוצות דיזנגוף
        פן- תשמחנה בנות המתחרים פן תעלוזנה ערלות הלב.
        הרי ההלכה טל ומטר של אמירה עכשווית קיבלתם
         וחרב האדם לא שבה ריקם.
         הדתיות והחילוניות במותם לא נפרדו,
        מנשרים קלו מאריות גברו לעת צרה ליעקב...
        בנות ישראל אל מילותיו של אדם בכינה
        המלבישכם אור יקרות במונח יקירתי...
        המעלה עדי זהב על כבודכן האבוד.
        איך נפלו גיבורים בתוך חלל הפערים
        צר לי עליך אחי אדם, נפלאה אהבתך מצל המחלוקת
        איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה? 
        דרג את התוכן:
          6 תגובות   יום שישי , 23/5/08, 16:00
          האדם בהרגלו הולך בסיבובים וחוזר למקום שממנו הוא בא...לכן אם אתם מכירים את האדם הרלוונטי, פשוט חכו לו בסיבוב כי הוא יגיע לסיבוב על בטוח...מה הדרך הנכונה שאנחנו אמורים ללכת? בצורה ספירלית (כמו בורג) שהתנועה תהיה סיבובית אבל כל פעם עם עליית  מדרגה אפילו במ"מ, כי מטוס שלא ממריא נופל... 
          דרג את התוכן:
            4 תגובות   יום שני, 19/5/08, 13:15

            הזרימה בכחול והניצב מעצם מעמדו מתנגד לה. אך למרות התנגדותו הוא מושפע מצבעי הזרימה שבכחול. כמו שצריך להיות! הייחודי לא מוכן להסחף באופנות מתחלפות והוא מסרב להישטף בשיטפון עדרי, אך יכול עדיין להיות חלק מהכלל בגוונים ולא בצורה שהיא היצירה,  תוך שמירה על עצמאות המעידה על חיות...

            גם בהלכה חיה מוגדרת כמתה בשעה שהיא נסחפת ולא מתנגדת...

            מתוך  "נקודת אחיזה בהבנת הנמצא" שכתבתי וציירתי 

            דרג את התוכן:
              12 תגובות   יום שישי , 16/5/08, 09:17
              • אני פראייר גאה, שאני קרוי ע"ש מורדת גטו וורשה שיצאה פרייארית, שהשאירה ילדה בת שנה (שלא מצאנו עד היום), והתפלחה לגטו לבקשתו של מרדכי אנילביץ' כדי לעסוק באירגון המטה של המרד ושם מצאה את מותה.
              • אני פראייר גאה שמוכן שיהיו אנשים שלא יתגייסו, למרות שבני הקצין בצנחנים יצא פראייר ונפצע במלחמת עופרת יצוקה.
              • אני פראייר גאה על כך ש"פראייר" היא לא מילה בעברית.

               

              כי הנתינה היא בעצם קבלה להמשך...

              דרג את התוכן:
                6 תגובות   יום חמישי, 15/5/08, 09:55

                השושנה שעומדת בין החוחים (הקוצים) היא יקרה מחמת שאין שם אחרת וגם אם השושנה תעמוד בין עצי הפרי אז ריח הפרות יבטל את ריחה. אבל כשהיא עומדת בין החוחים אין מי שיבטל את ריחה וריחה ניכר מאוד ולא כן לשושנה העומדת בפרדס עיני הרואה ישוטטו על אילנות המאכל ...ועוד אם החוחים דוקרים את הפרות נעשה בהם נקב אך אם קוץ פוגע בשושנה היא חוזרת לכמו שהיתה מחמת רכותה לא אכפת לה...והנמשל כן רעיתי בין האומות כי רעיתי לא הייתה  מביטה ושקועה במרה שחורה אלא מסתכל, לעבר האמונה והתקווה...

                "כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות" שיר השירים פרק ב' פס' א'

                 ע"פ פרושו של הגאון מוילה על שיר השירים... 

                מתוך מדיניות ההסברה שלי למדינת ישראל... 

                דרג את התוכן:
                  18 תגובות   יום שלישי, 13/5/08, 11:09

                   התשובה מצויה בקונספט של  בראשית ובריאת העולם בתנ"ך, שהוא בסט-סלר עולמי, שהרי רוב העולם מאמין בתנ"ך, כולל נוצרים וערבים ! עובדה זו עשויה לחסוך לנו שיווק ישיר, שליחת אי- מיילים, דיוור ישיר ועקיף על מנת להפיץ הסברה זאת...

                    

                  להלן פרוש רש"י על המילה בראשית, המצויין בכחול ואני בשחור:  

                  "אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל ומה טעם פתח בבראשית?"- שהרי מדובר בספר חוקים ברמת התכל'ס, ספר חוקים אמור להתחיל עם חוקי יסוד ולא בסיפורי בריאה...

                  "משום כוח מעשיו מגיד לעמו לתת להם נחלת גויים"- קודם נהיה משוכנעים (שאם לא כן איך נוכל לשווק?) והתשובה: כוח מעשיו כלומר מעשה בראשית, של מי שברא, זאת ההצדקה של ישראל, שהרי ישראל עלולים לחיות בקונפליקט, בין ימין לשמאל, שהרי מה יותר יהודי מתחושת הספק הנעה בין הקצוות של תחושת ההשרדות, לבין תחושת המוסר והמשפט.

                  "ושאם יאמרו העולם לישראל ליסטים (גנבים) אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים"- שאם תתעורר שאלת הכיבוש בארץ

                  "הם"- אנחנו

                  "אומרים להם"- לאומות העולם

                  "כל הארץ של הקדוש ברוך הוא"- הארץ=עולם ורובכם מודע לזה ומאמין בעצם הבריאה...

                  "הוא ברא ונתנה לאשר ישר בעיניו"- לאלוהים יש זכויות יוצרים- שלא לדבר על זכויות בריאה ולפי חוק זכויות יוצרים, היוצר יכול לתת למי שליבו חפץ.

                  "לכן- ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו"- הפה שאסר הוא הפה שהתיר, מי שברא את  העולם (ע"פ אמונתכם) אז הוא גם רשאי לתת פיסת קרקע מזערית לעמו...

                  רש"י כתב את האמור לפני כ:800 שנה וכבר אז הוא ראה את המתרחש היום בנושא הויכוח הפנימי שלנו בין ימין לשמאל ולכן צייד אותנו בצידה לדרך אל מול אומות העולם...

                  לעניות דעתי העוסקים בהסברה אל מול העולם צריכים להשתמש בכלי זה...

                  ולדעתך? 

                   

                   


                  דרג את התוכן:
                    2 תגובות   יום שני, 12/5/08, 19:41

                     לפני זמן קמתי מהשנה כשזעה מחסה את דעתי... קמתי לכותרת חדשה: הדור השלישי.מישהו באיזה משרד (נראה לי שחלונותיו מוגפים) גלגל מנטרה שהגיעה לפתח ביתי...

                    מה ההגדרה של  דור ? 

                    הגדרת הדור הזמן שבו יחיה האדם. כלומר לכל אדם יש זמן המקיף אותו הקף מיוחד וברגע פטירתו של האדם סר ממנו מהלך זמן זה כקליפה המקיפה את הפרי. ואולי זה קשור למציאות שלכל אדם יש ייחודיות האמורה להשתלב עם הכלל. עד היום שמעתי על סדר הדורות שהתחיל בבריאת האדם, על דור אנוש שחיו בטעות כי הם העמידו את הנהגת העולם על כוכבים ומזלות (ראה ערך גב' רייגן), דור ההפלגה שבנו את מגדל בבל על מנת להוריד את השפע מהשמיים דרך המגדל (עיין ערך קניון) דור המדבר ועוד... . היו שהעזו  בסדר הדורות וקבעו את ספירת הזמן של הדורות ע"פ כת יהודית משיחית שהתערבבה עם תפיסות פילוסופיות ומזרחיות, שהנהיג ישו שסדר הספירה 2004 נספר מלידתו. המספר 2004 שמלווה אותי בכל תכתובת מזכיר לי תמיד את האבסורד שניתן  לשכתב ולכוף היסטוריה כי מה הקשר שלי לאותו "מטיף בשער" שבגלל משנתו רדפו את אבותיי?

                    דור חפוזהמניע המודגש שבדור השלישי הוא המהירות. לא במקרה שאת פריצת הדרך של הדור השלישי יצרה חברה יפנית בשם דוקומו שהשיקה את הדור שלנו. היפנים ידועים כאחוזי תזזית בכל מה שקשור למכניזים,טכנולוגיה ולקרטה.מה שמאפיין את הדור השלישי זאת צורת חיים הקשורה להרבה לועזית כגון: UMTS,EDGE ,EVDO."יש אנשים שבמקום לדבר עברית, מדקלמים כל הזמן מתוך איזה מילון לועזי עברי, רק כדי להיות "אין". מעניין מה עושים דוברי הלועזית? איך הם מפגינים את ה"איניות" שלהם? "מנפנפים באידיש כנראה"... (מתוך ספרי נקודת אחיזה בהבנת  הנמצא, ע.א)בכלל אם ננתח את הגדרת הדור השלישי נוכל לקבל את ההשתקפות שלנו בד בבד עם הניסיונות הצפויים לנו בהמשך...מצד אחד אנחנו מצפים לחפוז ומצד שני לאהבה כמשנת סלקום.

                    להשקות עציץ בסוללרבליל הנתונים שיעברו אלינו יציפו אותנו בויז'אל וצלצולים העלולים (ולא עשויים) להטריד את מנוחת השכנים בין שתיים לארבע. כבר קרה לי בדור הראשון או השני (אני כבר לא זוכר) שישבתי עם חברים כשלפתע צלצל למישהו הנייד שענה בגאון ביחס להשפלה שלנו שלא זכינו ובאחת הוא התנתק משיחתנו ומחברתנו ועבר לדבר עם עולמות רחוקים..."השקת את העציץ? הורדת את הכלב"? מה תהיה המשוואה בדור השלישי? אותו אדם יקבל צלצול בליווי תמונה שתנתק אותו גם ממחוזותינו ומסביבתו הטבעית ותיתן לו תחושת עליונות נוספת?האם הדור השלישי זוכר בכלל שהוא נשען על הדורות הקודמים או שמע הוא יחידה עצמאית שנולדה בתוך חלל וריק?האם סוף סוף ילמדו בשיעורי היסטוריה רק על שלוש דורות ונצטרך לזכור רק שלושה תאריכים? וסוף סוף נקבל ציון עובר.האם הדור השלישי יתקדם לרביעי אחרי קמפיינים כל כך יקרים או שמע האסטרטגים השיווקים יחליטו על דיפ פריז של סדר הדורות.תמיד חשדתי בסרטים שיש להם מספור כגון: רמבו 2 ושלוש, זה נראה לי כחסך ביצירתיות. בכלל המספר ככותרת יוצר מכניזים ומנתק אותנו מהוויה האנושית.אין לדור שלנו הגדרה קצת יותר חברתית-תרבותית? נתקענו במציאות של 3 אחרי כל מה שעברנו?האם הדור השלישי בתפיסה העסקית משפחתית לא מועד לפורענות?

                    גמד על ראש ענק והייתי מסיים בתפיסת עולם שאנחנו בעצם, גמדים העומדים על ראש של ענקים (ראו  ערך: משה הרמב"ם, מיכאל אנג'לו ועוד...) אז אמנם מצד אחד אנחנו משקיפים ממקום קצת יותר גבוה (כי אנחנו על ראשם) אבל אנחנו גמדים ולא בגובה אלא בתפיסת עולם שלנו שזה חמור יותר...  

                     ©כל הזכויות שמורות לעפר אלוני 

                    דרג את התוכן:
                      51 תגובות   יום רביעי, 7/5/08, 19:01

                      הקו נועד לכוון אותנו לעבר האחד שממנו  נובע הכל ולשם הולך הכל עם זרימה, המשקפת את החיים במימדים האינסופיים.... 

                      והנמשל, הפרספקטיבה של החיים: על מנת ליצור עומק בציור מציירים נקודה אחת במקום כלשהו על הנייר  ומשם מושכים קווי מתאר היוצרים את העומק בציור וגם בחיים . בהשאלה, הפרספקטיבה של החיים היא תפיסת המרחק בזמן המפריד את  האדם מהמקום, כי מי שקרוב לתמונה לא רואה אותה... 

                       © 2006, כל הזכויות שמורות לעפר אלוני, מתוך הספר וההרצאה הפרספקטיבה של החיים (שם זמני) 

                      דרג את התוכן:
                        33 תגובות   יום ראשון, 4/5/08, 12:08

                         "אתם ניצבים היום" לזכר  את שהיה בהוויה העכשווית  בשעה של הבייחד, המשתף את  גורלנו  עם יעודנו, במימדים של נצח ישראל לא ישקר...השקט והדקת דומיה שבזיכרון היא המרידה שלנו בקול "המונה של רומי" המנסר  את עולמנו בחריקה מצמררת  של "עולם כמנהגו נוהג"  חריקה  המנסה  במכניזם שלה  להשפיל ולרמוס, את הפשוט, התמים, הענו  והנשגב...צוואת סך אלפי הדורות שזכותם עומדת לנו, היא  להאיר את השכח שהוא חשך (בהיפוך אותיות) נועדה לדחות את התוהו על פני תהום בזכות העובדה שמעט אור דוחה הרבה מהחושך... 

                        דרג את התוכן:
                          22 תגובות   יום חמישי, 1/5/08, 22:54

                           נקודת אחיזה בהבנת הנמצא- בכל סחף ישנה נקודת אחיזה (לאו דוקא עגולה) העומדת ובמילא זורמת נגד (באופן יחסי).

                          ביצירותי ניתן לחוש בזרימה חזקה- המשקפת את קצב החיים - עם נקודת אחיזה שתכליתה לבקר את הזרימה ואת המיצב ביחס לזרימה. בבמהות נקודת אחיזה מעידה על חיות, עצמאות ועיתים על חוסר התפשרות על כל מה שזורם ו/או קורה סביבנו...

                           

                          הקדמת סיפרי "נקודת אחיזה בהבנת הנמצא- ספר פילוסופי מצחיק ולא רק...על אליפות העולם בפנימיות האדם"

                           

                          © 2000, כל הזכויות שמורות לעפר אלוני

                          בתמונה עטיפת הספר

                           

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            code2hope

                            מעורר ומורד בכח המשיכה, לעבר התקווה

                            פרופיל

                            הקו א-ל התקווה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS