כותרות TheMarker >
    ';

    code2hope

    מעורר ומורד בכח המשיכה, לעבר התקווה

    code2hope

    מעורר ומורד בכח המשיכה, לעבר התקווה

    ארכיון : 4/2009

    13 תגובות   יום שלישי, 28/4/09, 00:03

    התשובה לעצם זכותנו וקיומנו, מצויה בקונספט של  המילה בראשית בתנ"ך, שהוא כידוע בסט-סלר עולמי (אז מדיניות ההסברה תחסוך הדפסת פליירים) שהרי רוב העולם מאמין בתנ"ך, כולל נוצרים וערבים ! עובדה זו עשויה לחסוך לנו שיווק ישיר, שליחת אי- מיילים, דיוור ישיר ועקיף על מנת להפיץ הסברה זאת...

      

    להלן פרוש רש"י על המילה בראשית, המצויין בכחול ופרושי על רש"י בשחור :                

     

    "אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל ומה טעם פתח בבראשית?"- שהרי מדובר בספר חוקים ברמת התכל'ס, ספר חוקים אמור להתחיל עם חוקי יסוד ולא בסיפורי בריאה...

     

    "משום כוח מעשיו מגיד לעמו לתת להם נחלת גויים"- קודם נהיה משוכנעים (שאם לא כן איך נוכל לשווק?) והתשובה: כוח מעשיו כלומר מעשה בראשית, של מי שברא, זאת ההצדקה של ישראל, שהרי ישראל עלולים לחיות בקונפליקט, בין ימין לשמאל, שהרי מה יותר יהודי מתחושת הספק (ראו ערך וודי אלן) הנעה בין הקצוות של תחושת ההשרדות, לבין תחושת המוסר והמשפט.

     

    "ושאם יאמרו העולם לישראל ליסטים (גנבים) אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים"- שאם תתעורר שאלת הכיבוש בארץ

     

    "הם"- אנחנו

     

    "אומרים להם"- לאומות העולם

     

    "כל הארץ של הקדוש ברוך הוא"- הארץ=עולם ורובכם מודע לזה ומאמין בעצם הבריאה...

     

    "הוא ברא ונתנה לאשר ישר בעיניו"- לאלוהים יש זכויות יוצרים- שלא לדבר על זכויות בריאה ולפי חוק זכויות יוצרים, היוצר יכול לתת למי שליבו חפץ.

     

    "לכן - ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו"- הפה שאסר הוא הפה שהתיר, מי שברא את  העולם (ע"פ אמונתכם) אז הוא גם רשאי לתת פיסת קרקע מזערית לעמו...

     

    לסיכום: 

     

    רש"י כתב את האמור לפני כ:800 שנה וכבר אז הוא ראה את המתרחש היום בנושא הויכוח הפנימי שלנו בין ימין לשמאל ולכן צייד אותנו בצידה לדרך אל מול אומות העולם...

    לעניות דעתי (והיא עניה) העוסקים בהסברה אל מול העולם צריכים להשתמש בכלי זה...

     

     

     

     

    לחיי העם שלנו

     

     

     

     

     

     



    דרג את התוכן:
      77 תגובות   יום שני, 20/4/09, 19:48

      שמי עפר, ואני קרוי על שם סרנקה - איילה - אחות אמי, מורדת גטו וורשה שנכנסה בדרך לא דרך,  לגטו וורשה, כשמרדכי אנילביץ'  קרא לה לדגל, למרות שהייתה בחוף מבטחים בוילנה, והשאירה ילדה בת שנה (שעד היום לא מצאנו אותה, מי שמע או ראה?) אך ורק כדי לחבור  לחבריה הטובים משחר נעוריה, ולארגן אותם כמתאמת של  מרדכי אנילביץ' ושות' ומרדה אתם יחד,  כנגד תפיסת עולם דורסנית, לעבר התקווה שהיא צורך נפשי שלא ניתן למימוש פיזי...


      דודה שלי סרנקה וחבריה, השאירו  חותם של  תקווה - ש"מעט מהאור דוחה הרבה מהחושך"!  

      ושם בגיל 27, נהרגה עם אקדח ביד בבונקר המפקדה, ברח' מילא 18 ורשה. 

       

      ידוע ש"בזכות נשים צדקניות נגאלו בני ישראל ממצרים" והייתי מוסיף  לא רק ממצרים, שהרי רואים גם במקרה זה שנשים, האירו,  את כבודנו האבוד...

       

      ולזכר אותה אשה אמיצה, במעמד זה אני מורד, נגד הדורסנות בתמהיל של "כוחי ועוצם ידי" של אותם המתנשאים והמנצלים את כוחם החומרי ומעמדם, ובכך מנסים לרמוס ברגל גסה  זכות בסיסית של קומת האדם. 

      לכן  אני מורד:

      בגאווה, בהתנשאות ובדורסנות, 

      בדעות קדומות, כי הן קדומות ומכניסות אנשים לסד של תבנית טכנית,

      ובאותם אנשים המנסים לכוף את דעתם על אחרים וגורמים להרס מנטלי,

      באמונות טפלות כי הן טפלות ומיותרות,

      בשכלתנות המעוורת את התמימות.

       אוי לו לדור שלא מורד

      ובמקורות: גם יצחק אבינו, במידת הדין שלו מרד מדרכו של אביו אברהם, שיסד את  מידת החסד ואז בא יעקב וסלל את המיצוע שבין הדין לחסד ע"י מידת האמת - "תתן אמת ליעקב"

       

      ולך הקורא, אם מרדת מרידה, נשמח לשמוע את ה"אני" שבך, ביחס לדורסנות , כי הקו האישי שלך הוא לעבר התקווה המשותפת שלנו, אז את/ה בא/ה

       

       

      http://cafe.themarker.com/video/2470473/

      ההרצאה מלווה בקמפיין דינמי

       

      http://cafe.themarker.com/video/2527011/

       

      ומי מרד כאן?

       

      ''


      דרג את התוכן:
        30 תגובות   יום שני, 6/4/09, 14:40

         

        ציור הצעקה הנובעת מבדידותו החברתית של מונק, למעלה.

        ציורי הממחיש תחושתו של מונק באם היה חובר לחבריו, למטה.

         

        האנליזה שלי לציורו של מונק.

         אדוארד מונק היה צייר שצייר את המתח שבין החברה לבדידותו של האדם. באם מונק היה מודע להגדרת ההצלחה שהיא שווה לסך המאמצים הקהילתיים המשותפים של אלפי דורות, הייתה נמנעת ממנו הצעקה המעידה על בדידותו של האדם (רוב הרוצחים הסידרתיים סבלו מבידול חברתי). ולכן בציור התחתון ניסיתי לתאר את תחושת ההצלחה בחיבור החברי.

         

         

        הטעות של הבנקים בהבנת הנמצא

        ההתרסקות האחרונה נבעה בן השאר מהאסטרטגיה הממוקדת ביחידיי "סגולה" בנושא מתן הלוואות ושאר ירקות , אך צריך לזכור יסוד חשוב "שהלילה הזה כולנו מסובים" והכלכלה נשענת בעצם על משאב חברתי ולא חומרי. שהרי ההגדרה של הצלוויציה שווה לסך המאמצים הקהיתיים המשותפים של אלפי דורות. באוקראינה ראיתי בתים ללא ברז של מים למרות הנהר שחצה את הכפר, בגלל חוסר שת"פ.  כלומר האוצר, והבנקים צרכים לתת העדפה  לחב' בינוניות ואפילו לעוסקים זעירים ולפרטיים, שם תהיה הצלחתם והצלחתנו, כי זאת הגדרתה של ההצלחה ואין בלתה.

        בהרצואותיי אני אוחז בכוס חד פעמית ושואל? כמה אנשים היו שותפים לייצורה של כוס חד פעמית אחת? והתשובה כ-20 אלף איש, אם לוקחים בחשבון גם את אלה שבנו את הרכבים ואת המספנה של האוניה שהובילה את הכוס. לא בכדי לא ראינו אף אסקימוסי מתבודד שהצליח. ביל גייטס הצליח בזכות 30 אלף עובדיו שאותם הוא רתם למשימה משותפת. 

         

         

        ולעצם התובנה

        האחד אומר למשה למרות שהוא גדול הנביאים! "מה תצעק אלי?" ביחיד, "דבר אל בני ישראל ויסעו!" ברבים כי זאת ההגדרה של ההצלחה ו/או הצלוויזציה.

        דרג את התוכן:
          64 תגובות   יום חמישי, 2/4/09, 15:59

          בצילום : נקודת המפגש שבין הרומנטיקה למכניזם - ההפקה שלי להשקת  קוואסקי.

                               

          http://cafe.themarker.com/image/273532/

          בצילום: מפגש התובנות שבין החכם היהודי לחכם הסיני - ההפקה שלי בבסין

                              

          ''

          בצילום השלישי: הנסיך הקטן ומלחמתו למען החיים כערך -  ההפקה שלי בתערוכה משפחה.

            

           

          הנחת יסוד  
             יש ללמוד את הנחת היסוד ואת השורש  תחילה בגלל ריבוי הפרטים.
          החיים המקיפים אותנו  מורכבים מפרטים מרובים העלולים לבלבל בריבויים את המתבונן. לכן, עלינו לגלות תחילה את אמיתות היסוד של המציאות, כדי שאלה ישמשו לנו כלי עבודה בהבנת הנמצא במסע של החיים, לדוגמא: כל צבעי הקשת בנויים סה"כ משלושה צבעי יסוד.  כשנטמיע בתוכנו את התובנה של הפרספקטיבה של החיים, נוכל לרכז את מהלכינו בצעידה ממוקדת לעבר יעד חיינו לעבר התקווה שהיא צורך קיומי שלא ניתן למימוש, כי תמיד אנחנו בדרך אל...

           

           

           1. תפיסת חיי וחייכם- 

           "לכל אדם יש ייחודיות האמורה להשתלב עם הכלל"  

          האדם משחר בריאתו נע בין הקצוות של בדידות וחברה ועליו לממש את ייחודו בלכתו על שביל הזהב, כחלק מהכלל...

          כתבתי בנושא: הנזיר שקנה פרארי

           

          2. תפיסתי החברתית-

           "הרוחניות שלך זאת הגשמיות של חברך"  

          הכלכלה לא נשענת על משאב חומרי רק על אמון  חברתי (הנפילה האחרונה של הכלכלה העולמית נבעה מחוסר אמון)

          כתבתי בנושא: התשובה לכלכלה הישראלית ובכלל 

           

           

          3. תפיסתי השיווקית-  

          א. "לא באתי לחדש אלא להזכיר את ששכחת"

          לכן אני סבור  שאין קהל יעד! כי בעצם כולם יודעים הכל ויש להזכיר להם את מה שהם שכחו...חיזוק לדרכי קיבלתי מכתבה של סבר פלוצקר על דרכי שבה כתב, שפיטר דרוקר הסבא והמייסד של עולם השיווקי המדעי בארה"ב, טען שלהמצאות הכי גדולות והכי קטנות בעולם לא היה קהל יעד.

          כתבתו בנושא של סבר פלוצקר, העורך הכלכלי של ידיעות אחרונות על דרכי:  שיווק בעל פני אנוש

           

          ב. סיפור שיווקי שנותן ערך מוסף לקונה

          הסיפור השיווקי שלי לאופנועי קוואסקי - נקודת המפגש של הרומנטיקה עם הטכנולוגיה

          הסיפור השיווקי שלי לקופ"ח - הנסיך הגדול ומלחמתו למען החיים כערך עליון

          הסיפור השיווקי שלי למדינת ישראל בסין - מפגש התובנות שבין החכם הסיני לחכם היהודי

           

           

          5. תפיסתי האמנותית, פרסומית-

          "האתגר: יש לעורר את האדם מתרדמת ההרגל של חיי השעה"

          התשובה בעולם של כ-20 אלף חשיפות ביום יש להעדיף: א. הזכרה מאשר לחדש חידוש לא מובן ב. יש להבין  כיצד חוש הראיה והשמע מתנהלים במהות  ג. יש להבין שמקור הריגוש קרי הצחוק והבכי באים מאותו העיקרון - ניגודים ד. צריך לדבר על התוכן והמהות ולא ליצור אנטיגונזם כתוצאה מכותרות של , תקנה תקנה ותקנה...

           הפילוסופיה של הראיה והשמיעה שלי

          המניפסט שיווקי תרבותי שלי

           

          6. יש להטמיע מהלך שיווקי חברתי תרבותי ולא שיווקי נטו...

          "הזיקוקים של הקמפיינים העכשווים השיטחיים,  יפים אך כבים בשיאם"

          הקפיינים חייבים להכיל ערך מוסף תוכני ולא דורסנות פרסומית היוצרת דחיה.

          את דרכי ניתן לראות, בהפקה של מרכז מבקרים  וספר  (שהרי אני לא מאמין בפליירים) אל מול 40 מיליון מבקרים,שערכתי למדינת ישראל בסין.

           

          7. עיצוב פנים עם אמירה

           "בעשרה מאמרות נברא העולם"

           עיצוב פנים, גוגן סטודיו בר ולא רק...

           עיצוב פנים, מרכז מבקרים בסין

          עיצוב תערוכת קוואסקי בצילום לעיל

           

            

           

          8. לסיכום תפיסתי האסטרטגית-  מהו סוד הצלחתה של חברה גדולה אם לא יכולתה לאתר מראש – ראשונה - את נקודת המפגש של רצונות רבים ושונים?! היורו, המטבע האירופאי, משגשג בזכות האיחוד הארופאי – שבמסגרתו נגוזו ונעלמו המטבעות הלאומיות השונות. כלכלתה של ארה"ב נסקה בזכות יכולתם של האמריקאים  להציב לעצמם חזון לאומי משותף. כלכלתה של ארה"ב נפלה בגלל חוסר האמון החברי. לאילו הישגים הגיעו, לעומת זאת, האסקימואים, החיים בקהילות קטנות ומבודדות במרחבי הקרח של אלסקה. אין זה מקרה שהישגיהם דלים, שכן הציוויליזציה היא פרי כל המאמצים הקהילתיים המשותפים של דורות רבים, וכאשר הקהילות קטנות ומבודדות והשיתוף כמעט שאינו קיים, קשה לצפות לפירות איכותיים. בכל מהלך שמעורבים בו קהלים גדולים, רבי משתתפים, "סוד ההצלחה הוא משיכתם ו/ או המשכותם  של קווי רצונותיהם של המשתתפים לנקודה אחת, משותפת"

           

                                  

           

                           © 2009 - 2000, כל הזכויות שמורות לעפר אלוני 

           

           

           

           
           

           


           

           

            

          דרג את התוכן:

          תגובות אחרונות

          code2hope

          מעורר ומורד בכח המשיכה, לעבר התקווה

          פרופיל

          הקו א-ל התקווה
          1. שלח הודעה
          2. אוף ליין
          3. אוף ליין

          ארכיון

          פיד RSS