כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון : 5/2011

    15 תגובות   יום ראשון, 29/5/11, 04:02

     "הצייר המוכשר" כותב יובל בן עמי מעכבר העיר "זוכה פרס דיזנגוף" מוסיפים בגל"צ,    -   

    ובגיא פינס המתמקד בדוגמניות "המוערך"

    ואני ניזכר בתסריט של ואן גוך שקיבל הכרה רק לאחר מותו ושמכר ציור אחד ועוד לאחיו בפרוטקציה  והיום ממשלת הולנד סוגדת לו ברמה של כנסיה.

    ואני שואל האם מבקרי  התרבות נכשלים פעם אחר פעם בדמעות התנין שלהם?

    ואולי צריך פרספקטיבה כדי לראות גאונות, כי מי שקרוב לתמונה לא רואה אותה?

    או שנדרשת צניעות ושאר רוח של המבקר כדי לפרגן לאמן עוד בחייו?

    וגם המילה חלל מעידה ומוסיפה לשאלותיי  כי רק  אחרי המוות  נוצר אותו  חיסרון, ואז חשים בו?!

     

    www.dc4u.net

    דרג את התוכן:
      6 תגובות   יום שישי , 20/5/11, 05:35

      וחשבתי למה? ולעניות דעתי (והיא עניה:) כי עדיף לדבר מהלב ולא מהשכל...

      http://www.news1.co.il/Archive/001-D-268745-00.html


      *"חכמים הזהרו, בדבריכם,  שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו..."   (פרקי אבות)

      דרג את התוכן:
        9 תגובות   יום שישי , 13/5/11, 00:33

        את שם ואני כאן במרחק של מחשבי על שמקשרים בננו

        המסך מאיר לי אותיות בקצב של צ'אט

        והמכניזם הקר מאיים על האנושיות החמימה

        אבל לאמירה  יש כוח שחודר את כל המסכים שבדרך

        כי בעשרה מאמרות נברא העולם

        אז שנכנס ונתכנס לקרבה שהיא סוג של הקרבה?

        אבל תזכרי שעמק השווה, זה מקום שבו מנמיכים את האגו כי זה עמק...

        אז את באה? או ממשיכה את דרכך במכניזם הקר והמתנשא?

         

        www.dc4u.net

         

        דרג את התוכן:
          23 תגובות   יום ראשון, 8/5/11, 07:21

          את נשמה ואני גוף אז איך חיים את זה?

          אמא אדמה ואבא שמיים, אז איפה האיזון?

          השמים הם שם והאדמה כאן אז איפה שביל הזהב?

          את שם ואני כאן בנמצא אז איפה המיצוע?

          לי תמיד חם ולך קר, אז שנלך על פושר?

          הפשרה מקררת אותי ואותך מחממת אז נתפשר על 24 מעלות בצל?

          את אשה ואני גבר אז איפה התמהיל?

          את ברכב ואני הלך אז לאן נגיע?

          את חושבת שזה שם ואני כאן, אז זה בוויסקי?

          הדרך ארוכה וקצרה אז שנרחף?

          את בלבן ואני בשחור אז שנפגש באפור?

          את בקלאסי ואני ברוק כבד, אז נפגש בשנות ה-80?

          שערך ארוך ושלי קצר אז נפגש בתספורת  קרה:)?

          את נגד צ'אט ואני בעד אז שאשלח יונת דואר?

          אז אנחנו ניגוד שמשלים לנצח, או רק כזה המעורר מתרדמת ההרגל של חיי השעה?!

           

          www.dc4u.net

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום רביעי, 4/5/11, 17:25

            במשך שנים, הכוחות המזוינים של ארה"ב חצו מדבריות, טיפסו על הרים, ציטטו  לקווים, ומה לא? ואיפה המציאה (אוסמה בן- לאדן) נמצאה? למרבה הפלא,באחוזה   בפרבר של עשירים, מוקפת חומות סמוך לבסיס צבאי. כי:

            אל"ף, המציאה באה בהיסח הדעת ולא קשורה לאסרטגיה שלנו, כי היא, המציאה, כפופה ליגיעה.

             ובי"ת, הכל כאן בנמצא ולא מעבר להרים או הים.

            התובנה של תסמונת העיפרון   מאחורי האוזן מעידה על העובדה שהנגר מחפש את העיפרון, ובעצם הוא מאחורי אוזנו  (מתוך ספרי "נקודת אחיזה בהבנת הנמצא"). האמת שכבר קרה   לי ששוחחתי בנייד וחיפשתי אותו בזמן השיחה, מעבר לפינת החדר:) ככה זה בדור של היסח הדעת.

             

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שני, 2/5/11, 16:05

              "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז" (בית הלל)  כי קנה הסוף אמנם מתכופף אך כשהסערה חולפת הוא מתיישר ואילו הארז הקשה נעקר.

              בואו נלמד איך  בכירים בחברת סוני* (בתמונה) התנצלו (וזה מצמרר ואני כבר סלחתי) באופן פומבי על קריסת הרשת שהובילה לחשיפת המידע של 77 מיליון משתמשים.

              ביום שנלמד להתנצל או לומר טעיתי - ולהזכירך היה  מי שזכה במלכות כשאמר טעיתי -או אז נוכל לזקוף את קומת האדם עם הייחודיות שלנו.


              *להזכירך, סוני היא אחת החברות המובילות בעולם ולא דוכן פלאפל עם יו"ר מועצת מנהלים ישראלי.

               

              ''

               

              בכירי סוני מבקשים סליחה AP
              דרג את התוכן:
                6 תגובות   יום ראשון, 1/5/11, 07:15

                שמי עפר  ואני קרוי על שם מורדת גטו וורשה - סרנקה - אילה (אחות של אימי ז"ל) שהשאירה בוילנה בת* והתפלחה  לגטו ורשה בדרך לא דרך, רק כדי לחבור לחבריה מרדכי אנילביץ' ועוד... ושם בגטו מרדה  נגד  הדורסנות הנאצית ונהרגה עם אקדח ביד, בבונקר המפקדה. מרידתם נשארה כסמל לגבורה.


                * עד היום אנחנו מחפשים את ביתה מיה...

                 

                http://cafe.themarker.com/image/410600/

                 

                בצילום סרנקה זילברברג מורדת גטו ורשה שמצאה את מותה בגיל 27

                דרג את התוכן:

                  תגובות אחרונות

                  code2hope

                  מעורר ומורד בכח המשיכה, לעבר התקווה

                  פרופיל

                  הקו א-ל התקווה
                  1. שלח הודעה
                  2. אוף ליין
                  3. אוף ליין

                  ארכיון

                  פיד RSS