כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שירים ומה שבדרך

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שבת, 4/7/20, 20:52
    הופ הופ טרללה - חגיגה כפולה
    שלמה ארצי שר על חום יולי אוגוסט ואני נזכרת איך לפני כל כך הרבה שנים ילדתי גם ביולי וגם באוגוסט את משה בכורי וליאור ילד הסנדוויץ  שני בנים לתפארת מדינת ישראל
    משה 14 באוגוסט 1981 וליאור נולד שלישי ביולי 1983 ביניהם שנה ו-11 חודש בלבד והם גדלו כמעט כמו תאומים לא להאמין זוכרת ש...רק נולדו טיפת חלב, מעון,גן,יסודי,תיכון והופ לצבא שניהם שירתו ביחד ביחידות קרביות - כמעט ולא ישנתי בלילות והם גדולים כל כך גדולים תרתי - הקימו כל אחד משפחה לתפארת ואני עם כולם מאושרת -
    את החגיגות נחגוג ביחד בסופשבוע ארוך היכן שהם יבחרו שנהיה תמיד בשמחות
    ~

    אני מביטה בכם, בנים יקרים שלי.כמה גדלתם ילדיי שלי
    (מה שאומר שאני מזדקנת) כמה עברתם כמה הכלתם כל אחד מכם הפך לעלם חמודות,

    יש בכם יופי עלי אדמות.יופי ייחודי,אחד יחיד ומיוחד.החיצוניות שלכם ,הפנימיות שלכם.

    אי אפשר שלא להבחין ,עד כמה אתם מאירים בדרככם 

    נזכרת ביום שהגחתם לעולם זה היה רגע מושלם,כל גיל מתאפיין בייחוד שלו,ביופיו.

    העליצות,שובבות,סקרנות,פיקחות,החכמה שנרכשה, טוב לב אהבה,
    הכיף שהשנה מביאה

     

    אתכם אוהבת, בנים שלי,אהובי לבי,

    יודעים אתם ערכה של נתינה עשייה ברוכה של דברים בענווה, יודעים סדרי עדיפויות,החלטות נכונות.

    משה וליאור בנים שלי, יום הולדת שמח

    שלושים ושבעה קיצים, - ליאור
    שלושים ותשעה קיצים, - משה

    מברכת אתכם יקרים,

    דעו להקשיב ללבכם,הוא יוביל אתכם.אל הבחירות הנכונות לכם,אל המתנות הממתינות עבורכם, במסעכם.היו מאושרים, במה שתבחרו,ותמיד יש מחר.

    מברכת אתכם כול רגע מחדש 
    מעניקה את מיטב הברכות והאיחולים.
    תודה על הכלות הנפלאות שבחרתם כייף איתן

    תודה על הנכדים שהבאתם לשמח את לבי

    אוהבת מכל הלב -

    אמא 

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שבת, 4/7/20, 07:42
      הופ הופ טרללה - חגיגה כפולה
      שלמה ארצי שר על חום יולי אוגוסט ואני נזכרת איך לפני כל כך הרבה שנים ילדתי גם ביולי וגם באוגוסט את משה בכורי וליאור ילד הסנדוויץ  שני בנים לתפארת מדינת ישראל
      ליאור נולד שלישי ביולי 1983 ומשה 14 באוגוסט 1981 ביניהם שנה ו-11 חודש בלבד והם גדלו כמעט כמו תאומים לא להאמין זוכרת ש...רק נולדו טיפת חלב, מעון,גן,יסודי,תיכון והופ לצבא שניהם שירתו ביחד ביחידות קרביות - כמעט ולא ישנתי בלילות
      והם גדולים כל כך גדולים תרתי - הקימו כל אחד משפחה לתפארת ואני עם כולם מאושרת -
      את החגיגות נחגוג ביחד בסופשבוע ארוך היכן שהם יבחרו שנהיה תמיד בשמחות
      ~

      נזכרת ביום שנולדתם,את העולם הארתם. 

      הגחתם לאוויר העולם,זה היה רגע מושלם,

      חיי מילאתם באושר,זה היה התשר.

      הזמן עבר,חלף לא עצר,אפילו לרגע.

      כל שנה חולפת,לא חוזרת,

      נאספת,אל חברותיה כמחרוזת.

      נחוג רק פעם אחת בחיינו, את השנה שלפנינו,
      תסתיים והבאה כבר נעה לקראתנו.

      הנאה מכל רגע,לשם עוד נתגעגע.

      כל שנה מדהימה,במה שהיא מביאה.

      כל גיל מתאפיין בייחוד שלו,ביופיו.

      העליצות,שובבות,סקרנות,פיקחות,

      החכמה שנרכשה, טוב לב אהבה,
      הכיף שהשנה מביאה.

      ינקות,ילדות,נערות,בכרות,עלומים,בוגרים,

      יופי חיצוני,הפנימי בבוהק שמימי,

      יש בו את הניצוץ האלוהי,האור הפנימי.

      מלאות בשמחת חיים, לא רוכשים,עם זאת התכונה נולדים.

      חכמה, כישרון,חיוך לבבי ורון,

      לב ונשמה,יודעת ערכה של אהבה.

      אתכם אוהבת, בנים שלי,אהובי לבי,

      יודעים אתם ערכה של נתינה.עשייה ברוכה של דברים בענווה,

      יודעים סדרי עדיפויות,החלטות נכונות.

      יום הולדת שמח עולז,תמיד להעז,

      המון חברים,שפע תחביבים,מעשים נכונים,
      נתיבים היו תמיד מעניינים,מהנים, מכילים,את המיטב שבחיים.


      אני מביטה בכם, בנים יקרים שלי.כמה גדלתם ילדיי שלי.!
      (מה שאומר שאני מזדקנת) כמה עברתם כמה הכלתם.

       כל אחד מכם הפך לעלם חמודות,יש בכם יופי עלי אדמות.יופי ייחודי,
      אחד יחיד ומיוחד.החיצוניות שלכם ,הפנימיות  שלכם.אי אפשר שלא להבחין ,
      עד כמה אתם מאירים בדרככם .פירשו את זרועותיכם,

      לשנה החדשה שלפניכם.הביטו בה,חבקו אותה.בברכה , בשמחה,באהבה.

      נתפלל שתוביל אתכם בשביל, לדרכים חדשות,יפות.מעניינות, מכילות,

      משה וליאור בנים שלי, יום הולדת שמח

      שלושים ושבעה קיצים, - ליאור
      שלושים וותשעה קיצים, - משה

      מברכת אתכם יקרים,

      דעו להקשיב ללבכם,הוא יוביל אתכם.אל הבחירות הנכונות לכם,אל המתנות הממתינות עבורכם, במסעכם.היו מאושרים, במה שתבחרו,ותמיד יש מחר.

      מברכת אתכם כול רגע מחדש 
      מעניקה את מיטב הברכות והאיחולים.
      אוהבת אתכם המוני-המונים. אמא

      ~

       

       

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שישי , 19/6/20, 10:18

        משה בכורי וטלי כלתי היפה - חוגגים י"ב שנים של אהבה ושל נישואין
         למרות שיש להם 
         בנים שלושה  יכולים לחגוג בת מצווש למיזער ביום נישואין

        הכל התחיל כשטלי ומשה טיילו כל אחד לחוד בתאילנד ושם נפגשו  הבחין בהם הקופידון  אשר כנראה נקלע לסביבתם שם עינו בהם וירה  החץ בשניהם חלפו ארבע שנים של אהבה עד שהחליטו להקים משפחה בישראל 

        הם התחברו ב-  19.6.2008 ובשנים שחלפו מאז הביאו  שלושה נכדים לעולם - 

        עמית בן 9 - עומר בן שש וחצי - גיל בן שנה - והשמחה רבה

         

        הלכתי במסע אחורנית בזמן, אני נזכרת  באחת השעות הכי קשות שלנו של שמואל ושלי ושל משה

        . לקראת מתן האישור החופתי לקשר שלו עם טלי

         . ליוני 2008 נקבע מועד חתונתם.  כל כך התרגשנו! 

        זו בהחלט עילה להתרגשות בן ראשון עונד טבעת. קנינו בגדים יפים - שמואל רכש לעצמו חליפה מאד נאה והשוויץ בה לעיניי כל מי שבא הביתה. איך חיכינו עצורי נשימה

         להופיע בהם באירוע הזה המרגש כל כך

         תשעה ימים לפני החתונה תקף השטן בעוצמה  אכזרית!
          בשובי הביתה מצאתי את אישי מוטל ללא הכרה
        . שוב הופעלה השיגרה המקובלת: אזעקת אמבולנס, החשתו לבית חולים
          הלל יפה הוא היה כמעט חצי מת במצב כה קשה עד שהיה חשש שיוטס לעולם שכולו טוב
        . הימים עברו, החתונה קרבה והמצב מחמיר.
         בתקווה שאולי ייטיבו עמו במקום אחר החלטנו על דעת עצמנו הסענו
         אותו באמבולנס לבלינסון - שם הכירו מקרוב את מחלת הכבד ששמואל לקה בה
        הרופא קבע חד משמעית:
         "כאן  הוא נשאר! תשכחו מלהביא אותו לחתונה"

        ואני חוזרת לבד אל בית ריק

        יום החתונה הגיע אני מסתרקת לקראתה – ובוכה.
         מתאפרת – ומייללת. תוך כדי כך נזכרתי כמה לחצנו 
        על משה להנשא כבר לטלי.אמרנו לו חצי שנה,נו? שנה שלמה עברה! זה מספיק
         .נו מה יהיה. ועברו שנתיים. ארבע זה לא מספיק?  יש להם זמן לאלה
        .ככלות הכל גם אין להם  בעיה לחכות. לא חלים עליהם  חוקי ההתנזרות
         אז מה כבר ההבדל עם טבעת בלי טבעת.

        הגיעה שעת החתונה.  לא ידעתי  אם אני בוכה מעצב או בוכה משמחה

        . כנראה בגלל זה וגם בגלל זה. מצד אחד זכיתי שמשה יקים משפחה אבל בן זוגי שמואל

          לא זכה  לחלוק עמי את  השמחה הרופאים לא הסכימו לשחררו ושידרנו לו את החופה דרך הטלפון - לא היתה אפשרות באולם להעביר במעגל סגור

        אחרי החתונה ניגש אלי משה והודיע  לי

         "אמא, הנה אני נשוי! את לא מציקה לי יותר". "בטח,אמרתי לו,בטוח שלא מציקה

        . זאת אומרת לא בענין חתונה.  אבל מתי אתה מביא לי סוף סוף

          נכדים אני רוצה כעת נכדים!

        אכן לבי שיווע לנכד קטן שאוכל להחזיק בידי. אבל  כלום! נאדה!

        ואז באה הבשורה:  טלי בהריון  כשטסנו לניו אורלינס להשתלת כבד לשמואל אמרתי למשה:

         כל שבוע אתה מצלם את טלי ושולח. חייבת ללוות אותה ואת הבטן

        . משה אמר - בשביל מה לצלם - בסקייפ תראי כל יום.

        עכשיו תשמעו סיפור על כמה משונות דרכי הגורל ותעלוליו הנחמדים לפעמים:

         משה חיפש מוהל וקבע עמו מבלי לדעת שאותו מוהל היה האיש שביצע פעולה

         דומה באחיו הצעיר אמיר, לפני 22 שנים. 

        כששמעתי על כך אמרתי לאמיר: "עכשיו אתה יכול להישיר אליו מבט ולהביע
         דעתך על העבודה שביצע בך. זה האיש! זו ההזדמנות
        !  אמיר השיב שאין לו שום טענה כלפיו.
         "הוא דווקא עשה עבודה טובה"...
        ככה  אני נזכרת בחתונות של בניי - 
        בכורי משה שליוויתי לבד לחופה כי אישי היה חולה
        אצל ליאור השמחה היתה רבה - יכולתי ביחד עם שמואל ללוותו לחופה
        עם אמיר - היתה חופה קטנה בבית עשרה אנשים - כי גברת קורונה כאן התמקמה
        אבל מקווה שעוד נחגוג בשמחה רבה עם ירדן ואמיר וביחד עם כל המשפחה
        ואם זה יצא לפועל בטוח ש...אספר לכם
        דרג את התוכן:
          3 תגובות   יום שישי , 5/6/20, 19:55

          אַתָּה שֶׁ
          הָרְאֵתָ לִי
          אֶת בְּאֵרוֹת הַחֵשֶׁק
          וּמִלֵּאת אוֹתָם בְּבֹשֶׂם הַתְּשׁוּקָה
          מֵאָז
          נִסְגְּרוּ כָּל הַמַּהֲמוֹרוֹת
          בְּרוּחַ הַתַּאֲוָה
          אַהֲבָתֵנוּ
          עֲמִידָה בְּמַיִם רַבִּים
          אוֹסֶפֶת אוֹתְךָ אַל חֵיקִי
          כְּשִׁבֹּלֶת שְׁכוּחָהּ בַּשָּׂדֶה
          אַתָּה לִי
          כְּחָלוֹן רַאֲוָה לַאַהֲבָה
          לָשׁ גּוּפִי כְּחֵמָר
          וּפֹרֵט עַל אֲבָרַי
          וַאֲנִי
          שְׁבוּיָה בִּזְרוֹעוֹתֵיִךָ
          כַּאֲסִירָה בְּכֶלֶא הָאַהֲבָה
          לְאַחַר מַעֲשֶׂה הָאַבְהָבִים
          עֵינַיִם עוֹצְמִים
          וְיָדַעְתִּי
          יֵשׁ תִּקְוָה!
          6/6/20

           

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שישי , 29/5/20, 07:16
              

            ירדן ואמיר מקסימים ונפלאים שלי,

            כמה מהפכים ותהפוכות עברנו בחודשים האחרונים

            עם הקורונה נה הזו - 

            מה שכן, הספקנו לערוך את החינה בדיוק ל-100 איש כמו שאפשר היה
            אבל את החתונה כבר לא יכולנו בגלל ההגבלה -
            בכל זאת לא ויתרנו והעמדנו בביתנו חופה עם 10 אנשים בלבד רק שתהיו בעל ואישה רשמית

            להיות איש ורעייתו - איש ואישה
            הייתי באופוריה ולא קלטתי עד כמה!
            רק יותר מאוחר פתאום.הבנתי עד כמה!!!

            את ארגז הכלים לנישואין טובים קראתי בפני כולם בטקס החינה
            והנה בכל זאת חלף לו הוירוס פלוס מינוס והיום אנחנו כאן לשמוח בשמחתכם 

            נתתם לי עוד צ'אנס של שלושה חודשים לעשות דיאטה לא צלחתי במשימה

            אבל העיקר השמחה

            בקשה לי אליכם, ירדן ואמיר:
            שימרו אחד על השנייה מאחלת ומתפללת שתחייכו לאורך כל הדרך אל האושר
            זאת אני מייחלת ומאחלת מקרב לב אוהב
            ולא לשכוח ש...אמאביה רוצה להיות כמה שמהר סבתאביה
            עוד לפני שתחליטו שהגיע זמן לשים אותי ...בבית אבות 
            ולך אמיר - יום הולדתך חל בחודש מרץ ולא הספקתי

            אז עכשיו רוצה לברכך ביום חגך

            אמיר ילד שלי 
            רגעי השמחה הגיעו, לך - לנו - לי 

            מזל טוב 

            ממשת שאיפותיך,תחת חופה עם בחירת לבך.

            הבנת, הכול זמין, הבטת שמאל וימין.
            עשית את ההחלטות שבהן אתה מאמין.

            זרמת עם כול מה שיש,לא הפסקת לחפש, לבקש.

            העולם הזה היה חייב לך,
            להעניק לך באהבה את המתנות המיועדות לך,

            להגשים את חלומותיך, בהמון בריאות,בדרכי נועם ואיכות.

            וכול אשר בלבך,התגשם לך.

            עם כלתנו המדהימה ירדן

            יום הולדת, איתך חוגגת,
            נזכרת ביום שנולדת,את העולם הארת.

            הגחת לאוויר העולם,זה היה רגע מושלם,

            חיי מילאת באושר,זה היה התשר.

            הזמן עבר,חלף לא עצר,אפילו לרגע.

            כל שנה חולפת,לא חוזרת,

            נאספת,אל חברותיה כמחרוזת.

            נחוג רק פעם אחת בחיינו, את השנה שלפנינו,
            והבאה כבר נעה לקראתנו.

            הנאה מכל רגע,לשם עוד נתגעגע.

            כול שנה מדהימה,במה שהיא מביאה.

            כל גיל מתאפיין בייחוד שלו,ביופיו.

            העליצות,שובבות,סקרנות,פיקחות,

            החכמה שנרכשה, טוב לב אהבה,
            הכיף שהשנה מביאה.

            ינקות,ילדות,נערות,בכרות,עלומים,בוגרים,

            יופי חיצוני,הפנימי בבוהק שמימי,

            יש בו את הניצוץ האלוהי,האור הפנימי.

            מלאות בשמחת חיים, לא רוכשים,עם זאת התכונה נולדים.

            חכמה, כישרון,חיוך לבבי ורון,

            לב ונשמה,יודעת ערכה של אהבה.

            אותך אוהבת, בני שלי,אהוב לבי,

            יודע ערכה של נתינה.עשייה ברוכה של דברים בענווה,

            יודע סדרי עדיפויות,החלטות נכונות.

            יום הולדת שמח עולז,תמיד להעז,

            המון חברים,שפע תחביבים,מעשים נכונים,
            נתיבים יהיו תמיד מעניינים,מהנים, מכילים,את המיטב שבחיים.

            מצאת את הטוב, שנפשך חפצה,
            הנה השנה ממשת אהבה בקדושה.

            עם האחת המתאימה ואת האישה שאיתך, ירדן

             יום הולדת שמח, כולו אור אלוה, אהבה וברכה.

             

            אוהבת אמא 

             

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שבת, 16/5/20, 19:34



               בְּרֹב שִׁירַי -
              מוֹצֵאת אֶת פְּתַלְתַּלָּיו הַחוֹשְׁקִים.
              מִן הַלֵּב הֵם יוֹצְאִים,
              בְּעוֹד שְׁנֵינוּ מְטַיְּלִים בִּשְׂדֵה הַחַמָּנִיּוֹת
              צוֹפָה אֲנִי בִּתְנוּעָתָם הַמְּעֻדֶּנֶת שֶׁל הַפְּרָחִים הַמֻּזְהָבִים;
              בְּעוֹדָם עוֹשִׂים אַהֲבָה עִם הַשֶּׁמֶשׁ.
              אַתָּה וַאֲנִי עוֹמְדִים וּמַבִּיטִים
              הַיָּרֹק שֶׁל עֵינַי וְהַחוּם שֶׁל עֵינֶיךָ מִתְעַרְבְּבִים
              מִתְכַּרְבְּלִים וּמְלֵאֵי רִגּוּשִׁים
              מוּלְךָ מְנַסָּה לְנַפֵּץ
              אֶת הַחוֹמוֹת שֶׁבָּנִיתִי סְבִיבִי.

              אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁ -
              צַלָּקוֹת בּוֹנוֹת אַהֲבָה
              עָבַרְתִּי מַהֲמוֹרוֹת וְהוֹסַפְתִּי אוֹמֶּץ.
              יוֹדַעַת כִּי כַּאֲשֶׁר מוּסִיקַת הַלֵּב פּוֹעֶמֶת
              הַלֵּב בּוֹעֵר בְּאֵשׁ הָאַהֲבָה.
              פּוֹחֶדֶת מֵרֶגַע הַפְּרֵדָה
              מְבַקֶּשֶׁת וּכְמֵהָה לִהְיוֹת שְׁבוּיָה בִּזְרוֹעוֹתֵיִךָ,
              לְהַבִּיט בְּעֵינֶיךָ,
              שֶׁתְּעוֹרֵר תְּחוּשׁוֹת גּוּפִי
              תִּגְרֹם צְמַרְמוֹרוֹת
              כְּשֶׁאַתָּה מַגִּישׁ לִי אֶת פֶּרַח הַחַמָּנִיָּה
              לֹא מְוַתֶּרֶת עַל חֲלוֹמוֹת
              וְיוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה
              מִמֶּנִּי -

              הָאִשָּׁה מִשְּׂדֶה הַחַמָּנִיּוֹת

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שבת, 16/5/20, 17:11

                 

                הוֹפְּ הוֹפְּ טְרַלָלַה
                 
                עָמִית הַנָּסִיךְ שֶׁלָּנוּ בְּכוֹר נְכָדֵינוּ -
                הוֹפּ הוֹפּ טְרַלָלָה גָּדַלְתַּ בְּשָׁנָה
                 אַתָּה בֶּן תֵּשַׁע וְהַשִּׂמְחָה רַבָּה
                גִּיל תִּינוֹק מָתוֹק וְנִפְלָא
                 אַתָּה בֶּן שָׁנָה וְהַשִּׂמְחָה כְּפוּלָה

                עוֹמֵרִיקוֹ אַתָּה הַסֶּנְדְּוִיץ בֵּין שְׁנֵי הֶאַחִים
                וְאַתָּה כֹּל כָּךְ כֹּל כָּךְ מָתוֹק וְטָעִים

                אָז הִנֵּה הַיּוֹם שְׁנַיִם חוֹגְגִים בְּחֹדֶשׁ מַאי
                וַאֲנִי רוֹצָה לְאַחֵל לָכֶם אִחוּלִים רַבִּים 
                עָמִית בְּכִתָה ג' - עֹוֹמֶר אוֹטוֹטוֹ יַעֲלֶה לְכִתָּהּ א'
                וְגִיל הַקָּטָן יַתְחִיל אֶת אוּנִיבֶרְסִיטַת חַיָּיו בְּסֶפְּטֶמְבֶּר 
                שְׁלָשְׁתְּכֶם בְּיַחַד וְכָל אֶחָד לְחוּד - קֶסֶם שֶׁל אַחִים
                קֶסֶם שֶׁל נְכָדִים וְאֵין מִמֶּנִּי מְאֻשֶּׁרֶת 
                עַל הַמַּתָּנוֹת שֶׁקִּבַּלְתִּי מִבּוֹרֵא עוֹלָם בַּחַיִּים
                כֹּל אֶחָד מִכֶּם הוּא עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ 
                כֹּל אֶחָד עִם הָאֹפִי שֶׁלּוֹ 
                רוֹצָה לְאַחֵל לָכֶם נְכָדִים מְתוּקִים
                שֶׁתָּמִיד תִּהְיוּ שְׂמֵחִים וּמְאֻשָּׁרִים
                בְּכָל צַעַד וְשַׁעַל שֶׁיִּשְׁמֹר עֲלֵיכֶם הָאֱלֹהִים
                שֶׁנֵּרְכֶם יָאִיר לַמֶרְחַקִּים
                הַרְבֵּה בְּרִיאוּת אוֹר וְשִׂמְחָה
                לָכֶם נְתוּנָה אַהֲבָתִי מִכָּל הַלֵּב וְהַנְּשָׁמָה
                מְאַחֶלֶת לָכֶם רַק אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר 
                וְשֶׁתָּמִיד תַּצְלִיחוּ בְּלִמּוּדִים - בַּחוּגִים - בַּחַיִּים
                וְכַמּוּבָן שֶׁתִּהְיוּ קַשּׁוּבִים לַהוֹרִים
                רוֹצָה לְבָרֵךְ בְּמַעֲמָד זֶה גַּם אֶת
                אַלּוֹן - אָלְמָהּ - אִיתָמָר
                כִּי אַתֶּם הַשִּׁשִּׁיָּה הֲכִי מְנַצַּחַת שֶׁלִּי
                הַיְּצִירוֹת הֲכִי יָפוֹת בָּעוֹלָם
                וְאִתְּכֶם הָאֹשֶׁר שֶׁלִּי מֻשְׁלָם
                אוֹהֶבֶת סַבְּתַאַבִיָה
                ְ

                הופ! הופ ! ט-ר-ל-לה! עמית בכור נכדינו בן תשע כאילו רק אתמול נולד ואני לא מאמינה איך הזמן טס 

                אחיו הצעיר גיל בן שנה

                אז נכון שלא התראינו חודשיים בגלל הקורונה נה ובשבת חגגנו בכפולה

                נפגשנו כל המשפחה לחגוג יום הולדת והשמחה היתה רבה

                כמה כייף שאפשר לחגוג ימי הולדת שוב עם מפגש משפחתי דודים ובני דודים

                סבא סבתא משני הצדדים המון ברכות ואיחולים ומתנות לכל הילדים

                לאחר ארוחת הצהריים על האש - קצת השתכשכו בבריכה השפריצו מים וצחקו כל הדרך אל הקינוחים - 

                אין כמו משפחה  - ערך עליון ואיתם פשוט מאושרת ושמחה 

                 

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שבת, 16/5/20, 09:10

                  הופ טרללה - והשמחה כפולה

                  הופ! הופ ! ט-ר-ל-לה! עמית בכור נכדינו בן 9 ואני לא מאמינה איך הזמן טס

                  אחיו הצעיר גיל בן שנה 

                  אז נכון שלא התראינו חודשיים והנה עכשיו לאחר שהקורונה נה קצת מאחורינו הלוואי

                  נפגשנו כל המשפחה לחגוג יום הולדת בכפולה והשמחה היתה רבה

                  כמה כייף לחגוג ימי הולדת שוב עם מפגש משפחתי דודים ובני דודים

                  עכשיו שהזדקנתי אני מבין מה זה חגיגות יום הולדת - לפני שלוש שנים - כלום! ראיתי שהגיעו הרבה אנשים לחצר של סבתא שלי (בכרמיאל)ונגעו בי ונתנו לי נשיקות  רק שלא כל כך הבנתי למה. עכשיו אני יותר חכם!

                  כבר שבוע שלם שומע התלחשויות של כל האנשים שאני אוהב והם אוהבים אותי, מתלחשים. אומרים מילים מצחיקות כמו מומולדת,

                  הפת.. הפת..עות? אה...הפתעות!  ומדברים גם על עוגות-דוגות וגם על משהו שנקרא מתנות. 

                  כשהם אומרים את המילים האלו תיכף מסתכלים עלי! כאילו אני לא יודע מה. ואיך מסתכלים! העיניים שלהם כמו מתמלאות דבש בשבילי. מתוקות מתוקות

                   ראבאק! ראבאק,בני אדם.אם יש לכם מה להגיד לי אז תגידו אבל בשפה  שאני מבין דברו עברית ולא מבוגרית, שפה של בני אדם. 

                   עוד משהו כזה משונה: לא חשוב מה אני אגיד להם תיכף כולם יגידו לי:

                  -"נכון, אלון, נכון אלון מתוק"

                  או -

                  -בטח! בטח שאתה צודק".
                  ועל הדרך גם מכניסים לי איזו צ'פחה בגב או מלטפים לי את השיער הג'ינג'י, חיבוקים לרוב ונשיקות 
                  הכי בענין הזה היא סבתאביה כל הזמן עלי.

                  סבתאביה שלי משוגעת! כל אמירה שלי היא מתמוגגת ו צועקת:"אלוןןןןןןן! אוצר שלי! אושר שלי ! אתה כל כך  חכם! כל עולמי" "אתה נקודת האור" זה  דווקא נעים .אבל מה עם סבא שמואל הוא לא מהעולם שלה?

                  די מצחיק לשמוע אותה. לפעמים אני חושב שסבתא זה דבר לא רציני.

                   ראיתם איזו משונָה? כל פעם שתינוק אחד בא לעולם ופתאום הוא כל העולם שלה? מזמן כבר שמתי לב שעוד לא כל כך התבגרה (אולי זה בגלל שהיא כל כך הרבה שנים עובדת עם ילדים?" אולי). 

                  כל האנשים התבגרו. אבל היא נשארה ילדה! אולי עם הזמן היא תתבגר קצת. לא ! שתשאר כמו שהיא עכשו! ועכשיו יש לה פרויקט היא רוצה כל הזמן עוד ועוד נכדים מאיצה באמאבא שלי ובדודים שלי יאללה תעשו נכדים...לפני בית אבות - לא יודע מה זה בית אבות בכלל אבל שיהיה

                  מה שאני בא לספר לכם זה ביום שבת  חגגו לי  יום הולדת בביתי. 
                  היה שגעון . אני כותב ת'חיבור רק עכשיו, כי הייתי צריך להתאושש מה זה התעייפתי מה זה התרגשתי!

                  אז ככה: אמא ואבא תלו בכל הבית המון בלונים בכל הצבעים! (לכן, אני כבר יודע את כל הצבעים בע"פ אפילו באנגלית). אני גם יודע לספור מאחד עד 10 ומה שווה יותר, למשל 10 ממתקים הרבה יותר מ...שניים!.
                   סבתא שלי שומעת ונשפכת חבל על הזמן. "אומרת לי: "אתה הכי גאון ! אתה תהיה גם רופא וגם עורך דין וגם רואה חשבון או טייקון. לא שאני מבין מה זה כל אלה ביחד? או כל אחד לחוד? 

                  אני אומר לכם בין הבנות דווקא יש  חמודות. אבל לא תמיד יודעות להתאפק? מה טייקון? אני רק בגן עכשיו, אפילו עוד לא נגמלתי מהמוצץ הבטחתי שבגיל 4 אתלה על עץ המוצצים אני עוד לא יודע 

                  תשמעו מה קרה: הם השתגעו המשפחה שלי. התבלבלו. הלו, זו לא החתונה שלי זה רק יומולדת.(ואם זו החתונה שלי אז איפה הצ`קים)

                  הגיעו כל כך הרבה אורחים  שתי הסבתאיות וגם סבא אחד שלי והדודים שלי ובני הדודים שלי מה זה היו מאושרים! כבר למדתי להכיר אותם. מתנהגים כאילו הם עשו  אותי ולא אמא ואבא.

                  אכלנו המון אוכל ודברים מתוקים שאמאבא הכינו. גם שרו לי שירי יום הולדת

                  הכי מדליק היה לפתוח את המתנות, אל תשאלו מה קיבלתי אפילו שאין לי הון עצמי קיבלתי בית לחצר מסבא וסבתא אפילו אין לי משכנתא, שולחן וכסאות לחצר ככה אני יכול להזמין את החברים שלי למסיבת פיג'מות,הוקי טוקי,שערי כדורגל וכדור , כלי עבודה (בטח סבתא לא אהבה את זה כי היא רוצה שאהיה עו"ד, רופא ורואה חשבון 

                  היו עוד המון מתנות. בסוף הרימו אותי על כסא-גבוה-מעל-הרי-גלבוע ואמרו לי "עד מאה ועשרים, עד  מאה ועשרים מותק"

                  קצת `תעצבנתי. אני יודע לספור רק עד  10 ,לא?

                  "טוב,מה איכפת לי אני" - אני אומר לעצמי (עם אחרים אני  לא מדבר. ההורים לא מרשים לי לדבר עם זרים) - "מה איכפת לי לחיות 120 שנה זה בטח המון! העיקר שסבתא תפנק אותי כל ה-.120 גם כשאהיה בבית אבות, תיתן לי מטרנה כמו שהיא מאכילה את גיל הבן דוד שלי התינוק
                  רק שתדעו! אני בלי סבתא לא ממשיך לשום מקום!"

                   

                  היה כיף תבואו גם בשנה הבאה. ותביאו מתנות גם קצת יותר גדולות,כי  אהיה כבר בן חמש

                  תודה על היומולדת ותודה שקראתם את החיבור שלי (סבתא אומרת "אתה כותב יופי חיבורים". אבל לא  אומרת שרוצה שאהיה סופר או משורר. "מה? שימכרו את הספרים  שלך ארבעה במאה שקל?. ככה לא תסתדר בחיים"

                  אוהב אתכם - אלון

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום חמישי, 14/5/20, 08:02

                    שְׁבוּיָהּ בָּאַהֲבָה הַמְעוּרְפֶּלֶּת

                     

                    כִּי אֵין מִלָּה
                    הַמַּבִּיעָה עָצְמַת אַהֲבָתִי לְךָ,
                    סוֹלֶלֶת אֲנִי לִפְעָמֵיךָ
                    בְּדַרְכְּךָ אֵלַי בַּבֹּקֶר זֶה,
                    שְׁבִיל נָטוּעַ אַרְזֵי לְבָנוֹן
                    מְרֻפָּד תַּחַת רַגְלָיךָ,
                    זֵרִים שֶׁל אָבִיב אַהֲבָתִי
                    מְקֻשָּׁט חַמָּנִיּוֹת 
                    מִכֹּל גְּוַנֵי נִשְׁמָתִּי, 
                    צְלָלִיתְךָ קְלִילָה
                    מִתְחַדֶדֶת לְעֵינַי הַלַּחוֹת
                    מִשִּׂמְחַת אַהֲבָה.
                    וּכְּכֹל שֶׁהַמֶּרְחָק מִתְקַצֵּר
                    חֹם גּוּפְךָ הַאֱלֹקִי 
                    עוֹטֵף אֶת כֹּל כֻּלִּי 
                    בְּקוֹלְךָ, בְּקוֹלִי
                    עַד קְצוֹת נִשְׁמַתִּי 
                    הָרוֹצִים לְחַבְּקֵךָ

                    כַּאֲשֶׁר צוֹפָה בְּפָנֶיךָ
                    רֹאָה אֶת הָאֹשֶׁר
                    נִגָּר עַל לְחָיֶיךָ 
                    אַף גַּם אֶת הַחִיּוּךְ,
                    הַמַּבָּט, הַלֵּב הַפּוֹעֵם.

                    רוֹצָה לִכְתֹּב לְמַעַנְךָ
                    שִׁירִים שֶׁיְּנַתְּבוּ לְךָ אֶת הָאֹשֶׁר אֵלָי
                    אָנָּא בֹּא אֶל חוֹפַי
                    כְּמוֹ הַגַּלִּים הַנּוֹשְׁקִים לַחוֹף
                    הַבֵּט אֶל אֲמִירֵי הָעֵצִים
                    הַנָּעִים כֹּה וָכֹה בָּרוּחַ
                    וּבַעְלוֹתִי עַל יְצוּעִי
                    כְּמוֹ עֹלֶה אַתָּה עִמִּי

                    חוֹלֶמֶת עָלֶיךָ
                    וּבְכֹל חֲלוֹם מִצְטָרֵף אֵלַי דְּיוּקָנְךָ 
                    הִשָּׁאֵר בַּחֲלוֹמִי אַל תֵּעָלֵם
                    רוֹצָה לְהִתְהַדֵּק חָזָק
                    לְהִתְכַּנֵּס אֶל בֵּין זְרוֹעוֹתֶיךָ 
                    לִהְיוֹת לְכוּדָה בְּתוֹכְךָ
                    וְאַתָּה בְּתוֹכִי
                    שְׁבוּיָהּ בָּאַהֲבָה הַמְעוּרְפֶּלֶּת
                    וּמְצַיֶּרֶת גַּעֲגוּעִים

                    דרג את התוכן:
                      7 תגובות   יום שני, 27/4/20, 06:54

                      שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת
                       

                      שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת הֵם שׁוֹכְבִים דּוּמָם
                      לְלֹא חַיִּים סִיְּמוּ מִלְחַמְתָּם.
                      נִסְתַּיְּמוּ חַיֵּיהֶם בְּטֶרֶם זְמַן.
                      צְעִירִים כָּל כָּךְ הָיוּ
                      תָּוֵי פְּנֵיהֶם כְּשֶׁל נְעָרִים
                      שְׂעַר זְקָנָם אַךְ לֹא מִכְּבָר צִמַּח.
                      לְעוֹלָם לֹא יִזְדַּקְּנוּ
                      לְעוֹלָם יִשָּׁאֲרוּ כְּפִי שֶׁהֵם נִרְאִים
                      בִּתְמוּנָתָם הָאַחֲרוֹנָה
                      שֶׁצֻּלְמָּה וְנִתְלְתָה עַל קִיר הַסָּלוֹן,
                      כְּאִלּוּ הֵם עוֹד קְצָת חַיִּים עִם הַשַּׁכּוּלִים.
                      וְלוּ רַק בְּאֶמְצָעוּת הַתְּמוּנָה.
                      הַתְּמוּנָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁצֻּלְמָּה
                      בְּטֶרֶם לֶכְתָּם אֵלֵי קְרָב;
                      בְּטֶרֶם אֱלֹהֵי קְרָבוֹת
                      יִקַּחָם אֵלָיו לָרְקִיעִים.
                      קִבְרֵיהֶם כְּכָל קֶבֶר אַחֵר
                      בּוֹ נִטְמָן כָּל שֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתוֹ.
                      אַךְ שְׁעָתָם הִגִּיעָה מֻקְדָּם מִדַּי מֻקְדָּם נוֹרָא!
                      בְּאֹפֶן נוֹרָא בָּאָה שְׁעָתָם!
                      שֶׁלֹּא כְּמוֹ כָּל אֶחָד אַחֵר
                      אֲשֶׁר נִקְבַּר בַּמָּקוֹם שֶׁנִּבְחַר
                      בָּאַקְרַאי בְּבֵית הָעַלְמִין,
                      הֵם מְכֻנָסִּים כַּחֲבוּרָה.
                      שְׁכֶֹבֶת אַחִים-נוֹפְלִים גַּם יַחַד. 
                      זוֹ "הַשְּׁכוּנָה" הַפְּרָטִית
                      שֶׁל הַהוֹלְכִים בְּטֶרֶם עֵת.
                      בְּטֶרֶם עֵת ...
                      אוּלַי אַף זָכוּ לִטְעֹם
                      חֹם חִבּוּקָהּ שֶׁל אוֹהֶבֶת,
                      בְּהִצָּמֵד בְּשָׂרָהּ הַחַם אֶל שֶׁלּוֹ.
                      אוּלַי אַף לֹא יְדַעוֹ אִשָּׁה.
                      אָדָם שֶׁלֹּא יְדַעוֹ מֵעוֹלָם אֶת חַוָּה.
                      נֶאֶסְפוּ אֶל חֵיק הָאֲדָמָה 
                      תַּחַת שֶׁיָּבוֹאוּ אֶל חֵיק הָאֲהוּבָה,
                      וְזֶה לֹא צוֹדֵק,
                      זֶה בְּנִגּוּד לְדֶרֶךְ הַטֶּבַע.
                      הַכְּתוּבִיּוֹת עַל קִבְרָם מְסַפְּרוֹת אוֹדוֹתָם,
                      וְהַכָּתוּב, כְּמוֹ פְּרָטִים בִּתְעוּדַת זֶהוּת
                      שֶׁחֲקוּקִים בָּאֶבֶן הַפְּרָטִית שֶׁל הַנּוֹפֵל.
                      מֵתִים הֵם.
                      וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתָּם מֵתִים גַּם הֵם
                      אֵצֶל הָאַחְרוֹנִים הָרוּחַ הִיא שֶׁמֵּתָה,
                      יְכֹלֶת הַשִּׂמְחָה הִיא שֶׁמֵּתָה
                      בְּלֶכֶת הָאָהוּב מֵעִמָּם.
                      אָמְנָם חַיִּים הֵמָּה
                      הַנּוֹתָרִים אַחֲרֵי,
                      אַךְ גַּם קְצָת אוֹ מְאֹד מֵתִים
                      עִם הַמֵּת.
                      לֹא נִשְׁכַּח אוֹתָם,
                      אֶת תּוֹשְׁבֵי "הַשְּׁכוּנָה",
                      שֶׁכְּמוֹתָהּ פְּזוּרוֹת בְּכָל בֵּית עַלְמִין.
                      הַלֹּא הֵן חֶלְקוֹת הַנּוֹפְלִים.
                      ~
                      יום אחד כשהכל נעצר בדקה של צפירה כולנו עומדים בדומיה 
                      זוכרים בכאב את כל הנופלים במערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
                      השנה לא נוכל לחבק את דוד ורבקה מי-טל כבכל שנה
                      לזכרו של בנם סא"ל אמיר מי-טל שנפל במבצע כחול וחום
                      אמיר מיטל , מ"פ במבצע של"ג, מפקד סיירת גולני ומג"ד 12 במבצע 'כחול חום', נפל בקרב בפשיטה על מחנות מחבלים בדרום לבנון , דצמבר 1988. 
                      בן 29 היה במותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחדרה. הותיר אחריו הורים,דוד ורבקה - אחות ואח - מיכל ושי
                      שלושה חודשים לאחר שאמיר נהרג ילדתי את בני השלישי וקראתי על שמו אמיר - ומאז יש את אמיר הגדול ז"ל שהוא פטרון לאמיר הקטן שלי ''<3
                      בתמונות -
                      סא"ל אמיר מי-טל
                      נר לזכרו 
                      שדרת אמיר שהוקמה ליד ביתם של הוריו
                      בית העלמין בפרדס חנה

                      *

                      סא"ל אמיר מי-טל יהי זכרו ברוך

                      ''

                      *סא"ל אמיר מי-טל יהי זכרו ברוך

                      ''

                      *שורות שורות בית העלמין בפרדס חנה

                      ''

                      *נר לזכרו של סא"ל אמיר מי-טל יהי זכרו ברוך

                      ''

                      *השדרה על שם סא"ל אמיר מי-טל יהי זכרו ברוך ליד בית הוריו

                      ''

                      *


                       

                      דרג את התוכן:
                        4 תגובות   יום שלישי, 21/4/20, 07:21

                        ''

                        מָחוֹל הַחַיִים

                        אוּלָם מָחוֹל
                        גּוּף אֶל גּוּף יַבִּיעַ אוֹמֵר,
                        גּוּף אֶל זוּלָתוֹ, גּוּף אַחֵר.
                        מָקוֹם לֹא  לוֹ.
                        מָחוֹל? מָה לוֹ לְלֹא רַגְלַיִם?
                        "מָקוֹם כֵּן לִי"!  יֹאמַר לֹא יִטֶּה אֹזֶן .
                                           רֵאשִׁית ,
                        יָבוֹא בְּעַד דֶּלֶת רָאשִׁית
                        אֵלֵי זְרוֹעוֹת
                        אִשָּׁה נְכוֹנָה לְאוֹסְפוֹ אֵלֶיהָ.
                        גּוּפוֹ בָּגַד בּוֹ,
                        לֹא רוּחוֹ -
                        לֹא תִּשְתֹחֵחַ
                        גַּם  רוּחָהּ נִסְעֶרֶת בְּעָצְמַת נֶפֶשׁ
                        רַק אִשָּׁה זוֹכָה לְשְכְמוֹתָה.


                        אוֹסֶפֶת אוֹתוֹ אֵלֶיהָ
                        מֵינִיקָה אוֹתוֹ מְלֹא נִשְמָתָּה.
                        בָּאוּלָם לְשִׂמְחַת רִיקוּד מוּזָר
                        יוֹצְאִים בּוֹ שְׁנֵי גּוּפִים, אַךְ שְׁתֵּי  רַגְלַיִם רַק שְתַּיִים
                        גּוּף שָׁלֵם  וְגוּף  פָּגוּם אֵלֵי מָחוֹל פָּרוּעַ
                        שֶׁל אַהֲבָה קְצָרָה , נִסְעֶרֶת, רָעַבְתַּנִית.
                        בִּלְתִּי תְּמִימָה.
                        הִיא   תִּרְכֹּן עַל אַרְבַּעוֹתֵיהָ
                        וְהוּא מֵאֲחוֹרֶיהָ  וְעָלֶיהָ -
                        כְּמוֹ יֵדַע אוֹתָהּ וְהִיא נוֹדַעַת לוֹ
                        בְּכָל רוּחָהּ, בְּכָל גּוּפָהּ -
                        תֹּאהַבֵנוּ
                        הוּא נָחוּשׁ אֵלַי מָחוֹל
                        נוֹטֵשׁ מַהוּת, מוֹסְרָה בִּיְדֵי  מַלְכָּה.
                        עַד תִּעַף
                        עַד יִעַף.

                        וּכְבַר הֵחֵלָה
                        כְּמִיהָה לְיוֹם מָחוֹל  הַבָּא.
                        אַךְ מִי יָדַע?
                        פְּחָדִים יִפְקְדוּהוּ,
                        אֶת הַשְּׁנַיִם:
                        אוּלַי מָחוֹל  אַחֲרוֹן הוּא זֶה שֶנִרְקַד הַיּוֹם.
                        לְחִבּוּר גּוּפוֹת נִסְעָר-
                        אוֹהֵב אַחֲרוֹן
                        וְלֹא עוֹד יָבוֹאוּ אַחֲרָיו?
                        וְהוּא – אַנָא, לֹא! -  
                        הַאִם לֹא גּוּפוֹ יִבְגֹּד וִיְרַתְּקוּ  לְמִטָּתוֹ.

                        ~

                        נאמנה לו. פנויה לו תמיד, נוטה אוזן למשאלותיו, יש  אשר תחולל האשה

                        מחולותיה גם בלעדיו.עת יאמר לה, ישלחנה:  צאי, לכי  חוללי שם באולם-עולם

                          גם עם אחרים. לכי אל הים אהובך. לכי אל מה אשה תאהבי אך  שובי,

                        היי עמי,  בבוא שעתי לרצות בך.
                        •    
                        ואני, הכותבת,שצפיתי בסרט. לא יכולתי  שלא לראות בו את חיי.

                        כמעט תמונת ראי. אישה אוהבת מחול אני. לא באולם, לא  בבגד  גוף.

                        להוטה למחולות החיים. יודעת כי החיים  חד- פעמיים הם.

                        ומה שלא ארדה מהם לא יהיה לי עוד. שום טיפת  דבש מזדמנת  לא  תמתין לי לנצח, כדי שאלוק אותה.
                        קצרת רוח תגלוש תעבור הלאה..אין רבות כמותה מזדמנות.
                        מחולות-החיים  שאהבתי  נדחים מנשמתי ומגופי מפני עדיפות הגבר שאהבתי.

                        איש שגורלו התאנה לו. עשה אותו נכה. בכל  זאת תאוות חיי הוא. תאון-מחול,

                        גם אם לא  במשמעותו המילולית. גם אם לא באולם עם  אישה ארוכת רגליים.
                        ואני הכותבת אומר :  באהבה שאין גבולות לה, אתן לו  כל מחול שיבקש.

                        כאוות נפשו, כמידת צרכו.
                        אם ירצה לסעור -  אסער ואסעירנו .
                        אם ירצה מחול  ענוג - ענוגות אחולל עמו.
                        כל שיבקש יהי.
                        אך בהתרוקן  אולם מחול!, בעת יגוז חלום-ריקוד-התמסרות, בשוך המיית המוסיקה  המלוות בצליליה, בשלוט הדממה -  
                        נוגות בגדי מחול נטושים,ינוחו  על קולביהם, או מקופלים ברישול מה.

                        עדין  נושאים בחובם חום גופים וריחותיהם נודפים מהם.
                        יתגעגעו  אל גוף אישה לבן, קמור ורך מאד שמילא אותם.
                        ואלה - לגופים גבריים חסונים
                        גם  אני הכותבת כמהה אל הימים הם  שבהם  עמד לימיני  ולשמאלי  

                        לפני ומאחרי  גבר. ויחד  רקדנו  את חיינו
                        גם אני הכותבת כמהה אל ימים שבהם חימם את בשרי המקומר, הלבן  הרך. וריחו דבק  בי
                        אני אספתיו אלי באהבה ובחסד אישה אוהבת מאד ואחממנו.
                        אויה, בהתרוקן  מחול-חלום מדמדומים  שסחפוני אליו. תכבוש המציאות

                        את מקומה ממנו, נעורה ממנו בלב מר האישה שאני, הרעיה שאני,הרֵעה שאני.

                        באחת ירד חושך-ההתדרדרות  אל מציאות  גדושת חרדות וכאב.

                        רדופת הבלתי ידוע. אימת האולי צפוי.
                        בהתפוגג מחול-חלום תישאני   באחת הרוח הרעה אל הווה תובעני, שואב-נוגס  עד  כאב; כתינוק  נועץ לסתות עזות   בפטמת  אם מיניקה.

                        כמו לעקור אותה משדה הוא מבקש.  הווה חסר  סבלנות, כופה עצמו. מזכיר:  אל לך  לשכוח  לרגע חובת התמסרותך לאישך.

                        בכל מאודי אוגרת פירורי כוחותי מוּזָנֵי נחישותי  -  למענו .
                        אלה יחזקוני . אך לעתים - חזקים ככל שיהיו, נחושה ככל שאהיה -

                        יש  ויקרסו  כצוק מכורסם אכול רוחות טורפות -  וים לוחכו בסערותיו הזועמות.
                        אז אשא תפילה: הו אלי, אלי  הטוב שהַימרתָ  לי חיי . אך זאת אבקש,

                        אך מעט אתבע מידיך, עשה שאוכל לשוב תמיד מקריסות-הריסות רוחי,  בהדמות לי כי לא נותר עוד  כוח לתת.
                        עשה  ששוב אזקוף קומה. אתמלא  ברוח.  שוב,חשוקת  שיניים להיות עמו.

                          המחול שבמציאות  הנו כאב בלתי פוסק.. עשה, אלי, שאשרה לו כיעקב עם המלאך.  ואם תמצא לנכון, הענק לי  גם מעט ממנעמי החיים. לא הרבה.

                          כמה רסיסים מתוקים מפעם לפעם .צוק אותם אל  גופי.  שארגיש את נחירי  מתרחבים,חום זורם  בעור גופי, נשמתי שוקקת לאיי-שמחה.
                        אנא, בבקשה.
                        כערבה בוכיה אני בסעור מציאות רעה. מרכינה  ענפיה  בשברון  לב,

                        בכניעות, בזרום הדמעות הבאות ממבוע  לא נלאה
                        קח אותי בזרועותיך  החסונות, יישר אותי,  גבר אלוהי,
                        משוך בכפות ידיך החזקות

                        אך רכות  -  והארך את גזעי. עשה אותי, ערבה בוכיה כמעט לוחכת קרקע  -  לאלון  בזקיפותו האצילה. לא  נשבר מרוח. לא יחת מסערה. נחוש!
                        אנא, בבקשה
                        ~
                        "אני לבדי לא יכולה לשנות את העולם אך אני יכולה להשליך אבן על פני המים כדי ליצור אדוות רבות." האם תרזה


                        ''

                        דרג את התוכן:
                          5 תגובות   יום שבת, 18/4/20, 07:08

                          בֵּין הַשְּׁפִיּוּת לַשִּׁגָּעוֹן


                          רִיקוּד סוֹעֵר ,טֵרוּף בָּעֵינַיִם
                          רֶטֶט בְּכֹל הַגּוּף 
                          מַרְגִּישָׁה
                          כְּמוֹ זוֹלֶגֶת אֶל הַשּׁוּלַיִם
                          כֹּל כָּךְ דַּק - - - - - הַקַּו הַזֶּה
                          שֶׁבֵּין הַשְּׁפִיּוּת לַשִּׁגָּעוֹן,
                          מַפְחִיד לַחֲצוֹת אוֹתוֹ
                          אוּלָם,
                          מְאַפְשֶׁרֶת לַמְשֻגָּע שֶׁבִּי
                          לַצֵאת - 
                          לַצֵאת הַחוּצָה
                          מִתּוֹךְ הַמַּחְלָקָה הַסְגוּרָה. 
                          הַזֵיעָה - 
                          מַתְחִילָה לְהִתְיַבֵּשׁ,
                          פְּעִימוֹת הַלֵּב
                          חוֹזְרוֹת לְקֶצֶב
                          הָרֹאשׁ - רֵיק מִמִּלִּים
                          הֶחָזֶה מִתְּחוּשׁוֹת,
                          שׁוֹמַעַת
                          רַק אֶת הַנְּשִׁימוֹת שֶׁלִּי
                          פְּנִימָה הַחוּצָה
                          הַחוּצָה פְּנִימָה
                          פְּנִימָה הַחוּצָה
                          מִשְׁתַּגַּעַת בְּאִטִּיּוּת זוֹחֶלֶת
                          מְ ה וּ פְּ נֶ טֶ ת 
                          הַמּוּזָה
                          מִתְגַּלְגֶּלֶת בְּמַחֲזוֹר הַדָּם
                          בְּמַעְגָּל חַיִּים 
                          מְעֻגָּלִים בְּעִגּוּלִים,
                          מְתְהַלֶּכֶת
                          בָּחֲלוֹם שֶׁל מְצִיאוּת.
                          כֹּל יוֹם 
                          מְקַלֶּפֶת מִמֶּנִּי שִׁיּכְבָה אַחַת 
                          שֶׁל שְׁפִיּוּת
                          רַק אַ חַ ת
                          וַאֲנִי........

                          ''

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אביה אחת
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            תגיות

                            ארכיון

                            פיד RSS