שירים ומה שבדרך
פוסטים פופולאריים
-
בקיטנה של אלוהים
1/7/16 | 14107 צפיות
-
סְפִינַת הַהַרְפַּתְקָאוֹת
1/11/11 | 3855 צפיות
-
אַתְּ כָּל כָּךְ יָפָה עלה בזכרון
3/4/20 | 262 צפיות
-
מֶדִיטַצְיָה - שִיא הַ-SEA
22/8/10 | 4183 צפיות
-
ליום האהבה -
14/2/14 | 1710 צפיות
-
חֲלוֹם בַּלָּהוֹת וּבְּאוֹתִיּוֹת נוֹפְלוֹת
24/4/13 | 2221 צפיות
תכנים אחרונים
רגלי באדמה - רוחי בשמיים
אומרים על גברים נלוזים מסוימים כי מיד אחרי שהם גומרים לעשות מה שהם עושים לנשים, מה שמכונה "דרך גבר בעלמה" - הם רצים לספר לחברה. ("הייתי אתך במצב אינטימי,נכון? אינטימי זה פרטי אז מה אתה רץ לחשוף הכל -וגם אותי?" כאן אני מוכרחה להכות על חטא. גם אני רצה לספר לחברה! בכל מאודי לחוות ולעשות אותם ולא יכולה להרשות לעצמי' זה לא רק ענין של אומץ אלא גם נאמנות. הם ממומשים רק במילים. (טנבלית, אני?שוכחת שחיים רק פעם אחת?) אבל נתחיל קודם רגוע. על אחד שכן אני מספרת עליו לחברה. מה הוא עושה לי ואיזו קונטרה הוא מקבל ממני. הלוא הוא אהובי, איתן הטבע.... ("כן, כן , אנו יודעים! – קופצים לעומתי החברה – "כן אנו יודעים ! זה המה שמו שלך נו איך קוראים לו ה י ם ! ") וואלה, הפעם צדקתם. חכמים אתם ואתן. אבל בטח לא שכחתם את הכתוב למעלה שהים הוא רק הקדמה פסטורלית למשהו שרצה לספר לחברה ממש חשיפה של דברים אינטימיים.
מתחילה סוף סוף. זה חורף זה? עכשיו ראשית ינואר? שבא פתאום באמצע חורף. (זה חשוב לא? אני אישה! ורצה להיות ...מושכת. לא לגיטימי?) הים היה יפה מתמיד. סירות בכל צבעי הקשת פילסו אט-אט דרכן במים הרוגעים גועשת וסוערת ומשתוקקת. אבל הרגלים שנשארו על האדמה מזהירות מפני תוצאות דברים הכרוכים במימוש מה שעבר לי בראש. כאילו דא, סבתות כבר לא צריכות דברים מסוימים להעשיר בהם את חייהן. ומי הוא החמור שהמציא את האגדה שלסבתות לא בא? יש זקנים בני 30 וצעירים בני 80)בראותי את עצמי, כפי שאני בעיני, מותר לי לרצות דברים שאדם זכאי להם; שאישה זקוקה להם. כי ככה המציא אלוהים את חווה מיד ממש תיכף, יחזור אלי הלחם אמנם רטוב ( זה טוב,רטוב, לא?) אבל יחליף צורה לסלים עמוסים בחלומותי כשהם ממומשים. ומכאן התמונות שיספרו...כי דיברתי יותר מידי. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ הים שלי  גל פרידמן מהמושבה שלי מדלית זהב - בחולצה בצבע בורדו  כמו חוה גם אני מפתה את הים ...בתפוח  כך הייתי כשהייתי קטנה רק שלא היה לי ...אייפון  כמה יופי בריבוע - הא?ובתי קיבוץ שדות ים באופק  ניצוצות כסף  ואלו חבלי התקווה - כמו שֵם הספר שלי שיצא בעזרת השם בינואר  הם יוצאים בספינה לדוג  וזה דג הטונה - דג גדול גדול - בטוח כבר אכלו אותו במסעדה הקרובה בקסריה 
 יש מכתב בבקבוק ויש אוניה בבקבוק  היה גם סרטן אחד  והשמש שמדליקה את הארובות  עורב אחד ודי  שלח חלתך על פני המים וכך יבואו הדגים  כך זה בשקיעה  ושנה אזרחית טובה ונפלאה  · |
טִפְטוּפֵי אַהֲבָה אַתָּה הַמּוֹשֵׁךְ בָּחוּטִים וַאֲנִי הַמּוֹשֶׁחֶת בְּמִכְחוֹל, נֵצֵא לְרִיקוּד סוֹעֵר מִשְׂחָק מַקְדִּים, שֶׁל חֹשֶׁךְ וְאוֹר. נִגַע בַּקֶּסֶם הַנִּפְלָא נִיצוֹר צוּרָה נֶעֱלָמָה בְּצִבְעֵי תַּבְעֵרָה - אוֹרְגַזְּמָה בְּעִיצוּמָה. יִנְשוֹם הַבַּד על הַכַּן , יַרְאֵה לָנוּ אֶת הַטֶבַע הַנִפְלָא שֵאֱלֹהִים בָּרָא, בְּטִפְטוּפֵי הַאַהֲבָה שֶלִי - שֶלְךָ. ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~  |
חשיפה: אני יוצאת מן הארון!
הגיע הזמן שאחשוף דבר ששמרתי שנים בבטן. כמוס כזה. לידיעתי בלבד! אלא מה? יש בעיה קטנה: מידי פעם אהובתי שאני כה תלויה בה הולכת לרעות בשדות זרים. לעיתים נעלמת! דווקא כשאני מאד מאד זקוקה לה.
אני תרה אחריה , לא תמיד מוצאת אותה . כמה שאני מחזרת אחריה, רוצה לאהוב אותה. לתת להעניק לה חום ואהבה . אך היא חומקת! רצה אחריה בכל מקום אפשרי, בשמורות טבע, בחופי הים, בכל הגאיות וההרים . אבל היא משחקת איתי מחבואים. אומרת בצער לעצמי: אם היא נוטלת ממני לעיתים חירות זה לא חייב להעשות לתקופה ארוכה כל כך. הדבר פשוט מכניס אותי ללחץ. מרגישה עצמי מיותמת בלעדיה , כל כך רגילה אליה! כשהיא לידי, לצידי, אני נמסה, היא מענגת אותי כל פעם מחדש ואני מחזירה לה אהבה וחום כדי שהיחסים ביננו יהיו הדדיים.
לוחצת על דוושת ההאצה כדי להשיגה אם נמלטה ממני רחוק בדרך. את כל חושיי אפעיל כדי לאתר אותה. עיניי מאכזבות ולא מוצאות. אוזניי לא ממלאות את מה שהטלתי עליהם מרחיבה את נחיריי – ונאדה! אולי אני תתרנית.
אבל יש ואני משלימה שהמאהבת שלי מנצחת במשחק, כשבא לה לברוח ממני. להשתעשע אולי במצעים אחרים. כן, אני חושדת שהיא בוגדת בי. מדוע היא נוהגת כך? הרי בלכתי לישון אני לוקחת אותה איתי, אוספת אותה אלי מכסה אותה ברוך. רק שיהיה לה חם ונעים. כה רוצה להתעורר עִימה בבוקר לקראת עוד יום נפלא מלא אהבה ואהבים. אני מדברת אליה ברוך ובנועם, ממש מתחננת שתישאר עמי, ללא גיחות אל מחוזות נעלמים ממני. נושקת לה ומבטיחה לה שאתפור וארקום לה את מיטב המחלצות שתיראה במיטבה, שתהיה אפילו עוד יותר יפה ומושכת בעיניי האחרים. מפנקת אותה! בחג האהבה אקנה לה גם בושם מיוחד , אולי "מירקל פור אבר" אזליף ממנו על עורה. היא תשמח , בידועה כי שובל הניחוחות שיאפוף אותה ישגע אולי אחרים. אבל היא תשאר איתי! זורה עליה את אהבתי. כדי שתשאר עִמי לעולם!
"מוּזָתִי הַמֻפְקֶרֶת"
ּכְּשֶהִיא שָבָה אֵלַי "אַתְּ יְכוֹלָה לְטַיֵּל בִּמְחוֹזוֹת אֲחֵרִים לַטְפִי אוֹתִי בִּתְחוּשָה תָּמִיד תְּנִי לִי אֶת הַהַרְגָּשָׁה שֶאַת עִימִי שֶתֵּעַנִי לִי בְּכֹל עֵת שֶאֶצְטַרֵךְ לַךְ אָנָּא! |
|
סוף נובמבר ראשית דצמבר. הבחירות בארה"ב מאחורינו. מי זוכר אותן.... הפריימריס של הליכוד והעבודה מאחורינו ליברמן עשה "ניקוי ראש" לרשימה שלו. ברשימת העבודה החלו התקוטטויות. רק הבחירות עוד בדרך וזו תהיה דרך ארוכה לצערי מלאה וגדושה חילופי דיבורים קשים. רק שיזהרו פן הפגיעה ביריב פוליטי ומתחרה בבחירות תפגע בכולנו,כלומר בישראל. זה כבר קצת קרה בימים האחרונים. אנחנו מתחילים את החורף אמנם כבר היו כמה גשמי ברכה אבל בכל זאת הקיץ הישראלי מסרב ללכת . אנו שונים מכל העולם. למה? ככה! אבל לפחות -למרות כל הצרות – אנו בני מזל. אין לנו צונאמי שהורגים מאות אלפים וגורמים לחורבן ולא הוריקנים שגורמים לדברים דומים. הים הולך יחף, לא נועל את מגפי החורף,הוא בודד כמוני, לפעמים. כדי לא להותירו בגלמודיותו , אני משתדלת להגיע פעמים אחדות בשבוע. יודעת: הוא זקוק לי בדיוק כשם שאני זקוקה לו. אנו מפרים זה את זה. מגיעה כמובן עם הנייד תמיד צמוד אלי כשהוא בעיקר על תקן של מצלמה מה שנפלא בים הוא שתמיד הענק הזה מגיב אלי נכון, חבר שקט,לעתים; רֵעַ סוער וגועש לפרקים. רואה ומבין הכול, חלק ממה שהוא קולט כומס לעצמו, חלק הוא מציג לי כמתוך מראה, מרכך את ההשתקפויות ומקהה את הקצוות החדים, כך אני זוכה רק לחלק שאני יכולה להכיל, עם מנה נבחרת כזו תמיד אוכל להתמודד . כחבר טוב הוא מחזק ומתחזק אותי; ולכן גם מצליח לקלוט ולהעצים את תחושותיי ותשוקותיי. גם משחרר-מרוקן ממני תחושות זעם או תיסכול. משוחח עמי, לעת שמחה או עצב, בשפתו המרגיעה והבוטחת, שאיננה זקוקה באמת למילים.. לעולם לא ישלח בי חיוך מאולץ כמקובל לעתים על אנשים. לעולם לא ישגר אלי מבטים חסרי סובלנות מעבר לכתף; כאומרים: "נו, הגיע הזמן כבר! אין לי כוח, אולי תלכי כבר..?" הוא מזהה צרכיה של אישה לחיבוק מגן עוטף מבקיע חודר דרך העור הרגיש למעמקי הנשמה. כך ינהג בי בכל מצב רוח השורה בי בבואי אליו. ואני? אני כאישה הטובעת באהובה הנחשק נמסה בין זרועותיו. ~ ~ ~ ~ ~ ~ אביה סוגרת נובמבר  המון "עשן" מהארובות - העננים נשאבים אל תוך הארובות  איפה זה? תאילנד? לא ולא ! שדות ים שלי  בכל קטע - צבע אחר  ועוד צבע - אלוהים צובע בכל מיני צבעים  כשהייתי ילדה גם ירדתי כך לחוף אבל עם...מצופים  השתקפות הסלעים - העננים - הארובות  כבשתי את החוף - תקעתי דגל - הצבתי לי כסא  השחפים נראים שם במים - צווחו וצווחו  *  משוטים מושיטים ידיים למעלה בשלל צבעים  הוא הזכיר לי את הדמות של "משה אופניק" מרחוב סומסום  הותרתי את לבי שם אולי מישהו יאסופותו  מאחורי עץ התמר  ההתנפצות  שני הדייגים - בלי חכה הם תופסים דגים  תראו איזה צבעים  הטלטאביז הירוק היה זרוק על הסלע - לקחתי אותו לבית חולים לבובות..בביתי  |
פָּתְחָה אֶת הַקּוּפְסָא נוֹתְרוּ הַשְּׁבָרִים שֶׁבְּמֶשֶׁך שָׁנִים אָסְפָה. פָּחֲדָה לָזוּז יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה, שֶׁלֹּא תִּפְגַּע בְּאֲחֵרִים. כֹּל מַה שֶׁנִּסְּתָה לַעֲשׂוֹת לֹא צָלְחָה הִיא הָיְתָה רַק הַמְּחִצָּה בֵּינֵיהֶם. זָכְרָה לְדַבֵּר רַק בֵּין הַשְּׁתִיקוֹת וְגוּפָה הִתְעַרְטֵל כְּמוֹ נָחָשׁ עַל הָעַמּוּד הֵעִיזָה וְהֵזִיעָה וְהִיא - רַק גּוּף בְּלִי נְשָׁמָה. הֵם תָּקְעוּ מַבְּטֵיהֶם עַל עַכּוּזָה,שָדֵיהָ,יְרֵכֵיהָ . הֶחְלִיטָה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הַזּוֹנָה שֶׁל כֻּלָּם סָפְגָה מַסְפִּיק מַהֲלֻמוֹת בְּחַיֶּיהָ הַקְּצָרִים.
הִיא -
רַק בַּת עֶשְרִים וּשְתַיִם שָנָה. * * *  * * * |
לְפַזֵר מִילִים כְּשֶׁשְּׁחֹר הַלַיִל יָרַד הֶמְיָּת הָרוּחַ חֲרִישִׁית מַחְנִיקָה, נָשְׂאָה אֶת הַכְּאֵב בִּדְמָמָה נִרְעֶשֶת . הַיּוֹם, הַבֹּקֶר - הַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה כֵּן ! כֹּל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ. חוֹשֶבֶת שֶ - בָּאתִי לַעוֹלָם רַק כְּדֵי לְפַזֵר מִילִים אֲבָל מִמֵילָא הַרוּח יְכוֹלָה לְפַזֵר אוֹתָם בְּכֹחַ עָצְמָה
נוֹסֶקֶת עִם שִׁירִים
נוֹסֶקֶת עִם שִׁירִים מִלִּים נֶאֱחַזוֹת בִּי אֲנִי בָּהֶן עָצְמָה מְרַפֵּאת. כָּךְ אֲנַחְנוּ כַּדּוּר פּוֹרֵחַ יֵשׁ שֶׁאֲנַחְנוּ מָטוֹס סִילוֹן הוּרִיקָן, מִתְנַגְּנִים בִּי וַאֲנַחְנוּ אֶחָד. מִשְׁגָּל מַלְהִיב תָּו וְעוֹד תָּו מַנְגִּינָה עוֹטֶפֶת. אֵיךְ שֶׁאֲנִי מְכִילָה אוֹתָן וְהֵן אֶחָד אִיתִּי. |
הַשִּׁירִים שְׁזוּרִים בְּחַיַּי כְּחַמָּנִיּוֹת הַמַּבִּיטוֹת אֶל הַשֶּׁמֶשׁ אוֹסֶפֶת כ"ב אוֹתִיּוֹת בְּצַּוְתָּא וּלְבַד הֵן חַיּוֹת. כָּמוֹנִי - הֵן פּוֹרְצוֹת גְּבוּלוֹת מַעֲמִיקוֹת, מַרְקִיעוֹת, גּוֹעֲשׁוֹת וְקוֹצְפוֹת, גַּם מְכַוְּצוֹת, לְבַדִיוֹת כְּמוֹ לְעִתִּים עַל עַרְשִׂי בְּלַיְלָה מְבִּיעוֹת רְגָשׁוֹת, מַחְשָּׁבוֹת, תִּקְווֹת, אַכְזָבוֹת מְגַלּוֹת, מִסְּתִירוֹת לְעִתִּים רֵיקוֹת מִכֹּל כְּמוֹ לֵב אִשָּׁה אַחֲרֵי אַהֲבָה לֹא מְמֻמֶּשֶׁת אֲבָל כִּמְעַט תָּמִיד גְּדוּשׁוֹת חֶדְוָת יְצִירָה מַבִּיעוֹת. כְּשֶׁאֲנִי בֵּינֵיהֶן מְחוֹלֶלֶת לְעִתִּים, מִתְהוֹלֶלֶת מִתְּכַּוֶצֶת הַזִּכְרוֹנוֹת הַנֶּאֱסָפִים בְּתוֹכִי נִשְׁמָרִים וּנִטְמַעִים בֵּין הַשִּׁירִים וְתַהְפּוּכוֹת הַחַיִּים לְעִתִּים - מוֹצֵאת בִּי מְעַט מַעֲלוֹת וְ - רוֹגַעַת. ~ ~ ~ ~ ~  צילמתי את החמניות בחניה ב"על הים" שדות ים - על מכונית של חתן כלה |
הורוסקופ מבטיח - הורוסקופ לא מקיים אני מוכרח להתפרק! אם לא תיעני לצרכי אחשמל אותך מבפנים. תאמיני לי זה בכלל לא יעשה לך את הכיף שאת רוצה וחוץ מזה לא חבל על בזבוז האנרגיה והמשאבים שהתפרקותי יכולה להעניק לך?" דגלם היא השיגרה והמרובעות בדיוק כמו אותם כבסים שאני תולה מידי יום שני, רביעי ושישי על חבלי הכביסה בחצר. תמיד תראו אצלי שורה של תחתונים נשיים ובוקסרים גבריים, שורת ג´ינסים, שורת חולצות, גרביים, הכל מסודר לפי סוג הלבוש ולפעמים גם על פי הצבע לעולם הם לא יהיו מעורבבים לא אכניס אותם לסערה של ערבוביית רגשות. מרובעת,נו.... ולא הרגיעו-סיפקו אותו כנדרש. רותחת בשל הצורך המחשמל להגשים פנטזיות, רק שלא יודעת מהי פנטזיה,איך היא נראית. הגם שבהורוסקופ שלי תמיד כתוב ש"כל הפנטזיות שלך יתגשמו" , כמו רישום שחור, מריחת פחם. אז בעצב רב מרימה ידיים ומחליטה לוותר.
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
 ~ ~ ~ ~ ~ |
כאלה אנו האנשים, לפעמים אנו חושבים שכבר ראינו כל מה שרצינו לראות בעולם הגדול. או לחילופין למרות שראינו הרבה אנו כמהים אליו עוד ועוד מתים לחטוף מיופיו ומנעמיו כמו זוג צעיר מלא הורמונים שאינו יודע שובעה ועייפות. מה שקצת טפשי מצדנו הוא שלעתים יש לנו אוצרות ממש יפים מתחת לאף, כמעט מאחורי הגדר של ביתנו ובכלל לא מסתערים עליו למרות שהיופי הזה זמין ומזמין כבר המונמון זמן. אז בימים אלה זה מה שקרה לנו: גילינו את אמריקה זאת אומרת את מערת הנטיפים.. את היופי החוגג הצבעוני הזה,מנפלאות הטבע וכמו שתמיד תמיד תמיד לכל דבר שאנו עושים משתתף גם הדמיון בעשיה אפילו כשגבר ואישה מתעלסים בהמון אהבה ותשוקה ולמרות שהם צמודים למרות זאת גם במצב הזה המושלם, אשר לכאורה אין עילאי ממנו, גם אז הדמיון שלנו פורץ אל בין הזרועות הלופתות זו את זה פורץ ועובד שעות נוספות ועושה את היפה בלאו הכי להרבה-יותר-יפה אפילו עד כמה ההקדמה צריך משחק מקדים לפני התחלת המעשה,לא? אז הנה מגיעים אל עצם המעשה. מערה קטנה ודמיון גדול - כשהגענו למערת הנטיפים חשבתי שרגלי ניתקו מן המציאות ומישהו אחז בי ונשא אותי בְּרוֹך אל עולם האגדות, המון צבעים וצורות אשר כדי לברוא אותם צריך להיות לא רק יוצר גדול אלא גם מחונן בשאר נפש, אהבה, חושניות ומקוריות עם התכונות האלו הוא יוצר את הנטיפים (סטלקטיטים) הנולדים מן התקרה וכלפי מטה ואת הזקיפים שראשיתם בקרקעית והם שואפים למעלה.( סטלגמיטים) פתאום נזכרתי בימים ההם , כאשר ילדי היו קטנים. הייתי עושה איתם ארמונות חול רוויי מים ולעתים לבשו צורה של נטיפים. אבל מה היא אמא עבריה מן השרון וילדיה לעומת אבא-טבע. בתוך רגעים אחדים בתוך מערת הקסמים הזו נעשיתי מהופנטת ושבויה בשלל המראות מחליפי הצבע טיף-טף, ניגרת טיפה ועוד אחד ועוד רבות ונולדים הנטיפים זה הריון ארוך מאד כדי לגדול בסנטימטר אחד בזקיף נמשך 40-50 שנה. עודי מתהלכת שם טפטפו עלי שתי טיפות. נבהלתי לי: "אמא'לה מה יהיה אם עוד מעט אהפוך גם אני לזקיפית?" צועדים אחר המדריך, המראות שפגשנו לבשו "דמויות" רבות שם ראיתי שם את קופיקו וגם את דרדסבא, היה גם האריה מלך החיות, גם חתן וכלה גם הקפיטול וגם עוד משהו שלא יפה לקרוא לו בשם המפורש.בטח שאל לה לאישה צנועה ומהוגנת לבטא את מחשבתה עליו. אבל התמונה למטה מדברת בעד עצמה . ותתבישי את שם במחשבות שלך.... הזקיפים והנטיפים יוצרים צורות שרק בטבע זה אפשרי כך - ללא מגע יד אדם "פגשתי" שם נטיפי "מקרוני" ונטיפי "גזר" גם "אוזני פיל" ראיתי גם "עיר של פגודות" ושלל של פסלים.( ראיתי כמה זקיפים הנושקים לנטיף ומתחברים לעמוד - הנטיפים לרוב דקים וחלקים. הזקיפים - עשירים בצורות. מה נאמר ומה נדבר היה יפה מאד. היה חומר לכתוב חיבור לדרישת המורה בבית הספר. לא רק המערה מגוונת ראות גם הטיול בכללו. כי תיכף מעולם הדמיון הכאילו מנותק מן המציאות לקחו אותנו אל המקום שמשקף ולעיתים מטריד את מציאות חיינו. המשכנו לבנין הטלויזיה ערוץ 2 מחלקת החדשות. והנה אנו הקרתנים למדנו עובדות שבלעדיהן חיינו לא היו נחשבים חיים.. וללעג ולקלס היינו נעשים בעיני נכדינו או נינינו. מה אתם יודעים! במשך שעה הראו והסבירו וביארו דברים העומדים ברומו של עולם למשל היכן יושבת יונית לוי בחדשות השעה 20:00 ושאר מגישי החדשות בשעות אחרות של היממה אחרי שסתמו לנו את החור הזה נו... החור בהשכלה - ואחרי שכבר ידענו היכן יושב כל מפיק ועורך ומה בדיוק הם עושים כשהם יושבים שם היינו מסוגלים לכתוב עוד חיבור שנושאו הוא "ערוץ 2, ראיתי את הכיסא שיונית מחממת ועד דברים - היה נורא מעניין. עכשיו נעבור לפרסומות" סיימנו את המסע במנזר השתקנים. יפה מרשים. (לרגע.... יותר מרגע איני מסוגלת לשתוק. אל תגזימו עם הדרישות שלכם!) סוף החיבור:"...ואחרי זה שבנו הביתה שמחים ומאושרים. גם עייפים. אבל מרוצים. והכי זה שראינו איפה מתמקמת הנטיפה יונית לוי ואיפה מזדקף לו דני רופ. שבת שלום. ~ ברוכים הבאים למערת הנטיפים בתוך המערה - תראו איזה עולם חלומות אגדי *
בכניסה נחשו מה מחזיקות האצבעות? אה, כן מיקרופון .אחרת איך יעביר אלינו כתבנו
את רשמיו המופלאים? - תצביעו לי בדה וויס?
ברגע שנכנסנו על תחזית מזג האויר היה סוער וקודר שמואל מחייך בהנאה הנה בא החורף.אמרתי לו מה מחויך כאן? יהיה לי נורא קר - ומה על הים? 
*הראל עושה לנו סיור המנזר בלטרון מלא הוד ושתיקות  בפנים  ממני שבת שלום
וזה....האיש באדום :) זה שפעם צעק אלי "רוצי (אלָי) שמוליק קורא לך".  *
ו...אנטנה בבנין הטלויזיה
כְּשֶׁעָצוּב - הַדְּמָעוֹת הוֹפְכוֹת לִהְיוֹת זְקִיפִים וּנְטִיפִים עַל אֶבֶן מַשְׁאִירוֹת חוֹתָמַן. לְאֹרֶךְ זְמַן נֶאֱסֶפֶת דִּמְעָה וְעוֹד דִּמְעָה הַכְּאֵב - לֹא תָּם. (שיר ישן....עצוב של פעם) :)) |
פרופיל
תגיות
ארכיון
תגובות אחרונות
-
שטוטית
בתגובה על יֵשׁ תִּקְוָה!
-
שטוטית
בתגובה על שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת
-
אביה אחת
בתגובה על לָךְ הַצּוֹעֶדֶת עַל חוֹף
-
sari10
בתגובה על מָחוֹל הַחַיִים
-
* חיוש *
בתגובה על בֵּין הַשְּׁפִיּוּת לַשִּׁגָּעוֹן
-
sari10
בתגובה על קצת קצר-צרים ולא קשורים
