שירים ומה שבדרך
פוסטים פופולאריים
-
בקיטנה של אלוהים
1/7/16 | 14136 צפיות
-
מִשְׂחֲקֵי הָאַהֲבָה
19/5/18 | 969 צפיות
-
כְּאֶגְלֵי הַטַּל
21/5/14 | 1096 צפיות
-
אִשָּׁה מוּל הַיָּם
7/3/12 | 4174 צפיות
-
לֵילוֹת קֵסָרְיָה 12.8.09
15/8/09 | 3209 צפיות
-
לֵילוֹת קֵסָרְיָה - 19.8.09 - אחרון ודי
20/8/09 | 4690 צפיות
תכנים אחרונים
"חייה כאילו אין מחר. למד כאילו תחיה לנצח." מהטמה גנדי * לֹא דַּי בְּדֹפֶן בַּרְזֶל, חוֹמָת בֵּטוֹן עָמוּסָת פְּרָצוֹת וַאֲנִי מִתְרוֹצֶצֶת בֵּינֵיהֶן, לִסְכוֹר בְּאֶצְבַּע לְמָלֵט אֶת הָרָעָה. מָשָבֵי אֲוִיר צוֹנֵנִים כְּבָר לֹא חוֹלְפִים כָּאן מֵירוּץ אַחַר מַחְסוֹם בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי. ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
המשכנו במסע כומתה עם רמי ונעמי לכוון המיזורי נסענו לגשר המוביל מ-NEBRASKA ל-IOWA הגשר עובר מעל המיזורי - גשר להולכי רגל. בכניסה  *  הגשר למעלה  המיזורי מלמעלה  הגשר מהצד השני - כשהיינו במסעדה  מהצד של המסעדה - תפסתי ת'פסל  כאן צעדנו  שמואל והגשר  * המיזורי צילמתי גם מימין הגשר וגם משמאל  וזה הגשר למכוניות מעל המיזורי  * סירת פדלים נראתה ממרחק  השלטים לאורך הגשר  *  *  *  פלג קטן של הנהר  ג´וגינג על הגשר הם הגיעו מ-IOWA  וכמו שאני מצלמת את סלסלי הכסף בים שלי - גם בנהר  *  מאד אהבתי את העצים בעירום ליד המיזורי  *  בדיוק הגיע נשר ונכנס לקן - לא הספקתי לצלם אותו  בשני הצדדים גם של NEBRASKA וגם של IOWA יש שקיות לאיסוף הצרכים של הכלבים  וזה הגבול על הגשר  ולרמי יש בדיחה - אם כלב עשה את צרכיו על הגבול - מי צריך להרים אנשי IOWA או NEBRASKA כי הקנס ב-IOWA זול יותר, עניתי לו שנראה לי בגלל שישנה ירידה לכוון IOWA , ה"קקי" מתגלגל ואנשי IOWA צריכים לאסוף. ומהצד של IOWA לכוון נברסקה שוב פגשנו על המיזורי את אווזי הבר  על שפת המיזורי  ובמים  שמואל הולך לכוון האווזים  *  ואם אני מצלמת דייגים בשדות ים שלי - גם על המיזורי ישבו להם שניים - רגועים לחלוטין - אחד פיצח גרעינים - שאלתי למי הוא מחכה ואמר שלקרפיונים ולדגי השפמנון  *  המון זרזירים על העצים  וכך חצינו את הגבול ל--IOWA גם לא היינו צריכים דרכונים  אלו הבתים ב-IOWA  וכך רואים את הבתים בנברסקה מהצד של IOWA  בדרך חזרה רמי הראה לנו בתים מהמאה ה-19 ממש טירות צילמתי מהמכונית  *  *  *  פַּעַם, עַתָּה הַנְּתִינָה עֲצוּמָה – ואֲנִי נִשְנֶקֶת. ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
עוד מעט נצא לעוד טיול לשמורת טבע שבוע נעים אוהבת את ליאונרד כהן ואת הקישור ליוטיוב שלח לי ג'י אר על מנת להצהיל רוחי בגולה תודה לך ג'י אר יקר ותודה על הכל |
מִתּוֹךְ סֵפֶר ירמיה: "בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בְּבֶטֶן יְדעתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדשְתִּיךָ" בְּרֵאשִׁית הָיִיתָ תְּנוּעוֹת עַזוֹת תּוֹבְעָנִיוֹת מִן הַנִקְבִיוּת שֶׁלִּי. טוֹבֵעַ בְּמַיִם מוּגָנִים מְגִינִים. גּוּף אֶחָד אִתִּי, כְּשֶׁחָלַפְתָּ עַל פְּנֵי הָעִתִּים סָמוּךְ אֵלַי צוֹלֵחַ עוֹנוֹת, חַשְׁתִּי בְּךָ עוֹד הָיִיתָ מְאֻגָּד בִּי. וּמִינֵי אָז וְעַד - נִצְחִי בְּקֶשֶר הַדָּם . וְהַיּוֹם יֶלֶד קָטָן שֶׁלִּי מַלְּאוּ לְךָ עֶשְׂרִים וְאֶחָד אֲבִיבִים עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים אִמָּא * * * * * 19.3.2010 * אמיר נולד במשקל של 4.500 ק"ג ישר התחיל...ללכת:) צירוף הגיל 21 כמעט כמו השנה 2010 עוד מעט משתחרר מהצבא לאחר שלוש שנים ומקווה שהוא יהיה לי מקור גאווה כמו אֶחיו הגדולים העמיד את עצמו למכירה השובב
זה הקטן גדול עכשיו  עובד על הגוף שלו במכון כושר:)  אמיר וליאור בונים את הגדר החדשה  ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ *
 * * * * * *  השם אמיר - נבחר בגלל הערצה לסא"ל אמיר מיטל להלן הקישורים לפוסטים המספרים את הסיפור * * את הוריו של סא"ל אמיר מיטל אני פוגשת כמעט מידי שבת בחוף הים של קסריה - ואנחנו משפחה אחת * היום בבוקר קיבלתי מייל מדוד מיטל אביו של סא"ל אמיר מיטל וזה מה שכתב לי
דפדפנו והדפסנו את כל המילים והתמונות ששלחת לנו ואנו נפהמים מגודל רגישותך, אהבתך וכישרונך, את אישה נפלאה רעיה מסורה ואם גדולה. מזל טוב להולדתו של אמיר שלך, שלכם ושלנו ומי ייתן ותראי ימים טובים יותר ותשובי מהר עם שמואל בריא ותמשיכי בייצירתך הברוכה והמוכשרת. פסח מתקרב וגם יום הזיכרון בפתח ואנו מקוים שנראה אתכם אצלינו כרגיל. שבת שלום אוהבים רבקה ודוד
|
יום שבת 13.3.2010 - פטריק הקדוש
הבטחתי פוסט על הפוחלצים (יהיה במועד מאוחר יותר - לא לצמחונים) אבל ביום שבת, תשע וחצי בבוקר, הנייד האומהני שלי מצלצל,על הקו רמי ,מה נשמע מה קורה, לאחר שיחה של רבע שעה שאל אם אנחנו רוצים לראות תהלוכה לכבודו של פטריק הקדוש באולד מרקט, האם עד כה סירבתי לרמי?
בחיים לא אמרתי לו..לא:) אמרתי לו מתארגנים ויוצאים לדרך. התהלוכה היתה צבעונית אבל הצבע הבולט - ירוק. גם אני לבשתי חולצה ירוקה כהזדהות להרגיש אומהנית, התהלוכה החלה ב-10 אבל הגענו רק ב-11 גם הספקנו לראות את כל הירוק הירוק הזה,ליצנים ומכוניות ספורט, מתופפים, רקדנים ורקדניות הרחוב היה מלא משני צידיו באנשים שמחים ומריעים לתהלוכה הנפלאה, יודעת שהפסדנו שם בשעה שאחרנו אבל גם את מה שראינו - אהבנו. חייבת קודם להעניק את השירים הקצרים לשמואל ואחר כך התמונות תספרנה במקומי.
* על פטריק הקדוש |
"מטרת החיים היא לחיות חיים עם מטרה." רוברט ביירן ~ המשך המסע - יום ראשון,7 במרץ 2010, קבענו עם רמי ונעמי שיאספו אותנו באחת מהמלונית,בעודי מסתכלת מהחלון החוצה ראיתי את זוג יונים צעקתי שמואל שמואל בוא תראה - אנחנו גם כאן וגם ממול:) ממש זוג יונים בקומה השביעית, נו טוב שלא תחשבו שהכל דבש, לפעמים אני צועקת עליו הייתי חייבת לצלם הם הסתכלו עלינו ואנחנו הסתכלנו עליהם. כל השבוע מחכה ליום א' - כי אז יש טיולים מענינים עם רמי...טורס:) וזה כייף לצאת מהמלונית מהחדר בקומה השביעית שכן לא יכולה להיות סגורה כל כך הרבה ימים - גם ההשרדות בחדר קשה היא במטבח שיש בו רק פריג'ידר - מיקרו, קנינו מן פלטה כזו להכין דג סלמון ותוספת - או שניצל ותוספת, כי אין הרבה אפשרויות, אין גז או תנור - ולכן אם אפשר לאכול בחוץ - זה כייף ~ זוג היונים  וגם מטוס שחלף, גבוה גבוה , לא נחת לקחת אותנו חזרה לישראל  ויוצאים לדרך - במזג אויר אפור על הרמזור פגשתי את קינג קונג  בדרך גם עברנו ליד מגרש הבייסבול  ויצאנו מאומהה לכוון הערים Bellevue, Plattmouth, Loiseville, La-vista, Papillion כל הערים האלו קטנות ממש - עיר של רחוב אחד ראשי - בסגנון המערב הפרוע - בדרך פגשנו תרנגולי הודו באחת החצרות  *  *  נסענו לאורך נהר המיזורי  *  *  והפְּלַת ריבר  *  קרח על הפְּלַת ריבר  *  ואז רמי אומר - ראית שיש יער על שמך? על שמי תהיתי? וואאוו אני כבר אומהית לגמרי?  והנה מקרוב שלא תחשבו שעבדתי עליכם - avian forest  * כְּבָר בְּבֶטֶן אִמִּי בָּעַטְתִּי אוֹתִּיוֹת, אָ בִ יָ ה כָּךְ רָצִיתִי הֵעַזְתִּי מִיוֹם לֵדָתִי - יוֹרֶדֶת בִּזְהִירוּת מְסֻלָּם הַחֲלוֹמוֹת, עוֹבֶרֶת גְּשָׁרִים צָרִים לַתּוּר שָׂדוֹת שֶׁהוֹתַרְתִּי לְדְבוֹק בַּפַּשְׁטוּת וּלְחָדֵשׁ כּוֹחוֹתַי עִם כֹּל יוֹם חָדָשׁ. ~ כך נראה רחוב ראשי של כל עיר - דלתות הכניסה כמו במערבונים כאלו שנפתחים ביחד  על אחד הבתים היה כתוב1886  1886  *  לא הביג בן - גם לא זוהי יפו ילדה זוהי יפו זה השעון בבית העיריה  הרחוב הראשי בתים מקרוב  *  *  היה גם בר  רוב שמות הערים - היו של צרפתים שהתישבו שם וכך נראו הבתים בנויים מעץ כמו קוביות  ובחצר -  *  על אחד העצים מצאתי קן לציפור בין העצים ובקן לא היו כלל ביצים  כשהגענו לבנק רק דמיינו איך הקובואים נכנסים וצועקים:הרימו ידיים - שוד!  יצאנו והגענו אל schramm park ושם היו אווזי הבר הם עכשיו עושים דרכם צפונה  והנה הם  לכל אורך הנסיעה ראינו להקות שלמות בשמיים - חיכו לאישור נחיתה עצרנו במסעדה ביתית כדי לאכול ארוחת צהריים למלא מצברים והם בדיוק סגרו - אבל כל כך נחמדים שהזמינו אותנו להשאר לארוחה ביתית ונהדרת של בשר הודו ותפוח אדמה - ברוטב נהדר (הייתי כל כך רעבה ששכחתי לצלם)  *  *  במסעדה היו כל מיני חפצים ישנים - כמו פעם - מכונת תפירה  תנורים של פעם  בדרך היתה גם מסעדה המתמחה בהכנת ביצי שור - רמי אומר שזה מעדן אני לא מכירה ת´טעם זה השלט שלהם -  בדרך הביתה - נכנסנו לחנות ענקית שיש בה הכל - מסירות ועד חכות ועד בגדים וממתקים ובעיקר אהבתי שם את כל הפוחלצים - כואב הלב לראותם כך אבל את זה נשאיר ל... פוסט הבא שם החנות - Cabela´s וביום ד' האחרון היינו באוניברסיטה בהרצאה של רמי - מבוא על האיסלם - עם כל הסטודנטים היתה הרצאה מענינת ביותר - גם זה בפוסט.....אחר.
אין משהו שרמי לא יודע:)
~
טעימה פוחלצתית:)
|
זה יהיה פוסט בתוך פוסט, ביקור אצל גיא ואלינור באחת השבתות בפברואר - ובהמשך הייתי חייבת "חוב" לגורה הכלבה שלי כי "הבנתי מהילדים שלי שגורה קצת נעלבה שעשיתי פוסט על כל המשפחה ולא כל כך הזכרתי אותה" http://cafe.themarker.com/view.php?t=1495318 ~ באחת השבתות בפברואר - ענת ורן אוספים אותנו לארוחת צהריים אצל גיא ואלינור, לגיא ולאלינור יש שני זוגות תאומים - הגדולים בני שש והקטנים בני שלוש, עדן וטליה - בן ובת בני שש עילאי ואורי - שני בנים בני שלוש הם ערכו שולחן גדול, אמא של אלינור הגיעה מישראל גם לשבועיים וחצי,המטעמים של אלינור,זה דבר שאי אפשר לתאר בכלל,אבל אנסה,מה לא היה שם? חמין ואורז ופתיתים,סלט של עגבניות שרי/אבוקדו/קיוי,סלט ירקות,עוף בזיתים,ועוד כל מיני סוגי סלטים,לפני האוכל ברכת נטילת ידיים,ברכת המזון,הילדים מתוקים כל כך,חינוך נהדר להם, הגדולים בגן חובה והקטנים בבית עם אלינור. לאחר הארוחה - פירות ופיצוחים,גם עוגה אלינור "בלבוסטה" נפלאה הכל מכינה לבד לאחר הארוחה עוד כמה ברכות ושירה,גיא ואלינור דתיים. מה ששמחתי כל כך לגלות אצלם זה שיש להם שני כלבים, סמי בן 9 חודשים ומיקי בן 7 שנים סמי שובב גדול כמו תינוק קטן מתנהג אבל עם עיניים חכמות כל כך, מיקי קצת יותר זקן ולכן ישב יותר..לנוח. ליטפתי וחיבקתי את הכלבים כאילו הייתי עם גורה הכלבה שלי. כמובן ששבת ואסור שם לצלם ולכן אביא תמונות שהנצחתי לרגע, בדיוק כמו השירים שלי, רק רגע חולף בחיים אני תמיד מנסה לחפש את הצלילים הפחות צורמים במנגינות החיים ולתת למילים חיים מנסה להחיותן, כדי להמשיך לחיות למרות שבתוכי אני לפעמים....לא חיה מגיעים לשכונה של גיא ואלינור  זו השכונה  *  ערימות השלג מחוץ לבית  בדרך חזרה מתוך המכונית  כשיצאנו התחיל מעט שלג לרדת ושוב צילום בנייד מהמכונית  * אַל תַּשְלִיכוּנִי לְעֵת.... כֹּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים בִּלִּיתִי אִתְכֶם, טִיַלְתִי,אַהֲבְתִי הָיִיתִי נֶאֱמָנָה, שָׁמַרְתִּי. נָכוֹן שֶׁהַיִיתֶם צְרִיכִים לְהַרְחִיק לְמַטָּרָה חֲשׁוּבָה, אֲנִי מִתְגַעְגַעַת וּמְבַקֶשֶת: אַל תַּשְלִיכוּנִי לְהִסְתּוֹבֵב בָּרְחוֹבוֹת, אִישׁ מִלְבַדְכֶם לֹא יְטַפֵּל בִּי, הַמַּצָּב בְּיִשְׂרָאֵל רָחוֹק מִלִּהְיוֹת טוֹב, גַּם בִּטוּחַ לְאֻמִּי לֹא יִרְצוּ לְהַחֲזִיק אוֹתִי. עוֹד מְעַט הַקַּיִץ הַחַם אַל תַּשְלִיכוּנִי לָרְחוֹב מְחַכָּה לָכֶם, שֶׁלָּכֶם בְּאַהֲבָה רַבָּה "גּוּרָה" - כַּלְבָּתְכֶם הָאוֹהֶבֶת. ~ ומכיוון שלא יכולתי לצלם את סמי ואת מיקי - ביקשתי מליאור שישלח לי תמונות של גורה במייל - כי מאד התגעגעתי לכלבה היפה שלי. אהבה אמיתית היא כשהדמות לא משה מעיניך גם כהיא רחוקה - וקולה מרעיד כל נימי גופך כבר חודשיים שאני פה באומהה, ההמתנה כל כך קשה אני מתגעגעת לילדיי,לגורה הכלבה היפה,לישראל,לבית,לחברים ולמשפחה היא בטוח מתגעגעת כל כך רק לא יכולה לדבר. ליאור סיפר לי כששוחחתי איתו, שכל יום כשהוא מגיע מהעבודה היא מזהה מקצה הרחוב את רעש מנוע המכונית שלו ורצה לקראתו , נכנסת אליו ליחידה ,כדי להיות אצלו בבית והיא לא רגילה להכנס לבית,תמיד שוכבת על הספה שלה במרפסת, אמרתי לו שהיא מתנהגת כך כי רגילה שכל היום שמואל היה איתה ואני אחרי העבודה הקדשתי לה מזמני ולא היתה לבד ועכשיו היא לבד ומחכה לליאור ולאמיר שישובו מידי יום כדי שיהיו לה לחברה - אני יודעת שגורה עצובה - הנה תסתכלו לה בעיניים ותגידו לי אם לא. ~ ~ ~  *  * (את המילים על התמונה הדביקה לי בתיה ברק) ~ ועוד קצת גּוּרָה'לֶה *  *  *  * |
כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תוֹרָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל" הגדה של פסח * * * * * * * * ארבעה בנים: בהגדה מוזכרים ארבעה בנים - חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול - והשאלות שהם שואלים. ארבעת הבנים מייצגים ארבעה רבדים בעם ישראל: שלושת הראשונים שואלים, כל אחד בדרכו, לפשר מנהגי הפסח, ואילו הרביעי, המייצג את אותו חלק בעם שלא זכה להתחנך על ברכי המסורת, ואינו יודע דבר על עברו ועל מצוות החג, ואף לשאול אינו מסוגל; מסיבה זו התורה מצווה "והגדת לבנך" (שמות פרק י"ג, פסוק ח´), ובלשון ההגדה: "את פתח לו" - הסבר לו את משמעות החג כהלכתו ועל-פי מסורתו * * * * * *
כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה גְּבָרִים דִּבְּרָה אָבִיָה ~ שר האוצר - ראש המשפחה - שמואל - מה הוא אומר? זה שאחראי על החלק הכלכלי,בדיקת כרטיסי האשראי שמבזבזים שאר תושבי הבית כן, זה שמואל, אישי הנבחר מזה שלושים שנה, 27.5.1980, העמדנו חופה וקידושין, לשמחת אמי, הוריו והמשפחה זה ששאל אותי בחג האהבה האחרון כאן באומהה - מה ארצה מתנה לחג האהבה - ואמרתי לו שרוצה רק שיזכה בכבד ובחיים חדשים - זה אותי מאד ישמח. כשאני משוחחת במסנגר עם אחותו ושואלת אם יש לו משהו להגיד/לספר לה - אומר לי להגיד לה שאני גיבורה ויש לי אומץ והוא שמח שכך אני שומרת עליו, אומרת לו שזה שולי, שיגיד דברים חשובים והוא אומר שזה הכי חשוב. * טיול לאולד מרקט  צילום באגם קרטר  תודה לך שמואל * בכורי משה - מה הוא אומר? אמא,אני מחזק אותך כל יום ויודע שיש לי אמא גיבורה וחזקה,שגם אם נשברת, נטענת בכוחות חדשים,חיה למרגלות הרגש, נותנת את כולך,לפעמים שוכחת לקבל, ויודעת שכדי לשנות את החיים צריכה להסתכל עליהם אחרת, וברגע שאת מרגישה חלשה ורוצה לבכות, צאי למסדרון,תרימי אלי טלפון ספרי, שתפי אותי ואני כאן ממרחק - אתן לך את הכוחות. משה היה קרבי ביחידת מגלן,שלוש שנים כמעט ולא עצמתי עין מהמסלול של שנה ועשרה חודשים עד סוף השירות - גיבור בעיניי, צנוע. תודה לך משה  * וזו הבחירה שלו טלי המתוקה לפני שהתחתן ,לאחר הכרות של 4 שנים עם טלי, נדנדתי לו שיתחתן כבר, כשהתחתן, אמר לי אמא , זהו אני מתחתן עכשיו לא....תציקי? אמרתי לו עכשיו אני רוצה נכד/ה... אני כל כך רחוקה - אז רק בטלפון....בעדינות מציקה משה הביא אותי לאומהה ונשאר איתנו שבוע - כי פחדתי.....לטוס לבד * ילד הסנדויץ - ליאור מה הוא אומר? מתקשר גם מדי יום,מדבר איתי במסנגר,הוא בעל ידי הזהב בבית, עתה דואג לגינה, גוזם עצים לבד בונה גדר מעץ לאורך החצר - מבטיח כשאחזור - ינקה את כל הבית - בדיוק כמו שאת אוהבת אמא, וכן אני יודעת שכן - ליאור היחיד שירש ממני את הסדר והנקיון ליאור גם היה בחיל קרבי - מודיעין שדה - שירת שלוש שנים על גבול הלבנון ילד מתוק וצנוע * תודה לך ליאור  וזו הבחירה של ליאור - אירית היפה - מחכים שנשוב ואז תהיה חתונה  תודה לך אירית - מחכה להיות לך ל....חמות:) כדי שתסבלי ביחד עם טלי * ואמיר - זה הקטן - זה שלא יודע לשאול כי תמיד יש לו תשובות מוכנות מה הוא אומר? עוד חודשיים לערך, יסיים את הצבא, בשלט רחוק, נותן הוראות קראתי לו אמיר על שם סא"ל אמיר מיטל ז"ל לוחם מחדרה, שנהרג ב-12.88 ואמיר נולד שלושה חודשים לאחר מכן 19.3.1989 -ואנחנו בקשר הדוק עם הוריו - אמיר שלי יחגוג 21 - מאחלת לו מלב שחרור נעים והמון מזלטובים ואת יום ההולדת השנה, יחגוג בלי ההורים (את המתנה החבאתי לו בבית לפני שהגעתי לארה"ב - שיחפש כמו את האפיקומן) כשאני שואלת לגבי הבית עונה לי - אמא אין לי בעיה עם בישולים וכביסות רק את הבית אני לא אוהב לנקות - נראה לי שעם השחרור אני מגיע לארצות הברית - לאחר חודש שהייתי שם עם אבא - אוהב את זה ומתאים לי לחיות.. חיים קלים- ואז ליאור ינקה את הבית אמיר כשרק למד לדבר, אמר שהוא יהיה המלך בבית (אמיר בערבית - נסיך - אבל הוא הכתיר את עצמו למלך) ומאז זה עובד - הוא זה שקובע,מחליט , מי יכול לו לקטן הזה אמיר - תודה *  כך ש - אני בת יחידה בבית(טוב, יש את גורה הכלבה) בין ארבעה גברים חמודים ומחכה שנוכל להתאחד שוב מחדש ולחגוג את סוף המסע מזה 7 שנים לא השירים שלי הם היצירה אלא - שלושת הבנים שלנו הם פאר היצירה ועתה - פסח - חג יפה כל כך,מידי שנה אנחנו חוגגים אצל אֵלִיָה התאומה של שמואל - את ליל הסדר והשנה רק ילדיי יחגגו שם ואנחנו כאן - הרחק מכולם. * רֶגַע חוֹלֵף הַשִּׁירִים שֶׁלִּי קְצָרִים, מְתֻמְצָתִים כְּמוֹ צִלּוּמִים, רֶגַע חוֹלֵף בָּחַיִּים. בְּלִי רְבַדִים,אוּלַי שְטוּחִים אַל תְּחַפְּשׂוּ תְּכַנִים רַק כֵּנוּת כְּשֶׁאַפְסִיק לִכְתֹּב אֶבְכֶה אוֹתָם. |
28.2.2010, שעת צהריים - לאחר שנפרדנו מהרב כצמן,רעייתו,ילדיו וכל האורחים שהיו במסיבת פורים בבית חב"ד חזרנו לתכנון המקורי לצאת לטיול עם רמי ונעמי. ביציאה מבית חב"ד במרחק לא רב, רמי אמר שיראה לנו מקדש הודי רק מבחוץ,בפעם אחרת נבקר בפנים גם, ואמר שאם אנחנו נהיה במקדש הזה,כבר לא נצטרך להרחיק לכת עד הודו גם לא עד כוש. צילמתי מבחוץ את המקדש - בכניסה 2 פילים  המקדש  החלק העליון  החלק התחתון  ובעלי בפתח המקדש  רמי,פרופסור באוניברסיטה,מלמד יהדות/נצרות/איסלם, אוהב טבע וזה בדיוק מה שמתאים לי פה בימי א´, לא אוהבת להסתובב בקניונים,זה לא ענין אותי גם בישראל, והפעם רמי אמר שיקח אותנו עד שמורת האינדיאנים. הנסיעה היתה ארוכה אבל נהנינו מכל הנופים בדרך,עברנו בשלֹש ערים Blair Tekomah Sioux City 2 הערים הראשונות, קטנות מאד לא כמו אומהה שבה אני נמצאת מזה חודש וחצי,הן רחוב אחד ארוך, ונראות כמו בסרטים של המערב הפרוע,גם המילים הכתובות כמו על הפאב ועוד,ממש כמו בסרטים. בעיר Blair מול בנין העיריה ראינו טנק שרמן  *  צילמתי את רמי  בוחן את הטנק  הגענו לעיר Tekomah , עיר של רחוב אחד ארוך ויש שם בנק משנת 1890  משם המשכנו ועל האופק נראו צבא של צבאים עומדים בשורה  *  *  הגענו עד שמורת האינדיאנים,רמי סיפר המון סיפורים על חייהם,על המפגש עם האדם הלבן,על כך שהם לוקחים רכוש מהלבנים,כמו מכוניות ואחרי שסיימו להשתמש הם מחזירים או נוטשים.  ברחוב פגשנו כמה ילדים,רמי לא רצה להתעכב ועד שעשיתי קליק,הם הסתובבו  הגענו לבית הספר  *  בדרך ראינו חוות בופאלו  *  הכל תוך כדי נסיעה על הכביש  הגענו לכיכר - ששם היו פסלים של האינדיאנים  *  *  כשחזרנו,רמי שם את המכונית על cruise control וכך שמנו פעמנו למלונית  *  *  *  *  *  זה כבר אורו של הירח  * כל התמונות תוך כדי נסיעה במכונית. צְמֵאָה לִחְיוֹת לִהְיוֹת מִיזוּרִי בִּזְרִימָה נֶעְדֶרֶת מַחְסוֹם, הַנָּהָר שֶׁלִּי רָפוּי חֲרָדוֹת, הָיִיתִי צְמֵאָה לִחְיוֹת אֶת מֵיְּמָיו.  * רמי סיפר לי שצפויות פה סופות טורנדו - בזמן הקרוב ואז כולם יורדים לקומה ראשונה - לפני שנה לא היו כלל אבל שנה לפני כן היו כאן 15 סופות במשך 3 ימים. אלו תמונות ששלח לי  *  *  היום רמי התקשר לשאול מה שלום שמואל - כי סיפרתי לו על עוד קלקולים שבדרך - ואמר שביום א' יקח אותנו לטייל אמרתי לו - ישששש רמי מציע טיול - אביה מחייכת:) שבת שלום לכל החברים שלי - תודה על העידוד,התמיכה, האמת? זה עוזר לי לאסוף כוחות, כי לעיתים מרגישה שנשברת,קשה לי להחזיק מעמד כשיש סערה ההמתנה מאד קשה היא כל יום בשבילי הוא כמו חודש - מקווה שיגיע המועד - ואוכל לכתוב שאנחנו אחרי ההשתלה.
*
*
|
הֵגָחְתִּי לָעוֹלָם הָמְחֻסְפָּס עִם קָמֵעַ וּמַבָּט יָשִׁיר לָעֵינַיִם, אֲנִי נוֹלֶדֶת עִם כֹּל יוֹם מֵחָדָשׁ עַל אוֹרוֹ וְצִילוֹ וּבְכֹל יוֹם, מוֹצֵאת אֶת פְּנִינָתּוֹ גַּם אִם הִיא מִתְחַבֵּאת לָהּ בְּפִנָּה נִשְׁכַּחַת. ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ "מחצית מחיינו היא מזל; המחצית האחרת, משמעת - וזוהי המחצית המשמעותית, כי ללא משמעת לא נדע מה לעשות עם המזל." קארל זוקמאייר יום א´ בבוקר , 28.2 שבוע חדש, היום האחרון של פברואר, ואני באומהה קצת יותר מחודש וחצי צילמתי את ההליקופטרים הנוחתים כאן על גג בית החולים, עם פצועים מתאונות דרכים,אנשים עם התקפי לב ואולי גם איברים בצידניות. מוכן לנחות  נוחת  וטס חזרה הכל מהחדר בקומה השביעית בבית המלון  לאחר התלבטות מה עושים בית חב"ד קריאת המגילה או טיול עד לשמורת האינדיאנים - תפסנו 2 צפורים במכה אחת. התחלנו בבית חבד - למשך שעתיים וחצי ואחר כך הטיול לעוד כמה שעות - ומעתה - התמונות תדברנה. בצהריים מוזמנים לבית חבד למסיבת פורים, קריאת המגילה וארוחה הרב ברדוגו קיבל את הכבוד לקרוא את המגילה  כאן הרב ברדוגו מאחור וקוראת במגילה - שָאנִי - אשתו של הרב מנדל כצמן הרב של בית חב"ד עודדה את כולם להרעיש כשמוזכר שמו של המן הרשע  וזה הרב כצמן - הרב של בית חבד  זלמן בן הזקונים - הצעיר מבין 12 ילדי הרב - נולד פג בסוף החודש השישי והוא ילד מדליק - חמוד כל כך בן 6 מדבר אידיש ואנגלית  וזה זליג - בן 8 גם מתוק אמיתי  וזו פֶיִיגִי התחפשה לבת פרעה  "עזרת נשים"  "עזרת גברים"  המגילה  אחת האורחות אוחזת בתוף מרים קטן ומחכה ל...המן  ולאחר קריאת ההגדה עם כל כלי ההקשה בזמן שקראו בשמו של המן ירדנו לארוחה כיד המלך - ממש משתה -אחד השולחנות  רמי ונעמי - שהם מדריכי הטיולים שלנו פה:) הם מאד אוהבים לטייל בטבע וזה ממש מתאים לי - כי לא אוהבת להסתובב בקניונים נעמי באדום - משמאל רמי - עם הגב שמואל,האשה בלבן - אחת האורחות  הרב סיפר המון סיפורים ובדיחות  ועוד ילדה אורחת במשתה  עוד אורחים - בכתום על הראש - שֶבִי בתו של הרב  אחת האורחות התחפשה לחתול ועם המסכה המצחיקה - מוּשְקָא בת הרב  עוד אחת מהאורחות - אולי אסתר המלכה  עוד ילד מחופש - והרב כצמן  אשת הרב חילקה דף ובו היה שיר ראפ באנגלית פארודיה על המן הרשע וכולנו ביחד שרנו בקצב אחידאחר כך אשת הרב חילקה עוד דף למחזה - לכל אחד היה תפקיד ואני נבחרתי להיות אליזבט המלכה - אשת הרב הניחה כתר על ראשי כל אחד קיבל תפקיד - את התמונות צילמה בת הרב ואין לי אותם מקווה שהיא תשלח לי במייל. לראשונה חוויתי את קריאת המגילה בבית חבד והיה מאד נחמד בשעה חמש הגיע הרב של חב"ד ובני ביתו ועוד אורחים רבים עם מטעמים ומגילת אסתר אל בית החולים לחדרו של גבי ודורה אמו ושם קראו את המגילה ועשו שמח עם הרעשנים והתופים במשך שלוש שעות. אברהם פריד חבר טוב של הרב כצמן הרב של חבד והשיר הזה מרגש אותי מאד - מקווה שאתם אוהבים גם. לאחר מכן נסענו בעלי ואני עם רמי ונעמי לטיול עד שמורת האינדיאנים בדרך פגשנו בחוות פובלו - בצבאים - בתי האינדיאנים - ילדי אינדיאנים בית ספר שהם לומדים בו - וזה יהיה בפוסט הבא. ממשיכים להמתין.
|
אלוהים יקר שלי - רוצה לפנות אליך ככה אל לבך הרחום והחנון ולנסות להסביר לך למה מגיע לי להכנס לגן עדן. ראה, היום כשאני עומדת כאן בפניך, יודע אתה שתמיד האמנתי בך, בבורא, בבריאה, בבריות, ובמשך חיי עשיתי רק את הדברים הטובים. המון אהבה הענקתי לילדים, אנשים קטנים ומלאי טֹהר, כל חיי היו הענקה, כל העת עסקתי בנתינה להם, לאותם ילדים קטנים ומתוקים. נתתי שלא על מנת לקבל ובאמת מעולם לא ציפיתי מהם לדבר,רק מתוך שמחה אמיתית. והרי יודע אתה כמה ייחלתי לילד משלי, לפרי בטן, פרי אהבה, כמה שניסיתי להרות ונותרתי עקרה. תמיד היתה בי התשוקה להיות אם לילדים, לא לאחד שניים, אפילו לארבעה חמישה אין אהבה גדולה מזו ורצה הגורל אחרת ולא הצלחתי ליצור ילדים משלי, לברוא אהבה ענקית שכזו ומכאן בא הרעיון של הממתקים, דברים עשירים בסוכר מתוק שילדים כה אוהבים והם היו מבקרים אצלי בתדירות רבה כל כך, דופקים בדלת בכל שעה משעות היום. גם באמצע הלילה שמחתי לקבלם בזרועות פתוחות, ערכתי שולחן עמוס כל טוב,שוקולדים, סוכריות, מסטיקים, ופלים, עוגות וגלידות בכל הטעמים, בכל הצורות, אין הנאה גדולה מזו לצפות בילד כשהוא מתענג על דברי מתיקה, כל הפרצוף שלו מתלכלך והוא דוחק אל פיו חופן ממתקים, לועס במהירות ובולע, לכן החלטתי להפוך את ביתי לבית ממתקים כך הגינה,הגדר, הכניסה אל הבית, הגג והחלונות. כבר בכניסה פתחו בסעודת הממתקים, כמה אהבה שהענקתי להם, כמה הנאה היתה לי בהענקת האהבה הזו - הרגשתי כאילו הם ילדיי שלי, הענקתי מתוך שמחה אמיתית, הקדשתי רק להם ולכן אלוהים יקר לי מאד, כעת, משהגיע יומי, מבקשת אני לנוח במחיצתך, תחת כסא הכבוד לצידך בגן עדן. ומי ראויה לכך יותר ממני? אני שאת כל חיי הקדשתי לאהבת ילדים? כל כך שמחתי כשהם הגיעו, אני בטוחה שאתה שלחת אותם אלי כי ראית כמה שאני עצובה ולכן אני פונה אל לבך ומבקשת שתאפשר לי , לקוקולידה, המכשפה הטובה להיות בגן עדן. ~ במסגרת חוג תיאטרון שהשתתפתי בו בעבר, המדריכה ביקשה מכל אחת לכתוב קטע מאגדת ילדים ולהסביר לאלוהים מדוע היא זו שצריכה להכנס לגן עדן. בחרתי במכשפה של עמי ותמי - וניסיתי לשכנע את אלוהים מדוע אני צריכה להיות בגן עדן ולא בגיהנום (לא יודעת אם יש הבדל) וזה היה הטקסט שכתבתי ושיר לטקסט, נאלצתי לעזוב את החוג בגלל אילוצי הבית, אז שחקנית,לא אהיה. ~ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה הֵיכָן שֶׁמַּלְאָכֵי שׁוֹקוֹלָד מְבַלִים, מְקוֹם הָאוֹר הַגָּדוֹל, הַרְמוֹנְיָה בִּלְעַדִית לְקוֹקוֹלִידָה. כֹּל טוּב הַשַּׁלְוָה מַגִּיעַ לָהּ, אֵיךְ שֶׁטִּפְּחָה מְתִיקוּת, הִרְעִיפָה אַהֲבָה, שָׁבְרָה שִׂיאִים בְּהַעֲנָקָה. שַׁלְוָה נִצְחִית שָׁם מְקוֹמָהּ. ~ בעבר העליתי פוסט "להיות שחקנית" ~ באחד מימות השבוע, שמואל לא חש בטוב ולקחתי אותו שוב לחדר מיון ובדרכנו במסדרון פגשנו בקבוצת ליצנים, הוצאתי את הנייד ואז הם נעמדו - רק קליק אחד למזכרת והמשכנו למיון. *  * 
|
~ "מה שעליך לדעת זה לא כיצד לחזות את העתיד, כי אם כיצד להאמין במה שאינו ניתן לחיזוי." אלמוני
מאז הרחקתי לנברסקה שבלב ארה"ב נראה כי זמנים מתערבבים אצלי – עבר מחליף הווה, ואילו עתיד מתרווח בניחותא בכורסה של עבר. תמהים במה דברים אמורים ? ובכן, אנסה לתאר רצף מקרים שאירעו לי, ונראה אם ביכולתכם לשים דברים על אופנם. אני מתחילה – נסעתי עם שכניי מזה שנים רבות, יחיאל ודינה לים. נהנינו כבתמיד. בדרכנו חזרה, חלפנו אצל פנינה וצבי, גם אלה שכנים. צבי, למרות פער הגילים של 30 שנה בערך, די מקורב לבעלי. בעודנו מתעכבים הבחנתי בחצר ביתי באימא ואבא, ממקום עומדי הצלחתי להבחין בארשת של דאגה נסוכה על פניהם. בעודי חוככת לפשר המראה, והנה בני בכורי משה מגיח לעברנו במכונית ספורטיבית נטולת גג וקרחתו היפה בוהקת ממרחק. מוזר היה הדבר, כי הרי למשה מעולם לא הייתה מכונית עם גג פתוח. עצר לידנו ואמר את הדברים הבאים " אמא, איפה היית כל כך הרבה זמן? סבא וסבתא כל כך דואגים לך יכולת להתקשר לפחות". עניתי כי ניסיתי להתקשר, ולא הצלחתי לשוחח כי טעיתי בחיוג שוב ושוב, ואפילו באחת הפעמים אף "הצלחתי" לחייג לאפרים השכן שמולי, וביקשתיו להודיע כי אנו בדרכנו מהים, ותוך זמן קצר נגיע הביתה. מבולבלים ? זה בדיוק מה חשתי כאשר התעוררתי משנתי, כאן בנברסקה הרחוקה. המראות מהחלום היו כמרקחה. עבר הווה ועתיד חגגו סביב שולחן בחלום הלילה שלי, ולא...לא היו כוכבים. מה קורה פה ? אבא נפטר לפני 36 שנים, עוד בטרם משה בכורי נולד, כי הרי נקרא על שמו. דאגתם של אימא ואבא כה נהירה לי - מזה חודשיים לא פקדתי את חלקת קברם בבית העלמין. וזאת לאחר שנים בם עשינו קבע להיפגש מידי יום שישי, ובמחיצת יקיריי גם הקפדתי בהדלקת נר. ומאז אני כאן, שורה חשכת אור נר על קבר יקיריי, ומצבתם הפכה צחיחה, נבצרה ממנה דמעותיי. טלפון ב-7 בבוקר העיר אותי משנתי, משה התקשר כדי לבשר שקיבל את תוצאות המבחנים של מועצת רואי החשבון והוא עבר - אמרתי לו מאושרת,גאה ושמחה שיש לי עתה רואה חשבון ולא סתם הוא בא אלי בחלום, כמו כן שמחתי לפגוש את אמא בחלום, ואפילו זכיתי בביקור בכורה של אבא מזה 36 שנה. הרהרתי, עצבות אחזתני ודמעות עם פסי מלח פילסו דרכן על לחיי. אין לי פתרון לחלום הזה אני לעיתים מנסה להלחין חלומות אילמים אפילו הייתי מוכנה להלחימם כדי לנסות לחבר מילה למילה להגיע לפתרון החלום כי לעיתים החלומות מדברים איתי בשפת הסימנים וכך מידי בוקר כשאני מתעוררת חולמת את החלומות האחרונים של הלילה ומתעוררת שוב למציאות בלתי פתירה. אשמח אם מישהו מכם/ן יודע/ת לפתור חלומות.
אִי שֶׁל רַצְיוֹנָלִיוּת וּבְכָל זֹאת צֵל הָרִים נִדְמֶה בְּעֵינַי יֵשׁ בּוֹ עֹגֶן מֻפְלָא. נַחַת וְאוּלַי נַחַת מְדֻמֶּה? מְחַפֶּשֶׂת נִיחוּמִים בּרַצְיוֹנָלִיוּת לא מְפַלֶסֶת לִי אֶת הדֶרֶךְ מְפַסֶלֶת בִּלְבֶד וּמַצְלִיפָה רִגְשוֹתַי. ~ 22.2.2010 ~ רק טעימה מאישלג  וזה ההליקופטר שכבר הספיק לחזור בחזרה, לא מספיקה לצלמו כשהוא על הגג,ואני כל כך מייחלת שיביא את הכבד המתאים בסוג דם O שזה קשה כל כך זה ההליקופטר שדיברתי עליו בפוסט אחר.  חג פורים שמייייייייייח ומבדייייייייייייח  |
שְדוֹת יָם - שבת - ראשון - 9/10 ינואר 2010
יש לי המון סיפורים מאומהה, אבל "שוברת שיגרה"  וחוזרת אל יום שבת, בשבוע האחרון לשהותי בישראל לפני שהגעתי לאומהה לשהות לצידו של שמואל בהמתנה להשתלה. גם להסניף עוד קצת ים, והיומיים האלו היו עוד יותר נפלאים מיום שישי, הים לא זז השמש היתה חמה, צעדתי כשעה ואז שמעתי מוסיקה מהנייד עד ש...נרדמתי. כן הלילות האחרונים שלי, לא היו כל כך, ולכן תפסתי "הופה חרופה" גם בים:) היה נעים כל כך השמש ליטפה וחיממה ושוב צילמתי בנייד, כדי לקחת איתי עוד תמונות. ביום א` כשהייתי ביםחשבתי שבעצם זו הפרידה הסופית לפני הטיסה או שאולי עוד ביום חמישי אספיק להריח ולשחות קצת במים, החוף היה ריק והים היה מדהים, צילמתי בנייד במצב של וידאו כדי להראות לאישי את החוף כשצעדנו יד ביד איך הים בינואר - ממש קיץ, צעדתי שעה ונשארתי עוד 3 שעות למנוחת הלוחם:) התמונות ידברו.... ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ וַאֲנִי - חוֹרֶשֶת וּמַחֲרִישָׁה אַהֲבָה מִתְּעַנֵגֶת מֵהַרֵיחַ הַמָלוּח שֶל הָיָם. שבת - מהמציאות שמוצאת כמובן מדוזות בים ועל החוף  ובמים  צדף גדול ועליו קטנים יותר חושבת שאקח אותי עמי כקמיע  תחנת הכוח והצלליות  הולך להקים מרכז למשאיות  כדור גדול גדול  מכינים את רשתות הדיג  כלבים וילדים לכולם המים היו נעימים  הנער הקפיץ שלושה כדורים  ומחכה לכדור  מתכונן לשיט  אופנועי הים במנוחה - הבעלים הכינו ת`מנגל  אוהבת את השמש על פני המים - זהב טהור  ועוד  יום ראשון 10.1.09 מיד כשצעדתי גיליתי המון לבבות של צדפים שהים יצר לבד, נו טוב עזרתי רק במעט  כתבתי את שמי - כדי שהים יחכה ויזכור אותי שהרי אני שומרת לו אמונים וגם כשהוא לבד - אני מגיעה אליו  כאן ממש לא נגעתי ורק את השמש תפסתי  יש סוסים שמדברים..."ימית"  זרקתי אבן למים ופליפ...  פלופפפפפפפפפ  הַנְּקֻדָּה הָרְחוֹקָה בְּיוֹתֵר הִיא גַּם הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לאֶדְוֹות בִּבְרֵכַת חַיַּי. שניים בסירה אחת זרקו רישתם למים  פגשתי את "חוה" שהיתה לגמרי עירומה - לא העזתי מקדימה  פעם כשיהיה לי ג`יפ - אגיע גם עד החוף  השמש כלפיד ומטוס שהותיר עקבותיו  ועוד  אני לא עולה על שובר הגלים - רק עושה אהבה עם הגלים המים היו נהדרים שחיתי - נשמתי - הרחתי  הדג גם היה ערום  של מי התינוקת הזו? תמונה שמצאתי  כתבה ב"ישראל היום" קיץ בינואר  ואי אפשר לסיים בלי הכוכבים האלו על המים  ביי ביי לים  * ואני מתגעגעת לשדות ים ולשדות ילדותי (כַּר)כּוּר מַחְצָבְתִי רוֹצָה לַשּׁוּב לִשְׂדוֹת יַלְדוּתִי אֶל הַתְמִימוּת,הַמֵרְחַבִים, חוֹל,ים וַחֲלוֹמוֹת לַשּׁוּב אֶל הַמְשְחָקִים הַחֶדְוָה, אֶל הַאוֹר,הַרֵעוּת וְהָאַחֲוָה שָׁם בַּשָׂדוֹת הָיְתָה אַהֲבָה,הָיוּ בָּנִים בָּנוֹת זָרַעְנוּ עָרַכִים,כִּבַּדְנוּ מְבֻגָּרִים וְהַיּוֹם - כֻּלָּם סחְבָּקִים בִּשְׂדוֹת יַלְדוּתִי הָיוּ שְׁטַחִים יְרוּקִים,עֵצִים וּפַרְדֵּסִים תּוֹפֶסֶת וּמַחֲבוֹאִים וְהַיּוֹם הִסְפִּיקוּ לִבְנוֹת גּוֹרְדִי שְׁחָקִים כֹּל כָּךְ מִתְגַּעְגַּעַת לִשְׂדוֹת יַלְדוּתִי וְאַף בַּגְרוּתִי שֶׁכֵּן הַמּוֹשָׁבָה נִשְׁאֲרָה אוֹתָהּ מוֹשָׁבָה אֲהוּבָה וְהִיא לִי מְחַכָּה * * * * כך נראה הים בשדות ים
|
"על כולנו לעמוד ולהריע לזה שלוקח דברים לידיו; לזה שמזהה את האתגר, ופועל כדי להתמודד איתו." וינס לומבארדי ~ הבטחתי גן חיות - אז הנה גן חיות למרות שמאז היינו כבר בעוד כמה מקומות ~ שישי היינו רק בקניות עם הרב מזרחי ובשבת בילינו בחדר,היה לי קצת עצוב שלא יצאנו לשום מקום, היה שלג כל הזמן ומהחדר קומה שביעית הסתכלתי על פתיתי השלג העפים ברוח לעיתים ירדו ועפו בחזרה למעלה, כל כך רציתי להידמות להם, לעוף גבוה גבוה עוד יותר מהקומה השביעית, שם קרוב לאלוהים לבקש...שֶיקְדִים. בכל מקרה, לאחר שבכיתי ביום ראשון בבוקר, נֶנְסִי הגיעה עם בעלה פִיל ולקחו אותנו לגן החיות באומהה OMAHA`S HENRY DOORLY ZOO אומרים שהוא אחד מעשרה גני החיות בעולם, חשבתי בלבי, הנה אני הגעתי בעקבות שמואל למקום שבטח לעולם לא הייתי מבקרת בו לולא ההשתלה. ננסי הזמינה אותנו הפעם, לא נתנה לנו לשלם. גן החיות מורכב מ-INDOOR ו-OUTDOOR, האמת שלא היה קר בכלל - המון שלג אבל היה 35 פרנהייט כך שהסתובבתי גם בלי מעיל. הסתובבנו בין הנמרים,פרפרים,גורילות,עולם המים,קופים,פינגווינים -חזרנו מרוצים וכבר לא בכיתי. צילמתי כל כך הרבה תמונות, התלהבתי כמו ילדה בכל מקום ומקום ואמרתי לננסי שחוץ ממוזיאון הרכבות שכל כך נהנינו איתה, גם כאן כל כך כייף לנו וששמואל גם אמר שהוא לא הולך להשתלה עד שלא יראה את גן החיות. אז ראינו את גן החיות גם וכעת אנחנו מוכנים, רק שיקראו לנו כבר. את הפרפרים צילמתי אבל לא מביאה כי לא כל כך התלהבתי. מאד אהבתי את עולם המים ואת הגורילות. למטה עשיתי קישור לסיור וירטואלי בכמה מקומות בגן - כולל הכניסה, המפלים, שווה צפיה. - מקווה שתהנו כמו שאני נהניתי, בג`ונגל היו מקומות חשוכים כך שהצילום לא היה קל כל כך אבל יצא מה שיצא:) ~ מחוץ לגן החיות לגן החיות שהרי אי אפשר בלי השלג הזה  נכנסנו לתוך ג`ונגל והברווז הזה קיבל את פנינו ואחר כך המשיך קצת בעקבותינו  כך נראה הגו`נגל בכניסה  כל העולם כולו גשר צר מאד - הולכים על פני המים לעבר השני  מפלי המים  *  *  וקוף שחור על העץ  *  ועוד שלושה חמודים - הוא גרד לה בגב כמו שאני אוהבת גם  *עוד מישהו ממשפחת הקופים  פה הם משחקים מחבואים - הוא סופר ועוצם עיניים אחת שתיים שלוש  ואז הגענו לטפיר חי בגונגלים של דרום אמריקה בסביבת נהרות  *ואם היה לנו את הטפיר שחור לבן - עוד קצת שחור לבן  תוכים  *  עוד סוג של קופיף סנאי חי דרום אמריקה - התמרין  *  זה תינוק גורילה שנולד עם כתף שבורה אמא שלו לא מטפלת בו כי לא יודעת איך ולכן אחרת שומרת עליו - הוא משחק איתה  *  וזה הסיפור מוואלה מאת: מערכת וואלה! יום ראשון, 10 באפריל 2005, 11:22 גורילת המבחנה הראשונה בעולם אינה מצליחה להתחבר לגורה שילדה בסוף השבוע. טימו, גורילה בת תשע מזן "השפלה המערבי", טיפלה בצאצאית החדשה שלה למשך מספר שעות לאחר הלידה, אולם לאחר מכן איבדה עניין. כך אמר ד"ר לי סימונס, מנהל גן החיות הנרי דורלי באומהה, נברסקה, בראיון לסוכנות הידיעות AP. טימו גודלה בידי בני אנוש, ולדברי סימונס דבר זה מקשה עליה ליצור חיבור מוצק עם יוצאת חלציה. התינוקת תגודל גם היא על ידי גורילה ותינתן לגורילה אחרת שתשמש כמינקת בתקווה שטימו תלמד מהתבוננות במערכת היחסים הזו ותהיה אם טובה יותר בפעם הבאה שתלד. טימו לא הצליחה להתחבר גם עם הגור הראשון שלה, במבינו, שנולד בגן החיות באוגוסט 2003. גם את התינוק ההוא נאלצו עובדי גן החיות לגדל ביד. האם המחליפה תהיה ככל הנראה רוזי, הגורילה שילדה את טימו ב-1996 באמצעות הפריית מבחנה. כמו זני גורילה רבים, זן השפלה המערבי נמצא בסכנת הכחדה. הפרייה מלאכותית משמשת במאמץ לשמור על מספריהם וכדי להבטיח את בריאותה הגנטית של האוכלוסיה. לדברי סימונס, לא ידוע לו על ניסיון מוצלח אחר להוליד גורילה באמצעות הפריית מבחנה. עוד גורילה  מיצאו את ההבדלים - גורילה בעירום...מאחור ו.......  אני מאחור - צילום מלפני כמה שנים - גם אז אסי היה הספר:)  ילד טוב משלב ידיים  הגענו לנמרים  הנמר הלבן ישן לו  *  ואז הגענו אל מחלקת המים - עולם המים פגשנו את הפינגוונים עם הטוקסידו  רציתי לצלם את אלו במים - אבל מי מספיק? הם שוחים מהר מידי  בכ"ז הצלחתי משהו  תמנון  *  *  המון דגים וכרישים היו - וכמו כן צבי מים  דרקון מים  כריש  מדוזות כמו בשדות ים שלי  *  סוסון ים  צב  *  *  המון דגים בכל מיני צבעים  סרטן  ומצאתי דג זהב אחד וביקשתי משאלה  שהזוג שהגיע לאומהה לירח דבש מחודש - יקבל בקרוב כבד חדש ויוכל לחזור לשיגרה. ננסי ופיל אוכלים תפוזים - כיבדנו אותם ושמואל עם הכובע הסיבירי וגם הכפפות עליו לא לדאוג,בתוך הכיסים  בחוץ פגשנו את הטווסים במלוא הדרם היתה להקה שלמה  *  * עד שפיל הלך להביא את המכונית אי אפשר לקנח בלי השלג  *  לאחר כל הסיור כבר לא הייתי עצובה - אבל כשעצובה מעדיפה ללכת לים, ומקווה שזה יקרה בהקדם.. הכי מוקדם :) ואולי עד סוף הקיץ...נדע את התשובה ואיך אפשר בלי יוטיוב של הים. ~ כְּשֶׁעֲצוּבָה הוֹלֶכֶת לַיָּם שָׁם, אֶל מוּל הָאֹפֶק מְחַכָּה לַשְּׁקִיעָה מוֹהֶלֶת אֶת הַמֶּלַח שֶׁבְּגוּפִי בְּמֶלַח הַגַּלִּים מֵחַכָּה לְדָג הַזָּהָב בְּלִבִּי רַק מִשְׁאָלָה אַחַת. *
סיור וירטואלי בגן החיות באומהה |
פרופיל
תגיות
ארכיון
תגובות אחרונות
-
שטוטית
בתגובה על יֵשׁ תִּקְוָה!
-
שטוטית
בתגובה על שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת
-
אביה אחת
בתגובה על לָךְ הַצּוֹעֶדֶת עַל חוֹף
-
sari10
בתגובה על מָחוֹל הַחַיִים
-
* חיוש *
בתגובה על בֵּין הַשְּׁפִיּוּת לַשִּׁגָּעוֹן
-
sari10
בתגובה על קצת קצר-צרים ולא קשורים
