שירים ומה שבדרך
פוסטים פופולאריים
-
בקיטנה של אלוהים
1/7/16 | 14136 צפיות
-
מִשְׂחֲקֵי הָאַהֲבָה
19/5/18 | 969 צפיות
-
כְּאֶגְלֵי הַטַּל
21/5/14 | 1096 צפיות
-
אִשָּׁה מוּל הַיָּם
7/3/12 | 4174 צפיות
-
לֵילוֹת קֵסָרְיָה 12.8.09
15/8/09 | 3209 צפיות
-
לֵילוֹת קֵסָרְיָה - 19.8.09 - אחרון ודי
20/8/09 | 4690 צפיות
תכנים אחרונים
רוברט פרוסט --------------------- "את הדברים הנפלאים ביותר בעולם אין באפשרותנו לשמוע או לראות כי אם להרגיש בליבנו." הלן קלר -------------------------
17.1.2010 לקחנו את אמיר לשדה התעופה של אומהה בדרכו לישראל קשה היתה לי הפרידה ממנו גם דאגתי איך יסתדר בכל נמלי התעופה הגדולים אבל כמו גדול הוא הגיע הביתה בשלום. בכורי שכר מכונית וכך יכולים לצאת לטייל קצת במרחבי אומהה בנברסקה וכל זאת עד יום ו' שאז הוא ישוב לישראל ואז תחל ההשרדות,הבדידות,ההמתנה,שמואל,משה בכורי ואני לקחנו את המצלמה, בדרך צילמתי שלג והמון שלג. הגענו לאגם CARTER וגם בתים בדרך, טיילנו באחד הקניונים הגדולים, יש כל כך הרבה כאלו כאן, סֶיִילִים מיוחדים הכל ממש זול ואני כל שמבקשת רק שיגיע האביב שנוכל לראות את דרכנו חזרה ולנשום פרחי אהבה, אוהבת את כולכם ומתגעגעת כל כך. ------------------------- בְּשָׁעוֹת שֶׁל חֹסֶר וַדָּאוּת, בְּשִׁלְהֵי הַחֹרֶף גַּם בִּשְׂפַת אִמִּי לֹא אוּכַל לְהַסְבִּיר אֶת יִסוּרֵי לִבִּי. מִתְדַרְדֶרֶת בֵּין קַפְּלִי נִשְׁמָתִּי קְפוּאָה וּמְיֻסֶּרֶת, כִּפְתִיתֵי שֶׁלֶג הַנִּפְגָּשִׁים עִם מִדְרֶכֶת לוֹהֵטֵת. כְּשֶזְמָן הָאָבִיב יַגִּיעַ, עִם זְרִיחוֹת וּפְרִיחוֹת חֲדָשׁוֹת בְּרֵיחוֹת שֶׁל תְּשׁוּקָה, אוּכַל לִנְשֹׁם מֵחָדָשׁ פִּרְחֵי אַהֲבָה. ------------------------- השלט בכניסה לאגם  משה בכורי - האגם הקפוא מאחוריו  בקבוק בירה שנותר  העצים בפרק ליד האגם  האגם  קצת בתים בדרך  ועוד  ועוד  ועוד  ועוד  ועוד  ציור קיר  טיול לold market  הכל מלא שלג  שלג על עירם ועל עציהם  העצים לבשו לבן  אם לא על שפת הים אפשר גם על השלג לכתוב את השם  מלא שלג  השלג מכסה גם את המכונית  מראה מהמלונית על הבתים ממול  עוד עצים  כל העצים מכוסים  ועוד שלג על גגות  |
הֵי חברים היא עשתה זאת! כן כן, יום ה` בחצות טיסת אל-על לניו ארק - 12 שעות טיסה משה ואני הסתובבנו קצת בדיוטי, כמובן שצילמתי גם שם, ככה למזכרת. הטיסה ארכה 12 שעות חשבתי שאני משתגעת, כולם נרדמו במטוס, חושבת שנרדמתי גם למעט אחרי שש שעות, נגמרה הסבלנות, התחלתי לצעוד ולראות איך כולם נוחרים, כך חלפה עוד שעה ועוד אחת, הזמן זחל ממש ולאחר 12 שעות הגענו לניו-ארק, חיכינו למזוודות,ישבנו לשתות קפה חם וטעים וחיכינו לטיסה של חברת קונטנינטל לכוון אומהה נברסקה, טסנו במטוס ממש קטן עוד שעתיים וחמישים דקות ירדנו והיה ממש קר אבל אוהבת ת`קור הזה החודר וגם שלג, כן כן, אין ים, רק שלג משה שכר מכונית והמרחק מהשדה למלונית 15 דקות, משה ניווט ללא ג`י.פי.אס שהרי הוא היה ב...מגלן הגיבור שלי ומי ששירת במגלן יודע לנווט. עלינו לקומה 7 והפתענו את אישי ואת אמיר כמובן המונמון נשיקות וחיבוקים התרגשות ועוד. כבר בערב הלכנו לטייל ב-BEKER`S סופר ענק וקנינו מצרכים. ביום שישי למשה הגיע חבר מקליפורניה, חבר ילדות שהיה איתו מהגן וחי כאן 6 שנים בילה איתנו את השבת ונסענו בשבת לטייל ב-WEST ROADS קניון ענק - וגם ברשת COSTCO, בסט ביי, אנחנו נמצאים ברחוב 42 אם תרצו לבקר:) בערב לקחתי את אישי למכון כושר בקומה 2 עשינו קצת כושר כי הרבה אין מה לעשות כאן. אמיר עשה לי סיור מודרך כדי להכיר את הלובי,הקבלה,חדר הכושר וגם כמובן את בית החולים. החדרים במלונית ממש נחמדים, חדר שינה סלון,מטבח, שירותים ומקלחת. הכרתי את גַּבִּי החולה הנוסף מישראל שנכנס גם לרשימה ואת אמו השוהה עמו, מחר נסע ביחד לטייל, כל עוד מֹשֶה כאן זה נוח יותר במכונית מאשר במוניות. הכל נחמד אבל אין כמו בבית ולכן מאחלת לאישי ולגבי שיושתלו כמה שיותר מהר ושנשוב לישראל אל הילדים,המשפחה,החברים. מחר נסע לטייל שוב ואַצלֵם עוד ועוד שלג ויש כאן גם גן חיות, אם נהיה אעשה להם "בּוּק" השיר די ישן ועוד יהיו ימים טובים מאלה. תודה לכל החברים שואבת מכם המון עידוד במסרים וזה מוסיף לי כוח שבוע מבורך אביה טיסת אלעל - לקראת נחיתה בניו ארק/ניו ג`רסי -  משה צילם את אמא אביה במטוס מניו ארק לאומהה נברסקה של חברת קונטנינטל  ירידה בשדה התעופה באומהה - צילום ראשון של השלג  מבט מהחלון בחדר  עץ לבוש בשלג מחוץ למלונית  ועוד עץ  מבט לרחוב  ועוד מבט מהמכונית לשלג  התיירת...באחד הקניונים הגדולים מרימה בקבוק לחיים  אמיר מרחוק מודד מכנסי ליויס - ככה סוחטים כסף מאמא:)  אחד הקניונים שביקרנו בהם ממש זול באמריקה  מה שיותר לבן.....יותר לבן  ** עֶצֶב מִתְקַפֵּל כְּעָנָנֵי קֻלְמוֹס חוֹבְקִים וּמְתְמַזְּגִים זֶה בְּזֶה מוֹרִידִים דִמְעוֹתַי עַל חַלּוֹנְךָ כִּפְתִּיתֵי שֶׁלֶג אַתָּה מַבִּיט דַּרְכִּי, רוֹאֶה נִשְׁמָתִּי, דְּווּיָה, מְיֻסֶּרֶת. אוֹסֵף דִמְעוֹתַי אַחַת לְאַחַת שׁוֹזֵר אוֹתָן כְּמַחְרֹזֶת פְּנִינִים לְמִשְמֶרֶת עַל לוּחַ לִבְּךָ.  *  *  |
כפי שסיפרתי לכם, מידי ערב אני מתקשרת לאישי ולאמיר בנברסקה והם מספרים לי חוויות מהמלונית,בית החולים,שלג,קור וסיפרו לי שהכירו זוג אמריקאים, שמה רייצ`ל יהודיה מטורקיה בת 60 ובעלה בן 66 שעבר השתלת כבד הם גרים בסַלְטְלֵייק סיטי בְּיוּטָה עזבו לפני כמה ימים הביתה,את הערב האחרון חגגו עם אישי ואמיר בקפיטריה. בשהותם שם, הם התחברו אל אמיר ואל בעלי, היא השכירה שם מכונית ופעם בשבוע לקחה אותם לקניון לקניות ולהסתובב קצת. כשהיא נפרדה סיפרה שיש לה אח בשער מנשה, בית חולים לחולי נפש(קרוב למקום מגוריי) והיא תרצה שאמיר יקח 100 $ ויתן לו, לבסוף נסעה בלי להשאיר,למחרת התקשרה אליהם לחדר כדי לבקש שאני אתקשר שם לדרוש בשלומו ולבקש את הכתובת כי היא רוצה לשלוח לו חבילה, התקשרתי למספר שנתן לי אישי, בערב של ה-11.1 איש לא ענה, אתמול, יום שלישי, שוב ניסיתי ומישהו ענה לי שם ואמר שזה טלפון צבורי והוא לא מכיר אותו והוא עצמו, אחד החוסים שם התקשרתי לתחנת האחיות ושאלתי על הבחור וענתה לי שהוא אכן שם בשיקום, שאלה איך אני מכירה הסברתי על הקשר מנברסקה/יוטה עד שער מנשה, היא אמרה שהוא מרגיש בסדר, שאלתי אם אפשר לשוחח איתו, ענתה שלא, שאלתי לגבי הטלפון הצבורי, אמרה שאם אתקשר לשם, היא תשלח אותו ואכן הוא הגיע לטלפון שוחחתי איתו כחצי שעה, סיפר לי כל מיני סיפורים ואמרתי לו שאחותו רוצה לשלוח לו חבילה ואני אתן לה את הכתובת בשער מנשה, ביקש שנגיד לה שהיא תתקשר אליו כי הוא מתגעגע ורוצה לשוחח איתה - הבטחתי. היום בבוקר התעוררתי ואמרתי שהולכת לבקר אותו ויהי מה. קניתי שוקולדים, נסעתי לשער מנשה, את המכונית החניתי בכניסה וחיכיתי להסעה שתקח עד המחלקה נכנסתי לחדר ריפוי בעיסוק ושאלתי היכן אני יכולה למצוא את יצחק, ענו לי שהבחור בחולצה האדומה זה יצחק, התישבתי לידו ואמרתי לו שלום יצחק אני אביה באתי לבקר אותך, הוא קרן מאושר שמח כל כך והושטתי לו את החבילה עם השוקולדים, אמר לי שהוא מחלק לחברים קם וחילק להם והתישב לידי בחזרה, כל אחד היה עסוק, לידו היה גובלן קטן, הוא רקם, אחרת גלגלה צמר, אחר סידר מפית וסכו"ם מפלסטיק לקייטרינג,סיפר לי שנולד בטורקיה למד שם הנדסה, חי בארה"ב ליד אחותו ולפני 14 שנים עלה לישראל, שכר בית בתל אביב עבד 4 שנים כמהנדס עד ש.... ואז הגיע לאברבנל היה לו רע מאד שם והוא ברח כשמצאו אותו הביאו אותו למחלקה סגורה כדי שלא יברח ועכשיו הוא במחלקה פתוחה. סיפר לי על הבדידות, שאיש לא מבקר אותו, וכולם היו שם בודדים, הלב שלי זעק בשקט יצאתי איתו לשמש, הוא שתה כוס תה ואכל מהשוקולדים, אמר שהוא מקוה להשתחרר בקרוב ולהשתקם והציעו לו שהוא יהיה בדיור מוגן בחדרה יעשה כל מיני עבודות תמורת 4 ש"ח לשעה. אמרתי לו שאם יהיה לי בבוקר זמן - אבוא להפרד ממנו בטרם אטוס לנברסקה, הוא כל כך קרן מאושר ואמר לי שהוא מאד ישמח אם אבוא. שאלתי אותו אם הוא רוצה משהו מיוחד מאחותו שתשלח לו ואמר שישמח לקבל ג`ינס אז אני אביא לו מחר ג`ינס, ואקנה לו עוד ופלים, שוקולדים, עוגות כדי שיהיה לו מתוק, איחל בהצלחה לבעלי, ושנחזור מהר מהר הביתה, עניתי לו שאני מקווה שכשאני אחזור, שהוא לא יהיה שם כבר, אלא בדיור מוגן ואני אבקש מהם את הכתובת ואבוא לבקר אותו. שאלתי אותו אם אני יכולה לצלם אותו והוא אמר לי שכן, ליווה אותי לתחנה כדי שהטרנזיט תחזיר אותי לשער ואז ביקש שאחבק אותו, כך או כך הייתי מחבקת אותו. כן, מחר אלך לבקר אותו שוב בבוקר ואסיים את אריזת חיי במזוודות ואטוס לאישי לחבק גם אותו. כך מנברסקה הרחוקה הגעתי לשער מנשה להכיר את יצחק, אקח איתי את החיוך שלו וצבע האגם בעיניו. ; ~ יום ה' 14.1 ,שמונה בבוקר התייצבתי והגעתי לשער מנשה, יצחק אכל בחדר אוכל, נכנסתי והוא חייך חיוך רחב ואמר לי: הבטחת וקיימת. עניתי לו שכשאני מבטיחה אני מקיימת ובאתי להפרד ממנו נתתי לו את השקית עם כל הממתקים וסיקרן אותו לדעת מה הבאתי לו התיישבנו על הספסל והראיתי לו, נתתי לו גם מעט דמי כיס שיקנה סיגריות בקנטינה, סיפר לי שהוא חושב שהכדורים שהוא מקבל מכניסים אותו לדכאון,ביקשתי ממנו שיחייך, שתמיד יחייך, כי עם אמונה ותקוה הכל מסתדר בסוף - הפעם הוא הבטיח! איחל הצלחה לאישי בהשתלה,הבטחתי לכשאשוב, אנסה למצוא אותו בדיור מוגן בחדרה, נפרדתי ממנו היה להם מפגש בוקר עם הפסיכיאטר, אמשיך לחשוב עליך יצחק. (את הכל כתבתי היישר מהלב - ללא עריכה) עדכון - 19:25 יום ד' עכשיו סיימתי לדבר עם אישי וסיפר לי שרייצל ב התקשרה מיוטה להגיד שיצחק סיפר לה שאתמול שוחחתי איתו ורייצ'ל אמורה להתקשר אליו גם היום, אז יספר לה שגם ביקרתי אותו היום ואני מחכה לביקור של מחר כדי להפרד ממנו. אישי סיפר לי שהיום בערב הגיעו לבקרם אנשי חב"ד והבטיחו שכשאני אגיע, הם יביאו נרות שבת, חלה ומזוזה אותי זה מרגש. *  * מוֹדְדִים אֶת הַפְּרוֹזְדוֹר הָלּוֹךְ וַשׁוֹב מֻכֵּי עֲוִית כְּמוֹתָם. עֲמוּסֵי סַמֵי הֲזַיוֹת מַבָּטָם עֲוִיל עוֹיֵן אֶת הַקִּירוֹת, מַחְלָקָה סְגוּרָה, כָּאן אֵין כֹּל צֹרֶךְ לִכְלוֹא אֶת הָשִגָּעוֹן הוּא בֵּן בַּיִת נִשְׁטַף בְּגַּלֵי עֲנָק הַחוּצָה וְרַק הַנְּשִׁימוֹת מְפֵרוֹת אֶת הַשֶּׁקֶט פְּנִימָה וְהַחוּצָה, הַחוּצָה וְפְּנִימָה וּכְשֶהַמְצִיאוּת חוֹדֶרֶת אֲלֵיהֶם בִּדְמוּת אָדָם שָפוּי הָשִגָּעוֹן נִמְלַט.  * * * * *
לאורך כל הדרך - מחר בחצות אני טסה להתחבק עם אישי ועם אמיר אכתוב משם אוהבת הרבה אביה
|
"החיפוש אחר אהבה הינו ראוי, אך נתינה של אהבה ללא תנאי ראויה עוד יותר." וויליאם שיקספיר. ~~~~~~~~~~~~~ רוצה להודות לכל החברים כאן על העידוד הרב שאני שואבת מכם,על המסרים שמקבלת, על האיחולים,האהבה,התקוה,העידוד. רציתי לספר על יוצר בשם yamragua (ללחוץ על הקישור) אשר שולח לי כל יום במסר תמונה של פרח,תמונה של ים, תמונה של קרואסון, ואיחולים לנברסקה, וזה הזכיר לי את השיר של דייויד ברוזה "סיגליות", אני שואבת כוחות למסע מילדיי, מכל החברים והסביבה. את השיר הזה כתבתי בשבילו - מקדישה לו. yamragua הכין לי את המצגת עם הפרחים לשירם של הפרברים אז תודה לך אוהדי/ימרגוע - את הפרחים צילמתי אתמול בשבילך באהבה. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ פֶּרַח מֵרִיחַ חַיִּים, מֵקִיץ בִּי חֲגִיגַת אַהֲבָה. הָרוּחַ בָּאָה עִם פְּרַחָיו, מָשָב צוֹנֵן, מֵשִׁיב חַיִּים. אֲנִי תּוֹהָה אוֹדוֹתָיו וּפְרַחָיו מְפִיצֵי הַשִּׂמְחָה. אַחַר כֹּל פֶּרַח אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת. לְהִתְרַפֵּק עַל הַזֶּרֶם, פָּשׁוּט לִהְיוֹת. ~~~~~~~~~~ ואלו הפרחים בשבילך:- ועכשיו מלאים הם בפריחה - בשבילך! * * |
שבת , צריך להעביר את הזמן, נוסעים לדלית אל כרמל פעם, כשהילדים היו קטנים, בעלי ואני לקחנו אותם לדלית אל כרמל לטייל בשוק הססגוני, לאכול במסעדה ולחזור הביתה, היום זה הפוך, הילדים לוקחים את אמא לדלית אל כרמל. ליאור והחברה לקחו אותי לטייל שם וצילמתי קצת בנייד, כדי להראות לאישי את דלית אל כרמל, אותה דליה שאהבנו לטייל בה אוהבת את האווירה של דליה ואת הנופים סביבה , הזקנים עבי השפם ונשותיהם המסתירות את יופיין בעטיפות, הבתים המגובבים בחוסר סדר והסמטאות המתפתלות המסתירות סוד - ומקדישה לו את השיר של שלומי שבת ופאבלו רוזנברג שהרי לכל אחד יש את האחת שלו ולכל אחת יש את האחד שלה ושנינו בחרנו זה בזו להזדקן ביחד, כל יום בטלפון אנו דואגים לספר זה לזו שאנחנו מתגעגעים ועוד מעט נפגשים ואני ממשיכה לארוז בגדים ותקוות, מחוברת לכל כך הרבה דברים מהבית שהכי טוב היה לו שמתי גלגלים וסוחבת את ביתי איתי. מקוה לשוב במהרה כי פרידות קשות לי מאד ואוהבת את החברים שלי . ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ לִפְסֹחַ עַל קְנִיּוֹת זֶה לֹא סוֹף הָעוֹלָם נוֹתְרוּ כַּמָּה שְׁזִיפִים, תַּפּוּזִים רֶבַע לֶחֶם קַל וּשְׁלֹשָׁה מַעֲדַנִּים. עַד שֶאֶדְאַג לָצֵאת שׁוּב לִפְסֹעַ בֵּינֵיכֶם, לָעָמוֹס עֲגָלָה בְּמִצְרָכִים חִיוּנִיים חַיַּי מְלֵאים דְּאָגָה ואַהֲבָה מְשַׂגְשֶׂגֶת בְּחֲנוּת הַחַיִּים מִן חֲנוּת שֶכָּזוֹ : אַהֲבָה נִפְלָאָה, חִבּוּק, אֶחָד פְּלוּס אֶחָד בְּמִבְצָע, הֵיכָן שֶׁהַתְּחוּשׁוֹת נִתָּנוֹת לִרְכִישָׁה. * אֶת הַכֹּל אוֹרֶזֶת בְּמִזְוָדָה אַחַת קְטַנָּה לִזְמַן לֹא יָדוּעַ הָעִקָּר לִהְיוֹת בְּיַחַד לְהָשִׁיב אֶת הַתִּקְוָה לַחֲזֹר לַשִגְרָה זוֹ שֶׁמַּכִּירִים שְׁלֹשִׁים שָׁנָה. יֵשׁ בִּי אֶת הַכֹּחַ לִצְחוֹק, לְחַבֵּק, לְנַשֵק, לֶאֱהֹב. דליה מראה מלמעלה  בכניסה לדליה יש שוק גדול הסתובבנו בשוק בין הפיצוחים ל..  סוכריות  בין הגמדים ל...  בגדים  בין סרטים ל...  חמוצים  בין נעליים ל...  גרביים  בין פרחים ותפוחים...  לממתקים  ירקות ו...  ובשמים  נעליים  טבעות  ותיקים  וזה כבר ברחובות דליה  ומוביילים  ונרגילה  גם הוא היה שם  תמונות  תמונה שאהבתי צילמתי מקרוב - ים  ועוד תמונה - ניו יורק ניו יורק  פיתות בטאבון  צעצועים  והכל ב...חיסול כללי  *  *  |
יום שישי אחרון בישראל, בבוקר נסעתי למקום העבודה שלי להפרד מהחברות, כשהגעתי הביתה, הגיעה אורית ומירה השכנה כדי לשאול על אישי, ועוד לא..להפרד ממני, יש עוד חמישה ימים. כל יום אני נפרדת מחברה/חברים, נוסעת או מתקשרת, גם מחברות וירטואליות, מהמשפחה הקרובה, להפרד מהים, מגורה הכלבה, כל פרידה היא כואבת, והיום ביליתי בים, לא ספרתי את השעות כי הן חלפו ביעף הייתי עם ליאור ואירית והנייד שלי צילמתי המון תמונות, אבל שיחקתי עם הזום של הנייד כדי לתפוס מרחוק אבל הן יצאו מטושטשות, מביאה רק חלק, עוד אהיה בים עד הנסיעה, ועוד בטרם אני נוסעת - אני כבר אליכם מתגעגעת. את כל הפוסטים שלי אני מעבירה לאישי במסנג'ר כדי לקרוא את השירים ואת התגובות והוא אמר לי שמאד מרגש אותו, היום כשהגעתי לים עם ליאור, אמרתי לו שמתגעגעת לימים שטיילתי עם אישי על חוף הים, אז עוד יהיו ימים טובים מאלה. שבת שלום ~~~~~~~~~~~~~~~ שישי אחרון בישראל הגלים מחקו לי חלק מהכתוביות  הכסא שלי והתיק - כמעט...פעם אחרונה  דגים  ועוד  משפחה שחזרה "מהפלגה"  סלעים ועורבים  ועוד סלעים  ליאור הולך לכיוון המזח לדוג  הים היה שקט במיוחד היום  הַפְּרִישָׁה שֶׁלִּי מִן הַגַּלִּים תָּבִיא אוֹתָם אֵלַי יַעַטְפוּ קְרִירוּת נִפְלָאָה, מֵרְחַבֵי כָּחֹל תִּקְרַת עוֹלָם קְרִיאַת עוֹפוֹת חַגִים הַיָּם יְהֵא שֶׁלִּי גַּם בִּיְמוֹת הַגְּשָׁמִים. ~~~~~~~~~~~~~~~ היו מדוזות לכל אחת היתה "גיזרה" אחרת  ועוד  סבבה? סבבה  ועוד -  צילמתי דג שנקרא YELLOW TAIL ממנו עושים את הסושי  *  * כחול וצלול  הסלעים שאני כל כך אוהבת  אירית היפה - החברה של ליאור  ליאור והבצק -  צילמתי אותם כדי שיהיו איתי בנייד בנברסקה אצלם את משה וטלי ואת גורה הכלבה לא ברורה השקיעה בגלל המשחק עם הזום - העיקר שיש...שקיעה  והשקיעה  * בְּעוֹדִי עַל הַמֵּזַח מַשְׁלִיכָה חַכָּתִי, דָּגָה אוֹתִיּוֹת אַהֲבָה חֲסֵרוֹת דְּאָגָה, אוּלַי מִן הַיָּם תָּבוֹא הָאוֹפְּטִימִיּוּת. גַּל שֶׁל שַׁלְוָה יָצִיף בִּי שִׂמְחָה לְשָׁנִים אֲרֻכּוֹת, אִזּוּן שֶׁיְּהֵא בִּי - מִן הַיָּם מַתָּנָה. ~~~~~~~~~~~~ 
|
כך בעודי אורזת כל יום עוד בגד וזכרונות, כפפות ודאגות, נעלי ספורט ותמונות, מספרת על שיחות הטלפון, היומיומיות לנברסקה, מידי ערב, בעלי מספר לי עד כמה הוא מתגעגע גע גע ועד כמה הוא מחכה שאבוא בוא בוא וכשאגיע, הוא בטוח שיהיה לי שם כיף. ולכן כדי לשמוע עד כמה הוא מתגעגע גע גע צריכה לעלות על הר גבוה לצעוק בלשון זכר כדי שההד יחזיר לי את האהבה אז שירים על הד ויהיו עוד כמה עד יום ה' הבא, עד שאצא למסע שיסגור את השנים הקשות, ושם נחכה להשתלה, לזמן בלתי מוגבל, זה יכול לקחת שבוע, חודש, שלושה חודשים...עד שנה אבל מקווה שאלוהים מכוון גם שם את הכל ובכוחות ילדיי, המשפחה, החברים שכאן, אני ממשיכה לשאת באמונה שהכל בסוף יהיה נפלא. תודה לכם חבריי היקרים על העידוד, התמיכה, האהבה, התפילה וכן שירים, הם חלק מחיי ועוזרים לי. ~~~~~~~~~~ מְטַפֶּסֶת עַל הַהַר הֲכִי גָּבוֹהַּ יוֹשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה הַצּוֹפֶה לַמֶּרְחַקִּים וְצוֹעֶקֶת: "אַבִיָה אֵלַיךְ מִתְגַעְגֵעַ גֵעַ גֵעַ גֵעַ אוֹתַךְ אוֹהֵב הֵב הֵב הֵב" הַהֵד מַחֲזִיר לִי אַהֲבָה וַאֲנִי - אוֹהֶבֶת אֶת הַהֵד הַזֶּה. אָשׁוּב מָחָר וְאֵשֵׁב שָׁם לַתְנוֹת אַהֲבָה עִם הַהֵד הַגֹמֵעַ מֶרְחַקִּים. ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ תמונה שצילמה תמי ליבנה - תודה תמי  אֲנִי מְנַסָּה לְהִתְעוֹרֵר מִשֵּׁנָה שְׁחוֹרָה שׁוֹמַעַת בִּצְבָעִים וְרוֹאָה קוֹלוֹת שְׁקֵטִים רָצָה אֶל חַיַּי אֲחוֹרַנִּית לְהַשִּׂיג אֶת הַקִּדְמָה מַטְבִּיעָה עֵינַי רַק בְּחֲצִי קוֹרֵאת בְּשִמְךָ וְאַתָּה - לוֹחֵשׁ הֵדִים שְׁקֵטִים שְ י ם ב רִ וּ כְּעָלֵי הַשַּׁלֶּכֶת מִ תְ פַ זְּ רִ ם י וַאֲנִי אוֹסֶפֶת אֶחָד אֶחָד.  את המצגת הכינה לי בתיה ברק בני ליאור ביממלח ועוד ביממלח  ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ תודה לשניים מחבריי שהקדישו לי פוסט - לכם התודה 1 - ליריתוש המקסימה - http://cafe.themarker.com/view.php?t=1401339 2 - בני - http://cafe.themarker.com/view.php?t=1400609 ~~~~~~~~~~~~~~~
משהו מהנט - על הדים בין ההרים ישנו עמק מופלא שההד העולה מתוכו עונה על כל שאלה ומשאלה. אל העמק הזה הגיע צעיר לבקש עצה מההד - מה עליו לעשות וכיצד לנהוג עם נערתו.
"הד יקר, מזמן רציתי להתייעץ בך, אתה ודאי יודע על מה". "עלמה... עלמה... עלמה..." "צדקת ההד, פגשתי בחורה נאה". "אהה... אהה... אההה..." "אך עדיין לא אדע מה שאיפתה". "אתה... אתה... אתה..." "אמור לי ההד, מה היא רוצה כשהיא מצטבעת?". "טבעת... טבעת... טבעת..." "ומה היא תאמר לי אחרי שנתחתן? "תן... תן... תן..." "מה היא תרצה שאביא לה?". "וילה... וילה... וילה..." "האם היא תכבד אותי, בעלה, ותשמע בקולו?". "לא... לא... לא..." "תגיד, מה היא תרצה, את כל הרגלי לתקן?". "כן... כן... כן..." "וכשארצה לתת לה תכשיט, מה היא תרצה לדעתך, כסף או זהב?". "הב... הב... הב..." "מה צפוי לאדם כמוני?". "עוני... עוני... עוני..." "ומה יהיה גורלי לאחר שאת חיי על מזבח הנישואים אקריב?". "ריב... ריב... ריב..." "ואיך אעמוד מול כל הדרישות?". "שוט... שוט... שוט..." "ומה יהיה בסוף גורלי, התוכל לי לומר?". "מר... מר... מר..." "ובכן, ההד, אם כך כדאי לי להינשא?". "נסה... נסה... נסה..." "ואיך יהיו חיי ללא הנערה?". "רע... רע... רע..." "אז איך זה להיות נשוי?". "אוי... אוי... אוי..." "מה אעשה נגד כל ההנמכות?". "מכות מכות מכות". "מה מנסה היא להשיג בצום ובשיגוף?". "גוף גוף גוף". "איך היא עושה עצמה יפה מקודם?" "אודם אודם אודם". ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ ולאישי היקר
|
רק עוד שתי שבתות בטרם אטוס - השבת הזו שעוד מעט נגמרת והשבת הבאה ובע"ה בין ה-13-14 אהיה באוויר בלי ים ובלי אוויר כדי להגיע לאישי היקר המחכה לי שם בגעגועים רבים. מקווה שעוד השבוע ובשבוע הבא אוכל לטייל על שפת הים ולהפרד אט אט מהים ולא ב"ואט" אחת, כמו להוריד פלסטר מבלי לחוש בכאב, כי החיבור שלי אל המרחבים ואל הטבע, גדול הוא! אז שולחת עוד פוסט שצילמתי בנייד ואחר כך לא אבלבל לכם במוח  וכל שנותר לי לעשות בטרם אטוס - ~ סְפִירַת מְלַאי ~ סְפִירַת מְלַאי שֶׁל אֵרוּעֵי חַיַּי, בִּלוּיִים שֶׁבִּלִּיתִי שְׂמַחוֹת אַדִּירוֹת, חֲתֻנָּה לְבָנָה צְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל, לְלֹא מַעֲצוֹר, עָצוּר סְתָמִי. יְרִידוֹת מֶתַח, פְּסִיעוֹת מְדּוּדוֹת לְאֹרֶךְ הַחוֹף, הַרִיצוֹת בַּיוֹמְיוֹם מִבְּלִי לְהַבְחִין בַּיֹּפִי, חִבּוּק עָצוּם שֶׁל הָעוֹלָם נִפְלָאוֹת, נִסִים, קְרִיאוֹת שֶׁקָּרָאתִי, צְרָחוֹת, אַהֲבָה, כֹּל הָעֵת אַהֲבָה וִיְדִיעָה שֶׁ - הַכֹּל זֶה אַהֲבָה וַאֲנִי בְּדַרְכִּי אֵלֵיךָ. *נתחיל עם התאריך  מיד עם הגעתי מטוס טס בשמיים כדי לרמז לי שעוד מעט אהיה בין מים ושמיים  והתחלתי לצעוד על החוף ולפגוש בכל מיני דברים כסא בודד בלי בת זוג בדיוק כמוני, בלי בן זוג כרגע, אבל בעוד כמה ימים שוב אתחבק ואתנשק  עוד לא בניתי בובה משלג - אבל מאבנים כן  ומזווית אחרת  היו על החוף ושתקו לא זיהיתי מי ליד הדג  מכין סירתו לדיג  חבצלות בין הסלעים  ועוד  אוסף צדפים זה דבר חינוכי - היא אוספת הוא צועד  אב,אם ותינוקם החמוד אוספים גם  קצת התעמלות - מתיחת שרירים - לא מזיק  יאללה מכבי צהוב כחול - ילדי שדות ים  גם רומנטיקה קצת - רחוק בצד שמאל היו קורמורנים אבל הנייד....לא מספיק  שחף רגע לפני שעף לי  קוראים לו ליאור הדייג והוא במקרה הבן האמצעי שלי כייף לו לדוג ולי לצלם אותו - ילדיי ינקו את האהבה לדייג מאישי כשהיו קטנים לקח אותם לדוג  יש תפיסה החכה מכופפת  והופ תפס דג קטן  עוד חיוך ודג לשקית  המון עורבים היו ליד הדייגים אכלו להם ת´בצק  עוד עורב על הסירה  המון דרורים על הסלעים  מבעד מראה של אופניים של אחד הדייגים  וזה הציוד  קצת אהבה בין גלים וסלעים  ו ועוד  ביום קייצי דייגים לבושים חורפי  מטוס שהותיר שובל בשמיים  היתה גאות - בחורף כנראה הים מלא ואותי ממלא  וכל שנותר לי להנות במשך 12 יום מהים בטרם אהיה בנברסקה המושלגת  וחתונה לבנה - מחכה לשמחה הבאה בביתי 
* *
* * * |
את השירים שלי אני תמיד כותבת בראש בין הכביסה לבישול, חדר הכביסה נמצא בחדר בטחון בחצר וכשאני פוסעת על המדרכה מצופה באבן משתלבת אדומה, עולות לי כל מיני מחשבות לגבי שירסיפור ובעוד המכונה מסתובבת,המייבש משמיע את מנגינתו שלו, אני שמה פעמיי למטבח עוברת ליד המחשב כדי לכתוב לא לשכוח וכך מוציאה את הגיגיי מהלב לטיוטת הנייר. השירים בעיקר עוסקים בעולם הים, המים, האופק הלא ברור, לעיתים גם בשקט מסביב,השתיקה העצמית שלי וענין המחלה מזה 7 שנים ועכשיו יש אור בקצה המנהרה אם תשימו לב השירים או הסיפורים שלי לא יומרנים מבחינה אינטלקטואלית ותיאורטית, לא בשפה גבוהה בדרך כלל הם בנושאים אישיים, תמיד יש לי תחושה שאני מלאה ברגשות לעיתים מנסה להכנס לדמות אחרת ולהציגה - ממש כמו להיות כוכבת ראשית בהצגה כיישות אחרת, בילדותי, תמיד פניתי לאוכל כנחמה והיום אני ממש מכינה לעצמי סלט גדול של מילים עשיר ומתובל ורק אז מרגישה שובע.בדרך כלל חותמת רק עם שמי הפרטי מכיוון שאני כך מרגישה נינוחה ואמיתית הייתי רוצה ללמוד לחקות אתכם בשירתכם לנסות להיות בקו אחד, מכיוון שהקו שלי לא מוביל לשום מקום, הוא גם לא סימטרי ואני מתפזרת, שמחה שיש לי אתכם כדי שתחזירו אותי למסלול הנחיתה. כשאני כותבת על אהבה, אני מרגישה שהיא נענית לקריאותיי ואז אני פורשת כנפיים ומחוללת על רחבת הריקודים כמו הרגבים הנותנים אהבה לפרח . תמיד אני בוחנת כל פרח כל עץ, שיירת נמלים שעוברת השמש השוקעת. מרגישה שהשירים הם הבעל שלי,המאהב שלי, ההורים שלי, הילדים שלי, בעצם הם הכל. בבוקר נסעתי לקניון אורות על הדרך ניקיתי ת'מכונית בתחנת הדלק והבחור שם אומר לי תשאירי על ניוטרל ובלי אמברקס, ואז שואל אותי: "את בטוחה שאת בניוטרל"? עניתי שכל החיים שלי אני על הילוכים ובמהלכים ועכשיו בא לי מאד להיות קצת בניוטרל אז...כן ניוטרל. בקניון קניתי כמה דברים חמים, גרביים, נמנמת, מגפיים, מעיל כל מיני דברים שבישראל אני בכלל לא צריכה  כי תמיד חם לי אבל למה אני מספרת לכם את כל זה? כי אתמול בחצות וחצי של ישראל, התקשר בעלי ואמר לי: "יש בשורות טובות, משאירים אותי פה להשתלה" אם לא היה חצות הייתי צורחת משמחה אבל השכנים, התחשבתי בהם וביקש שאודיע לתאומתו ולבן הנשוי שגר בישוב אחר, עניתי שמספיק שאני לא אשן הלילה חבל שגם הם לא ישנו ובבוקר אני מבטיחה להודיע להם וכך בבוקר התקשרתי, רעד קולי ואמרתי להם: "לונדון לא מחכה לי אבל בעלי בנברסקה...כן" הם שמחו כל כך וכך, בעוד שבועיים בטרם אמיר שב לארץ ולצבא , בני הבכור יקח אותי עד המקום (לא לצחוק עלי בבקשה אני תמיד חייבת אחד מהם לידי) ישאר שבוע ויחזור לישראל, בעלי ואני נשאר שם בהמתנה עד הרגע המיוחל שלו אנו מחכים 7 שנים ואני תקווה שכל הדמעות שזרמו מעתה יהיו רק דמעות של שמחה. כשהייתי קטנה, לא היו לי כ"כ בובות, או אוספים אחרים ולכן...היום אני אוהבת לאסוף כל מיני דברים מענינים, חוץ מבובות פרווה שכבר הראיתי לכם בפוסטים קודמים, יש לי אוסף של נרות ושל מגנטים חלקם על המקרר וחלקם שמורים באלבום ולכן היה לי רעיון לכתוב משהו על המגנטים וגם משהו על דמעות. כשאהיה שם אני בטוחה שאצלם המון את השלג, ביקשתי מאמיר אבל הוא לא אוהב לצלם. מודה לכם לכל אחד ואחת על החום והאהבה - על התקוה - העידוד ובעיקר ה ת פ י ל ה! והיום בחצות שולחת נשיקה לבעלי ולאמיר כי 2010 מגיעה אלינו יציאה לתקוה ולחיים חדשים. שיהיה סושבוע מבורך לטוב. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ מִבַּעַד לַזְגוּגִית דְּמָעוֹת בְּרָכָה. קָרוֹת, אַוְרִירִיוֹת, בְּטוּחוֹת, שְׁלֵווֹת, מֹחוֹת אָבָק דְּרָכִים. בַּצַּד הַחַם דְּמָעוֹת חַמּוֹת, אֲבוּדוֹת, נוֹגוֹת, מְחוֹלְלוֹת עִם הַגֶּשֶׁם, כְּמֵהוּת לַשִּׂמְחָה שֶׁבּוֹ. ~~~~~~~~~~~~~~~~~  ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
עַל הַמְּקָרֵר הַבֹּקֶר הִכְרִיזוּ: ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~  שנה אזרחית נפלאה ואוהבת לכל חבריי כאן
|
יום שישי, 25.12 החברה של ליאור הלכה לעבודה וליאור אומר לי:"אמא בואי הולכים לנשום, את תצעדי בים תשתכשכי במים ואני אלך לדוג" יש דברים שמרגיעים בני אדם - ליאור נרגע כשמנגן על הפסנתר וגם כשהולך לדוג, אני נרגעת בים, רק נכנסתי למכונית וכבר הרגשתי טוב יותר, חיוך, הגענו לים נשמתי מלוא ריאותיי ים ועוד ים, שקט כל כך - צעדתי שעה ובדרך צילמתי בנייד, כמה חבל שלא לקחתי את הדיגיטלית אפשר לראות הכל יותר קרוב, נכנסתי למים הם נהדרים כמו בעונה לא קרים, אמרתי לעצמי שכמה שיותר זמן ליאור ידוג - כך אהנה יותר ואכן לאחר שעתיים וחצי ליאור חזר עם שתי שקיות דגים אבל למזלו הרע....טבע לו הנייד עוד הספיק "להציל" אותו כדי להביאו ביום ראשון לתיקון. אז הנה כמה ימים לפני בואה של השנה החדשה, כשאני "מבלה" כמה שיותר מחוץ לבית כדי לא להיות לבד, לא להטרף שאולה בצונאמי של מחשבות איוב וכדי לקבל את פני השנה החדשה שחייבת להיות לנו טובה וכדי לשורר עוד שירי אהבה לאישי שממתין לי בנברסקה. יום ד' כנראה הצוות יחליט ואני דרוכה ומלאה באהבה. ~ ~ ~ ~ ~ רוּחַ מִזְרַחִית רוּחַ מִזְרַחִית עַזָה הֵבִיאָה עִמָּהּ גַּעְגּוּעַ. עוֹדְךָ לְצִדִּי וִיְדִיעַת הַפְּרִידָה נֹגַהּ כֹּל כָּךְ. כָּךְ רֶגַע הַפְּגִישָׁה בֵּינֵינוּ רוּחַ וְיָם, סְלָעִים וְקֶסֶם. דֶּרֶךְ צְלֵחָה אֲהוּבִי, גַע בַּשָּׁלוֹם וְשׁוּב בְּשָׁלוֹם יַחַד נֵדַע שַׁלְוָה תְּהוֹמִית גַּעְגּוּעַ רוֹעֵד בִּי כָּעֵת וְכֻלִּי אַהֲבָה לְךָ. ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ שָׁנָה בְּהִירָה עַל מַצָּע עָלִים שֶׁנָּשְׁרוּ וְאָפֹר, לֹא מְזַיֶּפֶת רְגָשׁוֹת מַתִּירָה פְּקַעַת פְּחָדִים, קוּרִים דְּבִיקִים שֶׁמִּתְעַקְּשִׁים לְהִתְפַשֵּׁט חֶלְקָה וְעוֹד חֶלְקָה. אֲנִי אֶפְרַח כְּשֶאוּכַל לְהַרִיחַ וְלַחוּש אוֹתְךָ מְחָדָש. ~~~~~~~~~~~~~~~~~ יום שישי 25.12.09  רק ירדתי לחוף המון אבנים  ועכשיו סדרת צדפים - כל העונה לא היו כל כך הרבה  צדפים כחול אשר על שפת הים  ועוד  ניילונים שהסתבכו להם  *  שיח נשים ערביות  מדוזה של דצמבר - גדולה  שחף על הסלעים - לא לקחתי את הדיגיטלית - אז אפשר היה לראות מקרוב  דייגים מכינים את הרשת הירוקה לפני היציאה לדיג  האם יש מקום יפה יותר מהים?  ידידו הטוב ביותר של האדם  שני עורבים אחד עף השני נח  קרע קרע מלמעלה קרא  דייגים  יציאה מן המים  מים וסלעים  השמש עושה אהבה עם המים -המים לא היו קרים....בדקתי  מכל זווית אהבתי  אור וצל - וגם עורב  איזה יופי של גלים  עתיקות קסריה  מדוזה ענקית במים  המזח בתחנת הכוח  * ליאור הדייג הג´ינג´י דאג לנו לדגים לארוחת השבת  שקית אחת משתיים עם דגים  מחכים לתנור  עוד מעט...2010  לונדון לא מחכה לי אבל נברסקה אולי כן  שִׁיר עֶרֶשׂ בַּלַּיְלָה, כְּשֶהַיָּם מְחַבֵּק אֶת הַשֶּׁמֶשׁ פּוֹרֵט בִּי הָעֶצֶב שִׁיר עֶרֶשׂ עֵת יַחְדֵלוּ מֵיתָרִים יַלְחִין בִּי כְּאֵב אֶת מֵיטָב הַשִּׁירִים. ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ שנה אזרחית טובה ונהדרת לכל חבריי בקפה. |
יום שישי, 25.12.09 כניסת השבת בדיוק הדלקתי נרות, אמיר ובעלי מתקשרים מחו"ל, שם בוקר, אכלו ארוחת בוקר במלונית, עד יום ב` יש חופשה מבדיקות בגלל החג ואז ימשיכו את הבדיקות וביום ד` - צוות הרופאים יחליט האם נשארים להמתנה. בעלי מתפעל מאד מצוות האחיות והרופאים,אחד אמריקאי השני הודי, על הסבלנות והאדיבות מצידם, על הסימפטיה והנימוס. החדרים בבית החולים מאד מפוארים כל חולה בחדר עם פלזמה אמיר ובעלי נשמעים מצויין, כייף להם ביחד - אב ובן ,כשהם טסו, השארתי מכתב במזוודה של בעלי, כשיגיע לנברסקה שימצא ויקרא, ועתה הוא סיפר לי שמאד ריגש אותו המכתב שלי וגם התמונה שצירפתי, התרגשנו יחד בטלפון. אמיר לאחר יומיים לא חש בטוב - הקאות ושלשולים וחזר לעצמו מהר , ידע שיש עליו אחריות. אנחנו מדברים כל יום בטלפון בעיקר בערב שלי, וחיה מטלפון לסקייפ ומסנג'ר. ממשיכים להיות אופטימיים ולקוות לטוב ביותר. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ דְּמָעוֹת אִתְּךָ, מֵיתָר נִשְׁמָתִּי נִמְתַּח כְּשֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ נִשְׁאֶרֶת שׁוּב לְבַד רוֹצָה לִהְיוֹת קְרוֹבָה מֶרְחָק עֵינַיִם, נְשִׁיקָה וְעַתָּה, כְּשֶׁנָּסַעְתָּ רְחוֹקָה כְּמוֹ אֶלֶף שָׁנָה בְּלִבִּי,מְעַרְבֹּלֶת אִבּוּד חוּשִׁים לַמְרוֹת הַקְּשָׁיִים אַחֲרֶיךָ, אַף פְּרִידָה כְּבָר לֹא גּוֹרֶמֶת לִי דְּ מָ ע וֹ ת. ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ליאור, בתו של בן דודי בכרזה של אקו"ם - הכרזה זכתה במקום השני ליאור גם משחקת בהצגה של ניקו ניתאי "הזונה והליצן" וגם בעלי בבא  * מַמְתִינָה לְשוּבְךָ אֵיךְ שֶׁנִּסְתָּרִים הוֹפְכִים לְנַחֲלַת הַכְּלָל. הָגִיתִי אוֹתְךָ הֵיכָן שֶׁהָיִיתִי הֲכִי אֲנִי. רוּחַ אֱמֶת וְכֹל נַפְשִׁי פָּרְצָה. עֵינַיִם אֲחֵרוֹת סוֹקְרוֹת אוֹתְךָ - אוֹתִי וְהָאִינְטִימִי נָגִישׁ לְכֹל רוּחַ. אֶהְיֶה כָּאן אַמְתִין אוֹהֶבֶת נֶאֱמָנָה. |
מנסה להמשיך לנצח על תזמורת האהבה גם כשאישי במרחקים ומציפה באהבה ללא פשרות. לאחר 22 שעות טיסה והמתנה בין טורונטו,מיניאפוליס, הגיעו למלונית באומהה בשתיים לפנות בוקר שלהם ולאחר 7 שעות בעלי התקבל לבדיקות, אמיר אומר שעד יום ד' הבא נדע האם ישאר האם יחזור גם שם מחכים 150 איש להשתלת כבד - מתוכם 120 איש זוכים כך שנותר לחכות ולקוות. מעריצה את אמיר על השליחות והשמירה שהוא לקח על עצמו וכולו ילד בן 20 ואני נותרתי כאן עם שני הבנים ומחכה לדעת מה יהא, האם אצטרף? אמיר אומר שההמתנה יכולה להיות גם עד שנה ואני במחשבות.... לבינתיים מקדישה את השירים לאישי - שולחת במיילים אהבה כל הזמן. "ישנן שתי דרכים לחיות את החיים: הראשונה, כאילו כלום אינו בבחינת נס. השנייה, כאילו אין דבר שאינו נס." אלברט אינשטיין ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ קְּלָס בּוֹא דָּלֵג אִתִּי בִּקְּלָס אַהֲבָה שֶׁבָּנִיתִי. נְדַלֵּג מְאֶחָד עַד עֶשֶׂר - אֶתֵּן לְךָ לְנַצֵּחַ. בְּכֹל שָׁלָב יְהֵא לֵב רִמּוֹן גָּדוּשׁ אַהֲבָה נְהֵא עַד גְּדוֹתֵּינוּ מוּצָפִים בָּהּ וְנֵדַע לְאַהֲבָה כֵּנָה. ְ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ 
עַכְשָׁו, עֵת בָּא הַחֹרֶף עָבַר הַסְּתָו, גּוֹנֵן עַל מֵיתָרַי פְּרוֹט בִּי מַנְגִּינָה, אֶרְקֹד לְקֶצֶב אַהֲבָתְךָ עַד בּוֹא הַקַּיִץ שֶׁל אָבִיהָ. ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ בְּתֵבָה מְיֻחֶדֶת מִלִּים אוֹסֶפֶת, מְעַצֶּבֶת, מְסַתֶּתֶת, מַבְרִיקָה, מְלַטֶשֶת, מְמַרֶקֶת, מְשַפְשֶפֶת, מִשְּׁמִטָּה, מוֹסִיפָה, כְּמוֹ בְּאַבְנֵי מִשְׂחָק מִשְׁתַּעֲשַׁעַת מִתְמַתֶנֶת וְנִרְגַּעַתְּ שׁוֹמֶרֶת עַל כֻּלָּן בְּתוֹךְ כַּסֶּפֶת הַזְּמַן בְּבוֹא הַיּוֹם, כְּשֶתָשוּב - אַגִּישׁ לְךָ אוֹתָן (מְצֻפּוֹת בְּמַרְצִיפָּן.) ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~  |
פרופיל
תגיות
ארכיון
תגובות אחרונות
-
שטוטית
בתגובה על יֵשׁ תִּקְוָה!
-
שטוטית
בתגובה על שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת
-
אביה אחת
בתגובה על לָךְ הַצּוֹעֶדֶת עַל חוֹף
-
sari10
בתגובה על מָחוֹל הַחַיִים
-
* חיוש *
בתגובה על בֵּין הַשְּׁפִיּוּת לַשִּׁגָּעוֹן
-
sari10
בתגובה על קצת קצר-צרים ולא קשורים
