כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שירים ומה שבדרך

    תכנים אחרונים

    91 תגובות   יום ראשון, 13/9/09, 12:18

     "חוֹשֶׁקֶת"בְּשָלֹש שָפוֹת" "שָׂדֶה הַחַיִּים" "מִלִּים" "נִהְיֶה לְאֶחָד"  

    5 ביחד וכל אחד לחוד 

    * * * * * * * * * * *

    שבת 12.9.09 הייתי צריכה להיות בים לבד, להרגע, לתפוס שלווה
    יצאתי לצעידה של שעה ונשארתי עוד שלוש שעות במים השקטים ללא גלים, הים היה שקט במיוחד, כל העונה לא היה כך. תמיד לקראת הסתיו הים נרגע וכייף להיות שם בתקווה שיתאפשר לי עד החורף, מכיוון שבשבילי סוף עונת הרחצה זה בדצמבר.
    לא צילמתי הרבה כי בעצם זה תמיד אותו חוף - אז אולי משהו שונה.
    התמונות האחרונות לא יצאו כ"כ טוב בנייד - אין לי מושג למה אולי הזווית לא היתה טובה אשתכלל בעתיד ואולי פעם תהיה לי מצלמה טובה יותר.
    בכולופן - קצת תמונות ושירים על הים - מקבצרורורורות.
    כך נראה החוף כשבאתי - שעת בוקר מוקדמת
     
    המון זוגות נעליים
    הים היה שקט לגמרי - בלי גלים
    זה עתה יצא מהמים
    אב ובנו - תחרות
    אני שוכב לי על הגב
    שתי דודות נכנסות למים
    ברקע - הדייגים מחכים לדגים
    וגם שני עורבים המחכים לדגים
    כמה רוגע - ושוב הדייגים ממול
    שקופים וצלולים
    מבט לקיבוץ
    ועוד דייג שבא לדוג דגים אולי להכין לחג
    כמה הם צלולים המים הכל רואים מתחת - שקופים כמוני
    שלושה חברים יצאו לדרך בים - בם - בום
    למוכנים היכון....צא!
    ארמונות לסוף הקיץ
    ואוטוטו מהבטן העגלגלגלגלה יוולד תינוק לשנה החדשה
    עורב אורב
     
    שנה טובה ומאושרת לכל חברי הקפה
    בַּמָקוֹם שֶהַגַּלִּים מְשַחֲקִים
    וְקִצְפָם רוֹעֵש
    שָם אֲנִי רוֹצָה אוֹתְךָ
    בְּשָלֹש שָפוֹת
                      שְפָת גּוּף,                 
                            שְפָת הַסִּימָנִים  
     שְׂפַת הַיָּם  -                    
             שֶהִיא שְפָתִי   .   
    * * * * * * * * * * * * * * * * *

    חוֹשֶׁקֶת  
    וַאֲנִי בְּגַפִּי חוֹשֶׁקֶת
    שְׁפָתִי נוֹשֶׁכֶת
    עֵינַי עוֹצֶמֶת
    רוֹאָה אֶת גַּלֵּי הַיָּם
    בָּהֶם נִשֵאת אִתְּךָ
    לֹא מְאַבֶּדֶת תִּקְוָה
    לֹא אֶהְיֶה לְבַד
    מֵעַתָּה -
    אֶהְיֶה אִתְּךָ.
    * * * * * * * *
    הַיָּם אָרוֹמָה מְשֻׁבָּח
    כַּרְבֹּלוֹת שֶׁל שַׁלְוָה,
    אִזּוּן מַקִּיף
    נְגִיעוֹת כָּחֹל מָלֵא
    שִׁוּוּי מִשְׁקָל
    מַה שֶׁנָּחוּץ לִי כָּעֵת,
    אַתָּה -
    אֱחֹז בְּיָדִי
    הַנָּח לִי לְהוֹבִיל אוֹתְךָ
    סָמוּךְ אֵלַי
    עַד אֲשֶׁר נִהְיֶה
    אֶחָד.
    * * * * * * * * * *
     מִלִּים   
    מִלִּים שֶׁאֶכְתֹּב
    בִּשְׂפַת הַיָּם
    כֹּל גַּל יָכוֹל לִשְׁטֹף
    אֶת מִילוֹת אַהֲבָתִי
    אֶכְתֹּב עַל לוּחַ לִבְּךָ
    שָׁם -
    יִשָמְרוּ לָעַד.
    * * * * * * * * * * *
    שָׂדֶה הַחַיִּים
    מִתְבּוֹנֵן בִּפְרָחָיו,
    מִתְרַשֵּׁם מִצִבְעוֹנִיוּתּוֹ
    מֵרִיחַ רֵיחוֹתַּיו הָמְשָכְּרִים
    קוֹטֵף הִזְדַּמְּנוּיוֹת מְגֻוָּנוֹת
    שֶׁהַחַיִּים מְזַמְּנִים
    וַאֲנִי - 
    חוֹרֶשֶת וּמַחֲרִישָׁה אַהֲבָה
    מִתְּעַנֵגֶת מֵהַרֵיחַ הַמָלוּח
    שֶל הָיָם.
    * * * * * * * * * * * * *




    דרג את התוכן:
      110 תגובות   יום חמישי, 10/9/09, 20:20

       אֵיךְ שֶׁהָרֶגַע הָפַךְ בָּאַחַת
      לְאוֹצָר.
      אוֹצֶרֶת אִתְּךָ רְגָעִים,
      רִיקוּד נוֹסָף,
      שִׁיר,
      תַּבְשִׁיל.
      הָרְגָעִים נִתָּנִים בְּחֶסֶד
      וְתוֹכִי מְדַמֶּמֶת,
      כְּמוֹ לְכוּדָה בֵּין
      קוֹצָיו הַסְּבוּכִים שֶׁל
      עֵץ הַפֶּטֶל
      בָּחוּץ.
      וַאֲנִי קַלָּה לְהִתְפַזֵּר
      עֲסוּקָה בְּלֶאֱסֹף אוֹתְךָ,
      לֹא נַנִּיחַ לְזֶה
      לְכָלוֹת אוֹתָנוּ.
      (אֶשְׁתַּדֵּל, בּוֹאִי נִתְחַבֵּק
      בְּכָל מָה שֶׁנּוֹתַר לָנוּ).
      הַסְּדָקִים לֹא נִרְאִים בִּי
      וּפְנִימָה כֻּלִּי אֲכוּלָה.
      (כָּךְ גַּם אֲנִי, בּוֹאִי נוֹסִיף
      לְנַצַּח עַל תִּזְמֹרֶת הַחַיִּים).
      [תֵּן בִּי כֹּחַ
      אֱלֹהַי].
      * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
       

      בחייו של כל אחד
      יש חיים אחרים
      בכל אחד פועם לב
      עם אהבה בחדרים
      בנשימתו של כל אחד
      יש אד לזולתו
      את חמלתו החבויה
      כל אחד נושא איתו"
      (מתוך א.ד.י)

      שיח פטל הצומח ליד ביתי

       

      ועוד -

       

      בלינסון - מבט מלמעלה ספירלת החיים - סביב סביב

       


      הגשר  - גשר החיים

       

      דרג את התוכן:
        91 תגובות   יום ראשון, 6/9/09, 21:52

         

        ~ זִּקִּית ~
         
        מַבְחִינָה בַּזִּקִּית
            וְסוֹקֶרֶת אֶת חוּשַי
                           כֵּיצַד הֵם בְּהִירִים,
                                      כֵּהִים, סוֹעֲרִים, שְׁלֵוִים.
                                                          יֵשׁ וְאַתָּה מַבְחִין בִּי
                                                                           וְכֹל חוּשַי צְמֵאִים לְךָ.
                                                                                                       * * * * * * * * *
         
         
        הפגישה הראשונה - ממקום מושבי ראיתיה ואצתי אליה  - צעדה בביטחה על השער
        ''
         
        לפתע הסתובבה -  הפנתה את גבה
        ''
         
        עברה מהשער למטפס ואט אט צבעה הפך ירקרק
        ''
         
        כאן רצתה לשחק איתי מחבואים או תופסת צבעים
        ''
         
        מירוץ החיים
        '' 
         נטמעת בנוף
        '' 
        הצצה חטופה
        ''
        הכל התחיל בגלל הזיקית  -
        בעודי בעבודה שוחחתי בטלפון עם אחת הלקוחות
        ואז ראיתי על הגדר את הזיקית, רצתי החוצה לצלם וזה
        מה שהספקתי
        רואים גם ת'מכונית שלי הירוקה כזיקית:)
        אני לפעמים רודפת אחרי לטאות אבל הן זריזות ובורחות
        הזיקית הלכה לאט לאט ובביטחה:)
        לעיתים אני "כועסת" על עצמי על הראיה הפנימית שיש בי,
         לכל דבר אני מתייחסת,בודקת, חוקרת,רואה כל פרט גדול כקטן,
         גם בבית, בעבודה, ברחוב ובכלל.
        פעם - צעדתי רק עם אמ.פי ומוסיקה שאוהבת ומרגשת אותי,
        במיוחד שירי אהבה וגם שירים משנות השישים  ,
        היום אני צועדת עם הנייד הנאמן שלי וכל דבר
        הנראה לשנינו אני מצלמת.
        אני יכולה לפגוש בספר טלפונים זרוק בקרן רחוב, בלון שיום קודם שימח ילד קטן
        או קבוצת בלוני הליום שהיו ביומהולדת, רקפת זרוקה מעבר לגדר,
        אוהבת לצלם כלבים וחתולים, יונים על חוטי החשמל לראות את העצים כשהם ערומים
         או שמתחילים להתכסות בעלים ירוקים ורכים,כביסה צבעונית תלויה מחוזקת באטבים,
         בובות זרוקות המגיעות למכבסה הפרטית שלי ויוצאות חדשות,
        אוהבת לקטוף מחשבות שקופות מהאנשים הצועדים מולי, יש לי חוטי הרהורים על החיים,
        על המוות,כותבת אותם על דפים לבנים , עם הזמן הם מצהיבים,טובלת את מחשבותיי בקירבי,מפיחה במפרשי השעות את רוח לבי כמו נדנוד ודינדון פעמוני הרוח
        שיש לי במרפסת ,
         אני שטה בין גדות הספקות אל מזח המזכרות, מאיירת את המסך השקוף , 
         סיפרתי  על לילות קסריה , הבאתי ועוד אביא  חוויות מהים -
         זריחות ושקיעות, צחוק ילדים, לעיתים, אני מנסה לחפש את המכנה המשותף
         ולא את מה שמפריד,
         כמובן שיכולתי להביא עוד המון תמונות אבל אשאיר לפוסטים הבאים.
        כי אני ...
        '' 
         
        בלונים ששימחו יום קודם חגיגת יום הולדת למחרת זרוקים מעבר לגדר
        ''
         
         

         
        בָּלוֹן יָרוֹק

        בְּדַרְכִּי,
        פָּגַשְׁתִּי בָּלוֹן יָרוֹק
        כְּצֶבַע עֵינַי
        שִיחֵק
        עַל שְׂפַת
        מִדְרָכָה מְחוּסְפֶּסֶת.
        חוּט לָבָן כָּרוּךְ בּוֹ
        וַאֲנִי נוֹשֵׂאת תְּפִלָּה שֶ
        יָד קְטַנָּה תֹּאחַז בּוֹ
        וְאַתָּה -
        תְּחַבֵּק.
        * * * * * * * *
        "רַקֶּפֶת"
        מִחוּץ לַגָּדֵר, בֶּקֶּרֶן רְחוֹב
        זָרוּק לוֹ עֲצִיץ קָטָן
        וּבוֹ רַקֶּפֶת
        בְּצֶּבַע נָטוּל חַיִּים.
        בְּיָמִים יָפִים
        הִזְּכִּירָה אֶת
        אֶת (לְ)חַיַי .
        מִבּוּשָׁה -
        בֵּין עָלֶיהָ
        כָּבְשָׁה אֶת רֹאשָׁהּ.
        * * * * * * * * * * * * *
         

         

         

        דַּפִּים מְרוּטִים
         
        עַל אֶבֶן מְשוּלְהֶבֶת 
         מְשֻלֶבֶת אָפֹר מְנַצְנֵץ
        זוּגוֹת זוּגוֹת מוּשְלַכִים
        בְּשׁוּלֵי הַחַיִּים
        חַיִּים שֶׁהִתְחַבְּרוּ לָרֵיקָנוּת
        שֶׁבֵּין הַשֶּׁקֶט וְהַכְּלוּם
        רֵיקָנוּת שֶׁמְּנַתֶּקֶת דַּפִּים מְרֻפָּטִים
        לְצַד אֶבֶן מְשֻׁלֶּבֶת
        מִלִּים מִּתְּנַשְמוֹת בִּכְבֵדוּת
        מַמָּשׁ כְּמוֹ הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי.
        עַל בְּהוֹנוֹת הִתְקָרַבְתִּי זְהִירָה זְהִירָה
        נְחוּשָה לְרַפְרֵף בְּעָבָר רוֹפֵף מס(פָּ)רִים,
        "נָתַתִּי לָאֶצְבַּעוֹת לָלֶכֶת בִּמְקוֹמִי"
                  עַל הַדַּף
        הַמּוּנָח עַל מַדָּף בִּלְבָבִי.
        * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

         

        קובץ:Logo dpz.jpg

         

         

         

        כמובן שיכולתי להביא המון תמונות - בחרתי מעט
        מכונית של שמחה
        ''
        פרת משה רבנו - חיפושית אדומה 
        ''
        ועוד חיפושית
        '' 
        חיפושית אחרונה
        ''
        נעל ספורט שעשתה את שלה - זרוקה על חוטי חשמל
        ''
        יונים על עמוד החשמל
        ''
        חתונה לבנה
        ''
        קרמיט הצפרדע הירוקה  - שתיים
        ''
         מוציאים לשון זה לזה''
        דרג את התוכן:
          112 תגובות   יום חמישי, 3/9/09, 08:12

           

          יום חמישי, יום פנוי וחופשי, ובדרכי אל ה...ים.
          אוהבת לבלות בים כמה ימים בשבוע, בעיקר בתחילת השבוע ובסוף השבוע,
          במהלך החופש הגדול פגשתי חברות שלי גננות, שאת החופש הגדול
           בילו בים כי לקראת ה-1 בספטמבר בעצם נגמר להן הקיץ, אצלי הוא ממשיך
          בערך עד דצמבר ,אז מה אם ישנם כבר חצבים והשמיים מעוננים,
          גם בחורף אמשיך לצעוד בים ולחבק את הגלים.
          שישי שבת האחרונים הים היה סוחף וביום ראשון 30.8 היה רגוע יותר ,
          צעדתי עד לארובות ובחזרה לנמל בשדות ים - שם היתה חגיגת בר מצווה
           של סוף הקיץ לילד ששמו גולן , ההכנות היו בעיצומן חֶבְרה שעשתה את הקיטרינג,
           סידורי הפרחים, המשחקים וזה מה שהנייד שלי קלט.
          מקווה שתאהבו.
          כשעבדתי עם ילדים לא אהבתי את 31.8 כי למחרת...מתייצבים לעבודה,
          היום הכל שונה יכולה בכל חודשי השנה, לפעמים כייף לעשות הסבת מקצוע:)

          "אשרי האיש אם בין סופה לרעם,

          פרחה הכלנית לו, ולו רק פעם."

          נתן אלתרמן.

          * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
           

          לוּ הָיִיתָ אַדְוָה
          הָיִיתִי יַמְךָ,
          לוּ הָיִיתָ דָּג
          הָיִיתָ רֶשֶׁת הַהַצָּלָה,
          לוּ הָיִיתָ גַּל
          הָיִיתִי הַסֶּלַע
          הַמְּחַבֵּק,
          וְאַתָּה לֹא אַדְוָה
          וַאֲנִי לֹא יָם,
          אַתָּה לֹא דָּג
          וַאֲנִי לֹא רֶשֶׁת הַצָּלָה,
                אַתָּה גַּל
          הַמְּחַפֵּשׂ גַּלְגַּל הַצָּלָה
          וַאֲנִי כָּאן בִּשְׁבִילְךָ.
          ================
           
          הכל התחיל בצעידה על החוף עם כתובת ש..סוגרים את הקיץ
          ''
           
          בחוף פגשתי "בולען" שהותירו ילדים
          ''
           
          דג שלא יוכל יותר לשחות כמוני
          ''
          הבן שלי כשהולך לדוג מביא לי אָרָסִים קטנים שיש יותר מה לנקות
          מאשר לאכול והנה אני "דגתי" לבד דג דדול דדול
           
          ''
           
          בקבוק בלי מכתב הייתי מעדיפה מכתב בלי בקבוק אבל זה סימן
          לחו"ל בשבילי, תמיד מחפשת סימנים.
          ''
           
          ישבתי והילד לא הוריד מבטו ממני, סבו רצה לצלם אותו
          ואמרתי לו: "תשמע הוא מסתכל עלי ולא יעזור לך כלום"
          ענה לי הסב: "גם היום את יפה אבל לפני 30 שנה בטוח שלא היה מוריד עיניו":)
          ''
           
          ניצוצות זהב בתוך המים השקופים
          ''
           
          עמדתי והבטתי על הדייג וחשבתי על מה הוא חושב
          כי המחשבות שלי לקחו אותי אל מעבר לים
          ''
           
           רשת הדייגים מוכנה
          ''
          כן כן ילד - הסתיים החופש הגדול וכבר...אתה עולה כיתה
          ''
          וכך אוספים את האשפה ואת הקיץ גם
           
          ''
           
          חשים כבר בסתיו השמיים מעוננים אבל למי איכפת
          ''
          כלב שחיפש דגים
          ''
          ומתקרבים לבר מצווה להכנות
          החוף של גולן - ילד הבר מצווה
          ''
            ועוד דגלים
          ''
           
          וההכנות - רובי מים לכל החברים
          ''
           
          סידורי הפרחים
          בצורת אננס
           
          ''
            ועוד
          ''
           
          סידורי פרחים מסוכריות
          ''
           
          ועוד
           
          ''
           
          ועוד
           
          ''
           
          כוסיות השמפניה מוכנות
          ''
           
          פינות הישיבה
          ''
           
          ועוד
           
          ''
           
          מכינים הכל לחתן הבר מצווה
          ''
           
          עוד פרחים המחכים לשזירה
          ''
           
          ומיוחד העמידו גם מגלשה
          ''
           
          מתנפחים למשחקי חברה
          ''
           
          ומשחקים על החוף
          ''
           
          כלי שיט המחכים להשטה
           
          ''
           
          מבט אחרון לעבר הדייגים לפני עזיבה
          ''
           
          רובי המים ומתנפחים
          ''
           
          מישהו ריחף שם מעלי בצהוב
          ''
          ואחד באדום
           
          ''
          ובכחול
           
          ''
          ובשלל צבעים
          ''
          שוטי שוטי ספינתי ואותי אל תנטשי
          ''
          ו......סוגרים את הקיץ - אבל לא בשבילי
          שכן יש לי לפחות עוד 3 חודשים לבלות שם
          עד בוא החורף לא של אביה
           
          '' 
           
           ואני מכינה את עצמי לשלכת
           
          ''
           
          תִּנְשֹׁם תְמִימוּתִי
          הוֹצֵא אֶת הַיַּלְדוּת שֶׁבִּי
          עָצֵב אוֹתִי מֵחָדָשׁ
          שֶׁאֶהְיֶה בּוֹגֶרֶת דַיִי
          שֶׁאֵדַע לְהַבְדִּיל בֵּין עִקָּר לַתָּפֵל
          וְלִנְסֹק לְהֵיכָן שֶׁאֶרְצֶה
          נֶעֱדֶרֶת יִרְאָה.
          מְכִינָה עַצְמִי לַשַּׁלֶּכֶת
          דְּאַג שֶׁהָאָבִיב
                    יְהֵא בִּי דֶּרֶךְ קֶבַע.

           
           


          '' 

           

           

          דרג את התוכן:
            195 תגובות   יום שני, 31/8/09, 08:07

            '' 
              *

            "אתה לא יכול לסחוב את כל העולם כולו על כתפיך, בן.
            אתה לא יכול לעשות את זה. אף אחד לא יכול.
            נסה לסחוב את כל העולם על הכתפיים שלך,
            והוא ישבור קודם את הגב

            שלך ואחר כך ישבור את הנפש שלך."

            סטיבן קינג ופיטר שטראוב.

                              *

             

            "הרגל את עצמך לחשוב אך ורק מחשבות חיוביות;

             הן תחוללנה בך נפלאות."

            רבי נחמן מברסלב.

             


             
            משתפת את החברים שכאן בסיפור חיי מזה שש וחצי שנים,
            הישר מהלב אל המקלדת - אל האתר - ללא עריכה
             מה שיצא - יצא.
            יש האומרים שלעיתים אלוהים בוחן כוחותיו ויכולתו של אדם
             לעמוד מולו ואני מנסה לעמוד בגבורה - שואבת כוחות
             כל פעם מחדש,ממשיכה לחיות ולחייך
             למרות שלשאוב שטיחים או מים מהבאר יותר קל מלשאוב כוחות -
             ממשיכה לקוות לטוב, כי בסוף חייב להיות טוב, אנשים משתוממים
            גם במקום העבודה וגם במושבה מאין אני שואבת את הכוחות,
            את האופטימיות, עונה להם הכל בגלל התא המשפחתי שבעיניי יקר הוא.
            אומרים גם שלעיתים יש 7 שנים רעות ואחר כך 7 שנים טובות
             אני מקווה שבתקופה הקרובה אהיה לקראת סוף השנה השביעית
             הרעה והקשה.
            ולמה שש וחצי שנים? הכל קרה אחד אחרי השני,
            בדצמבר 2002 נפטרה חמותי והיה עצוב כל כך, אחרי 4 חודשים
             נפטרה אמי וקשה לי בלעדיה, ולאחר עוד 4 חודשים,
             בעלי החל להרגיש לא טוב, עשינו בדיקות ואז גילו שהכבד שלו
            לא מתפקד, עשו את כל הבדיקות, כמובן שהוא לא שותה
            כי הוא ילד טוב ירושלים, לא שותה לא מעשן,
            שללו את ההיפופוטיטיס B ו-C ועד היום לא יודעים למה,
            אמרו שרק לאחר ההשתלה ידעו ממה שחמת הכבד.
            שש וחצי שנים של רעלים בגוף, ביקורים בבתי חולים
            וכמובן ששלושת הבנים עוזרים בכל המטלות , מלוכדים ועוזרים.
            שש וחצי שנים של אי ודאות, בדיקות דם כל חודש
            כדי לשלוח למתאמת ההשתלות כדי שנדע אם עולים גבוה יותר 
            ברף כמועמדים להשתלה, שש וחצי שנים של ביקורת
            כל שלושה חודשים במכון הכבד אצל הפרופסורית.
            שש וחצי שנים של פחדים וחרדות מיום המחר,
            מכיון שהכבד לא מוציא רעלים, חובה יציאה של לפחות
            פעמיים שלוש ביום, ואם זה לא קורה, יש יום של בלבול,
            רעלים עולים למוח ויכולים לגרום לנזק בלתי הפיך.
            לפני שנתיים פוטר ממקום העבודה כי החשיבה איטית יותר
            וכבר לא עמד בכל המטלות שהיה אחראי עליהם,
             לפני שנה 10.6.08 בשובי מהעבודה, מצאתיו מחוסר הכרה,
             חיוור וקר התקשרתי במיידית והזמנתי אמבולנס,
             אישפוז בהלל יפה שם כמעט סיים את חייו
            (ולא אכתוב כאן את דעתי על הלל יפה)
             עמדנו על כך לעבור לבלינסון שם מכירים את ההסטוריה
            וגם שם היו פשלות, קיבל כדורים שלא מתאימים והגענו לשיקום
             ובמקום להשתקם המצב התדרדר עד כדי כסא גלגלים
            מבלי יכולת ללכת (היום עצמאי לחלוטין) וכך מצאנו את עצמנ
            ו הבנים ואני 4 חודשים בין בתי חולים
            כשב-19.6.08 תשעה ימים לאחר שמצאתיו כך מחוסר הכרה,
            בנינו הבכור התחתן וכל כך חיכינו לרגע להוביל אותו לחופה
             ההתרגשות ,השמחה, האושר ובעלי לא הורשה לצאת
             מבית החולים לחתונה, אסור היה לבטלה, הרב לא הסכים
             וכך קיימנו את החתונה - כשהשמענו בשידור ישיר לבית החולים
             את החופה ולמחרת בבוקר רצנו עם התמונות שחבר צילם
            והעברנו למחשב נייד ושם היתה התרגשות כל כך גדולה -
             בכינו וצחקנו, צחקנו ובכינו והתרגשנו.
            תמיד כשאני הולכת לבית הדמעות לבקר את אמאבא
            אני מבקשת מאמא שתדאג לו שם למעלה,
             שהרי היא קרובה לאלוהים, שתבקש בשבילו רפואה שלמה
            וכמו אצבע אלוהים, יום לפני שקיבלנו את הבשורה מ"דיקלה"
             אמא באה לי בחלום, מזמן לא חלמתי על אמא שלי
            והיא קרנה מאושר וכמו ניסתה להעביר ולספר לי דברים,
             התעוררתי ולא זכרתי כלום אבל זכרתי שהיא חייכה וצחקה
             והנה יום אחד אחרי החלום, קיבלנו את הבשורה מבית החולים
            שהם מאשרים וכמו כן "דיקלה" שנוכל לנסוע לחו"ל להשתלת כבד,
             או בארה"ב או באירופה
            הם שלחו את כל הנתונים ומחכים לדעת מתי והיכן.
            בישראל אין שום סיכוי שכן יש לו גם סוג דם נדיר והוא במקום 6
            ברשימה כשלפניו עוד 5 מאותו סוג דם.
            שש וחצי שנים של להיות ביחד ולא לעזוב לרגע לוותר
            על כל מיני הנאות בחיים,טיולים ארוכים,טיסות וטיולים בחו"ל
            העיקר שנשיג את המטרה ונציל את חייו למען נוכל להמשיך ולחייך.
            אני עוד תקווה שההשתלה תהיה בישראל -
            כדי שהמשפחה לא תפרד ונהיה כאן כולם יחד -
             ואם לא, שזה יהיה באירופה מרחק "קפיצה" כדי שהבנים יגיעו
             בכל רגע נתון.
            בדר"כ ההשתלות הן מן המת - או שאב יכול לתרום אונה לילד קטן -
            אצל אנשים מבוגרים,
            בבתי חולים בישראל - הם לא רוצים להתעסק עם השתלה מן החי -
             לוּ היה לי אותו סוג דם
            לא הייתי חושבת פעמיים.
            לעיתים אני מקבלת במייל על אנשים המבקשים תרומה
             כדי לנסוע לחו"ל ואני חושבת שהנה הם שולחים לי
            ואינם יודעים כלל שאני בעצם באותו המצב.
            גם היום שלחה לי סיגי - חברה וירטואלית טובה כאן בקפה
             את הפוסט החשוב הזה ולכן החלטתי לפרסם את שלי גם.
            את השיר כתבתי לפני שלוש שנים כשהיינו בים המלח
             ועתה הוספתי את הבית האחרון - בתקווה שהסתיו הבא יהיה אחר.
            א מ ן!
            כל שאני מבקשת שתישאו איתי תפילה. 
            * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

             מוּל אַרְגָּמָן שֶׁל עַרְבִית
            כְּשֶהַשֶמֶש תִּשַּׁק נְשִׁיקָה אַחֲרוֹנָה
            עַל פְּנֵי הַמַּיִם
            בַּמָּקוֹם הֲכִי נָמוּךְ בָּעוֹלָם
            אַתָה מַבְטִיחַ גּבוֹהָה
            "זֶה לֹא סְּתָו אַחֲרוֹן"
            שְפָתֵיךָ נוֹשְקוֹת רֹךְ
            "אַתְּ הֲכִי יָפָה
            תִּשָאַרִי כָּךְ
            עִם צְחוֹקֵךְ הַמִּתְגַּלְגֵּל
            יַלְדָּה אִשָּׁה".

             

            מַבִּיטָה בְּךָ
            מִתְכַּסָּה זֵעָה,הוֹזָה
             עֵינֵיךָ שְקוּעוֹת עָמֹק בַּאֲרֻבּוֹתֵיהֵן
            חִוְּרוֹת כְּיָרֵחַ סַהֲרוּרִי.
            מְנַסָּה לִזְכֹּר יָמִים יָפִים יוֹתֵר אִתְּךָ.

             

            לְעֵת בֹּקֶר,
            אֲנִי קוֹטֶפֶת קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ רִאשוֹנוֹת
            חוֹחִיוֹת  מְצַיְּצוֹת אַהֲבָה
            גַּם בְּיָם הַמָּוֶת,
            אֲנִי שׁוֹאֶבֶת מָקוֹר חַיִּים.

             יוֹדַעַת שֶ
            אֲנִי לֹא אֶבְכֶּה עוֹד בְּאָפֹר
            וְאִתְּךָ אַמְשִׁיךְ
            עַד גַּג הָעוֹלָם
            הֲרֵי הִבְטַחְתָּ שֶ
            זֶה לֹא יִהְיֶה
            הַסְּתָו הָאַחֲרוֹן.

             

            הַיוֹם מֵרִיחָה מִקָרוֹב רֵיחַ הַסְתָו
             יוֹדַעַת שֶ -
            מְרַחוֹק תָּבוֹא הַתִקְוָה
            הַכֹּל יֵרָאֶה אַחֶרֶת
            יִהְיֵה יִהְיֵה
            סְתָו הַבָּא.
             

            ים המלח

             

            ''

             

             

             

            ''

             

             

             

            ''

             

             

             

            ''

             

            ליאור בני האמצעי

             

            ''

             

            מבט מהמלון

             

            ''

             

             

             

            ''

             

             

             

             ''

             

             

             

            ''

             

             

            ''
            אירית החמודה החברה של ליאור
            ''
            מבט מהחדר אל היופי השקט ששם שאבתי שלווה להמשך....
            ''
            ''

             ''

             

            ''

            דרג את התוכן:
              112 תגובות   יום שישי , 28/8/09, 12:39


              כן, הסתו בפתח ללא ספק. גם הימים מתקצרים ומהחודש הבא, יתקצרו עוד יותר בבוקר בדרכי לעבודה, השמיים היו מעוננים, רוח נעימה ליטפה פניי ואפילו החצב כבר ישנו באמת שהוא ישנו - הנה שיר"כחצבים" וגם צילמתי אותם בצעידתי לאלון הבודד שבפאתי המושבה הלכתי לבקש עוד משאלה וקיבלנו בשורה השבוע (שזה יופיע בפוסט הבא) ואני בטוחה שהתקוה מחכה לנו שם מעבר לים, אז גם אם הסתו כבר כאן, זה לא אומר שמפסיקים ללכת לים עד החורף.

              לכל חברי שבת טובה ומחבקת.

              * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

              סְתָו,
              יָמִים רְדוּמִים
              זִכְרוֹנוֹת אֲפֹרִים קָפְאוּ עִם הַזְּמַן,
              אֲנִי מְנַסָּה לְהַמְרִיא בְּשׁוּלֵי דִּמְיוֹנִי
              עִם הַבְלָחָה שֶׁל אוֹפְּטִימִיּוּת,
              לֹא מְזַיֶּפֶת כָּמוֹךָ רְגָשׁוֹת.
              כַּחָצָבִים מְהֻרְהָרִים הַמִּתְיַצְּבִים לְעוֹנָתָם
              מְנַסָּה לַעֲלוֹת מַעְלָה בְּשַׁרְבִיט הַפְּרִיחָה
              נֶאֱחֶזֶת, מְטַפֶּסֶת
              וּבְקוֹלִי אַנְחַת שְׁאֵלָה
              וְקוֹלוֹת שֶׁל פַּחַד,
              נָעָה אִתָּם בָּרוּחַ
              בְּקֶצֶב הַתְּפִלָּה
              לַיָּמִים הַקְּרֵבִים.

              אַתָּה
              מְחַפֵּשׂ בָּאַהֲבָה
              נִצָּחוֹן
              וַאֲנִי
              מְאַיֶּרֶת שַׁעַר
              לְשָׁנָה חֲדָשָׁה.
              * * * * * * * * * *
               
               
              החצב הראשון שפגשתי ממש סמוך לאלון הבודד שרואים אותו ממול
               
              אותו חצב בשדות ילדותי/מושבתי
               
              כמה חצבים נעים ברוח
               
              ופני לשנה החדשה וכולי תקוה שהיא תאיר חיינו מעתה
               
              ואי אפשר בלי הים והשקיעה
              * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
              לֹבֶן הֶחָצָב מֻנַּף
              מוּל חֵרוּת הַחוֹחִית,
              אֲדָמָה סְדוּקָה.
              נִדְמַע כֻּלָּנוּ
              כְּדֵי לְרַכֵּך אוֹתָהּ
              חֵרוּת הַשָּׁמַיִם
              תְּהֵא בָּאֲדָמָה
              בִּרְכַת הַמָּעוֹף
              תַּשְרֶה בַּמַּמָּשִׁי. 
              * * * * * * * * *


              כמה הם זקופים ויפים -

              חצבים שמצאתי ממש בסמוך לחצרי כשחזרתי עכשיו מהצעידה
              כך בין העשבים הם מגיחים וצומחים
              דרג את התוכן:
                82 תגובות   יום שלישי, 25/8/09, 13:42


                טוב, משהו קורה לי, אני בטוחה.

                נכון שאני אוהבת את הטבע - ים ונופים, גם בעלי חיים, בעלי כנף ובכלל כל מה שזז

                דבר אחד שלא אהבתי - חתולים - מיאווווווווווו

                אבל משהו קורה לי  - לאחרונה אני אוהבת גם חתולים, זה לא שלא גידלתי אף פעם חתולים, גידלתי. פעם אחת אפילו היה לי חתול סיאמי אבל כשנתתי לו לאכול גם אמיר שהיה תינוק בן שנה בכה והתעקש שהוא אוכל ביחד עם החתול מהצלחת של החתול! כמובן שלא הסכמתי ומאבקים קשים היו בסוף מסרתי את החתול מאז אמיר טורף את כל הבית.

                היתה לי עוד חתולת רחוב שהתנחלה בחצר ונתתי לה לאכול , יום אחד חצתה את הכביש ונדרסה לקחתי אותה לוטרינר אמר שאין סיכוי היא תשאר משותקת בפלג גופה האחורי

                וצריך לסיים את חייה - לא הסכמתי, היא אט אט חזרה לאיתנה והרי אומרים שלחתול יש שבע נשמות והם שורדים כנראה שבאיזה שהוא מקום גם אני חתלתולה שכן למרות כל הקשיים

                שורדת את היום יום וממשיכה הלאה.

                בני וכלתי קיבלו חתול מתנה לנישואיהם "שמיל" קראו לו,טיפחו וטיפלו, סירסו - היה להם כתינוק עד שיום אחד החליט לברוח - פעם אחת חזר לאחר שלושה ימים והשמחה חזרה למעונם והפעם ברח להם לעולמים אז אין חתול, אולי הזמן לחשוב על ילד.

                בצעידות שלי לאחרונה - פגשתי בהמון חתולי רחוב חלק מהם הביטו בי כפי שהבטתי עליהם -

                עיניים ירוקות פגשו עיניים ירוקות - כמובן שהיו כמה ג'ינג'ים שפגשו בג'ינג'ית

                אז הנה כאן התמונות לפניכם כולל תמונות שמצאתי בנט שהצחיקו אותי . אז היום אין שיר - יש רק חתולים בצנרת.

                ובתמונות האחרונות גורה שלי האמיצה שעשינו לה "חלקה" אז יש תמונות של לפני ואחרי - בכל מקרה היא...יפיפיה :)

                ככה כמה דקות בטרם ארוץ לעבודה הכנסתי את הפוסט ואת הכתוביות ישר אל הבלוג

                וגם את השיר הקצר - לשיר כמו ציפי שביט - "כולם הלכו לג'מבו" זה מה שעלה לי עכשיו

                ברגע זה לראש.

                =-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

                 

                גּוּרָה מְסֻפֶּרֶת ,

                עַכְשָו הִיא כְּבר גְּבֶרֶת
                מְלַוַה אוֹתִי תָּמִיד

                בְּכֹל הַצְעִידוֹת
                בַּדֶרֶך יֵש לָנוֹ הָמוֹן חֲוָיוֹת
                כְּלָבִים, חָתוּלִים וְגַם תַּרְנְגוֹלוֹת.


                וְרַק אֲנִי וְגוּרָה הַיָפָה
                כְּבַר לֹא לְבַד בְּזוֹ הַמַעֲרָכָה
                בַּדֶרֶךְ צוֹעָדוֹת מְלֵאוֹת הִתְרַשְמוּיוֹת
                עֵצִים, פְּרָחִים, צִפֹּרִים וְהָמוֹן חַיוֹת.

                ====================================

                כך מתחיל המסע אחרי החתולים ברחוב
                שני חתולים על גג פח לוהט
                כשהגעתי לירקן - היו חתולה והתינוקי שלה - התינוקי ברח נותרה רק אמא
                חתול שחור אחד הסתכל איך עושים "חלקה" לגורה הכלבה שלי
                הסתפרה סופסוף (תמונות בסוף)
                עוד מבט של החתול השחור - טפו טפו טפו:)
                מה שבע? מה כמה? באחת הצעידות שלי היו כ-10 חתולים
                התכנסו ב"מטבחון" ברחוב עד שלחצתי על הקליק - ברחו שלושה
                חתולה על גג פח לוהט
                על הגדר מצאתי ג`ינג`ית כמוני - וגם עיניים ירוקות
                כנראה אחותי התאומה שלא מצאתיה עד היום
                עיניים ירוקות
                הבטנו זה בזו ברגע של חולשה....חתול עם זקנקן צרפתי
                עוד שלושה בדירה אחת שמצאתי בבית יצחק
                  
                מי שעומד מאחורי ומלפני ומצדדי הוא העומד...אחת שתיים שלוש!
                וזה שמיל החתול של משה וטלי ש.....ברח להם ולא חזר
                כאן הוא עושה "חיינדלך" - אהב להצטלם עשו לו "בוק"
                 
                ומכאן תמונות מן הנט
                מה הם קופצים????
                מממממממממממ נשיקות של אהבה
                אמבטיה לבובה קטיה
                קצת מוסיקה -
                היא אוהבת רק רדיו חזק אוהבת רדיו חזק אוהבת
                טומבה לה טומבלה טומבללייקה
                מי הצחיק את החתול שלי?


                וכאן גורה היפה לפני ואחרי

                מלכת היופי של המושבהלשון בחוץ

                 

                זו גורה הכלבה שלי לפני התספורת
                וכאן אחרי התספורת - 2 שקיות גדולות אספה הספרית
                מהשיער של גורה עכשיו נעים לה והשיער יגדל עוד שלושה חודשים
                העיקר שאין פרעושים

                 


                תם המסע נראה מה אצלם בנייד בצעידה הבאה

                 

                110.gif

                 

                אולי חתול על חבל כביסה

                 

                152.gif 

                 

                 

                דרג את התוכן:
                  91 תגובות   יום ראשון, 23/8/09, 09:56

                   

                  "אהלן, את יושבת"? "כן עניתי, דוקא יצאתי למרפסת, אני על כסא נוח וקוראת ספר -  למה?" בטלפון היתה בתה של בת דודתי, יש לה בן יחיד בן 28, אוהד (שם בדוי) נולד חודשיים אחרי משה בכורי וכשהיה בן שנתיים התגרשה מאביו וגידלה אותו לבד, לאחר שבגר בנה נישאה לבן זוג מבוגר ממנה ועברה להתגורר בדרום הארץ. הבן למד באוניברסיטה הוריה שילמו את שכר הלימוד ואוהד סיים תואר שני והחל לעבוד בהי-טק. לפני שנה, התקשר אוהד לאמו ואמר לה: "אמא, אני חייב לדבר איתך דחוף" אמו לא הבינה מה קרה ומה הדחיפות וביקשה בטלפון שיגיד לה על מה הנושא ואוהד סירב, ביקשה האם לדעת האם הוא חולה? או שמא אביו חולה? האם הוא משתמש בסמים? האם הסתבך במשהו? מה כבר יכול להיות דחוף כל כך? כל התשובות היו שליליות אוהד התעקש וביקש להגיע אליה למחרת כדי לספר לה. הוא אכן הגיע לביתה וביקש ביחידות, בלי בעלה. בעלה יצא לסיבוב ואוהד סיפר לאמו: "אמא, אני הומו". ענתה לו אמו: "ואת זה לא יכולת להגיד לי בטלפון? לא ישנתי כל הלילה ואם זו הבחירה שלך - זה בסדר, אתה הבן שלי ואני אוהבת אותך. כמובן שאוהד שמח כלכך  כששמע את אמו . לאחר כמה חודשים סיפר לה שהוא ובן זוגו רוצים להתחתן ושהוא מבקש שגם סבא-סבתא יגיעו לחתונה, אמו לא היתה בטוחה ככ שכן אמרה שבמשפחה זו פעם ראשונה ושאמה עם לחץ דם גבוה ושהיא בכלל לא יודעת איך לספר לה ואיך היא תרגיש, לבסוף, סוף טוב הכל טוב נערכה החתונה היו כולם ואוהד ובני זוגו נסעו מהעבודה לחו"ל ושם לקחו אם פונדקאית שתלד להם ילד ועתה בתה של בת דודתי מצפה לנכד.
                  יש לי חבר מהגן היינו ביחד - הומו - בן אדם מקסים ואנחנו חברים ממש טובים.
                  ובמקום העבודה שלי מגיעות נשים שנישאו לנשים
                  והן מספרות   על אהבה בין נשים שזו אהבה אחרת שונה, טובה יותר, אין לי מושג אבל זה מה שהן מספרות
                   ושיש קהילה די גדולה במושבה...ואני לא ידעתי...
                  אז יש כל מיני אהבות וכל אחד בוחר את האהבה שהכי מתאימה לו, ניסיתי להכנס למחשבות/לדמות של אותה אחת שהיתה במקום עבודתי ושיתפה אותי בחייה
                  ואלו השירים שיצאו.
                  ---------------------------

                  הִיא יוֹצֵאת אֲלֵיכֶם
                  חָשׁוּפָה לַחֲלוּטִין
                  רוּחַ הֶחְלֵטִית 
                  תִּישוֹב בָּהּ
                  נָעֲלָה.
                  פָּנֶיהָ כְּבָר לׁא  ארוּזוֹת,
                  עַכְשָו תּוֹכְלוּ לְהֶאַחֵז
                  בְּצִילָה
                  מִבְּלִי לְהַסִיט 
                  מַּבָּט
                  .
                  כְּשֶׁהִיא אָרוּזָה הֵיטֵב
                  יוֹצֵאת אֲלֵיכֶם
                  חָשׁוּפָה לַחֲלוּטִין
                  רוּחַ הַהֶחְלֵטִיוּת
                  וְהַהַשְׁלָמָה תִּישוֹב בָּהּ
                  וְתָחוּשׁ הֲכִי נָעֲלָה.
                  פָּנֶיהָ  מוּלְכֶם
                  וְאָז תּוּכַל לֶאֱחֹז
                  בְּיַד אֲהוּבָתָהּ
                  מִבְּלִי לְהַסִיט אֶת
                  הַמַּבָּט.
                  יְשִׁירוּת וְרוּחַ גְלוּיָה וְחוּצְפָּנִית
                  לֹא מֵסֵבָה רֹאשָה
                  לְאָחוֹר.

                  .
                  * * *

                   
                  אַהֲבָה פּוֹרֶצֶת גְּבוּלוֹת
                  מִמָּקוֹם שָׁלֵם
                  הֵיכָן שֶׁלָּאַהֲבָה אֵין הַגְדָּרוֹת
                  וּגְבוּלוֹת
                  אַהֲבָתִי כֻּלָּהּ נְתוּנָה לָךְ
                  וְהַמְּקֻבָּל אֵינֶנּוּ.
                  בַּתְּחוּם שֶׁלָּנוּ הַכֹּל אֶפְשָׁרִי
                  אַהֲבָה פּוֹרֶצֶת גְּבוּלוֹת.
                   ===============

                  לֹא רוֹצָה
                        לְרַצוֹת אֶת כֻּלָּם
                            לְבַד אֶבְנֶה אֶת חַיַּי.
                   
                  לֹא חַיֶּבֶת לְהִנָּשֵׂא
                  כַּדַת וְכַדִין
                        לֹא לָלֶדֶת לְגֶבֶר יְלָדִים
                             בִּגְלַל שֶׁכָּךְ נִבְרָא הָעוֹלָם
                  אֲאַמֵּץ בֵּן אוֹ בַּת
                  אוֹ אֵלֵד לְבָד
                  יִהְיוּ
                  כְּשֶׁלִּי - שֶׁלָּךְ
                   אֲנִי אוֹהֶבֶת  אוֹתָך
                  וְאִיתָךְ אֶבְנֶה בֵּיתִי
                  כִּי אַתְּ
                  אַהֲבַת חַיַּי
                  לֹא אַקְשִׁיב לְאִישׁ
                  לֹא עוֹד.
                   


                  דרג את התוכן:
                    84 תגובות   יום חמישי, 20/8/09, 15:09

                     הנייד המשוטט שלי ואני שוב מצאנו את דרכנו לקסריה - ללילות קסריה - המופע האחרון לקיץ זה.
                    חשבתי שסופסוף אקח דיגיטלית אבל היתה אצל אחד הבנים וכבר בערב החלטתי
                    שמתנה ליום הולדתי הקרב ובא - אני אבקש מצלמה. (יש עוד דברים שאני אוהבת..אבל בא לי מצלמה).
                    הגעתי כמה דקות לפני השקיעה - הפעם היו המון אנשים הן בדוכנים, בבתי הקפה מול השקיעה הנהדרת, כל שקיעה היא שונה בעיניי - בכל שקיעה אני מוצאת כל כך הרבה יופי
                    וכך בירידה אל הים כבר ראיתי את השמש העומדת לשקוע והן את הגלים.
                    היתה להקה נהדרת - מוסיקה קובנית סוערת
                    ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
                    ~ ~ אֶל מוּל הַגַּלִּים ~ ~

                     
                    שְׁנֵינוּ אֶל מוּל הַגַּלִּים
                    אַקוֹרְדִים אַחֲרוֹנִים שֶׁל מַנְגִּינָה,
                    מִתְעַרְבֵבִים עִם רַחַש הַגַּלִּים.

                    רוֹצָה לְהִתְרַגֵּשׁ מִצְּלִילִים חֲדָשִׁים
                                      מִצְּלִילִים לֹא מֻכָּרִים,
                    לְגַלּוֹת בְּגוּפְךָ נְקִיקִים נִסְתָּרִים,
                    לָחוּשׁ שִפְתוֹתֵיךָ וּלְשׁוֹנְךָ נִצְמַדִים לִשְפָתַי,
                      עוֹטְפִים אֶת גּוּפִי מְחַפְּשִׂים אַחַר כַּפְתוֹרַי
                    מַסְעִירִים כֹּל חוּשַי.
                    רוֹצָה לְהִתְאַהֵב כְּמוֹ בְּרֵאשִׁית
                    הוֹלֶכֶת בְּלִי עַכָּבוֹת בְּעִקְבוֹת.
                    ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
                    הירידה אל הים
                    כמה שקיעות
                    ועוד שקיעה עם פסי זהב

                    בַּלַּיְלָה,
                    כְּשֶהַיָּם מְחַבֵּק אֶת הַשֶּׁמֶשׁ
                    פּוֹרֵט בִּי הָעֶצֶב שִׁיר עֶרֶשׂ
                    עֵת יַחְדֵלוּ מֵיתָרִים
                    יַלְחִין בִּי כְּאֵב
                    אֶת מֵיטָב הַשִּׁירִים.

                    ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

                    והכדור ממש נכנס למים
                     וה"בובות" אדם
                     אותה אחת
                     ועוד תמונה
                      אחת אחרת
                     מקרוב ומרחוק
                    חפצי הנוי - תכשיטים - תמונות - ועוד
                    שבשבות רוח
                    ותכשיטי סגולה
                     עוד קמעות
                    תכשיטים ועוד תכשיטים ועוד...
                    חיות מזכוכית
                    קעקועים לילדים - היה תור ארוך, כך שלא הגיע...תורי
                    ואוכל - קדימה אוכל
                    ציפס ושניצל
                     וגם נקניקיות
                    שולחנות ארוכים אוכל אוכל אוכל
                     והקהל שישב על הדשא ומצא מקום לפני ההופעה
                    ועוד קהל
                    עוד אור יום הבמה מוכנה - הקהל מוכן
                    תהילים בחמישה שקלים
                    חפצי נוי - קרמיקה
                    צמחי אוויר
                    והלהקה ששרה וניגנה שירים בקצב קובני סוער ונפלא
                    הזמר - מקובה
                    האיש שניגן על חליל צד - מארגנטינה
                    ושני ישראלים
                    בנייד הצילום בלילה כנראה לא מספיק
                    משקאות מכל הבא לגרון
                     וכמובן שולחן של בובות - מה שאני הכי הכי מתחברת אליהן
                    אז זהו - הקיץ עוד מעט בורח - אבל אפשר גם בסתיו ובחורף לצעוד על חוף הים
                    סופשבוע נעים - במוצ"ש שלום חנוך באמפי בקסריה ו.....אני אהיה שם.
                    לילות קסריה 5.8.09
                    לילות קסריה 12.8.09
                    דרג את התוכן:
                      91 תגובות   יום שלישי, 18/8/09, 09:31

                      סְתָו בְּשָׁחֹר לָבָן
                      דְּמָמָה מִתְנַגֶּנֶת,
                      אֲנִי כְּמוֹ סְקָארְלֵט
                      בְּסֶרֶט אִלֵּם.
                      אִתְּךָ -
                      טוֹבֶלֶת בִּגְוָנִים
                      סוֹעֶרֶת עָצְמָה.
                      שְׂפָתֵיךָ בְּשְפָתַי
                      לָשׁוֹן טוֹעֶמֶת לָשׁוֹן,
                      בּוֹא נֵצֵא מִן הַמָּסָךְ
                      הָאָפֹר
                              נִצְבַּע בָּחַיִּים.
                      * * * * * * * * * * *

                       
                       או:-
                      סְתָו בְּשָׁחֹר לָבָן
                      בִּדְמָמָה  מִתְנַגֵּן
                      וַאֲנִי -
                      כְּמוֹ סְקָארְלֵט
                      בְּסֶרֶט אִלֵּם,
                      מְשַׂחֶקֶת חַיִּים לְצִדְּךָ
                      מְחֻשְמֶלֵת מֵעָצְמַת נְשִׁיקָה
                      שֶנַמָסָה בִּשְפָתַי,
                      לְשׁוֹנְךָ מְלַחְלֵחֵת
                      בִּמְחִילוֹת לְשׁוֹנִי ,
                      בּוֹא נֵצֵא מֵהַמָּסָךְ
                      נִצְבַּע אֶת הָאָפֹר
                      הַסְּתָוִי
                      בְּצִבְעֵי הָאָבִיב.
                      * * * * * * * * * *
                      דרג את התוכן:
                        75 תגובות   יום שבת, 15/8/09, 15:20


                         12/8/09 - ושוב חגיגת צלילים על רקע הים הכחול, שקיעות רומנטיות ועתיקות. המתחם פתוח החל מהשעה 18:00 התחלת המופע - 19.30 , מסעדת, בתי קפה, דוכני אומנות וגלריות. הפעם טיילתי ממש בכל העתיקות - בכל הדוכנים וחשבתי שקיסריה בשבילי זו בעצם...חו"ל, המון דוכנים של אוכל, בגדים, תכשיטים חפצי נוי .
                        בשבע וחצי מוסיקה צ`יל אאוט רגועה, להקת המורכבת מ-4 נשים ,שלוש ניגנו על כינור אחת על צ`לו וזמרת , קלידן ונגן גיטרה - ניגנו מוסיקה שקטה והזמרת מיניאטורית ושרה בקולה הנפלא.
                        בחצי השני היא שרה מוסיקה יותר קיצבית והקהל קם על רגליו לרקוד.
                         השקיעה כמו תמיד היתה יפה כשכדור הפלא האדום התמזג עם הכחול של הים,  המסעדות היו מלאות , וביום רביעי 19.8.09 הזדמנות אחרונה לפני שסוגרים את הקיץ בקסריה -

                        מוסיקה קובנית - אתם מוזמנים.
                        צילמתי בנייד -בשבוע הבא אקח את הדיגיטלית אולי יצאו תמונות יפות יותר.
                        לאחרונה אוהבת לשלב תמונה ושיר, כדי שהתמונות ינציחו רגע אחד קפוא לאורך זמן שיוכלו לייפות את השירים כי השירים שלי לעיתים דהויים, חיוורים, בלי נמשים ולכן מנסה לצבוע אותם בצבעי התקווה.

                        ======================================

                        הַשִּׁירִים שֶׁלִּי
                        דְהוּיִים ,חִיוְורִים
                        לֹא מְעוּטָרִים
                        בִּנְמָשִׁים.

                        אֵין בָּהֶם עֹמֶק
                        לֹא עָטוּפִים
                        בְּקַרְנֵי חַמָּה חֲמִימוּת
                        לֹא בְּנוּיִים עַל אֲהָבוֹת
                        מְמֻמָּשׁוֹת מְשֻמָּשוֹת
                        יֵשׁ בָּם
                        רֹבֶד שֶׁל סְפֵקוֹת.
                        אַנִיחַם עַל מַדָּף גָּבוֹהַּ
                        יַחַד עִם הַרְגָשוֹת וְהַדְאָגוֹת
                        אַרִיחַם -
                        רַק בְּרֶגַע שֶל
                        גַּעְגּוּעַ.
                        ===========
                        איך אפשר שלא להתחיל עם השקיעה הנהדרת
                        ועוד אחת

                        פסל אישה

                        ופסל איש

                        פסל אמיתי
                        מוּל שְׁנֵי פְּסָלִים
                        עָמַדְתִּי שָׁם
                        בְּעַתִּיקוֹת קֵסָרְיָה,
                        שְׁנֵי פְּסָלִים
                        שֶׁבְּעָבָר
                        אוּלַי יָדְעוּ
                        מַהִי אַהֲבָה.
                        דִּמְיַנְתִּי אוֹתָם
                        שֶׁהֵם בְּעֶצֶם
                        אֲנִי וְאַתָּה,
                        מַפְלִיגִים בְּ -
                        אוֹתָהּ סִירָה לְלֹא עֹגֶן
                        אֶל הַיָּם הַפָּתוּחַ,
                        יָם הָאַהֲבָה
                        וּמְבַקְּשִׁים לִשְׁזֹר
                         אַהֲבָתֵנוּ 
                        בִּזְרִיחוֹת וּשְקִיעוֹת
                          זָהָב. 
                        ==========
                        המסעדות - המצודה
                        והלנה
                        גם אריסטו היה שם
                        קצת מהעתיקות
                         ועוד
                        ועוד
                         הלהקה מתחממת
                        קצת להסניף מהים
                        ומבט אל תחנת הכוח מרחוק
                        הדוכנים
                        חפצי נוי
                        צמחים
                        ואיך אפשר בלי האוכל - המון דוכני אוכל היו מלבד המסעדות ובתי הקפה
                        ושוב פסל אישה
                        ולמעלה הלהקה מנגנת -
                        ויום ד' הקרוב - הזדמנות אחרונה - תבואו.
                        לילות קסריה 5.8.09
                        דרג את התוכן:
                          106 תגובות   יום רביעי, 12/8/09, 07:23
                          לֹא אֶשְׁכַּח אֶת הַפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה ,
                          אַהֲבָה מִמַּבָּט רִאשׁוֹן
                          הִיא הִבִּיטָה בִּי בּוֹחֶנֶת
                          וּבְחֵן אָמְרָה
                          :
                          "אַתְּ הַבְּחִירָה הַבְּכוֹרָה שֶׁלִּי,
                          לְפָנַיִךְ     לֹא    הָיוּ
                          אַחֲרַיִךְ    לֹא    יִהְיוּ"
                          וְאָהַבְתִּי אוֹתָהּ
                          הִתְלַהַבְתִּי בָּהּ כֹּל כָּךְ.
                          כְּבָר בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן
                          הִכְנַסְתִּי אוֹתָהּ לַמִּטָּה,
                          חִבַּקְתִּי, נִשַּׁקְתִּי, קִמַּטְתִּי
                          בְּלִי לִדְפֹּק חֶשְׁבּוֹן.
                          לְמָחֳרָת -
                          הִצָגְתִי אוֹתָה בִּפְנֵי חָבְרוֹתַּי,
                          חָשְתִּי קִנְאָה מִצִּדָן
                          אַךְ לְיָמִים
                          בְּפֶרֶק תְּקוּפָה ,
                          עָשִיתִּי בָּה שִמּוּש
                          וְזָרַקְתִי אוֹתָּה
                          לְטוֹבָת
                          נַעַל סְפּוֹרְט אַחֶרֶת.
                          * * * * * *
                          נעלי הספורט ה.....חדשות שלי

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אביה אחת
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            תגיות

                            ארכיון

                            פיד RSS