לפניי כשלושה חודשים החלטתי לשים קץ להרגשה הרעה שנבעה מהיותי במקום עבודתי ויצאתי לי לשוק .בהתחלה, (בחודש הראשון),לא חיפשתי רק נחתי, אך מרגע שהחל מסע החיפוש הרגשתי שכל ראיון עבודה מוציא מימני את המרוקאיות שבי, (למרות שאני בכלל פולניה),וזאת כתוצאה מיחס מזעזע מצד המעסיקים.לפניי ההמשך שתבינו על מה אני מדברת ברצוני לציין כי אני בחורה ממוצעת + לכל הדעות אחת שניהלה ואפילו היו ברשותה שני בתי קפה לשעבר .הדבר הראשון שהוציא אותי מדעתי היה הזלזול בלוחות הזמנים, בכל מקום כמעט נאלצתי להמתין לפחות חצי שעה בישיבה במשרדי החברה,כשהבנתי שזהו המצב התחלתי להצטייד בשוקו ולחמנייה,ספרים וכמובן שק"ש,אבל שיא החוצפה שזה ברור מאיליו שינהגו ככה.כשכבר נכנסתי פנימה לראיוןההתנהלות לא היתה יותר טובה. אבל עזבו הכול אני שואלת את עצמי האם כל כך קשה לנו לכבד את הזולת בי בסופו של יום מחר גם המנהל הדגול יכול למצוא את עצמו במצב ההפוך.