מרגיש לי כמו מכתב ששמים בבקבוק, ואין לדעת מי יקרא, מי ייחשף למילים, לרגשות ,לחוויות..רק במקום לזרוק אותו לים ולשחרר אני משיטה אותו בבקבוק וירטואלי לעיניי רבים בבית קפה לא מוכר.
אתמול קמתי בהרגשה של חופש, אחרי 16 שנים, 16 חורפים בתאריך בו חלק נכבד מן העולם חוגג את לידת המדריך שלהם לעולם הרוח ,לעולם המלא באמונה ובערכים,אני מבכה את מותה של עמוד התווך. תחושת העצבות והחור שנפער ביום שנפרדנו ממך היה קשה מנשא, היה מבהיל ומפחיד.
רק לאחרונה הבנתי כמה הפרידה ממך הייתה הרסנית, מלאה ברגשות אשם ותחושת החמצה.
אתמול קמתי, בתחושה אחרת, פתאום העצב קיבל נופך אחר, הגעגוע לנוכחות שלך ,לחיוך שלך , לעיניים שלך, למילים שלך, קיבל מימד אחר..
השקט הזה קצת הרגיז אותי באיזה שלב, שקלטתי שאני לא עצובה, ואז הבנתי שאפשר לזכור ולהזכר גם בלי כאב, אפילו בחיוך..זה לא פוגע בך , זה לא לוותר על האהבה שלי אלייך וזה לא לוותר עלייך ועל מה שהיית עבורי, זה לשחרר אותך למקום בו את צריכה להיות בשביל מישהו אחר או משהו אחר...בו את צריכה לצעוד בשביל שלך לעבר ייעוד אחר.
אתמול מלאו לך 56 שנים, מתוכן הכרתי אותך רק 18 שנה.. וכך זה יישאר לעולמים.. כל כך מעט זמן של הכירות וכל כך הרבה לפספס ממך.. אני זוכרת איך היית נבוכה ביום ההולדת שלך, ואת המתנה האחרונה שיכולתי לתת לך , לא קיבלת ממני, קניתי אותה הרבה לפני יום ההולדת שלך ורציתי לעשות לך הפתעה, והחלטתי לחכות (מה שהכי לא אופייני לי),ואז את זו שהפתעת אותנו ביום ההוא...
בשנתיים וחצי האחרונות נוספו למשפחה שלך, שלנו עוד 3 זאטוטים מדהים ומקסימים, נשמות קטנות, גדולות, שבידיים הקטנות שלהם מכילות כל כך הרבה חום ואהבה , ונותנות כל כך הרבה בחזרה..
כל כך השתנינו מאז, אמא, כל כך גדלנו וצמחנו, מתוך החור הזה שנפער ביום שנפרדנו ממך.
פעם משהו אמר לי, שהצמיחה הכי גדולה באה מהמקומות הכי כואבים וקשים, לא האמנתי, וזה אף הכעיס אותי, לא רוצה לצמוח מזה!. מה זה בעצם אומר??? והרבה למה..הרבה תהיות . היום כשאני רואה אותנו , הילדים שלך, אני מבינה כמה זה נכון..וכמה שזה אמיתי.
הנכדים שלך הכניסו אור גדול לחיים של כולנו,
בחיוך שלהם ובאהבה האינסופית שמוקרנת מהם.
השבר מתאחה, הפצעים הגלידו, הנפש מתחילה לנשום סוף סוף,.. והזכרון הופך למתוק ואפילו מעלה חיוך של גאווה, שאת זו שיילדת אותי!!!!
אני מאמינה, אמא, שאיפה שאת נמצאת עכשיו את עושה רק טוב, מייעצת ומחברת ושולחת אהבה לכל עבר. וזה מחממם לי את הלב.
תודה שלא וויתרת עלינו, אפילו במותך.. הנוכחות שלך מורגשת כל כך , החכמה שלך והתבונה שלך, שלא הבנתי אותה אז, היום היא כל כך רלוונטית לי לחיים, ולהמשך דרכי. היום היא כל כך מובנת ומיושמת. תודה על האהבה ועל המסירות שהפגנת בגידול שלנו ובהקניית ערכים..תודה על שהיית ואת עדין המורה שלי.
אוהבת אותך תמיד
ללי