אני מתגעגע אליך אבא.
עברו כבר 20 שנה ועדיין אתה חסר.

כל הזמן שואל אני את עצמי איך הייתי לו היית כאן איתי אבא.

אתה חסר לי אבא.

אתה חסר לכולנו אבא.

רוצה כל כך לומר לך כמה שאני אוהב אותך.

אני חושב שאף פעם לא יצא לי לומר לך זאת.

תשמור עלינו שם למעלה. תשמור על אמא. היא מתגעגעת אליך אבא.

אני נזכר בטיולים שלנו על החוף, אותי שואל אותך כל העת שאלות על כל דבר שאת עיני פתאום תפס.

איך היינו מטיילים בערבים בעיר עם אמא ומסיימים בפלאפל או גלידה.

אתה חסר לי אבא.

אני משתדל להיות חזק אבא, אבל אני נשבר לפעמים.

מבקש מאלוהים שישמור עליך שם למעלה.

כל כך מגיע לך.

לא זכית לראות אותי מגיע לכלום אבא.

רוצה לשבת איתך בסלון, לדבר איתך, לשמוע אותך, להקשיב לך, ללמוד ממך.

אבל אתה לא נמצא איתי כאן אבא.

אתה גאה בי אבא?

רוצה להניח את ראשי על כתפף כעת ולתת לדמעות לזלוג.

תגיד אבא, אפשר לשלוח משם חיבוק אלי שם למטה? אני צריך אחד כזה עכשיו.

תראה אותי כעת אבא, יושב אני באמצע הלילה, קורא סיפורים על אנשים, כל אחד וסיפורו, כל אחד והתמודדותו עם השכול. עם האובדן.

ואני נזכר בך.

אתה כל כך חסר לי אבא.

אוהב אותך אבא.

הבן שלך