כותרות TheMarker >
    ';

    שרוני 18

    ניסיון להעברת מסר חד כתער ע"י שימוש במינימום של מילים .
    הדמויות שמשמשות אותי לכתיבת המסרים הן מהספרים שאני קורא, מהסביבה הקרובה ומהנאתי לפתח שיחות עם פוקדי פאבים .

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שלישי, 13/9/16, 09:51

    העלילה מתרחשת בין צפון קוראיה לדרום קוריאה וסיאטל . מדובר על סיפור נורא של סחר בנשים שהגורל האכזר הכה בהן שוב ושוב. הסופר יורד לפרטים ומראה עד כמה התעשייה הזו בזויה ואכזרית ומי שמשתף איתה פעולה נותן את ידו לחוסר האונים שמלווה את הנשים שמחויבות לעסוק בזה מהפחד המצמית שיאונה להן הכי רע. שיתעללו בהן , מבלי שאף אחד ידע על קיומן  ויענו אותן עד מוות.

    הסופר עושה לנו זום על הנשים שנאלצות  לעסוק בזנות וכיצד הן מפרשות הפסיכולוגיה של הגברים שצורכים סקס מזדמן.


    זונה לא מוכרת את גופה – היא מוכרת הערכה עצמית לגברים מוגבלים רגשית


    "מה שמגרה את רוב הגברים זאת המחשבה שהם מגרים אותך. לא מפני שבאמת אכפת להם מה את מרגישה , אלא מפני שזה גורם להם להרגיש חזקים ובטוחים יותר בעצמם במיוחד כאשר מישהי שהייתה עם כל כך הרבה גברים גורמת לגבר לחשוב שהוא מסוגל לענג אותך אחרת מכל גבר אחר שאיי פעם היית איתו. זה קשור לאגו שלהם, ולא לנשים שנמצאות איתם".

     

    "הנה סוד שיעזור לך להבין את כל העניין : גברים הם חסרי ביטחון. רוב הגברים באים לראות בחורה, כדי להרגיש טוב יותר לגבי עצמם. זה לא באמת קשור לפורקן, הם פשוט רוצים לחשוב שהם גורמים לך להתרטב בין הרגליים , גורמים לך לגנוח מעונג ולאבד שליטה על עצמך – והכל בזכותם. הם חושבים שזה מוכיח את הגבריות שלהם. משום מה , גברים תמיד רוצים לדעת שהם היו הכי גדולים והכי טובים , אפילו עם זונה. כשהוא יגמור תתחנני בפניו לחזור כדי לקבל עוד מהאהבה שלו."


    "גברים מתגרים מדברים שטחיים. גבר שופט אישה על פי גודל השדיים שלה , אז הוא מניח באופן טבעי שנשים שופטות אותו על סמך הזין שלו. . הוא כל כך מוטרד מזה שהוא נעשה חסר ביטחון... ומזה אנחנו מרוויחות."


    "פעם קראתי מאמר על מדענים שערכו ניסוי בתרנגולי הודו. הם גילו שזכרים מנסים להזדווג עם נקבה מתה , ממולאת באותה התלהבות שהם מנסים להזדווג עם נקבה חיה. הם נלחמים עליה ועושים כל מה שתרנגולי הודו עושים כשהם מנסים להרשים נקבה, גם אם היא לא אמיתית. כשהמדענים החליפו את הנקבה הממולאת בחתיכת עץ שגולפה בצורת תרנגולת , הם ניסו להזדווג גם איתה ונלחמו עליה. בניסוי המדענים כל הזמן הקטינו את תרנגולת העץ, כרתו לה איברים והזכרים עדיין ניסוי להזדווג איתה. גברים הם בדיוק כמו תרנגולי הודו – לא משנה כמה מלאכותיות אנחנו , הם ימשיכו להתנהג אותו הדבר."

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום ראשון, 4/9/16, 08:51

       

      אופרה ווינפרי אמרה פעם – "כל אחד מסביבכם נאבק במשהו שאין לכם סיכוי לנחש מהו, אז לפחות תהיו קצת יותר נחמדים..."

       

      מה יגרום לבנאדם בדיכאון ועוד כזה שמשותק מהצוואר ומטה לרצות להישאר בחיים ולא לבקש למות בכל דרך ולגאול את עצמו מיסורי הבדידות והתלות שלו?


      אל תדון אדם עד שתגיע למקומו (חס ושלום ). אז כל מי שלא כלוא בתוך גוף משותק יכול להציע אין ספור הצעות יצירתיות לגרום למשותק לא להיות אובדני ובכל זאת יש רק משהו אחד שיכול (אולי) לעשות יופי את העבודה :

      "אם תהיה לו אהבה , הוא ירגיש שהוא מסוגל להמשיך. בלי אהבה  הוא ימשיך לשקוע"


       ... אז הייתה לו אהבה, וזה לא הספיק – "אני לא רוצה להסתכל עלייך כל יום, לראות אותך ערומה ולא ..לא להיות מסוגל לעשות מה שאני רוצה לעשות איתך. אם היה לך מושג מה אני רוצה לעשות איתך כרגע. ואני ... אני פשוט לא יכול לחיות עם הידיעה הזאת. אני לא יכול ... אני לא יכול להיות מסוג האנשים שפשוט ... משלימים. אני לעולם לא אשלים עם מצבי".


      מה מגדיר אדם ?


      הראש שלו ? השכל שלו? הטיפשות שלו? היופי הפנימי שלו? הפחדים שלו?

      הגוף החתיכי שלו? אולי הנכות שלו? כסא הגלגלים? הגובה שלו? צבע העיניים? השומן שלו?

       

      אולי הכל ביחד?


      "אמרת לי שאני יכולה לבחור מה מגדיר אותי  .... אז למה אתה נותן לכסא הגלגלים להגדיר אותך?"

      ותשובתו – כיסא הגלגלים הוא כן מגדיר אותי. . לא נועדתי לחיות בתוך הדבר הזה. – אבל לכל דבר ועניין , זה הדבר שמגדיר אותי עכשיו. זה הדבר היחיד שמגדיר אותי."

       

      אחת הדילמות בספר –


      "את באמת רוצה להגיד לי שהיית נשארת איתי אם הייתי משותק מהצוואר ומטה?"

      "בטח שכן..."

      לא נכון. וגם לא הייתי מצפה ממך"

      טוב, אבל הייתי."

      "אבל אני לא הייתי רוצה . לא הייתי רוצה שמישהי תישאר איתי מתוך רחמים."

      "מי אמר שזה מתוך רחמים? עדיין היית אותו אדם מבפנים."

      "לא נכון. בכלל לא הייתי אותו אדם ולא הייתי רוצה חיות. לא הייתי רוצה להסתמך על אחרים בכל דבר קטן. שזרים ינגבו לי את התחת... אלוהים , תחשבי על כל הדברים שאי אפשר לעשות ... לא לרוץ , לא לרכוב על אופניים, לא סקס..."


      "חשבת שאת יודעת יותר טוב . כולם חושבים שהם יודעים מה אני צריך....."


      וזה בדיוק העניין – האם "החברים הטובים" וכל מי שדואג עד עמקי נשמתו למי שסובל כלוא בתוך גוף משותק , לא  בסופו של דבר עושה הכל כדי לגזול מהאומלל  את חופש הבחירה?

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום חמישי, 25/8/16, 09:57

         

        לעבור הלאה – 
        "פשר המעבר הלאה הוא לשכוח מיד. לא להרגיש , לא להתאבל , לא להתגעגע ולא לחפש הסברים. לעבור הלאה פירושו תמיד למצוא מישהו חדש שיאהב אותך יותר מכפי שאתה אוהב אותו."
        "... הבחירה של האנושות היא לא לעבור הלאה , אלא דווקא לכאוב כאבי שווא"

         

        ביקורת על השיטות הנלוזות של עורכי הדין שעוסקים בסכסוכי בני זוג –

         

        שלב א' – "כהכנה לפיצוץ , הוא מעמיד פנים כמעודד שלום בית בין הניצים. לשם כך הוא מקדיש פגישת יעוץ בין הניצים." "ממילא חלק מהם מתחרטים ואז הם זוכרים שעורך הדין שלהם ניסה לפייס ביניהם – הם ימליצו לחברים שלהם.."
        שלב ב' – "כשהפיוס לא יחזיק מעמד- הם יחזרו אלי עם דם בעיניים ופנקס צ'קים פתוח . כשהם חוזרים הוא משסה אותם בבני זוגם , מלבה מדורות של קנאה, מגביר חשדנות , ממליץ ברמיזה להגיש במשטרה תלונות שווא"
        שלב ג' – "..אחרי שגבה שכר טרחה כהלכתו , שולח את לקוחותיו להתאושש אצל פסיכולוגים שהוא מכיר וגובה מאלה עמלה תמורת המלצתו."

         

        לסיכום – "משפחה אחת מתפרקת – שתי משפחות מתפרנסות."

         

        תובנות על איך להתנהל מול בגידות –

        " אני לא יודעת אם הוא בגד. הוא אמר לי שלא בגד ואני לא חושבת שיש לו סיבה לשקר לי. אבל אם כן – לא תרוויחי שום דבר אם תדעי. את לא תקבלי ממנו יותר כסף, והוא גם לא יוותר על ימים עם הילדים. כל מה שיצא לך זה חור בלב שלא ירפא אף פעם. תתגרשי , אל תתגרשי – איך שאת רוצה. אבל תאמיני לו אם הוא אמר לך שהוא לא בגד בך.'

         

        על סדנאות העצמה – 

         

        "פעם היית סתם מעליב אותי. אחרי שאתה חוזר מתודלק בתובנות מאיזה פסטיבל חיבוקי נגב או תופי העמק אני גם צריכה לשמוע הרצאה על 'הגנות' 'סגירות' ו'קיבעון'. מה קרה? התחבקת עם גבר שמן ומזיע ואתה מרגיש בנאדם טוב? " 
        'אם היית שם היית מבינה' ענה הלל בטמטום של מוארים : היית לומדת לקבל אנשים.'
        "'אנשים?' התחלתי לצעוק , מי זה אנשים? מה אכפת לי מאנשים? אתה נוסע לשבוע, ישן באוהל , מתקשקש מסביב למדורה עם חבר'ה שלא הכרת לפני ולא תכיר אחרי , מתחבק עם כולם ואוהב את כולם , ואחר כך שוכח מהם. אתה חושב שזאת בעיה לקבל אנשים לשבוע? אני איתך עשרים שנה . תאמין לי אני יודעת הכל על קבלה. אידיוט!' 
        והוא שואל אותי ' אבל מה עם הערך המוסף?' 
        'אה, הערך המוסף גר בסדנאות, ברור,' עניתי. ' שם מסבירים לך שכל מה שיש לך לא שווה כלום . אשתך , הילדים שלך , הכסף שלך. כי זה לא החיים. לימדו אותך בסדנאות שרגש תמיד מתייחס למחסור. רגש עגום אחד מתחלף ברגש עגום אחר... וכולם איכשהו תמיד באשמת האישה." 
        "מתי תפנים כבר , אתה רוצה להרחיב את הנפש? תחזור לעבוד. לא בשביל הכסף . לך תהיה מורה , תלמד מתמטיקה בבית ספר לילדים טעוני טיפוח בפריפריה . תביא תועלת למישהו אחר במקום להתעסק בעצמך ובנפש המפגרת שלך עם כל מיני סדנאות ואידיאולוגיות שלמדת מאיזה גורו יד שניה."


        מדיניות הטיפול בגברים (במסגרת דייטים) של עתליה :

        "עתליה שמרה על כללי הצניעות המינית שהפתיעו את כל מי שטעה לחשוב שהיא נחפזת אלי מיטות. המועמד היה צריך להתקשר אליה שלוש פעמים ולהשאיר הודעה – היא נהגה לסנן שיחות. לצלצול הרביעי הייתה עונה, אבל בקצרה. 'צריך להיות עניינית' הסבירה. 'הוא צריך להציע משהו . לא לשרוף לי את הכוח בשיחות דביליות.' משהציע המחזר מקום מפגש במסעדה על פי טעמה ,הייתה נענית בחיוב, ולמחרת מבטלת ומציעה תאריך אחר. לפגישה הראשונה הייתה מופיעה פזורת דעת , אך חייכנית ונינוחה ובסופה הקפידה להודיע לאומלל שאמנם היה נחמד מאוד והיא נהנתה עד הגג, אבל היא 'לא מרגישה את זה'. בכל זאת , הייתה מטביעה על שפתיו נשיקה רטובה וממושכת לפני שיצאה ממכוניתו בדילוג חינני והותירה אותו תוהה ומבולבל. 
        'ואת לא מפחדת שהוא לא יתקשר יותר?' שאלתי אותה בחלחלה כשחשפה בפני את מדיניות הטיפול בגברים שלה. 
        'אלה שלא מתקשרים' פסקה עתליה , ' יותר טוב שלא יתקשרו' היא קבעה מין רק אחרי הדייט החמישי... 'אותן נשים שנכנעות ללא קרב בפעם הראשונה , מאלה את צריכה להיזהר שלא ישפיעו עליך' אמרה לי עתליה . ' מילא שהן מסכנות , אבל הן אפילו לא יודעות כמה הן מסכנות וכמה הן עלובות'.

         

        הלל (דמות מתוך הספר) – הוא לא מדבר אם אין לו מה להגיד, וכשהוא מדבר – הוא אומר מה שהוא חושב. הוא לא עסוק כל הזמן במה חושבים עליו."

         

        עוד על הלל שאומר מה שהוא חושב ושאין לו מסננת בין המוח לפה – " ה'כנות' שלו היא רשעות מהזן המצוי , מוסוות באצטלה של קרבה וגילוי לב ובמילים כמו ' הכלה' ו 'שיתוף' ."

         

        על ניר (דמות מתוך הספר) גבוה ספונטני ועם חוש הומור , כמו שבנות אוהבות –

        "הוא מן כלום בצורת בן אדם שחי בעולם של כלום ושום דבר לא קשה לו אף פעם, ואם משהו קשה – הוא זז הצידה . אבל עם חן."

         

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום ראשון, 31/7/16, 10:39

           

          ספר מצויין של הרלן קובן שעוסק בדילמות מוסריות בעידן האינטרנט ושפע המידע שאפשר להוציא עלינו באמצעות שימוש בכרטיסי אשראי , מצלמות רשת , תכתובות ווצאפ ואי מיילים .

           

          הספר מבוסס על מוטיב מתוך הספר "המלאכים הטובים בטבע האדם" של הפסיכולוג  סטיבן פינקר והם :

           

          אמפתיה

          שליטה עצמית

          מוסריות

          תבונה  

           

          כשאנחנו פועלים ב"עולם המכוון" , לא פעם קורה שאנחנו מאבדים את זה.  את  "המלאכים הטובים"  שבנשמה שלנו 

           

          אנחנו לא נזקקים לאמפתיה , כי אף אחד לא באמת נמצא מולנו . 

          קורה שאנחנו מרשים לעצמנו להתלהם במילים.

          הרבה יותר קל להיגרר למגע עם חוויות לא מוסריות (אתרי היכרויות למיניהם, אתרי סקס הזויים , רכישות מוצרים או שירותים שלא היינו מרשים לעצמו בחנות רגילה).  

          ולעיתים אנחנו מוותרים לעצמו גם על התבונה. 

           

          אז מה עלול לקרות כאשר האקר מחליט שבעבור  בצע כסף / אלטרואיזם  שווה לו לנפץ סודות של אחרים ... אז הכל הולך מסתבך.   

           

          "סודות הם כמו סרטן . סודות מפרישים מוגלה. סודות מעכלים את הקרביים ולא משאירים דבר זולת קליפה דקיקה שלא מגינה עלינו."

          הפחד העיקרי שמלווה את  נושאי הסוד הוא מה עדיף – "להרוס לעצמי את החיים  או לחיות בשקר."  קובן מציע לא לפחד מ"להרוס את החיים" , הם לא כל כך מהר יהרסו כמו שאנחנו לפעמים מדמיינים לעצמנו בחלומות הכי גרועים שלנו. הדברים בסוף מסתדרים הרבה יותר טוב משחשבנו כשהיינו שקועים בתוך ה"סוד" . עדיף לא לחיות בשקר. נקודה. הרבה יותר גרוע כאשר ה"סוד" מתנפץ לך בפרצוף כשאין לך שליטה על התוצאות. 

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שלישי, 7/6/16, 12:02

            הספר "רומן אמיתי" של סמדר שיר -  מדריך לבוגד/ת המתחיל/ה - "אל תחשבי שאם את מכסה את העיניים כדי לא לראות מה שסביבך , אז אחרים לא רואים אותך."


            דבר הסופרת למחפש/ת רומנים מחוץ לנישואים -  "להתחיל רומן כל אחד יכול . להתאהב זה כיף , זה מסחרר , זה עוצר נשימה. אבל רומן אמיתי הוא זה שאין בו מייק-אפ וגם לא טלאים של טיח . הוא בא מהכיעור של החיים. מהסבל שלהם. מהצרות. מההשלמה עם הידיעה שהוא אף פעם לא יהיה מושלם."

             

            שלב ראשון לבגידה ... התירוצים לבגידה  :

             

            "כשטוב לך מחוץ לבית , אז יש לך יותר כוח לסבול את מה שבבית".

             

            "ברגע שטוב לך מחוץ לבית  את מרגישה מספיק נשית וחזקה לשקם את מה שיש לך בבית."

             

            "אני לא רוצה שבעלי ידע שאני בוגדת בו בגלל שזה יוביל למלחמה ולגט, אבל אני מתה שיקרה משהו שיזעזע אותו. משהו שיגרום לו להבין שאנחנו לא יכולים להמשיך ככה".

             

            "תפקידה של המאהבת להוציא ממנו את כל מה שהוא לא מוציא בבית . לעזור לו לגלות בתוך עצמו דברים שהוא לא ידע שהם שם."

             

            "הילדים יגדלו ויעזבו את הבית כדי לבנות לעצמם חיים חדשים , ואני אשאר בקן שהתרוקן , עם בעל שלא אוהב אותי ועם הידיעה שהקרבתי את האהבה של חיי למענם."

             

            ... ואז מגיע שלב הפחדים ונקיפות המצפון :


            "בעל ומאהב זה לא אותו הדבר , בגלל שעם הבעל את חיה. עם הבעל את משלמת משכנתא, ומגדלת תינוקות שצורחים בלילה , ונחנקת אצל אמא שלו ביום שישי בערב ונוסעת איתו לאילת, לנופש מזעזע מטעם העבודה. את פורחת, כי המאהב מקבל אותך בתנאים הכי טובים שאפשר- בלי דאגות של מינוס בבנק או ילד שחולה בשפעת , בלי קיטורים על משפחתולוגיה , בלי ריצות אחרי. גם פרק ב' , שכרגע נראה לך כמו התגשמות החלומות , יהפוך בסופו של דבר לשגרה מעיקה."


            לפרק את הנישואים ואז הילדים יפנו לי את הגב (כי בגדתי באבא/אמא) או לוותר על אהבה על מנת לרפד את ילדותם באושר של תא משפחתי יציב. ובטוח.


            "כעבור מספר שנים עם המאהב יצוצו בשגרת החיים שלך כל הקטעים שהיו לך בזוגיות הראשונה והם יהיו הרבה יותר חמורים בגלל שעשרה טון של ייסורי מצפון ורגשות אשמה ירבצו לך על הגב. את תשאלי את עצמך בשביל מה הרסת את הבית אם גם בפרק ב' קורה , במוקדם או במאוחר , אותו הדבר."


            "תחשבי על הוויתור שלך על אהבה כעל השקעה. את מעניקה לילדים שלך מודל של משפחה מאושרת. את לא מטביעה בהם טראומות בגיל הילדות והנעורים. את נותנת להם בסיס מוצק לחיים שיהיו להם בעתיד."


            "תעזבי את הבית ותעברי לגור איתו , עם כל הבעיות והמתחים בעבודה? לא תכנסו לשיגרה? לא תתבשלו בסיר הלחץ? לא תרגישו שחיקה?"


            ...מגיע רגע האמת בו הכל נחשף ואז - "יש צורך לגלגל את כדור השלג לבורות הכי עמוקים."

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום ראשון, 10/4/16, 12:47

              הסופר אשכול נבו מציג לראווה את הפער הבין דורי בנוגע לדילמות מוסריות.

               

              אם בעבר הפסיכולוגים ובכלל כל מי שהיה על תקן "המקשיב"  לדילמות מוסריות שהועלו בפניו , היו מחווים את דעתם  (מוסרי/לא מוסרי . טוב ליהודים / רע ליהודים) , היום , בעידן דור ה - Y , הפסיכולוגים / 'המקשיבים'  לא משמיעים  חוות דעת מוסרית על ההתנהגויות הנלוזות שנחשפים בפניהם. כלומר , אף אחד לא מבקש ממך לפסוק , רק תקשיב !


              וזה בעצם קשור בקשר הדוק לתמורות שחלו בחברה האנושית בעידן הפייסבוק האינסטרגם היוטיוב הגוגל והווצאפ ועוד...  

               

               

              " קו הגבול בין 'פרטי'  ל'ציבורי' ובין 'פנים' ל'חוץ' זז בשנים האחרונות בלי שהודיעו לנו ואולי נמחק כליל."


              יש בספר  ביקורת סמוייה על דור ה X   הבורגנים - "עורו לכם תושבי בורגיסטאן . עורו ממשחקי הפוקר שלכם ומהדאגה המוגזמת שלכם לילדים שלכן ומהבגידות העלובות שלכם שנובעות מריקנות ולא מתשוקה. עורו מכורסאות הטלוויזיה הנוחות מידי שלכן ומיועצי ההשקעות שלכם שאומרים לכם לקחת הלוואה ולקנות עוד דירה. עורו מחוסר האמונה ומחוסר המעורבות ומחוסר האכפתיות. עורו מעודף החופשות ומעודף המכוניות ומעודף מוצרי החשמל ומעודף החוגים לילדים.  לא רחוק מכם קורה עכשיו דבר חשוב מאוד. ואתם ישנים."

               

              הספר מסתיים במסר - אתה תמיד אומר שצריך לחכות עד ש... שזו לא דרכנו לכפות את עצמנו על אחרים ... צודק , מעתה זו לא דרכנו , אבל זו כן דרכי. כי ... "אין דבר כזה האדם הסביר. או המעשה הסביר. יש רק מעשה שאדם מסויים , ברגע מסויים , מוכרח לעשות."   ובמילים אחרות -  אל תגידו יום יבוא , הביאו את היום .

               

              הסופר אשכול נבו יוצר אלגוריה בין תאוריית שלושת הקומות של פרוייד לבין סיפורי שלושת הקומות המתוארים בספר. לפי פרוויד "בקומה הראשונה שוכנים כל הדחפים שלנו והיצרים שלנו (האיד) . בקומה האמצעית מתגורר לו "ה"אני" , שמנסה לגשר בין מה שמתחשק לנו לעשות לבין המציאות . ובקומה העליונה , מתגורר הוד רוממותו "האני העליון" , שקורא אותנו לסדר בפנים חמורות סבר ותובע מאיתנו להביא בחשבון את ההשפעה של המעשים שלנו על החברה."

               

              לפי אשכול נבו - המאבק בין שלושת הקומות של פרוייד לא מתקיים בגוף שלנו אלא מחוצה לו : "בינינו לבין מישהו אחר, ברווח שבין הפה שלנו לאוזן של זה שאנחנו מספרים לו את הסיפור שלנו. ואם אין מישהו  כזה - אין סיפור. אם אין מישהו כזה, לגלות לו סודות ולהשחיז עליו זיכרונות ולהתנחם בו , לבדו, לאדם אין מושג באיזו קומה הוא בכלל נמצא , והוא נידון לגשש נואשות בחושך , בחדר המדרגות (הפנימי שלו) אחרי מתג האור.   

               

              ובקיצור - לא טוב היות האדם לבדו , כי כדי שתהיה לנו היכולת להבחין בירח (בבפנוכו של האדם) , משהו חיצוני חייב להאיר עליו. 

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שני, 4/4/16, 09:31

                מסופר על בחורה שיש לה בעל אוהב , מוצלח וחתיך, ממון רב , ילדים מקסימים ובריאים ... ובכל זאת היא חשה שהיא צוללת אל תוך אורח חיים בנאלי ללא שום דבר שמצית לה את הדמיון , שמכניס טעם לחייה.  

                 

                עייפתי מהחיים המאושרים והמושלמים שלי וזה לא יכול להיות אלא סימן למחלת נפש. יש השמים קץ לחייהם . אחרים מתגרשים . יש מי שנוסעים לאזורים העניים של אפריקה ומנסים להציל את העולם. אבל אני מכירה את עצמי . אני יודעת שהתגובה היחידה שלי היא לנסות להחניק את מה שאני מרגישה , עד שסרטן כלשהו יכרסם אותי מבפנים . כי אני  באמת ובתמים מאמינה שרבות מן המחלות נובעות מרגשות מודחקים. אני מרגישה פחד עצום לנקוט צעד ולהרוס הכל . את המשרה , את המשפחה, את עברי ואת עתידי".

                 

                איך נראה שיא המשבר הנפשי ולקראת מצב של דיכאון קליני  "את מעמידה פנים שהגעת לאורגזמה, מעמידה פנים שאת נהנית , מעמידה פנים שישנת טוב , מעמידה פנים שאת חיה. עד שמגיע הרגע בו את רואה מולך קו אדום דמיוני ואת מבינה שאם תחצי אותו , לא תהיה דרך חזרה. ואז את מפסיקה להתלונן , כי להתלונן פירושו שאת עדיין נאבקת במשהו לפחות. את משלימה עם מצב ה"צמח" שבו את שרוייה ומנסה להסתיר אותו מפני כל העולם. וזאת עבודה מתישה שמובילה בוודאות לדיכאון."


                כשבן אדם מחליט לעשות מעשה כדי לצאת ממצב של אדישות , אפתיה , דכדוך ודיכאון  החיים מתמלאים שוב בקסם ועניין, כי את האדישות מחליף החשש . כמה נפלא לחשוש מפני החמצת הזדמנות."


                 "החברות שלי אומרות שאני בת מזל – כי אני משקרת להן ואומרת שאנחנו עושים אהבה לעיתים תכופות , בדיוק כפי שהן משקרות לי ואומרות שאין להן מושג כיצד הבעלים שלהן עדיין נמשכים אליהן. הן מצהירות שהמין בנישואים מלהיב רק בחמש השנים הראשונות , ולאחר מכן צריך להיעזר במעט "פנטזיה". לעצום את העיניים ולדמיין שהשכן שלך שוכב מעלייך ועושה לך דברים שבעלך לעולם לא היה מעז לעשות . לדמיין שגם השכן וגם בעלך שוכבים איתך בו בזמן. להעלות בדמיון כל סטייה אפשרית וכל משחק אסור."


                גיבורת הספר ראיינה סופר שאמר לה - "אין לי שום רצון להיות מאושר . אני מעדיף לחיות חיים של אהבה , וזו הרי סכנה ברורה , כי לעולם לא נוכל לדעת מה יקרה לנו בעתיד".


                "כשמתאהבים שוב ושוב במישהו שהוא איינו שייך לך,  החיים מתמלאים שוב בקסם  ועניין , כי את האדישות מחליף עכשיו החשש . כמה נפלא לחשוש מפני החמצת הזדמנות!"

                 

                גיבורת הספר הבינה שהיא מעולם לא הסתכנה בדבר .היא חיה חיים בטוחים ושלווים. "אני ובעלי מעולם לא רבנו בגלל קנאה והתחלתי לחשוד שבעצם איננו מקנאים זה לזה מפני שכבר איננו אוהבים זה את זה."


                .... ואז מגיע הניאוף 

                 

                "כאשר התנשקנו הינו לאחד. אחרי הנשיקה הרגשנו כמו שני זרים גמורים שמנסים למשוך את השיחה מספיק זמן כדי שכל אחד מאתנו יפרוש לדרכו בלי שיחוש נבוך מדי."

                 

                רציתי לבדוק אם אני מסוגלת לאהוב משהו שאיננו שלי.


                "בעודי צועדת נדמה לי שאני נכנסת לתוך מנהרה שמעולם לא חציתי אותה: זו המובילה מן הציניות אל התשוקה, מן האירוניה אל הכניעה המוחלטת."


                "אם קיים רוע , הרי הוא חבוי בפחדים שלנו"

                "בכל התאהבות יש גם את הרצון להציל את עצמך מלהתעסק בעצמך"

                "אין דבר שאנו זקוקים לו יותר מאשר שיזדקקו לנו" 

                "אם נותנים דרור לצד האפל שבאישיותנו , הוא ישתלט בסופו של דבר על הטוב והמיטב שיש בנו" 

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שלישי, 22/3/16, 08:50

                  רומן נהדר , ממליץ עליו מכל הלב!

                   

                  מוטיב 1 -


                  גיבורת הספר למודת ניסיון מר מחוויותיה עם גברים חתיכים שהרסו כל חלקה טובה בחייה וכשהכירה את אלכס שהיה בעיניה "רק נחמד, אחראי  וטוב לב" , החליטה להיענות לחיזוריו ולקבל אותו בתור אבא טוב ומסור לביתה והיא גם הבינה ש"יהיה לה מספיק 'כוח עליו' לא להרשות לו להרוס לה שום דבר."  


                  בנוגע לבעלה הראשון  ממנו היא ברחה לאחר שהרשה לעצמו להכות בה -


                  "אני יודעת אמא , שחשבת שאת עושה את הדבר הנכון כשסילקת אותי מביתך באותו לילה ואמרת לי לשוב לבעלי . אבל את טעית. מקומה של אישה אינו תמיד לצד בעלה . לפעמים מוטב לה אלף מונים בלעדיו".


                  בנוגע לבעלה השני –


                  "השנים חולפות והאהבה נחלשת . נשים זקנות , נשואות , כמוני , מוצאות את ההנאה שלהן בבתים שלהן , בילדים , ויום אחד , אני מקווה , גם בנכדים. אנחנו אוהבות את הבעלים שלנו , כמובן , ומטפלות בהם , אבל לא נשרפות בלהט התשוקה".  

                   

                  מוטיב 2 - "אומללות או בושה , אני יודע עם מה אני לא מעדיף לחיות"


                  הספר נע בין שנות ה- 60 המוקדמות (של המאה ה - 20 )  לתחילת המאה ה – 21  .

                  בשנות ה – 60 ובשנים שקדמו לשנות ה- 60  היה פחד מצמית מהבושה , פחד ממה יגידו השכנים , החברים , המשפחה... הילד הומו , הילדה לסבית , הילדה נכנסה להריון בטרם התחתנה , תפסו אותו על גניבה , פשט את הרגל ... ועוד ועוד בושות כאלה ואחרות ובתקופה הזו ובתקופות הקודמות לה , נגזר על האדם לחיות חיי אומללות , רק שלא יכתים את המשפחה , רק שלא יגרום לבושות לדיראון עולם.

                  היום במאה ה- 21 ברור לכל בר דעת שחיי אומללות בעולם הזה זה חטא בל יסולח ונוגד את העיקרון של חירותו של האדם בעדיפות עליונה . מוטב לצאת מהארון , מוטב להתמודד עם  הבושה מאשר לחיות באומללות רק מהפחד ממה יגידו השכנים/ החברים / המשפחה . 

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שני, 21/3/16, 12:50

                    גיבור הספר מנסה להסביר לבת שלו מה עובר עליו ועל חבריו הגרושים המזדקנים שמתחרמנים על בחורות צעירות - 

                     

                    " זה בגנים שלנו . כמו בג'ונגל , הזכר נמשך אל הנקבה הצעירה והפוריה. זה אינסטינקט. להרבות את הזרע. ויש עוד משהו ,  העור שלהן מתוח, התחת שלהן עגול ומורם , הבטן שלהן חלקה ושטוחה , השדיים שלהן מלאים ומוצקים ונשארים זקופים , בדיוק איפה שאלוהים התכוון שיהיו . יש להן ריח טוב וטעם טוב והנשיקות שלהן..... הנשיקות שלהן ארוכות ורטובות ועמוקות ונמשכות לנצח. הן מנשקות כאילו הן רוצות לאכול אותך , שוב ושוב ושוב. אתה יכול ללכת לאיבוד בנשיקות האלה- אתה יכול למות ולהיוולד מחדש עם הנשיקות האלה. אני לא יודע למה זה נעלם עם השנים , אבל זה נעלם..."

                     

                    "אני אוהב את אשתי . הייתי נותן הכל כדי להיות איתה עכשיו . אנחנו אנשים חכמים , אבל סקס לא קשור בשום צורה לחוכמה. סקס זה דחף ואינסטינקט ומשיכה חייתית , והוא צרוב לנו בגנים ואני לא אומר שזה מוצא חן בעיני . זו טרגדיה , ולא פחות".

                     

                    ובכל זאת , הרדיפה אחרי להישאר צעיר לנצח התישה אותו ולא הסבה לו אושר - "אני מעדיף למות עכשיו ולא לעבור את הניתוח , ממש כאן ועכשיו , מאשר לחיות עוד שלושים או ארבעים שנה כמו שחייתי בעשור האחרון"


                    וכשהוא נתקבל באישה במצוקה הוא לא יודע כיצד להגיב - "אין לי מושג מה את מצפה ממני שאגיד. תמיד הרגשתי מבוכה בחברת נשים במצוקה, שיש משהו שהן מחכות שאני אגיד . לו רק יכולתי לפענח מהו הדבר הזה שאני אומר ושיצליח לשכך את כאבן , חיי היו משתנים לבלי היכר".

                     

                    גיבורת הספר - 

                    "בכל הקשור לאהבה , הריהו שרק לעיתים נדירות יש לה קשר להיגיון"

                     

                    גיבורת הספר מעידה על עצמה ש "היא מאוהבת באמת בגברים רק כשהם עוזבים אותה."

                     

                    "אנחנו לא מפסיקים לאהוב אנשים שפגעו בנו רק מפני שאנחנו שונאים אותם., אבל אנחנו גם לא מפסיקים לשנוא אותם".

                     

                    סליחה על בגידה – " הוא עדיין, במידה מזערית,  שונא אותה על מה שקרה, ויבוא יום , בשעת ויכוח קשה , והוא ישלוף את האירוע הזה כמו קלף ששמר וטיפח בדיוק לקראת הזדמנות שכזאת , והיא תגיב באלם של זעם. אבל הסטירה הזאת בעתיד היא כאין וכאפס לעומת היכולת לזכות בסליחתו היום."

                     

                     האבא מעיד על עצמו כמה הוא גרוע בקבלת החלטות והכל בהומור :

                     

                    "את מבקשת הנחיה מאדם שבכל פעם שהיה צריך לקבל החלטה חשובה , הצליח ללא יוצא מן הכלל , באורח מעורר פליאה ממש , לקבל את ההחלטה הלא נכונה " והיא משיבה לו "אם ככה זה מושלם , כי כאן אי אפשר להפסיד . אני יודעת שאתחרט בכל מקרה".

                     

                    "כל מה שאני נוגע בו מתחרבן , הוא חושב , לא ברחמים עצמים , אלא במעין התפעלות מדעית מהאמת שבכך."

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום ראשון, 6/3/16, 10:50

                       

                      הספר עוסק ביציאה מהארון ובסוגייה האם הומוסקסואליות זה מולד , או שמא מדובר בהעדפה כתוצאה מסביבת גידולו.

                       

                      הפחדים- 

                      ראשית כל ההתמודדות עם הפחד ש "מישהו יכול להפסיק לאהוב אותך כי את/ה לא כמו שהוא רוצה שתהיה / תהיי"  למשל כאשר מחליטים לצאת מהארון...

                       

                      על הפחד לצאת  מהארון בגיל צעיר – "יש מיליון סיבות לא לצאת מהארון בגיל העשרה – כי התבגרות קשורה בהתאמה לכולם , בלא להיות יוצא דופן;  כי את לא יודעת מה ההורים שלך יגידו , כי את מתה מפחד שהחברה הכי טובה שלך תחשוב שאת מתחילה איתה."

                        

                       

                       

                      בבסיס הספר נבחנת השאלה -  "האם הומוסקסואליות היא ביולוגית או שהיא נובעת מאמהות שחונקות ילדים , או שנסמכות עליהם שיספקו את צורכיהן הרגשיים , או בגלל אבות מרוחקים מדי ... ואצל בנות מתפתחת לסביות בשל אמהות מרוחקות מדי ולא זוכות לראות את המודל הנחוץ לפיתוח נשיות.; ואבות שלהן בדרך כלל לא נמצאים ."


                      סוגיה נוספת - האם יש עדיפות לגדל ילד בבית הטרוסקסואלי עם אבא ואמא שהם גבר ואישה ?

                       

                       אומרת הפסיכולוגית – "יש עדויות חותכות לכך שטובת הילד היא לגדול אצל שני הורים הטרוסקסואלים . לסביות בהחלט יכולות להיות אימהות נהדרות , אבל הן פשוט לא יכולות להיות אבות. יש ארבע סיבות מרכזיות לכך שילד צריך לקבל אהבה הן מאם והן מאב. ראשית , החיבור שנוצר בין הורה מכל מין לילדו – למרות חשיבותו הזהה – הוא יחודי באופן משמעותי. אהבה ללא תנאי של אם ואהבה ללא תנאי של אב משלימות זו את זו ומשפיעות על אופן הגדילה של הילד. מערכת היחסים עם שני המינים בשנים המכוננות מאפשרת לילד לתקשר עם העולם ביתר קלות בשנים מאוחרות יותר. שנית , זו עובדה מוכחת בהתפתחות הילד , שההתפתחות הפסיכולוגית מורכבת משלבים שונים. למשל, אם כי תינוקות משני המינים מגיבים תחילה טוב יותר לטיפול אימהי , בשלב מסויים , כדי לגבש את זהותו הגברית , תינוק ממין זכר חייב להתנתק מאמו ולהזדהות עם אביו כדי ללמוד לתעל את התוקפנות שלו ולשלוט ברגשותיו. היחסים עם האב חשובים לנערה המתבגרת – הם הופכים למקום בטוח לתיקוף הנשיות. ללא דמות אב בחייה, היא נוטה לפתח רעב לתשומת לב גברית באופן שהופך את מיניותה להרפתקנית בדרכים לא נאותות. והסיבה השלישית – יחסים חד מיניים תועדו כגורמים לבלבול מיני בקרב ילדים , וכן להתנהגות מופקרת. המסר שהם מקבלים הוא שכל האפשרויות רצויות באותה מידה ושלא משנה עם מי מתחתנים. לכן צעירים שגדלו בבתים חד מיניים נוטים להיות הן פעילים מינית והן נטולי הבחנה מינית. ביוון העתיקה , למשל, הומוסקסואליות השתוללה שם – לא בגלל גן הומוסקסואלי כלשהו , אלא מפני שהחברה עודדה אותה. עידוד התנהגות כזאת רק מוביל לשגשוגה. משפחות חד מיניות מעניקות המון אהבה לילדיהם , אבל הילדים זקוקים ליותר מאהבה. הם זקוקים לחוויות נוספות שקשורות בהנחיה , הדרכה והתפתחות פסיכולוגית , שמעניקים הורים משני המינים." 


                      לפי אסכולה זו – "לסביבת  הגידול של הילד יש השפעה אדירה על נטייתו המינית בעתיד."


                      מחקרי מוח בנושא נטיה הומוסקסואליתדר' לוויי , חוקר מוח במכון סאלק ניסה למצוא בסיס פסיכולוגי להומוסקסואליות באמצעות בדיקת מוחותיהם של ארבעים ואחד אנשים: תשעה עשר גברים הומוסקסואלים , שישה עשר גברים הטרוסקסואלים ושש נשים הטרוסקסואליות. הוא גילה שצבר נויירונים קטן בהיפותלמוס – מקבץ שנחשב לאחראי על ההתנהגות המינית – קטן יותר אצל גברים הומוסקסואלים מאשר אצל גברים הטרוסקסואלים. יתרה מזאת, הוא קבע שההיפותלמוס שלהם קרוב בגודלו לזה של נשים הטרוסקסואליות – שכבר הוכח שהוא קטן עפליים מגודלו של ההיפותלמוס הגברי. אבל ז לא הוכיח את קיומו של בסיס ביולוגי הומוסקסואלי מישום שגודלו של האזור ההיפותלמי משתרע על פני טווח רחב – אצל כמה גברים הומוסקסואלים האזור זהה בגודלו לזה שאצל גברים הטרוסקסואלים אצל כמה הטרוסקסואלים האזור היה קטן כמו אצל ההומוסקסואלים.. יתרה מזאת , קבוצת הביקורת הייתה קטנה ולא נערך שום מחקר חוזר.

                      יש מחקר נוסף של דין היימר מ 1993 שגילה ש "אחים הומוסקסואלים חולקים מקטע מסויים של כרומוזום איקס – Xq28 – לעיתים קרובות יותר מאשר אחים סטרייטים. אבל גם כאן לא נערך מחקר חוזר.   

                      תאומים שגדלו יחד נתונים להשפעות מעצבות דומות . מחקר תקף אמור לבחון תאומים שגדלו בנפרד – ובקרב תאומים זהים שגדלו בנפרד , יש התאמה של אפס אחוז; במילים אחרות , עצם העובדה שתאום אחד הומוסקסואל , אין פירושו שתאומו הזהה הומוסקסואל. יתרה מזאת , אם הנטייה המינית גנטית , כיצד מסבירים את ארבעים ושמונה האחוזים מקרב התאומים הזהים ומישים ושניים אחוזים מקרב התאומות הזהות , שאינם גדלים להיות הומוסקסואלים?

                      לפי העיקרון הברירה הטבעית של דארווין אם הומוסקסואליות היא ביולוגית , אז מזמן הגן היה צריך להימחות מעל פני האדמה . מאחר ויש באוכלוסיה 20% הומוסקסואלים זה אולי אומר שזה לא תוצאה של ביולוגי , אלא חברתי.  

                      הבעיה עם התיאוריה שקובעת כי :  "הורות הומוסקסואלית מובילה לכל מיני כשלים התפתחותיים אצל הילדים המעורבים. הומוסקסואליות אינה מולדת אלא נרכשת. אם יש לך הורים הומוסקסואלים , סביר להניח שתתנסה ביחסים הומוסקסואלים " סותרת את עצמה . הרי איך זה שלרוב ההומואים והלסביות יש הורים סטרייטים?"

                       

                       

                      "לעומת זאת יש מחקר שוודי שזיהה הבדלים באופן שבו מוחות של גברים סטרייטים וגברים הומוסקסואלים מגיבים לפרומונים זכריים ונקביים , ורימז על רכיב פיזיולוגי חזק בהומוסקסואליות . מדענים בוינה זיהו מתג גנטי בנטיה המינית של זבובי הפירות וכאשר שיחקו במתג זה , נקבות הזבוב התעלמו מזכרים וניסו להזדווג עם נקבות אחרות תוך כדי חיקוי טקסי הזיווג של הזבובים הזכריים. בנוסף מתבצע מחקר נברחב בתקציב של שניים וחצי מליון דולר במכונים הלאומיים לבריאות , שבמסגתו תיערך סריקה גנטית של אלפי זוגות אחים הומוסקסואלים כדי להטיב להבין את הרכיב הגנטי בהומוסקסואליות. ומחקר נוסף של דר' וילאם וינר מאוניב' אוקלהומה שבחן מאות מקרים של ילדים בעלי הפרעות בהתפתחות המיית – כגון זכר עם פין לא מפומח או בלי פין בכלל . אף אחד מהנחקים לא פיתח משיכה מינית לזכרים. רוב התינוקות שעברו שינוי מגדרי חזרו להיות זכרים , כי הם נמשכים מינית לנשים."


                      ציטוטים מתוך הספר :

                       

                      "בכל התאהבות יש צורך "להציל את האחר" ובעצם "להציל את עצמך מלהתעסק בעצמך"


                      "מישהו אמיתי – מישהו שאף פעם לא צריך להעמיד פנים ושאני לא אצטרך להעמיד פנים איתו . חכם אבל יודע לצחוק על עצמו . מישהו שיקשיב לסימפוניה ויתחיל לבכות , כי הוא מבין שמוזיקה יכולה להיות גדולה מדי בשביל מילים. מישהו שיכיר אותי טוב יותר משאני מכירה את עצמי . מישהו שארצה לדבר איתו על הבוקר ורגע לפני השינה . מישהו שארגיש כאילו הכרתי אותו כל חיי , גם אם זה לא ככה."

                       

                      "כשאוהבים מישהו , לא רואים את החלקים שלא אוהבים"


                      "העובדה שאני לא תולה אומנות מודרנית בבית , אין זה אומר שאני לא יודעת להעריך אותה"

                       

                      "לא משנה כמה היית מטליאה אותו , במוקדם או במאוחר הוא שוב היה מתפרק"


                      תרגיל הלבנים – רושמים על אבנים את מה שאתה רוצה לסלק  מעליך ומשליכים אותם ממצוק  לים. ברגע שהם ינחתו במים , המשקל שלהם יורד מהכתפיים לתמיד.

                       

                      מה טוב בחברות – הן מחברות אותך למציאות. הן אומרות לך שיש לך פטרוזיליה  בין השיניים או שהתחת שלך נראה רע בגינס , או שאת מתנהגת כמו כלבה. הן אומרות לך את האמת מפי שאת צריכה לשמוע אותה וזה לא משנה את הקשר ביניכן.


                      התרסה נגד הכנסיות ובתי הכנסת – "במפגשי התפילה אנחנו שומעים אנשים אומרים שיש להם סרטן, או שהם מחפשים עבודה . אנחנו אף פעם לא שומעים מישהו שמתוודה שהוא מחפש פורנו באינטרנט , או שיש לו פנטזיות הומוסקסואליות. ולמה זה ככה ? כי בתי הכנסיות הם לא מקום בטוח לבוא אליו כשהחטא רובץ לפתחנו. בתי כנסיות הם לא בר שבו אף אחד לא שופט אותך כשאתה מוציא הכל. בבתי כנסיות אתה לא יכול להיכנס ולהגיד , אה , אלוהים , רק אתה פה. יופי. אני יכול להיות עצמי עכשיו. "


                      "מקור האשמה לא משנה , מה שמשנה הוא שזה קרה בכלל"

                       

                      ביטוי לאכזבות מזוגיות – " אני לא מזוכיסטית . יש גבול למספר הפעמים שאפשר לשמוע : זאת לא את . זאת אני. "

                       

                      על אנרגיות חיוביות ושליליות - "דר' מאסארו אמוטו ערך ניסויים מדעיים , אם מחשבות אנושיות מכוונות אל המים לפני שהם קופאים , הגבישים יוצאים יפים או מכוערים על פי המחשבות החיוביות או השליליות. אם חושפים מים לגירוי חיובי - כמו מוזיקה יפה , או תמונות של אנשים מאוהבים , או מילות הוקרה - מקפיאים אותם ומסתכלים דרך מיקרוסקופ, רואים גבישי קרח סימטריים. מצד שני , אם משמעים למים נאום של היטלר , או מראים להם תמונות של קורבנות רצח , או שאומרים אני שונא אתכם ואז מקפיאים אותם , הגבישים יוצאים משוננים ועקומים.הגוף של האדם עשוי מ 60% מים . אם מחשבות חיוביות משפיעות על כוס מים , תאר לך השפעתן על גוף האדם."

                      דרג את התוכן:
                        1 תגובות   יום שני, 18/1/16, 08:16

                         

                         ספר שאני ממליץ במיוחד לרכוש לאמא  שמגדלת ילדים קטנים ושחשה  חוסר ביטחון בנאמנותו של בעלה כלפיה, תוך שהיא נוטה להאשים את עצמה... שהיא לא מספיק טובה עבורו. 

                         

                        מסופר על אישה שבעלה בגד בה והיא טיפלה בבת שלה במסירות אין קץ וכך היא אומרת לשופט:


                        "אני מבינה משהו שתמיד ידעתי , אבל מעולם לא הבנתי ;  מפני שאני יודעת איך את מרגישה כשאת לא טובה מספיק (לבעלך) . לכן איבדתי את בעלי למישהי אחרת ... ואני לא רוצה לעבור את זה שוב , לעולם (עם בתי). אני משוכנעת שאם אני אהיה האמא הכי הכי טובה , הבת שלי לא תרצה אף אמא אחרת במקומי."


                        במי יבחר השופט להעניק את המשמורת על הילד , באמא או באבא? 

                         

                        "יש שני אנשים שעבור הילד יכולים להתאים לתיאור של אלוהים : אמא ואבא שלו.

                        אם חיבקו וליטפו אותו הרבה , יתכן ויגבש לעצמו דמות אלוהים שמעתיר חיבה. אם הוא קיבל חינוך נוקשה , ייתכן והאלוהים שלו יהיה מחמיר וקפדן יותר. ילדם עשויים לייחס לאלוהים דברים שהיו רוצים שיהיו אצל הוריהם : אהבה ללא תנאי, הגנה , כל דבר."

                         

                        אומר השופט  : "השאלה עם מי הילדה תישאר למשמורת נתונה בתשובה לשאלה - מי הקשיב כשלילדה המסויימת הזו היה משהו חשוב לומר ?"


                        הנושא השני בו עוסק הספר הוא עניין האמונה . הספר מתאר בין היתר במאבק בין אנשי האמונה לאתאיסטים , בסופו של דבר האתאיסט המושבע אומר את דברו  לקהל מעריציו : "אנחנו לא חייבים לקבל את אמונות הזולת... אבל אנחנו חייבים לקבל את זכותו של כל אדם להחזיק בהן." "אפשר להאמין במשהו ב 100% ועדיין לטעות"

                         

                        ציטוט נהדר שיבין בעיקר רק מי שחווה התמוטטות עצבים :

                        "ברגע שחווית כאב , הכאב מכיר את כתובתך. הוא תוקף אותך באישון ליל, מתגנב בדיוק כשאינך מצפה לו ומחריב אותך כליל לפני שאתה מספיק להשיב מלחמה."

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום רביעי, 16/12/15, 12:35

                           

                          הספר המרתק עוסק כולו בהפרעת דחק פוסט טראומטית כפי שהיא באה לידי ביטוי אצל ילדים ובני נוער. 

                           

                          כשמישהו נולד בזמן הלא נכון , למשפחה הלא נכונה , להורים הלא נכונים , לאח (הבכור המתעלל ,היפה, המוצלח, הגאון של אמא ואבא וההכי מוכשר בעולם) הלא נכון , חי בסביבה הלא נכונה ובסוף גם משהו משתבש איתו  עד כדי החלטה לצאת למסע דמים בבית הספר בו הוא לומד , כל מי שנמצא בסביבה שלו עלול להימצא במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון ...

                           

                          אומר גיבור הספר (הנער המחסל) :  "אמונה או חוסר אמונה בגורל מתמצים בדבר אחד:  את מי האדם מאשים כשמשהו משתבש. האם הוא רואה את האשם בעצמו- האם הוא חושב שאלו היה מתאמץ יותר , או עובד קשה יותר , זה לא היה קורה? או שהוא מייחס את מה שקרה לנסיבות? אין לי ספק שאנשים מסויימים יגידו שמה שקרה זה רצון האלוהים. אנשים אחרים יגידו שזה היה עניין של מזל רע. ובל נשכח את האמרה : הם נמצאו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. זהו , שגם אני יכול להעיד על עצמי שהייתי במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון"

                           

                          ספר מעולה!!! כל משפט בספר מדוד ומורגשת ההשקעה של הסופרת הנהדרת בניסיון להעביר   מסר למערכת החינוך שבמקום להתמודד עם כוחנות , אלימות והתעללות , מערכת החינוך  מעודדת את הקורבן להפוך לתוקפן .

                           

                          כך הסבירו לאמא של הילד שהגיעה לבית הספר בעקבות התעללויות בלתי פוסקות בבנה - "אם ילד רוצה שההצקות כלפיו יפסקו הוא צריך להיות חלק מהפתרון.... כלומר להתנהג כמו כל הילדים המתעללים".

                           

                          לגבי איך נגמר המשפט .... את זה כבר תקראו לבד.

                           

                           משפטים שתפסו אותי :

                           

                          "אין דבר ששולל ממך את תחושת היכולת כמו החיים בשוליים"

                           

                          "כשכואב לך , תבכה . כשאתה זועם , תתקוף . כשאתה נמלא תקווה , תתכונן לאכזבה."

                           

                          "לצעירים יש נטיה לחשוב שהמוות יוכל להיות התשובה ובעצם המוות הוא השאלה הגדולה מכולן"


                          "יש הבדל בין אנשים שמסתכלים עליך כי הם רוצים להיות כמוך ובין אנשים שמסתכלים עליך כי מזלך הרע מעלה אותם שלב בסולם החברתי ."


                          "כמה מסוגל אדם לסבול לפני שיהפוך לשום דבר בעיני עצמו"

                           

                          מה שחשוב לזכור בהפרעת דחק פוסט טראומטית הוא שאירועים שונים משפיעים על אנשים שונים בדרכים שונת. יש כאלה שאונס עלול להיות הטריגר שיעורר בהם הפרעת דחק פוסט-טראומטית , אצל אחרים עשוי הדבר לקרות כשמישהו יגע בהם לרגע באופן בלתי הולם. אין זה משנה אם האירוע הטראומטי הוא מלחמה או מתקפת טרור או תקיפה מינית או מעשי בריונות – הדבר החשוב הוא נקודת המוצא הרגשית של האדם".

                           

                          מצב דיסוציאטיבי – נוכח פיזית אך מנותק מנטלית

                           

                          ילד שסובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית כתוצאה מהתעללות  ירצה להיעלם בכל פעם שיראה ביריון עובר בקרבתו, שמה יבחין בו , גם אם הוא לא מהווה עליו איום באותו רגע.     

                           

                          מהו אושר יחסי – התוצאה של מידת האושר משתנה ללא קשר למהות האירוע , אלא למצב בו בנאדם נמצא בו בשעה שהאירוע מתרחש. לדוגמא , הולדת ילד היא עניין אחד כשאתה נשוי באושר ומתכנן משפחה , אך היא עניין שונה לחלוטין כשאתה בן שש עשרה והכנסת מישהי להריון. . מזג אוויר קר רצוי כשאתה בחופשת סקי , אבל מאכזב כשאתה בחופשה על החוף. אדם שהיה פעם עשיר יכול לצאת מגדרו מרוב אושר משטר דולר בתקופה של מיתון . שף יאכל ברצון תולעים אם יתקע באי מדברי. אב שקיווה כי ילדו יגדל לאיש משכיל מצליח ומבוסס , עשוי בנסיבות אחרות לשמוח פשוט משום שבנו חי ובטוח , ומשום שהוא יכול בכל עת לבוא ולומר לאותו בן שמעולם לא הפסיק לאהוב אותו." 


                          "משהו ממשיך להתקיים כל עוד יש מישהו שיזכור"

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            שרוני 18
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS