קטע נחמד מתוך הספר המומלץ בחום "מעופה של מרים"-

"כשמלאו לנערה 15 השיאו אותה עם חסן הרועה, שהעריך את תמימותה של כלתו והיה נחוש בדעתו לשמרה.

בליל הכלולות הוא אמר לה , "אני עומד לספר לך סוד , כלתי החסודה . אני שונה מגברים אחרים"

"יש לי משהו שלהם אין"., אמר חסן וחשף עצמו לפניה.

"אלוהים אדירים "נאנקה הנערה . "מה זה?"

"אני אראה לך למה זה טוב" אמר חסן ועבר להדגים את כישורי הסוד שלו והוכיח לאישתו שהוא אכן שונה מכל גבר אחר בעולם.

כמה שנים לאחר מכן היה על חסן להתייצב לשירותו הצבאי.  חסן חיבק את אישתו ואמר לה שכאשר יחזור ימשיכו מהמקום בו הפסיקו. לאחר שהלך איבדו פניה של האישה הצעירה את חיוכן ועיניה נמלאו כמיהה.

אחה"צ אחד , כששוטטה ללא מטרה , ניגש אליה מחמט , חברו הטוב של בעלה.

למה את עצובה כל כך?" שאל. "אינך האישה היחידה שבעלה הלך לשרת בצבא."

"אבל בעלי אינו כמו כל הגברים האחרים" היא נאנחה.

כשמחמט שאל מה שונה כל כך בחסן , היא ענתה, "יש לו משהו לפניו שאין לאף גבר אחר."

מחמט הבין את חוכמתו של חברו חייך. "יש לי משהו דומה " לחש.  אישתו של חסן לא האמינה וחשבה שהוא משקר . מחמט לקח אוותה לשדה שומם , ששם היה יכול להוכיח שדיבר אמת. מאותו יום ואילך היה יכול להוכיח זאת שוב ושוב בכל הפעמים הרבות שנפגשו הוא והכלה התמימה בסתר בלילה.

כאשר חסן שב לכפר , קידמה אות פניו אישתו  בפנים זועפות במקום בחיוך. כששאל אותה לפשר הדבר אמרה , "אתה שקרן! אמרת לי שאתה היחיד שיש לך את החלק המשונה הזה לפניו."

"אלי" חשב חסן לעצמו , "איבדתי את כלתי התמימה!"

הוא שאל אותה למי עוד יש דבר מוזר כזה והיא סיפרה לו על החבר שלו מחמט.

חסן היה נואש ולכן מצא מפלט בשקר נוסף,"היו לי שניים כאלה , אז נתתי אחד למחמט".

כששמעה זאת , פרצה אישתו בבכי . "מה קרה ?" שאל חסן, "למה את בוכה?"

השיבה לו הכלה התמימה , "למה נתת לו את הטוב מבין השניים?".

וחידה לסיום מתוך הספר -

סולטן גדול שוכב על ערש הדווי ומזעיק אליו את שני בניו. הוא אומר להם שהוא לא רוצה שהם ילחמו על הירושה אחרי מותו ולכן - "מחר תלכו שניכם אל בקתת הציד הנמצאת במרחק שעה מכאן ותחזרו למחרת. זה שסוסו יכנס לעיר אחרון יהיה הסולטן" שני הנסיכים חשבו על הבעיה. להכנס לעיר ראשון זו לא בעיה , הבעיה כיצד יצליחו להיכנס אחרונים?

הם הלכו לבקתה ומצאו את הפיתרון .

הפתרון נמצא בספר ואני מבקש שמי שעלה על הפיתרון או מכיר אותו לא ירשום אותו כי חשוב לי שכמה שיותר יקראו את הספר מכיוון שהסופר המוסלמי החכם מנסה באמצעות הספר המרתק שלו (מבטיח שלא תשתעממו לרגע) לראות לכל המוסלמים שתורת האיסלם עוותה לגמרי לצורכי שליטה חסרת רחמים ורודנות על בני אדם.  בספר תמצאו דיאלוג מרתק בעניין זה  בעמ' 191 - 195 .

לדוגמא (שוב כדי לגרות) משפט מתוך הקוראן - " ההורג אדם שלא הרג אחרים ולא הסית איש נגד רעיהו שקול לרוצח האנושות כולה. מי שמניח לאדם כזה לחיות או מציל אותו ממות הוא גואל האנושות".

שוב , אני חוזר ומדגיש : מדובר בעלילה רוויית מתח ועניין . העלילה מובילה לביקורת סמוייה וגלוייה על האיסלם חסר הרחמים ולכן חשוב שכמה שיותר ישראלים יחשפו אליו.