כאשר  שני חברי קבוצת תמיכה זורקים בוץ זה על זה על רקע רומן  שהיה ביניהם , לפני כך וכך שנים ,  נפתחת תיבת פנדורה,  כשכל אחד מחברי הקבוצה ,ביוזמתו, כולל המנחה בכבודו ובעצמו ,מספר  על מעלליו המיניים.

לשם דוגמא - חברת קבוצה המתוארת בספר "כיפיפיה הורסת" מספרת שכשיצאה לכנס מקצועי בלאס וגאס  והתיישבה על הבר באחד הפאבים , התיישב לצידה גבר נאה ושאל אותה -"את עובדת?" היא השיבה לו שהיא אכן עובדת. כעבור שיחה קצרה הוזמנה  לחדרו ולאחר שקיימו סקס נהדר שילם לה 150 $ . רק אז היא הבינה את המשמעות של "את עובדת?" הקטע הכי חזק הוא ,שזה נורא מצא חן בעינייה לעשות  כסף  קל ממשהו שהיא נהנית  ממנו והיא המשיכה לפתות גברים על הבר עוד 4 פעמים נוספות. מבחירה. בתשלום כמובן. 

ציטוטים נבחרים-

"המין הוא המניע החזק ביותר והפעיל ביותר. הוא היעד הסופי של כל המאמץ האנושי כמעט. בכל שעה ושעה הוא קוטע את העיסוקים הרצינים ביותר ולעיתים מבלבל את ההוגים הדגולים ביותר . הוא אינו מהסס להציג את ההבלים שלו ולהתערב בחקירותיהם של המלומדים. מדי יום הוא הורס את היחסים היקרים ביותר. הוא אכן גוזל את המצפון ממי שבעבר היו אנשי כבוד וישרי דרך". 

הזכיר לי את מעשיו המכוערים של משה קצב ,הנשיא האנס.

"שופנהאואר הבין לפני 200 שנה את עצם כוחו המדהים של הדחף המיני שאותו אי אפשר להשתיק. אי אפשר למחוק אותו בעזרת התבונה". "זה סוג של גלגל רצון  שנגזר עלינו להתגלגל עליו עד אין קץ , כי תמיד יופיע הרוצה הבא".

כדי לטפל בבעית הדחף המיני האינסופי  "יש (לדעת שופנהאואר) לזנק מהגלגל". המשמעות היא אחת ויחידה - גמילה.

"מטרת האמיתית של כל סיפור אהבה, גם אם הצדדים אינם מודעים לה, היא להביא לעולם ילד מסויים. לפיכך, מה שמנחה את האדם אינו אלא יצר שכל כוונתו היא השבחת הגזע, בעוד שהאדם עצמו מדמה כי כל שאיפתו היא רק להעצים את הנאתו ותו לא. שכן סופו שהוא אינו מחפש את האינטרסים של עצמו , אלא של אדם שלישי , שטרם בא לעולם."

"כל אדם אוהב את מה שחסר בו".

שופנהאואר מתברר כ "חסר טקט , קסם ושמחת חיים , היה רחוק מלהצטיין בפיתויי ונזקק לעצות מרובות. הדחיות המרובות שספג , גרמו לימים לקשור את התשוקה המינית להשפלה."

שופנהאואר כותב לחברו  "מאוד אהבתי אותן - אילו רק רצו בי"

שופנהאואר  גם סוגר חשבון עם הנשים היפות שלא נענו לו - "האישה היפה הריקה " "אישה יפה באמת זוכה לחגיגות ולגמול אינסופיים אך ורק בזכות הופעתה , עד כי אינה טורחת לפתח חלקים אחרים באישיותה. עומק ביטחונה ותחושת ההצלחה שלה שטוחים כנייר, וברגע שיופיה דועך , היא מבינה שאין לה הרבה מה להציע : היא מעולם לא פיתחה ,לא את אמנות החיים  כאדם מעניין ולא את זו של גילוי העניין בזולת".

שופנהאואר גם מציע הצעה מעניינת לחבריו  הנשואים -"הדרך היחידה להציל את נישואיך היא לרצות (או להיות מסוגל) להסתלק מהם." שווה מחשבה !  אני לפחות הבנתי מזה שאסור שמוסד הנישואים ירגיש כמו בית כלא.

משפט חכם נוסף שאהבתי והלוואי שירבו הישראלים שישכילו לאמץ אותו - "הנימוס לאדם עושה אותו דומה לשעווה שמקרבים אותה למקור חום"