עוד שנה קשה, מדהימה, נוראית, מלאת אמוציות, השגיות ונפילות.
אבל העקומה קצת התמתנה עם הגיל וקצת בעזרת הפסיכיאטר, אולי כי כבר עברתי הרבה ואם שורדים אז כבר יודעים מה מצפה לנו בסוף. וזה עוזר.
אחת ההבנות הגדולות שהיו לי השנה היו מילותיו הפשוטות של איש פשוט ולא מוערך כאשר קיטרתי בפניו על זה שהחיים לוקחים אותי לכל מיני מקומות שלא תכננתי להגיע אליהם...... "אלה החיים האמיתיים, התמודדות בלתי נלאת מול הלא נודע", כמובן שזה היה במילים פשוטות כמו שיאה לבנאדם פשוט אבל אז זה היכה בי, הבנתי שלא משנה אם הייתי בוחרת לפנות בפניות אחרות, הייתי מגיעה בדיוק לאותה נקודה מזווית אחרת.
אני שמחה על כל פניה שפניתי ועצובה על כל עצב שחוויתי והכי בעולם מתגעגעת לאמא שאיבדתי.