יום שלישי, 22/1/08, 17:05
| הוא פגע ברצפת דירתו בכל הכוח. פניו הכו ראשונים במרצפות הקרות וגופו לא איחר לבוא אחריהם. הכיסא שעליו ישב, היה הפוך לידו ורגלו הקדמית נשברה. המאפרה שהיית לידו בעת שנרדם, נפלה גם כן ונשברה, תוך שהיא מפזרת כמות אדיר... |
יום שני, 14/1/08, 18:13
| 1כשפתח את עיניו, ראה שהשמש הפכה לכחולה ומרובעת, העננים נהיו משוננים, בגווני ירוק עמוק והשמים קיבלו גוון של בורדו דם. הוא שמע המולה רבה מאחורי ראשו, אך לא מסוגל היה להסתכל אחורה. הוא היה על קצה קצהו של צוק גבוה, קשור בחבל הדוק לכיסא ואינו היה מסוגל לזוז, |
יום שישי , 4/1/08, 18:36
| כמה עצות שאספתי בדרך ואולי גם הימצאתי כמה, למרות משך חיי הקצרים. תסתכלו על המושגים באופן מופשט, כי הדברים מדברים על מהות ולא על משהו ספציפי. בקיצור תהנו. חוקי אסטרטגיה 1. כבד את יריבך כבוד אמיתי. גודל, כמות ואיכות אלה הן רק אשליות אופטיות,  |
יום חמישי, 3/1/08, 20:20
| אל תשאל את מי מעשנת המדינה למענך, שאל מה אתה מעשן למען המדינה שלך... שאלתי- ונתפסתי.ממרום שנותיי (25), כנציג (לא רשמי) של דור ללא שם וללא מטרה, אני פליט של מערכת דו-קוטבית. הדוניסט קטן ולא מזיק, שמרוב סערות הפוקדות את עיניו ומעיקות על הנשמה, ר |
יום רביעי, 2/1/08, 00:31
| תדמיינו לעצמכם, ים המלח, פסטיבל טראנס שנמשך על פני יומיים רצופים, ליין-אפ מכובד של אומנים, אלף אנשים עם רצון אדיר להוציא אנרגיות, שיתאחדו לקול גדול אחד, או יותר נכון רקיעה מאוחדת, אימתנית ומרעידת אדמה, בעקבות הבס- המוביל הנצחי. תודה לאל- זה נגמר. היכו |
יום שלישי, 1/1/08, 19:13
| לפעמים שואלים אותי איך הייתי מגדיר את עצמי? אז הנה התשובה: אני אנטיפת, אבל אוהב לחקור את הטבע האנושי. אני אגוצנטרי, אבל אני יעזור לכל אדם שיבקש את עזרתי. אני אדם סולידי, אך אני מאוד אוהב חברת אנשים. אני איש ישר, שמדי |
יום שלישי, 1/1/08, 17:03
| “and if you go chasing rabbits, when you know you are going to fall...” (jefferson airplane) וידוי אמיתי של אדם הוא אירוע נדיר, כמו לצפות בכוכב אדום ענק קורס ומתפוצץ. הציניות היום יומית, הרבה פעמים מקשה עלינו כבני-אדם, לראות את הצד החבוי, |
יום שלישי, 1/1/08, 14:33
| "המסתורין אינו טמון בשאלה כיצד העולם קיים, אלא בעובדה שהוא בכללקיים" (ויטגנשטיין) שכחתי להדליק את הרדיו. המחשבות רצות, הזיכרונות חולפים כמו תוכן עניינים ענק של ספר, שהכמות של המילים והתמונות בו בלתי מוגבלות, ומתחדשות כל הזמן. אך משו |
יום שלישי, 1/1/08, 03:37
| איפשהו, בין נקודת התחלה לא מוגדרת, בדרך לעוד יעד לא ידוע, כל אחד מאיתנו נתקע לפעמים. הרגשת המיצוי העצמי, היא כזאת שקשה לאנשים להתמודד איתה, לכן אנשים נשארים בכל מיני התחייבויות, רק מפני הפחד של מה יבוא אחרי שאשליית הביטחון תיעלם. וכשם שהתחלה, בהכרח סוגרת |
changeyourheart
בתגובה על פילוסופיה בגרוש- אבל אולי עצה טובה