פשוט
קצת ממני,
פשוט כי לא נשאר הרבה...
פוסטים פופולאריים
-
לונה פארק.
9/1/08 | 561 צפיות
-
לא
1/1/08 | 448 צפיות
-
אלוהים.
7/1/08 | 874 צפיות
-
חיוך (?)
23/1/08 | 1014 צפיות
-
לילה אחד.
3/1/08 | 782 צפיות
-
שמש של סופי שבוע.
2/3/08 | 986 צפיות
תכנים אחרונים
כוחה של נשימה
11
יום חמישי, 6/11/08, 06:25
| אחרי חודשים ללא מילים, חיים בלי אוויר, אני כאן. רמת אלכוהול גבוהה, פחות, או יותר. אני כאן. מנסה לנשום. לא מובן מאליו, כלל... |
כנות של אחרי.
4
יום חמישי, 30/10/08, 21:03
| עצמתי עיניים, בכדי לברוח. נשימות עמוקות, התחברו לכדי סערה פנימית, שוברת את אותם מחסומים ודלתות, שמגנים על הכאוס, גם במחיר ק |
פעם.
10
יום חמישי, 29/5/08, 15:49
| שותקת. שוב. למרות שיודעת שיפה לי יותר לדבר. צביעות זה הטרנד החדש של הקיץ. מחמיאה כל כך, בעיקר בשעות הקטנות של הלילה. הבטן מתהפכת, מעדיפה לקרוא לזה רעב. הראש לא מפסיק לחשוב, מעדיפה לקרוא לזה כואב. מדברת. שוב. במונו... |
ילדה
17
יום שלישי, 29/4/08, 23:38
| ימים ארוכים. גם לילות. לעיתים קשה כל כך לחיות את חייך, בטח שלא פשוט לרוץ אחרי חלומו של מישהו אחר. אבל, יש ילדה אחת, שלמרות שנקראת אחותי הגדולה, היא עדיין ילדה, לפעמים, שמחייכת בתמורה. היא העניקה לי את אחת הזכויות ... |
"ימים ארוכים מתכסים בלילות בלי ירח"
10
יום שני, 24/3/08, 01:46
| שרב פורים. המון מסכות גלויות היו שם. לשם שינוי, לא רק שלי. המון אלכוהול, שאיפשר קירבה, הרבה מזוייפת ומעט אמיתית. כמוני. החום חוצה חגים, לא מציאות. יוצר אובך מחניק בפוגשו את המבול הפנימי. מזג האוויר נלחם בעצמו. המסכות מ... |
השניות לפני השעון מעורר.
15
יום שישי , 14/3/08, 09:01
| בוקר. השעון מראה שעות שלא הכרתי. הלב פועם, בקצב שאני לא מכירה, בטח לא בבוקר. הגוף מצליח לזכור רק את החיבוק החזק, של הלילה, שלך. חיבוק חזק, לא משאיר מקום להיגיון להניף יד ולפגוע. שניה לפני שהראש מוקפץ לכוננות חירום... |
סשן עצמי.
20
יום חמישי, 6/3/08, 16:53
| מרד. הלב והנפש מתעקשים לנסות לברוח, רק רוצים לשחק שם בחוץ, עם כולם. מסרבים להבין שאני רק שומרת עליהם, שלא ייפגעו. שוכחים שכל פעם שהם מתנפצים, אני זו שיושבת נצח, מרכיבה חלק חלק, בעדינות אינסופית, שוכחים שכשהם נפגע... |
שמש של סופי שבוע.
8
יום ראשון, 2/3/08, 02:20
| עיניים מאופרות, שלא יראו את הכאב, שפתיים אדומות, בזווית מדוייקת, שלא יפצעו. נפש אופטימית קלילה, שיכורה, בכדי שתצליח לשקר, בעיקר לעצמי. 4 רגליים קטנות רצות אלי, שני ראשים זהובים, מבקשות בעיניים בוהקות לשחק את המשחק ה... |
נדודים.
6
יום שישי , 22/2/08, 22:33
| שוב, יוצאת למסע אל הנפש. לא ארזתי כלום, אולי כלל לא בכושר לצעוד... מלחמת אזרחים בכותלי מועדון סטנד-אפ, ואתה מולי, ספק אם מצליח לראות, שההופעה הזו, היא חיי. אני כאן, מהלכת מפוחדת, על נהר קפוא. אבל כאן. חשופה לפ... |
חיוך (?)
9
יום רביעי, 23/1/08, 23:16
| קפואה. קרוסלת פחדים נעה סביבי, במהירות מטורפת. מגבירה את הקצב, תמיד, לאחר שבריר שניה של תקווה. מנסה לאחוז בהם, פחד פחד, לחבק בחוזקה, או רפרוף. קול רם של צחוק מלגלג, שלהם, שלי, על עצמי. אני מגוחכת כשאני מנסה לחבק... משה... |
רגע אחד.
5
יום ראשון, 20/1/08, 23:35
| דיברנו על איים, והצגתי מולך בעדינות מהססת, תמונות מעורפלות, של המון נוף, וקצת אני. הבטת מרחוק, בלי לגעת, לפגוע. מקווה שגם בלי להיפגע. מצאת את השקט שידבר במקומך. והתכרבלתי במרחק שחיבק. לרגעים הגוף עצם עיניים וקיווה שיגעו גם |
אמא אווזה אחת.
5
יום חמישי, 10/1/08, 23:35
| יותר מדי כאב, יותר מדי פחד, יותר מדי עבר, יותר מדי דמעות, גרמו לכך שכבר שבועות, חיה מילים של אחרים. מתפוררת מכל שיר, המתמלל את חיי, במגע קסם עדין שלעולם לא אצליח ללמוד. נשברת מכל נסיון מגע, גם מאלו המכוונים לא |
- 1
- 2
פרופיל
תגיות
ארכיון
תגובות אחרונות
-
א ה ב ה
בתגובה על ילדה
-
בי בן
בתגובה על כוחה של נשימה
-
אוסטרליה
בתגובה על פעם.
-
אוסטרליה
בתגובה על כנות של אחרי.
-
גיל.ר.
בתגובה על ילדה חדשה, אהובה.
-
בי בן
בתגובה על
