לכל חבריי

גמר חתימה טובה לכם ולבני ביתכם,

שהשנה הזאת הבאה עלינו לטובה

תהיה שנה ללא כאב בכי ועצב

שתהיה שנה של אושר צחוק ושמחה

שמכאן נהיה תמיד בנסיקה

לבריאות הצלחה ושלום.

צום קל.

אמא יקרה שלי

ישנם ימים מיוחדים-  

שאותם לא שוכחים.

למרות שכבר -

להגות אמא אין לי צ'אנס,

ה 13.9 -

בליבי חרוט, יום הולדתך.

הגעגועים גואים -

הילדים ואני תמיד לך שרים.

אתמול חשתי כאב בגופי –

הוא אותת לי בדרכו שלו.

שהצלצול קרב, שלא מאחר לבוא -

היום בבוקר השקט הופר -

זהו, נקבע תאריך לחתימה על

הסכם הפרידה,

זה קשה, לא כי פרידה סיטואציה קשה -

זה קשה, כי זה סוג של פחד

פחד מהלא נודע,

לא מבינה למה אני צריכה לפחד,

לא יודעת למה אני מפחדת,

הפחד נמצא הוא ישנו.

בשיחת מוטיבציה עם עצמי ואיתו

הבנו שנינו שהפרידה -

היא בעיתויי הנכון.

 הוא לא מפחד...

אני חייבת להתגבר על הפחד הזה .....  

לפני ארבע שנים הכרנו,

הוא התחבר אלי מבלי לבקש רשות,

לא שאל לא התעניין צמח לו, מצא לו מקום נוח בראשי,

לי זה ממש לא הרגיש נוח, אך הוא הציב עובדה.

לא היה בי הכוח והיכולת לסלק אותו מהפרטיות שלי,

נותרה לי רק האפשרות לפתח איתו מערכת יחסים טובה.

ללמוד להכיר האחד את השנייה,

ולהמשיך בחיים למדנו לחיות בשלום ביחד

מבלי לפגוע או להפריע האחד לשנייה.

למזלי הוא לא מיהר לשום מקום,

והיה לו טוב בגודלו המזערי.

אחרי שיחות ממושכות בינינו בדיסקרטיות מלאה,

הוא החליט על דעת עצמו מבלי להתייעץ עימי כרגיל,

שזהו, שנמאס לו להיות שם כלוא

והחליט להתרחב עדיין באיטיות,

רק שבחר – לפלוש למקומות אסורים בהחלט!

הוא עשה זאת מבלי לשאול אותי

אם יש אפשרות להתרחבות.

הוא גם החליט שכדאי לו לצאת לאור

מהמקום האפלולי בו הוא נמצא,

מקום שהפך גם לא נוח עבורי

ובזה אני מסכימה עם החלטתו לא בשלמות,

ולכן החלטנו ללכת לייעוץ "זוגי"

ולבנות תכנית למסע פרידה נוח נעים וקל לשנינו,

מבלי להרע אחד לשנייה,

 מבלי להכאיב יותר מידיי,

הובהר לשנינו שהתחום הכירורגי לא יעיל,

כי הוא פלש למקומות אסורים בהחלט,

הוסבר לנו שיש דרך אחת אחרת של טיפול "זוגי" ממוקד, 

והמנוחה והנחלה תבוא על שנינו,

ואת השנה החדשה נתחיל במתיקות

כל אחד לחוד.

הגענו ליועץ בטיפול הממוקד

חתמנו שנינו על הסכמה

וחיכינו לטלפון המיוחל -

עבר חודש וחצי והטלפון הגיע ממש בימים אלה,

ביקשו מאיתנו להכין את המסמכים הדרושים

להסכם מסע הפרידה ואכן בימים אלה אנו דואגים

לכל המסמכים הרלוונטים

ומתכוננים ליום הגדול, ליום שיוליך את שנינו

בדרך בה אנו רוצים -בדרך אל החופש,

לחיות כל אחד בזכות עצמו.  

ביום הזה אדע כשארגיש לבד

יוקל לי שלאט לאט הוא יעזוב אותי

ולא יהיה מישהו שצמוד אלי 24 שעות ביממה

אני זו אני כאן והוא זה הוא אי שם

מחכה ליום ....שהוא קרוב מאוד!!!!

מצרפת שיר של בועז שרעבי שלדעתי מתאים מאוד.... 

לפעמים כשאני חולמת -  

על האהבה שלי מתרפקת,

נזכרת במנגינה שחיפשתי - 

לנגן אותה בך בחרתי.

אני כבר לא ילדה -

אני אישה בשלה, 

לפרוט אתה בקיא,

על מיתרי ליבי וגופי.

אתה הגיטרה,

אני המיתרים,

ממני המילים,

ממך הצלילים,

לעולם אל תפסיק - 

את הדואט המרטיט. 

אז ככה,  לקחתי לי פסק זמן -

לבדוק להבין להפנים להחכים,

להתחזק להתרפק ולאהוב

בזמן שבחרתי לי -

פרסתי את כל הקלפים על השולחן

התחלתי במיון, 

מה נחוץ לי ומה מפריע לי בחיי.

את ה"ספאם" ו"הזבל" לגריסה העברתי ומיד!

השארתי רק את הטוב

ומה שעושה לי הכי טוב

הבנתי מה עושה לי רע  

מימה להיזהר ולא להיכנע

החכמתי, חידדתי אינטואיציה שהייתה

והיום אני ממש נמרה.

 הפנמתי שבחיים לא הכל ורוד -

ואמת וצדק הם מצרך נדיר

אבל, רק אני יכולה להניע לטוב

אני האחראית לבחירת הדרך

כי הדרך ניתנת ולא מחייבת 

 היו טעויות שבגללן בכיתי

היו טעויות שבעזרתן בניתי

תודה לך אתה שלמעלה

שנתת לי בינה להבין ולהפנים

גם אם קצת באיחור.

מילות השיר:

אנו מחפשים בית חם לכלב המקסים שלנו

כלב שנותן אהבה באותה מידה אוהב לקבל

כלב קטן וביתי מעורב חצי פקינז חצי צ'יוואווה

אנו נאלצים להיפרד ממנו בכאב לב מסיבות אישיות

אשמח למצוא לו בית חם ובקרוב מאוד

המעוניינים מוזמנים לפנות אלי בפרטי.

לקחתי לעצמי פסק זמן

לחשוב להתלבט ולבהות

הפסק זמן היה דיי והותר

הבנתי הפנמתי דברים

למדתי המון על אנשים

ובכלל עוד משהו על החיים

הרי אומרים החיים הם בית ספר 

החלטתי לחזור לכתוב לקרוא ולהגיב

להיות בתוך ולא לשבת בתצפית

להתראות בפוסטים בתגובות.

באת מהמילים שכתבתי -

ואתה אמן.  

פָּסָל מילים מדהים -  

רוקם אותן לשיר ומנגינה.

מהמקום הכי טהור זה בא.  

תודה לך על הרגישות הענקית שבך -  

ברגעי השמחה, העצב הצחוק והדמע.

היום חוגג אתה יום הולדת -  

ואני מאחלת לך את הכי טוב שבעולם,

 הגשמת חלומותיך ומאווייך -  

אלו שעדיין לא הגשמת,  

ואלו שיבואו עם הגשמת הקודמים,

יום הולדת שמח

אהבת חיי

הוידאו מוקדש לך הזמרת והשיר האהובים עליך במיוחד

המקרה אירע אתמול בשעה 22.00 .

ילדי בן ה 15 ירד כהרגלו מידי ערב עם הכלב שלנו לטיול הלילי.

 אציין שאנחנו גרים ברחוב מואר והומה אדם עד שעה מאוחרת

 משהו שנחשב למרכז (לא רחוב ראשי).

ובנוסף אציין שמסתובבת כאן מיום העצמאות בערך

חבורה של צעירים שתספורותיהם ולבושם משונה פריקי משהו

 או הייתי אומרת דומים בחיצוניותם לחבורות הניאו – נאצים.

אוסיף ואומר שביום העצמאות באנדרטה הסמוכה לבניין שלנו

 כשעדיין זרי הפרחים טריים מטקס הזיכרון

ודגלי ישראל בראש התורן לכבוד

כבר אז החבורה החליטה להתעלל באחד הדגלים (דגל ישראל) 

כמובן שהתקשרתי למשטרה,

הם שלחו את השיטור העירוני שלקח את הדגל

וסילק אותם מהמקום בלי שום התייחסות מיוחדת

למעשה החמור דבר שחרה לי מאוד.

אבל מי אני סה"כ אזרחית בלי הרבה זכויות אבל עם המון חובות.

נחזור לסיפור המקרה מאתמול

כשילדי ירד עם הכלב כרגיל

ואני יודעת שהטיול אורך כ 15 דקות לפחות

במפתיע אחרי כחמש דקות בני מתפרץ הביתה

חיוור מבוהל ומפוחד ואומר לי אמא הרביצו לי נתנו לי אגרוף ,

 ואת יודעת מי? אלה שהתעללו בדגל.

את עוצמת הכאב שפילח את ליבי באותה שנייה איש לא ידע

מיד בדקתי את מקום הפגיעה ואכן היה סימן

מרוב בהלה הוא לא חש בעצמת הכאב .

כאן אציין שהוא בכלל לא דיבר, או פנה אליהם

כך שהאגרוף שקיבל היה לגמרי ללא סיבה.

בלי לחשוב פעמיים התקשרתי למשטרה

 ויש לציין שבמהירות מקסימאלית יצאו לסיור במקום

אך החבורה לא הייתה כבר.

 השוטרים הגיעו אלינו הביתה לשם רישום תלונה 

משהו שבדרך כלל לא קורה, ותמיד נאמר

 אם רוצים להגיש תלונה להגיע לתחנה.

ילדי סיפר שהיו אנשים שהיו עדים למקרה

ולא ניגשו אליו להושיט לו עזרה  עד להיכן הגענו!!!

 לפחות שהיו מדווחים מיד למשטרה,  

 הרי אם הוא לא היה בורח מי יודע איך זה יכול היה האירוע להסתיים?!

נכון לשעה זו הבנתי משיחת טלפון עם חוקר במשטרה

 שהתלונה בטיפול אך עדיין לא נתפסה החבורה .

היום מלאו שנתיים לעזיבתך אותנו -

את תמיד איתנו בכל רגע בכל מקום,

עלינו להתייחד עם זכרך כל המשפחה -  

אחיותייך חברים הילדים ואני.

כבר לא כתבתי על דף את שהיה לי לומר,

החלטתי שאהיה שם ושיסיימו להתפלל -

אבקש מכולם, שתיים שלוש דקות להקשיב לי,

ואומר את דבריי.

כמובן שהילדים הם הביטחון שלי -  

כולם ארבעתם עמדו סביבי -  

ואני דיברתי אליכם:

אמא ואבא יקרים

הגעגועים גוברים עם כל יום שעובר,

 אומרים שהזמן מרפא את הכאב -

אני לא מרגישה שזה כך.

אתם כל כך חסרים לי.  

חסרים לי במיוחד בתקופה הזו.  

בקשה לי אחת אליכם

תנו לי כוח לעמוד בפני כל

ולעבור את מה שאני צריכה לשלום

ואני יודעת שתעשו זאת בגדול

שימרו על ילדיי .

אבא אתה שחגגת אתמול יום הולדת

האם אפשר לומר במקום  הזה מזל טוב?

שמור על אמא והיא עליך

ושניכם מלמעלה על כולנו

אוהבת אתכם

יהי זכרכם ברוך.