| לפני 23 שנים ילדתי אותך ילדי בכורי, פאר היצירה ילד מדהים ומיוחד.היום בו יצאנו יחד לתחילת מסע האמהות המדהים שלי.אציין שגם לפני 23 שנים זה היה יום שישי, בשעה 20.20 בערב בכית את בכייך הראשון להודיע שאתה כאן. זוכרת כל שניה אושר שלי.הרגע המאושר בחיי כשאימצתי אותך אל חיקי דקות ספורות לאחר שיצאת לאויר העולם הבטתי בפניך המדהימים ואחלתי לך את כל הטוב שבעולם . האושר שלי היה בעיצומו. יאמר לזכותך ילדי שחזרתי עוד 3 פעמים לחדר לידה,וכך הצטרפו אליך נסיך עוד שלושה נסיכים מיוחדים כמוך. מתינוק גדלת והיית לילד בגרת והיית לנער תלמיד נפלא דוגמא נהדרת לאחיך, הנה בחור בן 18 ואתה חייל , שלוש שנים לא קלות של דאגה . היום אתה בן 23 מאחלת אני לך שתצליח בכל דרך שתבחר ובכל מה שרק תרצה תמיד איתך בכל מקום. מסעינו רק בעיצומו אמן ונמשיך כך עד אין סוף אוהבת מאוד אמא |
חוֹשֶׁבֶת וּבוֹהָה עַל הַחַיִּים, כִּתְמוּנוֹת בְּסֶרֶט מַדְהִים. תְּמוּנוֹת נוֹף מַרְהִיבוֹת, שְׂמֵחוֹת וְלִפְעָמִים מַכְאִיבוֹת.
תְּמוּנָה שֶׁל נוֹף הֲרָרִי, עִם שְׁבִיל מִתְפַּתֵּל לַפִּסְגָּה, מַמָּשׁ הַחַיִּים בְּדַרְכָּם - כְּמוֹ בַּדֶּרֶךְ אֶל הָאֹשֶׁר הַמֻּשְׁלָם.
הַנּוֹף הַמִּדְבָּרִי הַחוֹל הַצִּבְעוֹנִי, מְהַמֵּם ביופיו לְסֵרוּגִין מַכְאִיב. מָשׁוּל לִתְקוּפוֹת עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים - לֹא רוֹאִים אֶת הַתִּקְוָה לֶפָנִים.
חוֹף הַיָּם הַגַּלִּים הָאֹפֶק, רוֹמַנְטִיקָה בַּכָּחֹל לָעֹמֶק, אוּלַי מִן תִּזְכֹּרֶת עִם תִּקְוָה - לָאֹשֶׁר שֶׁמַּמְתִין בַּפִּנָּה. |
כילדה סקרנית שואלת וחוקרת, על עולם מופלא לדעת מבקשת. האם יש מקום שהכל בו צבוע - בצבעי אהבה שמחה וצחוק קבוע.
אם אי שם מקום כזה נמצא, רוצה להגיע אליו בקפיצה. להתלטף בצבעים רכים ומרגיעים, למחוק את הצבעים העצובים והמכאיבים.
לחייך לאור צהוב המאיר את היום, להתעלם משחור שמזכיר את השכול, להתעטף בכחול של אהבה רכה, למחוק את האדום שמזכיר מלחמה.
לשמוח בלבן כבבגדי מסיבה, להנות ממראה ירוק של נוף בהוויה, לחלום עם סגול תכלת וכתום שיא הפריחה, למחוק את החום שמזכיר את עפר הקבורה. |
| מעצם היותי אישה שחושבת ותוהה על דברים שקרו או קוריםרוצה אני לשתף אתכם באחד מהם כרגע........הגעתי לקפה לפני שבוע לערך... בעקבות כתבה על האופנוען בדרכים פשוט נשביתי בקסם ......ונכנסתי לאתר , ראיתי כי נחמד ונרשמתי מצאתי לי כמה חברים ובטוחה שאמצא עוד......היו גם כאלה שבחרו בי להיות חברתם וזה החמיא מאוד......אבל.......לפני יום קרה לי משהו מוזר....שלחתי בקשת חברות לחבר מהקפה (וברור לי שאינו חייב להסכים ) ותשובתו להסכמה נשמעה לי מוזרה...........הרי לא באתי לתחרות יופי......ולא מתיימרת להיות מלכת העולם.........כי בעיני עצמי אני הכי הכי וזה מה שחשוב....ומה ענה לי הברנש: שאינו מוסיף כל אחד רק לאחר ראייה ברורה של התמונה והיתה תמונה וביקש שאחליף .......או אגדיל או לא משנה מה.........לרגע שאלתי את עצמי .האם בתחרות יופי או סופר מודל אני, וכמובן שויתרתי על החברות כי לא חושבת שהוא ראוי להיות ברשימת חבריי......... ובאמת שרק הצגתי כאן עניין מוזר ולא מובן.......וחבל שכך ....... ואולי איני צודקת במחשבתי , אשמח לקבל כל תגובה...... שבת נפלאה לכולם |
תמיד עולות המחשבות כשבתוכן גם חלומות האם ארצה להשתנות ? ואולי להישאר מיוחדת כזאת - לעולם לא אדע כי הכל בתחושה רוצה להיות אני בלי שום שינויים וגלגולים.
פעם בחלום הייתי בת מלך, מרוחקת עצובה ובודדה. התעוררתי בבקתה, מחובקת בזרועות אהובי - שבפשטות את חיי ממלא.
שוב חלום שבו אני לביאה, במרחבי הגונגל אני המלכה - נלחמת שורדת בממלכה הקצתי קצת נבוכה כי - במילה קטנה בשקט ושלווה, לעולם אשיג כל שאשאל .
בחלום אחר הייתי המלכה, שליטת עולם גדולה ומרשעה, הכל היה לי ולא כלום. התעוררתי למציאות פשוטה, והבנתי שסינדרלה - זו התשובה להצלחה.
מכאן באה ההחלטה, שלהיות אני זו ההבטחה, שבי יש את הטוב והרע, במידה שווה ללא הפלייה, כן אלו חיי ואני מאושרת - שנתנה לי במתנה את זו הדרך. |
בין ערביים לאורך הים, פוסעת ושערה סתור על פניה, מרותקת למחשבותיה - האם הגלים ישאו אליה את אהבתה. החול מלטף כפות רגליה , משאירה עקבותיה, מביטה לאופק עם תקווה למחר. רחש הגלים הוא הלחן , פסיעותיה המילים, פעימות ליבה התופים , והיא כמו שיר מתנגנת - לאורך הים בלי תוים.
@ כל הזכויות שמורות קלמנוביץ-חן אורלי
מופיע בספר לאור השורות אסופת שירה ישראלית - שורות הוצאה לאור
|