יילד יקר שלי

                             מזל טוב לך ליום המיוחד שלך

                                       שהוא גם יום מיוחד לי

                             מאחלת לך שכל חלומותיך ומאווייך יתגשמו

                             איתך תמיד בכל דרך שתבחר

                             איתך לאורך המסע

                             אוהבת מאוד מאוד אמא

 של הרב  פירר בבני ברק (רב שמכוון אנשים לרופא התאים על פי מסמכים רפואיים ועוד .......) ואכן שלחתי לרב את כל המכתבים שהיו לי מכל בתי החולים ,ותוך יום חזרו אלי עם תשובה של שם של רופא מומחה לילדים מבי"ח תל השומר ושמו ד"ר שי פדה רופא מדהים הן כמומחה והן כאדם עם אכפתיות. 

הגענו אליו ביום שלישי האחרון בערב הוא בדק את הילד באופן שלא ראיתי  במשך כל החודש, ואכן האבחנה היא דלקת בעצב בבטן ימנית שמקרין כאב לרגל וגורם לצליעה , צויידנו בתרופה שתוך שבוע תתחיל לפעול כשנגיע למינון הנכון, ותוך חודשיים נקווה להיות אחרי הכל.

תודה לכל מי שהתעניין וייעץ ותמך.

מאחלת לכולם אושר בריאות ושבת נפלאה.

עזבתי אתכם במוצאי שבת ערב אישפוז נוסף  של ילדי ב 1.3

ואכן ביום ראשון 2.3 התאשפז ילדי בבית חולים שלישי בתוך 3 שבועות ולשם הגענו בעקבות רופא פרטי שאליו פניתי .

הילד עבר שוב בדיקות דם שנמצאו תקינות

מה שלא מעיד שאין לילד בעיה.

ובנוסף מיפויי עצמות שלשמחתי נמצא תקין.

יום לאחר מכן קולונוסקופיה, עם צינתור במעי הדק

וממצא שנלקחה ממנו ביופסייה.

הרופא, בסוף הבדיקה שנערכה בהרדמה מלאה טוען שמה שראה לא מצדיק את הכאבים של הילד.

וכאן אציין שגם ההיבט הפסיכולוגי נשלל.

באותו יום בערב שוחררנו הביתה כלעומת שבאנו עם אותם הכאבים.

אחד הרופאים ששחרר אותנו ביקש סליחה על כך שאנו משתחררים עם אותם הכאבים שהגענו ושהוא יודע שהילד סובל אך עדיין אין אבחנה.

נכון להיום הילד עם אותם הכאבים צליעה כאבים במתן שתן ו.... ואני אובדת עיצות מה זה יכול להיות?...

חוקרת שואלת מנסה לדלות ולו במעט פיסת מידע..........

קשה לי כאמא שדואגת לראות את ילדי סובל....... 

החלטתי ללכת אחר רצונו של הילד ללכת לבית ספר ,

והנה לא אחרה להגיע הקריאה מבית הספר שהילד מתפתל מכאבים החזרתיו הביתה...

ממתינה היום יום שני  לשיחה מהרב פירר שייעץ לי למי לפנות.......

ואם לא יקרה נס אתייצב במיון של בית חולים בעל שם

ולא אצא משם עד שיאבחנו את הכאבים של ילדי,

הצלחה ובריאות , אמן!!!   

משהו שנכתב לאחר בדיקת הקולונוסקופייה:  

ילד שלי,מביטה בך,

אתה מחייך חיוך מעושה(מכירה את החיוך האמיתי שלך)

מנסה לומר אמא זה בסדר

זה לא כואב

אל תדאגי

אבל אני חשה בתוכי

רואה בעיניך שאתה דואג שכואב לך.

כשנכנסתי רגע לפני שהרדימו אותך לבדיקת הקולונוסקופייה 

נישקתי וחיבקתי אותך ואיחלתי הצלחה

אמרת לי אמא אל תבכי

למרות שכלל לא בכיתי (לידך)

אבל חשת את ליבי הבוכה

וכשהתעוררת לאחר הבדיקה

שאלת מה הרופא אמר?

עניתי לך  שהכל בסדר

דמעת ואמרת אמא אז למה כואב לי כל כך?.......

תשובה לא היתה לי

 ועדיין אין.

 בעקבות אירועי החודש האחרון שכולנו בדאגה לילד הקטן במשפחה

נדחקו הצידה מחוייבויות משפחתיות אבל לא נשכחו

ילד שלי יקר

חגגת לפני שבועיים יום הולדת

הפתעתי אותך ואכן הצלחתי

בן 14 אתה מקסים ומדהים

ילד יקר שלי מאחלת לך את כל הטוב שבעולם

נולדת עם חיוך שלא מש מפניך ומאחלת שלעולם ישאר

בכל שתבחר ובכל שתלך תמיד איתך במסע

אוהבת מאוד אמא

לא יודעת איך לקרוא לפוסט הזה אבל יכולה לומר שלחיות בלא נודע במיוחד בנושא הבריאות (ובכלל) זה איום ונורא במיוחד כשמדובר בילדים והפעם זה הילד שלי.  

ביום ראשון ( 10.2) אמצע היום הסלולרי שלי מצלצל על הצג מספר הטלפון של בית הספר של ילדי הקטן (11), ליבי מחסיר פעימה,  עניתי….. וילדי מהעבר שני….."אמא בואי יש לי כאבי בטן ובחילות "עניתי "אני כבר מגיעה נשמה שלי" וכך ברעד מה , תחושה של אמא שמשהו שונה קורה כאן אני "טסה" לבית הספר. 

ילדי מחכה לי אני אוספת אותו לחיקי ומנסה לברר מה קרה?...איפה הכאב.. (מתחת לטבור שם זה התחיל) נסענו הביתה צבעו של ילדי לא מוכר לי אבל וירוס גורם לכך גם, הוא מבקש רק למיטה משהו שלא אופייני לו, כאמא שיודעת שלא מיד רצים לרופא מחכה להתפתחות......... במקביל קובעת תור לרופא בבוקר…….. הכאבים ממשיכים....

בבוקר הכאב מתפשט לבטן ימנית תחתונה מקומו של האפנדציט  הגענו לרופא שבדק….ופסק בדיקות שתן…..ואמר שאין כלום...חזרנו הביתה...ישבתי אובדת עצות מה אני עושה?..הגיע הערב, הילד אומר לי אמא אני לא יכול יותר אני רוצה רופא, הזמנתי רופא הביתה והוא שלח אותנו לחדר מיון.......

שהינו במיון כ 3 שעות עד לפנות בוקר, כשבזמן הזה החליטו שלילד אין יציאות למרות שעידכנתי שאין בעיה עם זה, אבל החליטו שהכאב יעבור לאחר החוקן, עשו לו חוקן והכאב כמובן לא עבר נשלחנו בטענה שאין כלום....... ואם הכאבים ימשיכו לפנות לרופא  המשפחה.הכאבים אכן נמשכו והילד היגיע למצב של צליעה על רגל ימין וכאב במתן שתן  ואכן בבוקר שבנו לרופא,

למזלנו היתה רופאה מחליפה והיא החזירה אותנו למיון, הפעם ערכו לו בדיקת אולטראסאונד ונמצא ממצא כחשוד לאפנדציט מודלק.......אישפזו  את ילדי אמרו שעליו לצום כי בטח יעבור ניתוח,  הצום נמשך 4 ימים ולבסוף הוחלט לא ניתוח. שהינו שם כ 7 ימים  ושוב שחררו אותנו

במצב שהילד סובל כאבים מתקשה לדרוך על רגל ימין כאבים במתן שתן אבל אין כלום........החלטתי שאני לוקחת את הילד לרופא פרטי.

למחרת השחרור הגענו לרופא מומחה בכירורגיית ילדים גם הוא בדק ומישש ואמר שבועים ללא מאמץ גופני ולשוב אליו לאחר שבועיים, 

הילד חזר לבית הספר כשאני מלווה אותו עם התיק לכיתה וממנה חזרה 3 ימים. כל הזמן הזה הילד עדיין עם כאבים וצולע ברגל ימין (יש לציין שהילד הוא ילד בריא) והנה שבת למנוחה, ביום שבת בלילה החלו כאבים חזקים יותר ובבוקר התייצבנו אצל רופא המשפחה  ששלח אותנו לבית חולים אחר שהתמחותו ברפואת ילדים הגענו לשם הילד אושפז לשלושה ימים..... הוא שוחרר בטענה שהרבה ילדים סובלים מכאב בטן סתמי,  אבל שכחו לציין שהכאבים מלווים בצליעה ובכאב במתן שתן. קיבלנו בשחרור מכתב לחזור אחרי שבוע לבירור.........

הרי ברור ששבוע לחכות לבירור זה לא רלוונטי כששבועים וחצי הילד עם כאבים.....הגענו הביתה, התחלתי לפנות ולשאול לכל מקום אפשרי ולחשוב מה אני עושה כדי לעזור לילד שלי.........

לאחר שיחה במשפחה החלטתי שאני הולכת (שוב) לרופא מומחה ברפואת ילדים (כמובן שפרטי), ממש למחרת השחרור נפגשנו עם הרופא ונראה שהוא עלה על הבעיה גם לא ממש בטוח אבל נעשות כרגע עוד בדיקות....ממתינים לתוצאות...הילד שלי עדיין עם כאבים.......הפגישה עם הרופא היתה ביום רביעי ביום שישי בבוקר דיברתי שוב עם הרופא שהוא הראשון שמסביר לי כמו שצריך מה המצב (כבר הבנתי שרפואה אמיתית עולה כסף) הוא ביקש ממני לקחת את הילד עוד היום הכוונה ליום שישי לאורטופד לשלול בעיה אורטופדית ואכן עשיתי זאת והבעיה היא לא אורטופדית. חזרתי לרופא המומחה לילדים וסיפרתי לו, מכאן הוא הורה על אישפוז,

כך שמחר בבוקר יום ראשון 1.3 שזה שלושה שבועות מהיום בו התחיל הכל ועדיין לא מצאו מה יש לילד הילד שלי יאושפז בבית חולים שלישי

לעוד בדיקות מעמיקות בניצוחו של הרופא הפרטי....ואני רוצה להאמין שכאן יהיה סוף טוב. (אני יכולה לומר שאני מאמינה).

אני מאחלת לילדי המקסים והמיוחד שבאשפוז הזה ימצא הפתרון לכאבים והצליעה ושההחלמה תהיה מהירה.

לכם תודה שבאתם וקראתם  את שעבר עלי בשלושת השבועות האחרונים.  

לכל מי ששלח לי לקרוא ולהגיב אם לא עשיתי זאת עמכם הסליחהכי אני פשוט לא אני בימים אלו.

שבוע נפלא לכולם והרבה בריאות.