חברות בעלת ערך עליון, דאגה נתינה קבלה ועזרה, בשמחה ובעצב לטוב ולרע.
לשמור על חברות זו משימה, צריך להפעיל היגיון וחכמה. לא תמיד אנו צודקים, גם לחברים יש דעות ומאוויים.
חשוב לזכור ולא לשכוח, שבחברות אמיתית יש המון כוח. ברגעי שמחה וכאב - יודעים אצל מי אנו בתהומות הלב. |
אור הנר האיר את החדר, דמות ממש לא מוכרת, מי יודע? - אולי, את חייה תאיר.
חלומות מחשבות היו לה - על חיים קלים ופשוטים. עם אור שופע קבוע, ללא זמנים אפלים.
בדמיונה ציירה את חייה, טבולים בקשת של צבעים. המציאות הוטחה בפניה - חדה כשיני טורפים.
הוזה, תוהה וחושבת, מתי עולמה ישתנה - מתי אותה דמות לא מוכרת, תופיע ושוב תעלה.
כמו הילת אור מרגיעה - הופיעה הדמות בכבודה, נעימת סבר, נעימת שפה - אולי - החלום שלה.... |
חברים מקסימים שלי , נמצאת אני (כמובן גם אתם) בעיצומו של חג השבועות חג זך וטהור העוטף לבן , הרגשת טוהר ניקיון.ילדי הקטן שהיום כשבועיים לאחר הניתוח נמצא בהתחלה חדשה של איכות חיים , הרגשה טובה יותר והחלמה.וכמובן החזרה לבית הספר בעוד יומיים.וברור שאנו יוצאים לדרך חדשה עם בריאות ואושר ללא ספק.רציתי לאחל לכולכם חג שמח ולשתף אתכם בברכה שכתבתי לרופאי המחלקה שילדי שהה בה, וכן את מה שכתב לי ילדי לאחר שהגענו הביתה (בקרוב אפרסם עוד משהו לדעתי מדהים שילדי הכין לי לאמא), רציתי לציין שהסתיימו להם 4 חודשים קשים שחיינו בלא נודע . לך גילי32 החברה הכי הכי מקסימה מדהימה שהפכה לחלק מהמשפחה שאין מילים שיכילו את גודל התודה יש לי משפט אחד שהבן שלי אמר לאחר שהתעורר מהניתוח וזה אומר הכל: "אמא אני כל כל שמח שגילי היתה כאן יום לפני הניתוח לשמח אותי, אני חושב עליה"
גילי יקרה שלי את אחת ויחידה מיוחדת שאין לה שווה או דומה אחרת.
הברכה שנכתבה ממני לצוות המחלקה:
תודה ענקית על הטיפול המסור והחם על הסבלנות והאהבה.
מלאכתכם קודש, מתבצעת באדיקות להעניק חיים עם איכות.
לא בחסד כי אם בזכות זר ברכות ואיחולים לכם המלאכים – שנזכה לכמותכם במאות ואלפים. דביר ואורלייוני 2008 רחובות
ילדי המקסים כתב לי לאחר שובנו מבית החולים:
אמא שלי
יש לי אמא שאוהבת אותי, כי היא אמא שלי את השיר אני שר בשבילה אמא, את הינקת אותי, ופינקת אותי,
כשאני נמצא בצרות את תמיד משחררת אותי, כל מה שאני אומר את תמיד מבינה,וכל הזמן את תמיד דואגת לי
אמא שלי אוהב אותך מאוד
|