הִתְעַנְגוּת

 בֵּין עֲרְבָּיִים עֵת הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת,

רוּחַ עַרְבִית עוֹטֶפֶת בְּרֹךְ.

אִוְושַׁת הַגַּלִּים בְּשִׁיר עֶרֶשׂ פּוֹצַחַת,

עֵינַייִם חוֹלְמַנִיוֹת מַבִּיטוֹת לְתוֹךְ.

כָּל כָּך שָׁקֵט בָּמֶרְחַב הַפָּתוּחַ,

רַק מִנְּגִינַת הַגַּלִּים לָחוֹף תִּשָּׁמַע,

שִׂיחַת סִכּוּם לְאוֹתוֹ יוֹם פָּרוּעַ.

 וְרֶגַע לִפְנֵי חִלּוּף הַמִּשְׁמָר.

עוֹדָה חוֹלֶמֶת מִתְפַלֶּשֶׁת בָּחוֹל,

זוֹכָה לְלִטּוּף שֶׁל גַּל כָּחוֹל.

שׁוֹטֵף לוֹ הַגַּל אֶת הַיּוֹם שֶׁעָבָר

מוֹתִיר אוֹתָהּ צָחָה לְיוֹם הַמָּחָר.

טְהוֹרָה וְזָכָּה מִשָׁם הוֹלֶכֶת ,

מֵסִיתָה מָבָּט מִתְגָעַגֵעַ לְאָחוֹר.

אוּלַי בְּמִקְרֶה תִּרְאֶה שָׁם בָּרֶשֶׁת -

דָּג זָהָב מֵאִיר כְּמֵטֵאוֹר.

 זוכרת ימים של לבלוב ופריחה,

צחוק נעורים וחיוך של ילדה,

בוהה על ארץ חלומות - 

תמיד תמיד רואה נפלאות. 

כשהחיים זורמים בסערה,

כמו זרם נהר של סכר שנשבר,

פעם קמה, פעם נופלת,

בקשיחות כל פגע הודפת.

 בתוך מציאות, מתגברת, מתחזקת,

למרות שהדרך תלולה ומתפתלת,

עוצמת החיים הזורמת בעורקים -

תכבוש בקלות את פסגות ההרים.

ברגע שבו יגיע היום,