אף פעם לא כתבתי יומן. טוב נו, חוץ מבכתה ד´ כשכו-ל-ם כתבו. קיבלתי מחברות מחברת יפה (ועבה!!!), סליחה, לא מחברת - יומן כמובן, ונורא התאמצתי כל ערב לכתוב לו מכתב מרגש שפותח במילים \"יומני היקר\", אבל כל מה שהצלחתי להוציא היה תיאורים יבשושיים של מה שעבר עלי היום. אז גיליתי בגרות ובאקט של מרד נעורים נועז הפסקתי. מאז ועד היום מעולם לא חשתי צורך לבטא את עצמי בכתב. אחרי הכל, בשביל מה המציאו את הטלפון? אבל איכשהו בתקופה האחרונה העולם מאותת לי שהוא רוצה ממני בלוג. אז אחרי חיזורים אינטנסיביים מצידו של העולם, נעניתי סוף סוף לאתגר והחלטתי להחשף. יומני היקר - זוהי תחילתה של ידידות מופלאה. תהנו.