
יום שלישי, 11/1/11, 10:53
| מאיפה הכוח לתת ולתת ולתת?ואיך תמיד מישהו אחר חשוב יותר ממך?יום שלישי בבוקר השמיים כחולים והיום תורך לתת משהו טוב - לעצמך. מה זה יהיה? |
יום שלישי, 11/1/11, 10:49
| מאיפה הכוח לתת ולתת ולתת?ואיך תמיד מישהו אחר חשוב יותר ממך?יום שלישי בבוקר השמיים כחולים והיום תורך לתת משהו טוב - לעצמך. מה זה יהיה? |
יום ראשון, 18/4/10, 11:56
| ככה זה. כל החיים כוחות מתנגשים זה בזה. המחשבות מנביטות דילמות והדילמות נולדו בפולניה.. ככה זה . טוב לך? יופי. אז תהיי בשקט שהשכני |
יום שלישי, 13/10/09, 11:45
| בבוקר של יום חורפי בשעה עשר ושלוש דקות יצאה אימי מהבית ונותרנו לבד אבי החולה אני והעתיד לבוא, בשעה עשר ושש דקות, אבי, שציפורניו הי |
יום חמישי, 26/3/09, 21:48
| http://www.mccanndigital.co.il/Shorashim/food/ |
יום ראשון, 15/2/09, 20:18
| האודישן או "מה כבר יש לי להציע"... אתם נמצאים באודישן.מוקפים באנשים ,אתם מסתכלים עליהם הם מסתכלים עליכם, כל דלת |
יום חמישי, 22/1/09, 09:07
| כל העולם במה וכל החיים הם אודישן מתמשך.היום הגדול הגיע.הבמה מוארת ,שטופה בצבעים ,הקהל ממתין מחוץ לאולם,לבוש היטב,מבושם,נרג |
יום שני, 31/3/08, 16:02
| בעיניים כחולות כבריכה בתולה בחיוך של ילד ללא ילדות בחיבוק של ילד חיבוק של שלד אמרת "זו דרכו של הטבע זקנים חולים מתים זו דרכו של הטבע". ככה. בלי דימוי אחד מרגיע לרפואה. |
יום חמישי, 20/3/08, 12:16
| מודה אני מלפניך. על שנתת לי קורת גג ומקלחת חמה ובגדים וצעצועים וחיתולים לבתי הרכה ומזון על שולחני ואור מודה אני מלפניך שלא נפלטתי מארצי מולדתי אל ארץ ניכר להיות סמוכה אל שולחנות זרים להתחנן למחסה או מקלחת חמה. מוד... |
יום רביעי, 5/3/08, 15:59
| חברים וירטואלים יקרים שלי. אני כותבת לכם והלב עדיין דופק. נבהלתי. לא האמנתי שפוסט יכול להתגלגל כך. כל כך נהניתי להיכנס אליכם הביתה, לחטט לכם בתמונות,לקרוא לכם את המכתבים , לטעום את המתכונים. הבוקר נכנסתי לחדר של... |
יום רביעי, 20/2/08, 16:04
| היום הגדול הגיע. השתחררנו מבית החולים.קיבלנו את כל הטפסים ויצאנו עם הצעצוע החדש הביתה. ככה. בלי פתק החלפה. בלי תעודת אחריות. ובלי הוראות הפעלה. שום אזעקה לא צפצפה כשעברנו ליד המאבטח. ככה. שני ילדים יוצאים עם... |
יום שבת, 9/2/08, 00:10
| שוב זה קרה. שוב הגענו לבית החולים,שוב חוברנו למוניטור, שוב ניסה הרופא לזרז את הלידה וכלום-כלום לא קרה. נשלחנו הביתה. נדמה כאילו כל העולם יולד חוץ מאיתנו, כולם עם תינוקות, על הידיים, בעגלות, בעריסות, על מנשאים, יד בי... |