כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג שלי

    ארכיון : 4/2012

    נזכור

    2

    Café  

    2 תגובות   יום שלישי, 24/4/12, 14:17

    אוקטובר 1973. בת 20.

    השבוע השתחררתי מצה"ל. הבנים מהמחזור שלי עדיין משרתים. לפניהם עוד שנה.

    יום כיפור, צהריים, הכל שקט. אני נוסעת עם חבר מהכיתה לבסיס שלו בעזה לקחת משהו חשוב ששכח טרם צאתו הביתה.

    ואז זה התחיל: צעקות, המולה, לעלות כולם לג'יפים.... פרצה מלחמה.... מה עושה כאן הבחורה...? להוציא אותה מיד מהבסיס! 

    אנחנו נוסעים בבהילות כדי להחזיר אותי הביתה ולאפשר לחברי לחזור מידית לבסיס. בדרך לוחצים על כל התחנות ברדיו עד שמוצאים את חדשות BBC.

    כוחות מצריים חדרו לסיני.... זה אמיתי?            

    באותו יום גויסתי למילואים שנמשכו חצי שנה. חצי שנה של אובדן התמימות. של כאב בלתי נסבל. של כעס עצום. של סימני שאלה. של כפירה במה שהאמנתי עד אז. 

    מלחמה שאחריה רציתי רק ללכת מכאן. רחוק ככל האפשר.                     

    והלכתי. התרחקתי מכל המוכר והשייך וחוויתי עולם אחר. נהניתי מכל רגע.

    חזרתי אחרי שנה, עם בהירות ההבנה שרק כאן זה שלי ורק כאן אני באמת אני.

      

     וְהֶהָרִים עוֹד יִבְעֲרוּ בְּאֵשׁ זְרִיחוֹת
    וּבֵין עַרְבַּיִם תְּנַשֵּׁב עוֹד רוּחַ יָם
    אֶלֶף פְּרָחִים עוֹד מְשַׂמְּחִים כָּל לֵב בִּשְׁלַל פְּרִיחוֹת
    הֵם שֶׁיָּעִידוּ, כִּי זָכַרְנוּ אֶת כֻּלָּם. (דידי מנוסי)

    דרג את התוכן:
      3 תגובות   יום חמישי, 5/4/12, 15:47

      שיר אביב           
            
      מילים: היינריך היינה לחן: פליקס מנדלסון  עברית: לאה גולדברג

       

      אט זורמת בנפשי  מנגינת הטוהר,
      עופה, שיר אביב חפשי,

      אל מרחב שטוף זוהר.
      עופה נא אל הגינה בה פריחה התחילה,
      אם תפגוש בשושנה תן את ברכתי לה.

       

      חג שמח!

       

      דרג את התוכן:

        פרופיל

        esty.d
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין

        תגיות

        ארכיון

        פיד RSS