כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג שלי

    ארכיון : 5/2012

    40 תגובות   יום חמישי, 31/5/12, 08:09

    אין ספק שנושא הפליטים הוא מורכב ביותר ויש להתייחס אליו, לדעתי, בשתי רמות עיקריות :

    הרמה  האנושית והרמה הפוליטית

    מדובר כאן באנשים שברחו מסבל עצום אל אשר נשאום רגליהם כדי להציל את נפשם ולברוח מקיום בלתי אנושי. כאקט של הישרדות.

    שמעתי  תיאורים ממקור ראשון, מהעיניים שראו משפחות שלמות גברים נשים וטף רצים באימה בחשכת הלילה אחרי מסע של תלאות במדבר. יש שזכו להיכנס אל מעבר לגבול הישראלי ויש שנשארו מאחור חשופים לאכזריות הרצחנית של החיילים המצרים. את הכל קלטה עדשת המשקפת  של חיילת צעירה שראתה ושמעה ושוחחה והזדעזעה. במקביל היא גם הבינה שכשמעלים עשרות ומאות מסתננים כאלה על אוטובוסים ופשוט מורידים אותם בכל מיני יישובים בארץ  וחושבים ש"יהיה בסדר" – הפיצוץ הוא רק שאלה של זמן.

    וכאן נכנסים לתמונה שני הגורמים המרכזיים: הממשלה שאינה עושה כלום ושלמרבה הצער חלק מנציגיה רק זורים ומלבים את השנאה והגזענות – כדי למלא את החלל של חוסר הפעילות הנדרשת מהם כרשות השלטונית והאנשים מהרחוב, הרואים את הסבל והמצוקה ומושיטים יד. לעזור ולו במעט. כאדם לאדם אחר הנמצא במצוקה (וזה קצת מזכיר לי את פעילות מאות העמותות בארץ הפועלות כדי לא להפקיר נשים מוכות, אמהות חד הוריות, זקנים, נכים ועוד ועוד כי הממשלה שלהם אינה מעמידה אותם בראש סדר העדיפויות....).

    נושאים טעונים שאינם מטופלים דינם לתפוח ולהתעצם. וכך מתיישבים עשרות ומאות פליטים כאלה, חסרי עבודה, חסרי בית, חסרי סיכוי בתוך ריכוזי אוכלוסייה. וכך צומחת מצוקה וגם אלימות ופשע. וכך תושבי השכונות בהן הם חיים חווים קושי אמיתי, אך קולם לא נשמע. וכך הם נגררים למאבק ההישרדות הזה, באותה זירה מבוימת היטב של נציגינו בשלטון שרואים ואינם עושים.          וכשהלבה מתפרצת אותם נציגי שלטון אימפוטנטי ואדיש לאזרחיו מתעוררים, מנופפים בידיים ומשמיעים קולות התלהמות של ליבוי השנאה והפחד. בחוכמה הם עושים מנקודת ראותם. עליהם להרחיק את האש פן תופנה אליהם. פן יתלקח כיסאם.

    ובכך הם בוגדים פעמיים: פעם אחת – בכך שאינם מקיימים את חובתם השלטונית לשמור על רווחת אזרחי מדינתם ולפעול לפתרון בעיית הפליטים/ המסתננים -  בכל דרך (החל מסגירת הגבולות והמשך בהסכמים בינלאומיים לסיוע לפליטים) . ופעם שנייה – כאשר הם זורים עוד הרס בעם הזה, קשה היום ועתיר הגזרות ומלבים שנאה, גזענות, פילוג, הפליית מיעוטים.

    יש מי שלא מבין שזה ייגמר בבכי? שנאה ואלימות הם שנאה ואלימות והם לעולם אינם מופנים רק אל מי שנדמה לנו שאליו הם מופנים. הם הופכים לדרך חיים המפלה בין דם לדם ובין מוצא למוצא, בין צבע לצבע. ותמיד תמיד הם יחזרו כמו בומרנג אל החברה שמגדלת עולם מושגים כזה.

    אני מתקשה לשער בנפשי רמה גדולה יותר של גועל, חוצפה ועליבות נפש – מזו של אלה הבוחרים  לכנות בני אדם שמושיטים יד לבני אדם אחרים  "התייפייפות". וזה הולך ומעצים אל עבר סתימת פיות, כליאת אנשים.....  

    יש כבר מתנדבים לדווח למלשינון על יפי נפש שהביאו סיר מרק לרעבים בלווינסקי רחמנא ליצלן?

    ה"מתיפייפים" האלה אולי מונעים את גל האלימות הבא. ה"מתיפייפים" האלה מגיבים לצורך אנושי ומקדישים מזמנם, כספם, מרצם למען הקל מעט על סבלו של האחר. ה" מתיפייפים " האלה גורמים לי לחוש גאווה בבני עמי (ומשפחתי).

    קדימה כנסת נכבדה: צאו ולימדו. הביאו אהבה במקום שנאה. פתרונות במקום הפחדה. עשו את מה שבשבילו נבחרתם. היו אמיצים הוגנים ואנושיים. כי עיני העם הזה נשואות אליכם.

     

     

    דרג את התוכן:
      6 תגובות   יום ראשון, 20/5/12, 11:22

       נתקלתי בפייסבוק בכתבה שנראתה לי מאוד חשובה ומנערת מחשבה, המתייחסת לתרבות החתונות שנוצרה בארץ. תרבות שהיא כמעין המתגבר של פוזה מנותקת.   נתק ממהות הטקס, נתק מהמצב הכלכלי, נתק מהנאה ושמחה שאינה תלויה בפירוטכניקה, גימיקים, החלפת שמלות וזיקוקי דינור.....נתק מהמוזמנים.

      וזה גולש לימי הולדת שנה, לבר המצווה ואיפה זה יעצור?

      אני מכירה אנשים שכבר לא הולכים לטקסים בהם היו מאוד רוצים לברך ולהשתתף – אך אינם עומדים בחובת "עלות המנה" ולכן נמנעים מלהגיע.

      הכתבה הזאת נפלה אצלי על דלת פתוחה, שכן ממש השבוע הייתי בחתונה בה פגשתי אברך צעיר אותו אני מכירה. הוא לא אכל ולשאלתי למה אינו אוכל – השיב שלא יכל להביא מתנה מתאימה ולכן הוא מקווה שאם יתרום לריקודים ולשמחה ואם יימנע מלאכול – ירגיש פחות רע... אתם מבינים את זה ברוך?

      אז הנה מצורפת כתבתה מעוררת המחשבה של אורית - קלייר ארזי. אתם מוזמנים לשתף בחשיבתכם ועמדתכם בעניין.

       

      פרצופה של המחאה: מתחתנים במיליונים ובוכים אורית-קלייר ארזי

      מיטב צעירי ישראל מוציאים הון עתק על חתונה של 4 שעות, שנראית כמו הפקה הוליוודית, ולא מתביישים לצאת ולהפגין נגד יוקר המחיה. כדאי שתתפכחו ותבינו: חתונה בנוסח האלפיון מונעת מכם לרכוש דירה. אורית-קלייר ארזי נגד תעשיית השופוני.

      תגידו, החלקתם על השכל? אתם לא מתביישים? אין לכם טיפת היגיון פשוט? רק עשירון ממש עליון - זה מהריכוזיות במשק, זה שאתם מוחים נגדו - רק שם מוציאים 200-150 אלף שקל על מסיבה של ארבע שעות! ואתם מעזים אחר-כך לבכות על יוקר המחיה? יש יוקר מחיה אמיתי! הוא מקומם! צריך להילחם בו! אבל לצעירים נטולי אחריות אישית בשקל, ועם יכולת שיפוט של זבוב, אין זכות דיבור בנושא!

      תגידו, החלקתם על השכל? אתם לא מתביישים? אין לכם טיפת היגיון פשוט? רק עשירון ממש עליון - זה מהריכוזיות במשק, זה שאתם מוחים נגדו - רק שם מוציאים 200-150 אלף שקל על מסיבה של ארבע שעות! ואתם מעזים אחר-כך לבכות על יוקר המחיה? יש יוקר מחיה אמיתי! הוא מקומם! צריך להילחם בו! אבל לצעירים נטולי אחריות אישית בשקל, ועם יכולת שיפוט של זבוב, אין זכות דיבור בנושא!

      תגידו, החלקתם על השכל? אתם לא מתביישים? אין לכם טיפת היגיון פשוט? רק עשירון ממש עליון - זה מהריכוזיות במשק, זה שאתם מוחים נגדו - רק שם מוציאים 200-150 אלף שקל על מסיבה של ארבע שעות! ואתם מעזים אחר-כך לבכות על יוקר המחיה? יש יוקר מחיה אמיתי! הוא מקומם! צריך להילחם בו! אבל לצעירים נטולי אחריות אישית בשקל, ועם יכולת שיפוט של זבוב, אין זכות דיבור בנושא!

      דופקים את עתיד הילדים

      ולהורים של הצעירים האלה: גם אתם אשמים! אפילו יותר! אתם לא חינכתם אותם להתנהלות כלכלית שפויה. אתם נתתם ונותנים להם הכל ללא גבולות. ללא דרישת מאמץ או תמורה מצדם בהשגת הכסף. אתם מממנים גם את החתונה, כפי שמימנתם כל שיגיון או גחמה אחרת שלהם כל השנים. אם לא מימון מלא או חלקי, אז לפחות חתמתם על ערבות להלוואה שתממן אותה. אתם בתחרות סמויה או גלויה עם המחותנים על מי אוהב את הילד יותר ולמי יש יותר, סביב מי נותן כמה ועל מה.

      והרי חתונה מהסרטים (מילולית) היא הרי גם הפנטזיה שלכם, מאז שהם נולדו. ואתם מזינים את ההיסטריה על-ידי הזמנת כל בן-דוד מדרגה ג' שמעולם לא ראיתם, כל שכן עמו אתם מסוכסכים שנים, וכל עמית לעבודה שאינכם סובלים, פלוס כל אלה שאינכם מכירים, ברדיוס שלושה אגפים מהמשרד שלכם. וגם זה רק כדי להחזיר את ההוצאה על הצ'ק שאתם נתתם להם בחתונה של הבן/בת שלהם. מי אמר שאין לכם חוש לצדק כלכלי.

       

      כן. "שופוני" הוא עסק המגלגל מיליארדים. אבל בואו תתפכחו. לפחות אתם, אם לא ה-זוג צעיר. אתם הרי הזעתם שנים וחסכתם פרוטה לפרוטה, והצטמצמתם בהווה למען העתיד, והנה הגעתם לרווחה ראויה עד טובה. אז למה לא לפצות אותם על כל מה שלא היה לכם? מה רק בלתת?

       

      אין רע. נתינה הורית, גם בכסף, היא נפלאה. אבל רק אם יכולים לממן אותה מהשוטף! אם צריך לממן את החתונה מהלוואות אותן ישלמו הם או אתם שנים, אם נגרע בכך מהפנסיה שלכם ומתקציב החירום שלכם לעת זקנה, אם החתונה מונעת מהם את ההון העצמי ההתחלתי לדירה - שגם היא הפנטזיה שלכם ושלהם, והיא דווקא נמשכת קצת יותר מארבע שעות - אז אתם דופקים גם את עתידם וגם את עתידכם. מה כל-כך קשה להבין?

       

      חייבים חתונה בוליבודית?

      ובחזרה אליכם, זוג צעיר. ונניח חייבים "חתונה". זו חייבת להיות הפקת הוליוודית, שלא לומר בוליוודית? בניגוד למה שאתם חושבים, צניחה ממטוס אל החופה, או בנג'י מעגורן, או הגעה על סוסים מעוטרים (אגב, למה לא פילים, אם כבר?), או על אפיריון זהב נישא בידי חבריכם האומללים, שחשבו שהם באים ליהנות ומצאו עצמם שפוטים לעבודת פרך, אלה אינם הדברים שיעשו את השמחה שלכם ייחודית וזכורה לטובה. דעו, שעל כל מה שאתם חושבים שהוא ייחודי - יש עשרות אלפי זוגות צעירים כמוכם שכבר עשו את זה, ויש עוד כמה עשרות אלפים שעוד יעשו את זה.

       

      אז אתם תעשו חמש דקות זיקוקים בשבירת הכוס, במקום רק דקה אצל אחרים? רק תבזבזו עוד כמה אלפים שקלים שאין לכם, ותזָכרו לרעה על-ידי דודה ברכה שעור התוף שלה יתפוצץ ודוד שמעון שהצוואר שלו ייתפס.

       

      תגישו עוד אלכוהול בבר האקטיבי? (אגב, מה זה? אולי כדאי לבדוק עלות בר פאסיבי.) רק תשָכּרו עוד יותר, אנשים שאמורים לנהוג הביתה ותגרמו תאונות חלילה, או שתאלצו לממן להם מונית. והיות שלבטח בחרתם בגן אירועים אקזוטי בלב בוסתני הגליל, בואכה דרום לבנון, או קומונה אקולוגית עם מודעות חברתית במדבריות הנגב, בואכה סינַי, המונית תהיה יקרה.

       

      ואם כבר מדברים על זה: אתם קולטים כמה לא-כיף זה למאות האורחים שלכם לשנע עצמם, בפקקי הערב בהלוך, ובעייפות הלילה בחזור, באמצע השבוע, כשלמחרת יום עבודה, לכל קצווי הארץ? רק הדלק עולה להם כמו הצ'ק, והנה הזנתם עוד מעגל בזבוז מיותר, שלפחות בחלקו פוגע ישירות בצעירים שאין להם. כמוכם.

       

      אז מה כן ישמח את בני המשפחה?

      לא, זוג צעיר יקר. מה שיעשה את השמחה שלכם ייחודית וזכורה לטוב הוא רק גרעין קשה של חבר'ה שרוקדים ללא הפסקה ועושים שמח אמיתי, מהלב, בצירוף כמה בני משפחה קרובים ששמחים עבורכם באמת. זהו. ולשם כך אין צורך בכל הפירוטכניקה של השופוני. ואת זה, אי אפשר לקנות בכסף.

       

      ו – רגע, רגע! לא סיימתי! אתם באמת חושבים שגודל היהלום בטבעת האירוסין מעיד על גודל האהבה? שטבעות נישואין מפלטינה מזוקקת יבטיחו אושר עד? זו רק עוד תחרות למי-יש-יותר-גדול בין הגברים. לא יותר. לא פחות. בדיוק כמו ההפקות ההזויות של הצעות הנישואין. אה, כן – וכמה זה עלה? טוב, נו. מהם עוד כמה אלפים, לעומת האהבה.

       

      וכמובן שחייבים, אבל ממש חייבים, לטוס לירח דבש. על זה לא חוסכים, שהרי "מתי עוד תהיה לנו הזדמנות כזו?" אח"כ יבואו הילדים (שלושה. חובה.) והמשכנתא (חמישה חדרים. כי ממילא-נצטרך-לעבור-כשהילדים-יבואו-אז-למה-לעבור-פעמיים). וזה חייב, אבל ממש חייב, להיות ביעד אקזוטי אליו אף אחד – חוץ מכמה מיליונים ברחבי העולם - עדיין לא נסע. לא פחות מבאלי או פיג'י בשבילכם. טוב, נו. חייבים להודות: המלדיביים זה כבר כל-כך שנה שעברה.

       

      אופסי. אולי לא יהיה כסף לדירה. כי הוצאתם כבר קרוב ל-300 אלף על החתונה וכל המסביב. והבנק הרשע (הוא באמת כזה, אבל מסיבות לגמרי לגמרי אחרות) עלול לדרוש הון עצמי כדי לתת משכנתא בגובה 90% מערך הנכס המבוקש. והוא גם לא יאהב את זה שאתם כבר שקועים בהלוואות עד צוואר שמימנו את כל הנ"ל. באמת דילמה. המממ... מה יכולתם לעשות אחרת? בואו נשאל את הקוראים בבית - שמא מישהו יודע את התשובה?

       

      אתם יודעים מה, זוג צעיר יקר (תרתי משמע)? יש לי הצעה מהפכנית! סטארטאפ! לכו על "חתונה הפוכה". כמו משכנתא הפוכה. רק בחתונה. קודם תתחתנו בצניעות, אל תטוסו לקצות תבל לירח דבש, תוכיחו שאתם מחוץ לסטטיסטיקה לפיה 1:3 תוך חמש שנים אתם גרושים וההלוואות עדיין לא כוסו, תעברו את השנה השביעית הידועה לשמצה, ואז - כשממילא תהיה קצת יותר מבוססים, ערכו את חתונת השנה שתיזכר לנצח לנצחים. אני מבטיחה גם שכל חבריכם, שהתבססו מעט בינתיים אף הם, יוכלו אז להביא צ'ק יותר שמן. איך זה?

       

      אתם מגלגלים עיניכם לשמיים, אני רואה. אתם חשים מקופחים על שאני רוצה למנוע מכם את זכות היסוד לבזבוז פושע של כסף שאין לכם, הא? הו. כשאני רואה את שברון הלב בעיניכם, ושומעת את המרירות בגרונכם, גם אני נשברת. אז כן. חתונה בומבסטית. זו בדיוק ההוצאה שאתם צריכים עכשיו. למה לא? לכו על זה. ואתם מגיעים לכיכר בשבת, כן?

       

      הכותבת היא מנכ"ל BossProblem הפורטל להצלחה בעבודה  פסיכולוגית חברתית ויועצת ארגונית

      דרג את התוכן:
        3 תגובות   יום שלישי, 8/5/12, 23:53

        מ ה פ נ ט !! כדאי להקשיב מהתחלה עד הסוף.

        ואח"כ שוב ושוב.

        ממכר!

         

         

        http://www.youtube.com/watch?v=DKbPUzhWeeI 

         

         

         

         

         

        דרג את התוכן:

          DANON

          3

          Café  

          0 תגובות   יום ראשון, 6/5/12, 15:32

          "דנון" - תכשיטים ואביזרי אופנה. שווה שווה להכיר.

          בתמונה משמאל - בתי אלה ואחייני אילן - דור ההמשך במפעל "דנון",

          מפעל כחול לבן שתחילתו בחזון ובאומץ של חיל משוחרר ובצנטריפוגה קטנה שנקנתה בכספי מענק השחרור....

          בתמונה הימנית- עומדות מימין - אותה אלה בתי עם אחייניתי גל, המעצבת המוכשרת והיפה של המפעל, גם היא מדור הממשיכים הצעירים.

          כנסו לאתר - הכירו ותיהנו.

          http://www.danonltd.com/

           

          ''

          דרג את התוכן:

            פרופיל

            esty.d
            1. שלח הודעה
            2. אוף ליין
            3. אוף ליין

            תגיות

            ארכיון

            תגובות אחרונות

            פיד RSS